עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אופקים חדשים במחקר פרופ' ורדה שושן-ברמץ גדלה בבאר שבע, למדה כמה שנים באופקים ותמיד חלמה בתפקידיה המרתקים | להיות מדענית באקדמיה היא הגשימה את חלומה

עולים חדשים", משחזרת פרופ' שושן-ברמץ את הימים ההם. "מן המחזור שלי יצאו שני רופאים, מזכירות בכירות בתעשייה, עוד כמה בוגרי אוניברסיטה ומנהלות בתי- ספר. עובדה זו מלמדת שלא רק הסביבה החברתית קובעת בעיצוב אישיותו של הילד, אלא גם האנרגיה של המחנכים שהשקיעו בכל אחד ואחת מאתנו". פרופ' שושן-ברמץ היא מדענית "תוצרת בית". את לימודי התואר הראשון בביולוגיה היא למדה באוניברסיטת בן-גוריון, בבניין שהיה פעם בית-מלון  - בית היאס. בהפסקות ישבה עם חבריה על שפת בריכת המלון. את התואר השני סיימה בהצטיינות בחסות משותפת של האוניברסיטה העברית ו"אוניברסיטת הנגב". האוניברסיטה עדיין לא הוסמכה אז להעניק תואר שלישי בביולוגיה, ולכן קיבלה הדוקטורנטית הצעירה דוקטורט בביוכימיה ממכון ויצמן למדע (בהנחיה משותפת של פרופ' נון שביט מן האוניברסיטה שלנו, שעליו היא מדברת בגעגועים, ופרופ' מרדכי אברון ז"ל ממכון ויצמן). את הפוסט-דוקטורט עשתה בגרמניה, בארה"ב ובקנדה. כבת הנגב וכתלמידת האוניברסיטה העדיפה ד"ר שושן-ברמץ לחזור לכור מחצבתה, למרות הצעות עבודה מפתות היא 1982 שהופנו אליה מחוץ-לארץ. בשנת הצטרפה למחלקה לביולוגיה באוניברסיטת

ורדה שושן רצתה בילדותה להיות רופאה או מעצבת, ורק כשלמדה בתיכון "אשל הנשיא" החליטה שתהיה מדענית. כמה מן המורים שלימדו אותה בתיכון נפגשו איתה בהמשך דרכה והיא שמחה לשבח אותם על עבודתם המסורה. "החומר הועבר בצורה כל כך מעניינת שאי אפשר היה להישאר אדישים", היא מחמיאה למוריה. לרצות להיות 16 מה מביא נערה בת מדענית? "הלימודים המעניינים בתיכון. שיעורי הביולוגיה אותם אהבתי במיוחד. המסירות של המורים והאופן האינדיבידואלי שבו הם התייחסו לכל תלמיד. הסבלנות שהייתה להם לענות על כל השאלות שלנו, ומעל לכל – ההרגשה שהם מטים אוזן קשבת. ואם אני זוכרת אותם עד היום, סימן שהם עשו את מלאכתם נאמנה ואף יותר מכך". משפחת שושן עלתה לארץ ממרוקו בשנת כשוורדה הייתה בת שלוש. המשפחה 1954 התיישבה במושב רנן שבנגב וכעבור שנתיים עקרה לבאר-שבע. בתחילת שנות השישים עברה המשפחה לאופקים בעקבות בנייה מואצת של מפעלים שנזקקו לכוח-עבודה. מדובר בשנות השישים, כשמדינת ישראל הצעירה קלטה עלייה מכל הגלויות. המאבקים העיקריים התמקדו בקיום הבסיסי, והמשאבים הופנו לבנייה מואצת ברחבי המדינה. "בכיתה שלי, למשל, למעלה ממחצית התלמידים היו ילידי הארץ והשאר

בן-גוריון, שתהפוך למחלקה למדעי החיים. היא כיהנה כראש המחלקה למדעי , ובתקופה זו 2004-2000 החיים בשנים גדל מספרם של הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים. היא הצליחה לגייס חברי סגל מעולים למחלקה ולמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב כשהיא מתחרה במוסדות כמו מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' שושן-ברמץ פעלה להקמת המכון מאז שהוכרז על הקמתו וניהלה אותו עד סוף שנת 2004 בשנת . בנוסף להיותו מרכז מצוינות עולמי 2015 במחקר, מהווה המכון פלטפורמה אקדמית לביצוע מחקר בין-תחומי ואקדמי בתחום הביוטכנולוגיה. מטרתו העיקרית היא להביא לידי יישום מסחרי פיתוחים וטכנולוגיות חדשניות. בתחילת דרכה כמדענית התמקדו מחקריה במנגנון ההפעלה והבקרה של תא השריר על-ידי גירוי עצבי, ובהמשך התמקדה במיטוכונדריה (המכונה "תחנת הכוח של התא") ובתפקידיה בחייו ובמותו של התא. כיום ברור כי המיטוכונדריון ממלא תפקיד מרכזי לא רק בייצור האנרגיה בתא אלא שולט על המוות המתוכנת של התא. במילים אחרות: המיטוכונדריון נשמע לעקרון הביולוגי ש"מוטב למות מאשר לטעות". מחקרה פורץ-הדרך הוביל לפיתוח אסטרטגיות חדשות להרס סלקטיבי של

מדעי החיים | 8

Made with FlippingBook flipbook maker