עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

לבצע מחקרים לצורך פיתוח של מודלים לחיזוי מזג אוויר, חיזוי ומעקב אחר שריפות, ניטור סופות אבק, איתור ומעקב אחר זיהום ימי, אפיון מרחבי של בצורות, וצפייה באסונות טבע. בדרכה לעבר היעד הנשגב חתמה על הסכם 1992 האוניברסיטה בשנת לשיתוף פעולה ארוך טווח עם סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, כדי להתוות תוכנית משותפת למדידה של חלקיקי אבק מדבריים. במסגרת ההסכם העמידה נאס"א ציוד טכנולוגי מתקדם לרשות מדעני המעבדה בשדה בוקר וקיימה בנגב ניסויי שדה משותפים. שיתוף הפעולה ההדוק בין הצדדים הוביל להקמת האתר למדידת חלקיקים אטמוספריים ולכיול חיישנים חלליים שהוא בעל רציפות הנתונים האיכותיים מהגבוהים בעולם. במרוצת השנים ביססה אוניברסיטת בן-גוריון את מעמדה בחקר החלל האקדמי נחתם הסכם בין סוכנויות 2005 בישראל. בשנת החלל הישראלית והצרפתית לשם בנייה, שיגור, והפעלת ה"ונוס" - לוויין התצפית המדעי הראשון של ישראל שמבצע מחקר חקלאי באוגוסט 2- ואקולוגי. הלוויין הצרפתי שוגר ב מגיאנה הצרפתית (טריטוריה בשליטת 2017 צרפת בחוף הקריבי של דרום אמריקה) על גבי משגר 'וגה'. במעבדתו של פרופ' ארנון קרניאלי, מוותיקי החוקרים במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין, ממוקם המרכז המדעי של הלוויין והזרוע התפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה בישראל. "זהו שילוב חסר תקדים בתחום המחקר הלווייני, והוא מאפשר קשת רחבה של שימושים במדעי כדור-הארץ", אומר פרופ' קרניאלי. אוניברסיטת בן-גוריון הוכיחה מזמן צפוי 2020 שהשמים הם לא הגבול, ובתחילת שיגור נוסף של פרויקט בן-גוריוני לחלל. מדובר באב-טיפוס של גנרטור סולארי מיניאטורי, פרי פיתוחם של פרופ' ג'פרי גורדון ממכון שוויץ לחקר אנרגיה וסביבות צחיחות במכוני בלאושטיין, ושותפיו בארה"ב. בסיוע מענק מטעם משרד המדע והטכנולוגיה הושלם פיתוחו של מתקן ראשון מסוגו להפקת חשמל מאור השמש, ועל-פי התוכנית נאס"א תשגר אותו בקרוב לתחנת החלל הבינלאומית.

1987 מאי

7 | אבג