עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מכפר לא מוכר - להכרה בינלאומית כף היא ראש התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים בפקולטה - ר סארה אבו " ד הצלחתה המרשימה נוסכת השראה על סביבתה | הרוח והחברה למדעי שרואה בה מודל לחיקוי

ד"ר סארה אבו-כף מבטאת את התקדמותן המטאורית של נשות המגזר הבדואי בשמי האקדמיה. העובדות מדברות בעד עצמן: מספר הסטודנטיות הבדואיות הלומדות באוניברסיטאות ,2013- ב 370- ל 1995- עלה מחמש סטודנטיות ב . לזינוק 2019 בסיומה של שנת 500- וליותר מ המרשים בנתונים האלה היה אחראי במידה רבה 'מרכז ארנו לחקר החברה הבדואית והתפתחותה'. על-ידי פרופ' אסמעיל 1998 המרכז הוקם בשנת אבו-סעד בתרומתו הנדיבה של רוברט ארנו, יהודי )1994-1983( שנים 11 מניו-יורק שכיהן במשך כיושב ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה. נגישות להשכלה גבוהה היא גורם משמעותי להמשך המגמה המעודדת הזאת. "הנשים הבדואיות התקדמו כשהבינו שלימודים והשכלה גבוהה הם הכוח המניע של הנשים בעולם של היום", אומרת ד"ר אבו-כף. שנה למשפחה עם חמישה 43 סארה נולדה לפני ילדים. אביה עבד כשכיר, אמה הייתה עקרת-בית. בדרך להגשמת יעדיה המקצועיים היא התגברה על קשיים רבים, שהבולט שבהם היה היעדר אספקה שוטפת של שירותים בסיסיים כמו חשמל, מים ותחבורה ציבורית. "בתקופת התיכון למדתי לאור נרות. כשלמדתי באוניברסיטה 'נהניתי' מאספקת חשמל סדירה, ואחרי אותן שעות חסד חזרתי הביתה, לכפר, והשתמשתי שוב בנרות", היא נזכרת. מגיל צעיר גילתה אבו-כף עניין בעולם האקדמיה. את לימודיה באוניברסיטת בן-גוריון התחילה . כעבור ארבע שנים סיימה תואר ראשון 1995 בשנת במחלקה למדעי ההתנהגות. היא המשיכה לתואר שני

מדעי הרוח והחברה | 12

Made with FlippingBook flipbook maker