התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון ספטמבר 2026

אזור תעשייה 2026 ספטמבר | 25 גיליון

מסיים משמרת עשורים של 2 אחרי קרבות למען התעשייה, רובי גינל בראיון פרידה מיוחד

קשר משפחתי

שלושה עסקים משפחתיים, שלושה סיפורי הצלחה. כך עובד דור ההמשך פרויקט מיוחד

ייסוף השקל כחרב פיפיות הירידה בשער הדולר טובה לנסיעות לחו"ל. לכלכלה הישראלית קצת פחות

צילום: יוסי אלוני

תוכן העניינים 2026 ספטמבר • אזור התעשייה

22 הפעם אנחנו שואלים לניקולאי טלייסניק, מגיש בערוץ הכלכלי, יש המלצה לכלכלה הישראלית: המודל הטאיוואני 24 מרגישים בבית החבר הכי טוב של גבע בלכר, מנכ"ל ובעלים בחברת אופק עיבוד שבבי, הוא גם אחיו וגם השותף שלו לניהול

צדיק בדור קיבל שי צדיק 27 כבר בגיל את המפתחות לניהול העסק המשפחתי, והפך לאחד המנכ"לים הצעירים בישראל 10

השקל התחזק מול הדולר איך זה משפיע על התעשייה הישראלית 04

06

מותק, הילדים גדלו איליה אושברוב התחיל מאפס. היום הילדים שלו מנהלים יחד חברה משגשגת 14 צילומים: יוסי אלוני

30 נשים, בואו בהמוניכן המסר שיצא מכנס המנהיגות בתעשייה: קידום נשים לעמדות השפעה הוא משימה משותפת לכלל המשק

מכה בברזל החם עדי רוסתמי לקח את המסגרייה הקטנה של אבא, והפך אותה למפעל טכנולוגי מצליח 18

סוגר מעגל מהמפעל של אביו להובלת ראיון התעשייה הישראלית, פרידה מיוחד עם רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים

2

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

עורך ראשי: שירן בוטבול, דובר התאחדות התעשיינים עריכה: דורית קרן צבי מו"ל: התאחדות התעשיינים לפרסום במגזין: יעל לוקש, 050-9478808 yael@industry.org.il הפקה: סטודיו אבישיד

דבר הנשיא

חברים יקרים, ה תעשייה הישראלית ניצבת היום בפני צומת דרכים משמעותיתעשייה הישראלית ניצבת היום בפני צומת דרכים משמעותי. מצד אחד, אנו רואים את היצירתיות, היזמות והיכולת המופלאה של התעשיינים בישראל להמשיך לצמוח גם בתקופות של אי ודאות. מצד שני, המציאות הכלכלית והגלובלית מציבה בפנינו שורה של אתגרים המחייבים חשיבה חדשה, מדיניות תומכת ופעולה נחושה. אחד האתגרים הבולטים ביותר הוא התחזקותו המתמשכת של השקל והיחלשות הדולר לרמות שפוגעות באופן ישיר בכושר התחרות של היצואנים הישראליים. עבור מפעלים רבים, בעיקר בפריפריה, מדובר

צילום: יוסי אלוני

בשחיקה של ממש ברווחיות וביכולת להשקיע, להתרחב וליצור מקומות עבודה חדשים. תעשייה חזקה זקוקה לסביבה כלכלית שתאפשר לה להתחרות בשווקים הבינלאומיים בתנאים הוגנים. במקביל, אנו עדים לשינויים משמעותיים בסחר העולמי. מדיניות המכסים שמוביל הממשל האמריקאי והתגברות מגמות של הגנה על תעשיות מקומיות במדינות רבות, יוצרות אי ודאות ומחייבות את התעשייה הישראלית להיערך למציאות חדשה. השווקים משתנים במהירות, והיכולת שלנו לשמור על יתרון תחרותי תלויה יותר מתמיד בחדשנות, בגמישות ובפריון. אינו עוד טכנולוגיה של AI- בדיוק בנקודה הזו נכנסת לתמונה מהפכת הבינה המלאכותית. ה העתיד, אלא כלי עבודה של ההווה. הוא משנה תהליכי ייצור, משפר פריון, מקצר זמני פיתוח ופותח אפשרויות חדשות בפני מפעלים מכל הגדלים. מי שיאמץ את הכלים הללו בזמן יוכל להוביל, מי שיישאר מאחור עלול למצוא את עצמו מתקשה להתחרות. אך כדי לממש את הפוטנציאל העצום הזה, עלינו להתמודד עם אחד האתגרים ארוכי השנים של מדינת ישראל: המחסור בכוח אדם טכנולוגי איכותי. במשך שנים לא הושקעו המשאבים הנדרשים בחינוך הטכנולוגי והמקצועי, וכיום המחסור במהנדסים, הנדסאים, טכנאים ועובדים מקצועיים מורגש כמעט בכל מפעל. אם ישראל רוצה להמשיך להיות מעצמת חדשנות ותעשייה, היא חייבת להציב את החינוך הטכנולוגי בראש סדר העדיפויות הלאומי. התעשייה הישראלית הוכיחה לאורך השנים כי היא יודעת להתמודד עם כל אתגר. היא עשתה זאת בתקופות של משברים כלכליים, בתקופות של חוסר יציבות ביטחונית, והיא תעשה זאת גם עכשיו. תפקידנו בהתאחדות התעשיינים הוא לוודא שמקבלי ההחלטות מבינים את גודל השעה ופועלים ליצירת תנאים שיאפשרו לתעשייה להמשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. אני מאמין בתעשייה הישראלית ובאנשים שמובילים אותה מדי יום. יחד נמשיך לקדם חדשנות, לחזק את התחרותיות, להשקיע בדור העתיד ולהבטיח שגם בעשור הבא תהיה כאן תעשייה חזקה, מתקדמת ומשגשגת, שתניע את כלכלת ישראל קדימה. לקראת השנה החדשה אני מבקש לאחל לכל התעשיינים, העובדים, המנהלים ובני משפחותיהם שנה טובה, שנת צמיחה, יציבות והצלחה. מי ייתן והשנה הקרובה תביא עמה בשורות טובות למשק הישראלי, תחזק את התעשייה המקומית ותאפשר לנו להמשיך ליצור, לחדש ולהוביל. אני מאחל לכולנו שנה של עשייה משמעותית, שגשוג, ביטחון ותקווה. שנה טובה ומתוקה,

כל הזכויות שמורות © להתאחדות התעשיינים בישראל , 29 המרד 68125 תל אביב www.industry.org.il

הצטרפו לקהילת הוואטסאפ של התאחדות התעשיינים, לקבלת עדכונים שוטפים והטבות חפשו אותנו ברשתות החברתיות

שלכם, אברהם נובוגרוצקי (נובו) נשיא התאחדות התעשיינים

3

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

הכפולה הכלכלית

מחיר המטבע: התחזקות השקל חרב הפיפיות של הכלכלה הישראלית

נסיעות זולות לחו"ל זה נחמד, אבל היחלשות הדולר מול השקל פוגעת בתעשייה הישראלית ובכלכלה כולה

יעל גרטנר, כלכלנית, המחלקה למחקר כלכלי, התאחדות התעשיינים

מ

חשוב להבדיל בין שני סוגי ייסוף. הראשון, ייסוף אמיתי, כתוצאה מכלכלה חזקה, עלייה בהשקעות, ריבית ריאלית גבוהה, ביצועי הבורסה המקומית וירידה בפרמיית הסיכון. השני, ייסוף טכני או מלאכותי, נובע מאילוץ הגופים המוסדיים לצמצם את חשיפתם למט"ח על ידי מכירת דולרים וקניית שקלים. בעוד הסוג הראשון מצביע על איתנות הכלכלה הישראלית, השני רק מקשה עליה. העלויות (השכר, השכירות ועוד) נשארות שקליות, בעוד התמורה הדולרית מהמכירות בחו"ל נשחקת. לאדם הממוצע יתכן וזה נשמע זניח, אך מדובר בהפרשים משמעותיים מאוד. 2026 לצורך המחשה, בהשוואת המחצית הראשונה של , הייצוא התעשייתי הדולרי 2025- לתקופה המקבילה ב אחוזים, אך במונחים שקליים, הייצוא 15.9- ב זינק אמנם אחוז. לפי אומדן התאחדות התעשיינים, 2.5- ב ירד דווקא שקלים בין ינואר מיליארד 16.8 מדובר על הפסד של כ- בלבד. 3 ליוני כלומר, באופן פרדוקסלי, גם אם מפעל ישראלי הצליח לצמוח בקצב מהיר, הרווחיות השקלית שלו עדיין עשויה להיות נמוכה מהרווחיות שלו לפני שנתיים בלבד. למשוואה הזו יש להוסיף את העלאת המכסים בעולם, בדגש על ארה"ב, לשם מיועד כרבע מייצוא הסחורות הישראלי. "עקב פעילות ערה של התאחדות התעשיינים בנושא, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח, הוריד את הריבית בהדרגה, ומשרד האוצר הכריז על תכנית סיוע לתעשייה בשווי מאות מיליוני שקלים" יעל גורביץ

שקלים 3.7- ירד שער הדולר מ 2025 אז אפריל שקלים, נכון להיום, 3- לרמה ממוצעת של כ אחוזים. בעיני האזרח הפרטי 19- ירידה של כ הממוצע, המשמעות היא בסך הכל הזמנות זולות באינטרנט ונסיעה לחו"ל. לכלכלה הישראלית? מדובר בפגיעה ביצוא, בעסקים, וצמצומי עובדים. לא מדובר בעסקים כושלים, אלא על הקטרים של הכלכלה הישראלית, ההייטק והתעשייה, המעסיקים יחד . 2 , ומייצרים כרבע מהתמ"ג 1 אלף שכירים בישראל 630- כ הייסוף בשקל אמנם מקל על היבוא בטווח הקצר, אך מהווה לא פחות מסכנה אסטרטגית בטווח הארוך.

יצוא סחורות של תעשייה כרייה וחציבה, ללא יהלומים לעומת מקבילה אשתקד 2026 ינואר-יוני

15.9%

-2.5%

4

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

יצוא סחורות הנמכרות בחו"ל ואינן עוברות את גבולות המדינה, מיליוני דולרים

11,024

8,794

4,762 4,920

3,820

2,642 2,354 2,311 2,478

2,620

2,116 2,185 2,475 2,479

2,132

1,571 1,654 1,972 1,675 1,476 1,528

1,155

I-III

I-III

I-III

I-III

I-III

I-III

X-XII

X-XII

X-XII

X-XII

X-XII

IV-VI

IV-VI

IV-VI

IV-VI

IV-VI

IV-VI

VII-IX

VII-IX

VII-IX

VII-IX

VII-IX

2021

2022

2023

2024

2025

2026

תמיכה בתעשיות מקומיות, ומשקיעות בכך משאבים אדירים. הן מכירות בחשיבות האדירה שיש לחדשנות, מו"פ וייצור מקומי על העצמאות הביטחונית והכלכלית שלהן. בישראל, בה הייצוא מהווה נכס אסטרטגי של ממש, המצב מחייב תכנית חירום לאומית לחיזוק התעשייה. עד לא מזמן אף לא היתה הכרה אמיתית בקרב קובעי מדיניות בכך שעליית שער החליפין היא בעיה שיש לתת לה מענה.

התוצאה: יצואנים ישראלים הופכים לתחרותיים פחות ומפסידים מכירות. ,2026 בסקר שביצענו בהתאחדות התעשיינים בפברואר אחוז מהתעשיינים צפו ירידה ברווחים עקב ייסוף 79- כ 97- השקל, כשבתעשיית ההייטק הנתון עמד על לא פחות מ אחוזים. כמו כן, כשליש מהתעשיינים חששו שייאלצו לפטר עובדים, וכמחצית מהם דיווחו כי יצמצמו את פעילותם בישראל.

מאז, בין היתר עקב פעילות ערה של התאחדות התעשיינים בנושא, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח, הוריד את הריבית בהדרגה, ומשרד האוצר הכריז על תכנית סיוע לתעשייה בשווי מאות מיליוני שקלים. ועל אף שמדובר בצעדים

כיום, יותר מחצי שנה לאחר מכן, אפשר לראות כיצד תחזיות התעשיינים התממשו. היקף הייצור התעשייתי הישראלי בחו"ל שילש את עצמו בשנה וחצי האחרונות. במילים אחרות, פעילות

"ייסוף השקל הוא לא גזרה משמיים, וניתן לראות דוגמה לכך בכל העולם. מדינות רבות מאמצות מדיניות תמיכה בתעשיות מקומיות, ומשקיעות בכך משאבים אדירים"

מבורכים, אין הם מספקים. יש להמשיך בהתערבות בשוק המט"ח, להמשיך עם מגמת הורדת הריבית, ובמקביל יש לאתר וליישם פתרונות גידור לגופים המוסדיים, המהווים גורם שורשי לבעיה. מחיר ההתעלמות - אובדן מקומות עבודה, נטישת חברות לחו"ל ופגיעה אנושה במנועי הצמיחה של ישראל - יהיה יקר.

. 4 כלכלית שהיתה יכולה להתנהל פה בישראל, עברה לחו"ל אחוז 28- ולמה זה מעניין? כי היצוא מהווה כאמור כ , וכשהתוצר יורד והכלכלה מאטה, רמת החיים של 5 מהתוצר כולנו יורדת. עם זאת, ייסוף השקל הוא לא גזרה משמיים, וניתן לראות דוגמה לכך בכל העולם. מדינות רבות מאמצות מדיניות

, תעסוקה ושכר לפי נתוני הביטוח הלאומי, מידע ממאגר הנתונים המרכזי של הלמ"ס. 2025 נכון ל- 1 מסך התוצר, אז 69%- מהתמ"ג ושירותים ל 18.3%- ההייטק שירותים ותעשייה יחד אחראי לכ של הרשות לחדשנות 2026 דו"ח מצב ההייטק , לפי 2025 נכון ל- 2 מהתמ"ג (חשבונות לאומיים, תוצר מקומי גולמי לפי ענפי הכלכלה 12.3%- מהתוצר. לפי נתוני הלמ"ס, התעשייה אחראית לכ 12.6%- הייטק שירותים אחראי לכ במחירי בסיס, נתונים מקוריים, תעשייה, כרייה וחציבה ללא יהלומים). .2.1,2.2 , פרק יצוא, לוחות 2026 עיבוד התאחדות התעשיינים לנתוני הלמ"ס, ירחון לסטטיסטיקה של סחר חוץ יוני 3 . 10 , לוח 2026 לפי נתוני הלמ"ס, מאזן התשלומים לרבעון הראשון של 4 .1.1 , לוח 2026 , ינואר-מרץ רבעון לסטטיסטיקה של מקרו-כלכלה לפי נתוני הלמ"ס, 5

5

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

התעשייה היא תשתית לאומית "כשהתקבלתי להתאחדות,

מ

רובי נכ״ל התאחדות התעשיינים, יפרוש בקרוב מתפקידו גינל, אחרי קרוב לשני עשורים בתפקידי מפתח בהתאחדות ובשירות התעשייה. בריאיון פרידה הוא מסכם את כהונתו, ומדבר על השורשים האישיים שלו בעולם הייצור, על צמיחתו של ארגון בן למעלה ממאה שנים, על המאבקים מול הממשלה ועל התפקיד של אנשים, טכנולוגיה וקהילה בבניית תעשייה ישראלית חזקה. הקשר שלך לתעשייה התחיל הרבה לפני תפקיד המנכ"ל. עד כמה הסיפור המשפחתי עיצב אותך? "הקשר שלי לתעשייה אישי ועמוק. ,17 , שנפטר כשהייתי בן מוטי אבי הקים חברת מזון קטנה, כך שכבר בילדותי שהיתי ליד מכונות. ראיתי את האנשים מגיעים מוקדם בבוקר, את חומרי הגלם נכנסים ואת המוצר יוצא מוכן. זו היתה אוניברסיטה ראשונה של עשייה, אחריות וגאווה מקצועית. "למדתי מהו בעל עסק שדואג לפרנסה של עובדיו, ומה נדרש כדי לייצר בישראל יום אחרי יום.

הרגשתי גאווה גדולה. זו היתה הזדמנות לפעול למען העולם שאבי הכיר ואהב, ולמען חברות התעשייה והמשפחות שמתקיימות בזכותן". פרידה עם מנכ"ל שיחת ההתאחדות היוצא, רובי גינל

לכן, כשהתקבלתי להתאחדות, הרגשתי גאווה גדולה. זו היתה הזדמנות לפעול למען העולם שאבי הכיר ואהב, ולמען חברות התעשייה

והמשפחות שמתקיימות בזכותן. התעשייה היא לא רק נתון כלכלי, מדובר בחיים של אנשים". אתה מכיר את התעשיה על כל צדדיה. למה כל כך חשוב לראות בה תשתית לאומית? "כי תעשייה חזקה

היא נדבך בסיסי בחוסן של מדינת

6

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

לשאול שאלה, לשתף ניסיון, לזהות בעיה רוחבית ולהגיע מהר יותר לפתרון. "בעולם שמשתנה במהירות, החיבור המקצועי בין אנשים הוא שירות מרכזי בפני עצמו. הפורומים גם עוזרים להתאחדות לזהות מגמות עוד לפני שהן הופכות למשבר רחב, ולבנות מדיניות שירות שמבוססת על הקשבה לשטח. עבור החברות, הידיעה שיש להן קבוצה מקצועית זמינה היא יתרון משמעותי". אחד המהלכים הבולטים היה הדחיפה להקמת איגוד ההייטק. למה זה היה חיוני? "הגבול בין תעשייה להייטק כבר אינו חד. חברת תעשייה מתקדמת נשענת על תוכנה, מערכות בקרה, אלקטרוניקה,

שנים זה אתגר מורכב, ובתקופתך ההתאחדות הלכה וגדלה. מה היה המפתח לצירופן של מאות חברות? "הצמיחה לא קרתה במקרה. היא נבעה מכך שהוכחנו את אפקטיביות המוצר ההתאחדותי והתאמנו אותו למציאות המשתנה. חברת תעשייה מצטרפת כשהיא מקבלת ערך מוחשי: ידע מקצועי, שירות מהיר, ייצוג אפקטיבי מול רגולטורים, קשרים עסקיים, הכשרות, מענה בשעת משבר וקהילה של עמיתים. "במקביל, כמעט לא היתה נטישה. מרבית המקרים היו חברות שנסגרו או כאלה שהתאחדו. זהו מדד חשוב לאמון. כשחברים נשארים, ממליצים לאחרים

ישראל. היא קשורה לביטחון, לבריאות הציבור, לביטחון התזונתי, לשרשראות אספקה, לייצוא, לפריון ולתעסוקה איכותית. זו גם תשתית חברתית. חברות תעשייה יוצרות הזדמנויות עבודה בכל רחבי הארץ ומחזקות אזורים שלמים. "בעיתות חירום, כשהשערים נסגרים, טיסות נעצרות ושרשראות האספקה העולמיות נפגעות, החשיבות של המשך פעילות התעשייה הישראלית היא קריטית. מדינה חייבת לשמור על יכולת לייצר, לספק ולהישען על כוחותיה שלה. לכן הדיון הנכון אינו רק על עלות הייצור בטווח הקצר, אלא על כושר הייצור, הידע המקצועי ומקומות העבודה שנרצה להבטיח גם בעתיד".

"בעיתות חירום, כשהשערים נסגרים, טיסות נעצרות ושרשראות האספקה העולמיות נפגעות, החשיבות של המשך פעילות התעשייה הישראלית היא קריטית. מדינה חייבת לשמור על יכולת לייצר, לספק ולהישען על כוחותיה שלה"

סייבר, דאטה ואוטומציה, וחברת טכנולוגיה זקוקה לא פעם לייצור, לתקינה, לייצוא, לרגולציה ולכוח אדם מקצועי. היה חשוב לתת לחברות טכנולוגיה בית טבעי בתוך ההתאחדות ולחבר בין עולם החדשנות לעולם הייצור. "זו תפיסה שלפיה התעשייה הישראלית של המחר תיבנה מהחיבור בין ידע, טכנולוגיה, אנשים ויכולת ביצוע. החיבור הזה משרת גם את הפריפריה ואת החברות הבינוניות כשהוא מנגיש להן פתרונות שפעם היו שמורים בעיקר לתאגידים גדולים, ומקצר את הדרך מהרעיון הטכנולוגי לשיפור אמיתי ברצפת הייצור". איזו השפעה יש לבינה המלאכותית ולדיגיטציה על העשייה שלכם? "המבחן שלנו היה להפוך את הבינה המלאכותית לכלי עבודה מעשי.

ומעמיקים את המעורבות שלהם, הפעילות גדלה, ובמהלך התקופה הזו חברות תעשייה 400- הצטרפו אלינו כ חדשות. כך גדלה גם היכולת להשקיע בשירותים ובהשפעה ציבורית. האתגר בארגון ותיק הוא לחדש בלי לוותר על הניסיון, המוניטין והמחויבות שצבר במשך למעלה ממאה שנים". איך הפכתם את האמון הזה ליצירת קהילה פעילה יותר עבור החברים? "רצינו שההתאחדות תהיה לא רק כתובת לפנייה בעת בעיה, אלא רשת חיה של ידע וקשרים. הקמנו את המכללה פורומים 30- לניהול בתעשייה, ובנינו כ מקצועיים לצד קבוצות ווטסאפ פעילות. הפורומים מחברים בין אנשי מקצוע, בין תעשיינים ובין יחידות ההתאחדות. הם מאפשרים למנהלת משאבי אנוש, למהנדס, למנהל ייצור או למנכ"ל

עברת ארבעה נשיאים של ההתאחדות. מה למדת על תפקיד המנכ"ל? "כל נשיא מביא עמו סגנון, סדרי עדיפויות ואופי פעילות משלו. מנכ"ל צריך לדעת לעבוד בסינרגיה עם הנשיא, לתרגם חזון למהלכים יומיומיים ולשמור במקביל על היציבות המקצועית של הארגון. זהו תפקיד כפול: פנימה, לחזק את ההתאחדות, את העובדים ואת השירות לחברים, והחוצה, לפעול מול הממשלה, הרגולטורים והכנסת כדי לשפר את סביבת הפעילות של התעשייה. שני הממדים משלימים זה את זה. ארגון חזק מבפנים יכול להשפיע טוב יותר בחוץ, והישגים מול הממשלה מחזקים את האמון של החברים בהתאחדות". לנהל צמיחה בארגון בן יותר ממאה

7

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

המסר מקצועי, מבוסס ועקבי, אפשר להניע שינוי במדיניות". כיהנת גם כמנכ"ל הקרן ההדדית של המעסיקים. מה היתה התרומה שלה? "הקרן ההדדית היא ביטוי מעשי לסולידריות בין מעסיקים. חיזקנו את המנגנון המקצועי, את הנגישות ואת השירות, ופיתחנו ערוצי סיוע נוספים, לרבות הלוואות ומענקים, לצד כלים למימון הון חוזר ורכישת ציוד. כתוצאה מהרחבת סל השירותים הצטרפו לקרן מאות חברים שנהנים היום מהפעילויות של הקרן, כמו גם מהביטחון שהיא מעניקה במצבים של סכסוכי עבודה". מה מקומם של עובדות ועובדי ההתאחדות בהישגים האלה? "הם הלב הפועם של הארגון. צמיחת החברות, השירותים, הקשר עם הממשלה, ההכשרות, הפורומים והכלים הדיגיטליים נשענים על עובדים ועובדות מקצועיים ומסורים. הם חיים את צורכי החברות, נותנים מענה אישי ומתגייסים בשעות משבר. "לא פעם ההצלחה של התערבות מול משרד ממשלתי או מתן פתרון לחברה, נקבעת בזכות היכרות אישית, התמדה ויכולת לחבר בין יחידות ידע שונות. זהו נכס ארגוני שאסור לקחת כמובן מאליו. ההישגים של ההתאחדות הם קודם כול הישגים של צוות מצוין". ומה הלאה? "אמשיך ללוות את ההתאחדות באופן חלקי, כדי לסייע ברציפות ובחפיפה היכן שיידרש. אבל אחרי קרוב לשני עשורים אינטנסיביים בשירות התעשייה, התוכנית העיקרית היא לנוח ולטייל. יש זמן משפחתי להשלים, מקומות לראות וקצב אחר לגלות. "אני מסיים בתחושת סיפוק גדולה, בידיעה שההתאחדות חזקה, מקצועית ורלוונטית, ושיש לה עוד הרבה מה לעשות למען התעשייה הישראלית והמשק".

צילומים: יוסי אלוני

"העבודה מול הממשלה מחייבת נוכחות, מקצועיות והתמדה. לא רק להצביע על בעיה, אלא להגיע עם נתונים, עם פתרון ישים ועם הבנה של ההשלכות על המשק כולו"

תעשייה בפריפריה, שמייצאות באופן 23% ישיר או עקיף, משיעור מס של אחוזים. זה מהלך חשוב לכושר 7.5- ל התחרות של התעשייה הישראלית, משום שהוא מאפשר להשקיע בחזרה במחקר, בפיתוח ובעובדים. "במקביל, מאחר שזהו אחד היתרונות היחידים שיש כיום לייצור בישראל, אנחנו עובדים בימים אלה על הצעת חוק החוסן היצרני, לפיה רוב ענפי התעשייה יוכרו כמפעלים לאומיים. יש להחיל את ההטבה הזו על כל חברות התעשייה בארץ, גם כאלו שאינן יצואניות. מדובר בהכרה בכך שחוסן יצרני הוא אינטרס לאומי. "העבודה מול הממשלה מחייבת נוכחות, מקצועיות והתמדה. לא רק להצביע על בעיה, אלא להגיע עם נתונים, עם פתרון ישים ועם הבנה של ההשלכות על המשק כולו. העבודה הזו אינה תמיד נראית לעין, אבל היא דורשת להקשיב לחברה קטנה לא פחות מאשר לחברה גדולה, להבין את ההבדל בין ענפים ולייצר מכנה משותף. כאשר

מיקדנו את הפעילות מול החברים, ויצרנו מערך הדרכות מקיף שנועד לכל בעלי התפקידים - מרצפת הייצור ועד למנהלים הבכירים ביותר. המטרה היתה להעניק כלים יישומיים שישפרו את הפריון והתחרותיות. "לצד הכלים המוכרים, התמקדנו ב־ מתוך הבנה שהחיבור בין Physical AI בינה מלאכותית לעולם הפיזי של ייצור, אוטומציה ורובוטיקה הוא המפתח לקפיצת המדרגה של התעשייה. "במקביל לפעילות החיצונית, התחלנו בבית. הטמענו בהתאחדות עצמה שמסייעים לנו AI כלים רבים מבוססי לייעל תהליכים פנימיים, להעלות את הרמה המקצועית ולתת לחברים שירות מהיר וטוב יותר. לשמחתי, לאחרונה הוחלט להקים מרכז לבינה מלאכותית בתעשייה, שיאגד את כלל הפעילות הזאת ויפתח אפיקי פעילות חדשים". מה ההישג המרכזי שאתה גאה בו בעבודה מול הממשלה? "אחד ההישגים המשמעותיים הוא הפחתה ניכרת של מס החברות לחברות

8

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

השקעה בדור הבא היא לא רק חשובה אלא הכרחית קהילת דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים מציעה בית מקצועי וכלים לטיפוח המנהיגות הבאה של התעשייה מנהל תעשיות המים ומנהל קהילת דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים | איל לביא דור ההמשך

ה תעשייה הישראלית נשענת על חדשנות, יזמות, אך לא פחות מכך, גם על המשכיות. קהילת דור ההמשך של התאחדות התעשיינים מחברת בין מנהלים צעירים, בנים ובנות ממשיכים, ובעלי תפקידים בתעשייה, שלוקחים חלק בעיצוב עתיד החברות והמפעלים בישראל. הקהילה היא בית מקצועי וחברתי לדור המנהיגות הבא של התעשייה, ומאפשרת חשיפה לידע, כלים וניסיון מעשי באמצעות סיורים במפעלים, מפגשי למידה, סדנאות מקצועיות, הרצאות של בכירי המשק, נטוורקינג איכותי ועוד. מעבר לידע, הערך המשמעותי ביותר של הקהילה הוא החיבורים האנושיים. מפגש עם עמיתים מתעשיות שונות מאפשר שיתוף ניסיון, פתרונות לאתגרים יומיומיים והפריה הדדית בנושאים כמו ניהול, צמיחה עסקית, חדשנות וגיוס עובדים. בנוסף, הקהילה עוסקת גם בנושאים במעבר בין-דורי, בחברות משפחתיות ובארגונים, מתוך הבנה שזהו תהליך קריטי להמשכיות ולצמיחה של התעשייה הישראלית. בעידן שבו התעשייה מתמודדת עם שינויים מהירים ואתגרים מורכבים, ההשקעה בדור המנהיגות הבא היא לא רק חשובה, אלא הכרחית. אחד הנושאים החשובים שמעסיקים אותנו הוא עתיד כוח האדם בתעשייה הישראלית. מחקר של התאחדות התעשיינים מצביע על מגמה ברורה של התבגרות כוח האדם בתעשייה. אחוזים 36־ ירד מכ 18-34 שיעור העובדים הצעירים בגילאי 55 בלבד כיום, בעוד שמספר העובדים בני 25־ לכ 2003 בשנת אחוזים. נתון מדאיג נוסף הוא 25־ ומעלה כמעט הוכפל עד לכ שישראל נמצאת בתחתית המדינות המפותחות מבחינת שיעור אחוזים בלבד, לעומת 25־ הצעירים המועסקים בתעשייה, עם כ אחוזים בארצות הברית. 28־ בהולנד וכ 29־ בהונגריה, כ 30־ כ המשמעות ברורה. מפעלים וחברות רבות מתמודדים עם

קושי בגיוס הדור הבא של עובדים, מנהלים ותעשיינים. במקביל, בשנים הקרובות צפוי גל משמעותי של פרישות עובדים ותיקים, לצד הצורך בהעברת ידע, ניסיון ומומחיות שנצברו במשך עשרות שנים. זוהי אחת הסיבות לכך שפיתוח דור ההמשך, חיזוק הקשר בין צעירים לתעשייה ויצירת קהילה מקצועית המחברת בין תעשיינים בני אותו דור, הפכו למשימה אסטרטגית עבור התעשייה הישראלית. אורן בן את פעילות הקהילה מובילים יו"ר דור ההמשך, מנכ"ל קצב גומי, לצד הנהלה מחויבת ומגוונת, המורכבת נתן, מתעשיינים ותעשייניות צעירים מענפי תעשייה שונים. הנהלה זו פועלת בהתנדבות ומתוך רצון אמיתי לחזק את קהילת דור ההמשך, לקדם קשרים משמעותיים בין חבריה, להרחיב את מעגל ההשפעה של הדור הצעיר, ולסייע בהכשרתו.

"ישראל נמצאת בתחתית המדינות המפותחות מבחינת שיעור הצעירים המועסקים בתעשייה, אחוזים בלבד" 25 עם כ־

אני מזמין אתכם להצטרף לקהילת דור ההמשך של התאחדות התעשיינים, לקחת חלק בקהילה ייחודית של מנהיגים צעירים, להרחיב את מעגל הקשרים המקצועיים שלכם ולהיות שותפים בעיצוב עתיד התעשייה הישראלית. איך מצטרפים לקהילה? ההצטרפות לקהילת דור ההמשך פתוחה לכל חברי התאחדות התעשיינים. אם אתם בנים ובנות ממשיכים, מנהלים צעירים הנמצאים בהנהלת המפעל 47 או בעלי תפקידים עד גיל ומעוניינים להיות חלק מקהילה תעשייתית איכותית ומחוברת, פשוט צרו איתי קשר ונשמח לצרף אתכם לפעילות ולמפגשים הקרובים. הדלת פתוחה, ואנחנו תמיד שמחים להכיר תעשיינים חדשים ולהרחיב את מעגל השותפים לעשייה.

9

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

דור ההמשך

קיבל שי צדיק את המפתחות לניהול העסק 28 כבר בגיל המשותף, והפך לאחד המנכ"לים הצעירים בישראל. ולא, הוא לא התחיל מלמטה, אבל הוא שמע לעצה של אבא, לקח סיכונים, והפך את העסק לחברה מצליחה ילד מפתח

מירב אבישיד

א

קיבלתי מאבא ומהשותף שלו אמון מוחלט וגיבוי מלא בקבלת החלטות. , בגיל צעיר יחסית קיבלתי את 2019- ב המושכות לנהל, לפתוח כיוונים חדשים ולעשות מה שצריך כדי להצמיח את העסק. "אין אצלנו התנגשויות בין דוריות של 'פעם לעומת היום'. המורשת של חץ תמיד היתה ותישאר פתרון בעיות מורכבות ויצירתיות, ואבא, שמכהן היום כיו"ר הדירקטוריון, תמיד זרם עם הקידמה. אבא וישראל נתנו לי את המפתחות, ולא מפריעים לי לרוץ". האמון כמנוע צמיחה וכשצדיק רץ, הוא רץ מהר. "חץ" החלה את דרכה כעסק קטן לטיפול בחומרים מסוכנים וטכנולוגיות מחזור. כיום מדובר בחלק מאימפריה סביבתית-טכנולוגית המפתחת פתרונות מותאמים אישית לאילוצים הסביבתיים הטיפוליים והתהליכיים הקשים ביותר

שי צדיק חד הדברים הראשונים ש מנכ"ל חברת "חץ" וקבוצת , טורח להבהיר, הוא שממנו לא AGH תשמעו את האגדה על הבן של הבוס שהתחיל מלטה וצמח כל הדרך לניהול. הוא לא הגיע עם מגפי עבודה מגיל אפס, אין לו זיכרונות של ריצה בין מכונות כילד, והוא בכלל עורך דין בהשכלתו, עם זיקה לעולמות הנדל"ן והמלונאות. ), נשוי פלוס 34( אבל כשצדיק שלושה, נכנס לעסק שהוקם בשנות ישראל ושותפו בועז על ידי אביו 80- ה , הוא הביא איתו מה ששום תואר פייג אקדמי לא יכול ללמד: חזון, יכולת ניהולית, וכמובן ביטחון של מי שמכיר היטב את העסק, כי בכל זאת, הבן של הבוס. השילוב של כל אלה הפך אותו לאחד המנכ"לים הצעירים 28 בגיל במשק הישראלי, אם לא הצעיר בהם. "היתרון הכי גדול בלהיות 'הבן של' בעסק משפחתי תלוי לחלוטין באופי של המייסד", הוא אומר. "במקרה שלי,

שי צדיק. צילומים: פרטי

10

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

בסיסיות לתכנון ציוד תהליכי או לייצור מוצרים קריטיים פשוט ייעלמו. "הרגולציה והביורוקרטיה היום, מכל משרד ממשלתי ועד לרשויות המקומיות, פשוט לא מעודדות עשיית עסקים והקמת מפעלים. תהליכי הבנייה והרישוי ארוכים ומתישים, ויכולים לקחת שנים. מי רוצה להשקיע עם מדיניות כזו?". לצדיק אין בעיה להמחיש את הטענה שלו. בתחום שלו, טיפול בשפכים ובפסולת, הוא אומר, קיימת אפליה מובנית במכרזים של גופים ציבוריים. "איגודי ערים ורשויות מקומיות שמקימות מתקני טיהור שפכים (מט"שים) חדשים ומפעלים במיליארדי שקלים מכספי ציבור, פשוט אדישים ליצרנים מקומיים. "אלה גופים שמתוקצבים מכספי ציבור, והם לא מתעדפים טכנולוגיה

כך ייחודי והטכנולוגי הזה בהצלחה. זו בדיוק התכונה שירשתי מאבא: עקשנות. אנחנו מסמנים מטרה ולא מרפים עד שמצליחים". גיוס עובדים בשיטת חבר מביא חבר למרות ההצלחות, צדיק לא חוסך בביקורת על הסביבה העסקית שבה פועלים התעשיינים בישראל. בעודו מנווט את "חץ" להרחבת סל הפתרונות שלה, הוא מתמודד עם האתגרים המבניים של השוק המקומי. "האווירה בישראל, גם ברמת המדינה וגם ברמת הציבור, לא מעודדת תעשייה. כולם מעדיפים הייטק או עבודה מהבית, ומהנדסי מכונות מקצועיים או רתכים הפכו לזן נכחד. אנחנו נאלצים לגייס

של התעשיות הביטחוניות, הכימיות והאזרחיות בארץ ובעולם. תחת ניהולו, החברה עברה מתיחת פנים דיגיטלית וטכנולוגית עמוקה, מתקדמות CRM מהטמעת מערכות לניהול קשרי לקוחות, ועד לשילוב כלי בינה מלאכותית לייעול הרכש ואיתור ספקים בעולם. במקביל, הקבוצה נמצאת בתנופת התרחבות מאסיבית דרך רכישת מפעלים וחברות משלימות (ארבע פעילויות בשנים האחרונות, ביניהן רכישת חברת "חיש"), במטרה לאחד רכש וסטנדרטים גבוהים של בקרת איכות, תוך שמירה על כל חברה כיחידה עצמאית. כשנשאל על עצת הזהב שקיבל מאביו, צדיק, המתגורר בחיפה, לא מהסס: "לקחת סיכונים, שזה הלב של מנהל שהוא יזם, ולהתמקד תמיד באיכות ובזמנים, לעולם לא במחיר. האסטרטגיה שלנו היא אף פעם לא להיות זולים. תמיד להיות יקרים וטובים". האסטרטגיה הזו הוכחה כנכונה גם בתנאי קיצון בינלאומיים. פרויקט הדגל של החברה בשנים האחרונות נבנה עבור לקוח מסנגל, פרויקט מורכב של תכנון, ייצור והקמת מפעל מתקדם למחזור בוצות תעשייתיות, המפריד מוצקים מנוזלים ומחזיר את הנוזל הממוחזר ישירות לתהליך הייצור כחומר גלם. "ייצרנו הכל בארץ ושלחנו לחו"ל", מספר צדיק. "אבל באמצע ההקמה פרצה בסנגל מלחמת אזרחים, ונהיה כאוס פוליטי מטורף. למרות המורכבות והסכנה, הצוות שלנו לא ברח, נשאר בשטח וסיים את הקמת המפעל הכל

"אין אצלנו התנגשויות בין דוריות של 'פעם לעומת היום'. המורשת של חץ תמיד היתה ותישאר פתרון בעיות מורכבות ויצירתיות, ואבא, שמכהן גם היום כיו"ר הדירקטוריון, תמיד זרם עם הקידמה"

ישראלית בשום צורה, ולהיפך. הרבה פעמים הם מגדירים מראש במפרט, ברמה הטכנית שעדיף פתרון מחו"ל, ולא מאפשרים ליצרן ישראלי בכלל לגשת למכרז. אפילו מוצרים שאנחנו יכולים לתכנן ולייצר בארץ באיכות הגבוהה ביותר, כמו בורג ארכימדס למט"שים, או מערכות טיפול בשפכים, נרכשים מספקים זרים מערביים. הגיע הזמן שהמדינה והגופים הציבוריים ישנו גישה ויתעדפו טכנולוגיה כחול לבן". לא קשה להתרשם שעיקר הקשיים

עולים חדשים, להיעזר בשיטות 'חבר מביא חבר' ולהציע שכר גבוה ותנאים מעולים כדי לשמר עובדים גם ברצפת הייצור". אבל הכשל הצורם ביותר, לדבריו, נמצא דווקא במגרש הביורוקרטי ובאסטרטגיה מדינית מוטעית. "אפשר לדבר על שוק חופשי ולייבא הכל", הוא מסביר, "אבל ברגע שתהיה בעיית ייבוא מכל סיבה שהיא - מצור ימי או אווירי, מלחמה, או מגיפה עולמית - נפתח תלות במדינות אחרות. ישראל תיתקע, ויכולות

11 2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

דור ההמשך

תשובה שמשקפת את חצי הכוס הריקה והמלאה גם יחד. "שיהיה איפה שהוא רוצה, ושיעשה מה שטוב לו. בקצב הנוכחי שבו מפעלים נסגרים בארץ, אני שלו עוד יהיו פה 25 לא יודע אם בגיל מפעלים. אז עכשיו התפקיד שלנו הוא לדאוג שהם יישארו, יצמחו ויובילו".

של צדיק הם ברמת המקרו. מדיניות, ביורוקרטיה, הרבה עבודה עם ראש בקיר. מצד שני, הוא כאמור לקח עסק משפחתי והצעיד אותו קדימה. כשהוא ימשיך את 5- נשאל האם בנו בן ה דרכו כדור שלישי לתעשיינים, הוא לא חושב פעמיים לפני שהוא עונה

האדם מחפש משמעות אם אתם מחפשים ספרי פילוסופיה, שי צדיק הוא האדם להמליץ לכם

כששי צדיק נשאל על תחביבים, האינסטיקט הראשוני שלו היה לחייך ולומר: "סגירת עיסקאות". כשהרצין, התברר שיש לו דווקא כמה כאלה, שחורגים מעולמות התעשייה והכלכלה. על הפטיפון שלו למשל, יש מגוון מוזיקלי שמתחיל בעילי בוטנר וילדי Thousand Foot Krutch- החוץ, נמשך בלינקין פארק ופול טראנק, ועד ל . מדף הספרים שלו עוד יותר מפתיע, עם רוב לספרי פילוסופיה Three Days Grace- ו על אקזיסטנציאליזם וקפיטליזם, שמככבים בהם מילטון פרידמן, אדם סמית, ובעיקר ניטשה. "מעניין אותי הרצון לעוצמה כאמצעי לצמיחה, והצורך שכל אדם יקח אחריות מלאה על החיים שלו ומשמעותם", הוא מסביר את הסקרנות הפילוסופית. ולקינוח: "אני מאוד אוהב טיולי אוכל. טס עם אח שלי למקומות עם אוכל טוב, ועדיף שקטים. לחלופין, בטן גב במקום שקט".

12

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

דור ההמשך

כוחה של שושלת איליה אושברוב הקים את "נאסטק" מכלום. היום הוא הבעלים והמנכ"ל של חברה מצליחה, שניים מילדיו מנהלים את המחלקות הבכירות. בראיון משותף הם מסבירים איך מנהלים עסק מצליח ונשארים משפחה כל כך מגובשת

מירב אבישיד

מ אחורי פסי הייצור והמכונות המתקדמות של חברת נאסטק, המתמחה בייצור והרכבה של מערכות אלקטרוניות, עומד סיפור ישראלי של חריצות, תעוזה וחזון משפחתי. דרכו ,)50( איליה אושברוב של המייסד, לא החלה בחדרי ישיבות יוקרתיים או במסדרונות האקדמיה. עם שחרורו 1996 מצה"ל בשנת

היינו באים לעבוד בכל חופש גדול. עבדתי בכל המחלקות, גם באוטומציה עם המכונות וגם בהרכבות הידניות. אני יודעת בדיוק איך מרכיבים כל מעגל, ויש לי את הרקע הטכני המלא". לאחר שחרורה מצה"ל החלה לעבוד במפעל כדי לקבל את מענק העבודה המועדפת, בתחילה עם שאיפות לפרוס כנפיים בעולם ההייטק: "הייתה לי פנטזיה של ניהול פרויקטים בחברות ענק כמו מייקרוסופט. אבל בזמן העבודה המועדפת נחשפתי יותר ויותר למה שאבא עושה, איך העסק עובד, והבנתי את הפוטנציאל העצום שיש לי בתוך החברה המשפחתית. אחרי כארבע שנים התחלתי להתעסק בתפעול, ולפני שנתיים בניתי את מחלקת הרכש". דוד עבר אף הוא את המסלול המלא מלמטה. "התחלתי כילד קטן שמדלג בין העגלות במפעל, וכבוגר עשיתי אחוז מהתחנות", הוא נזכר. 100 כמעט "הגעתי למצב שבזמן הקורונה, בגלל חוסר בעובדים, הייתי נשאר כאן לבד בלילות ומפעיל את כל העסק בעצמי. למדתי את המפעל דרך הידיים". כמו אחותו, גם דוד לא תכנן מראש להמשיך בעסק: "עד לפני הצבא לא ראיתי את עצמי ממשיך כאן, והתעניינתי

כשותף שיעזור לו, אולם היעדר ניסיון הובילו במהרה לחובות של כחצי מיליון שקלים. בנקודה זו החליט השותף לעזוב ולהשאיר את כל החובות והאחריות על איליה, שבחר לא לוותר והמשיך לבד. המפנה הגיע כאשר יועץ עסקי חיבר 2003 ז"ל. בשנת פנחס אייל בינו לבין נכנס אייל תחילה כאיש שיווק וכספים, וכעבור שלושה חודשים הפך לשותף

"פעם הייתי עושה הכל, עכשיו אני יכול לפתח את העסק מלמעלה, להכניס טכנולוגיות חדשות ולהתמקד בפיתוח אסטרטגי"

והזרים הון לחברה. השותפות הפורייה שנים, עד לפטירתו של אייל 23 נמשכה , אז רכש איליה את 2024 בסוף שנת חלקם של היורשים. זה בדיוק היה השלב שבו דור ההמשך נכנס במלוא העוצמה לתמונה. שני לא הוצנחו למשרדי טלי ודוד הילדים, ההנהלה, אלא צמחו מתוך רצפת הייצור ממש. "אני פה מגיל שש", מספרת טלי, שסיימה מגמת אלקטרוניקה וחשמל בתיכון 'אורט תעופה וחלל'. "התחלתי בהדבקת מדבקות, וכשקצת גדלנו,

כנהג משאית, חיפש כיוון מקצועי, "אבי ז"ל אמר לי: 'תהיה מה שאתה רוצה, רק לא נהג'", נזכר איליה. "חמי סידר לי עבודה בחברת גמטרוניק בייצור מערכות אל-פסק וספקי כוח. התחלתי כמלחים פשוט, ומהר מאוד הגעתי לניהול המחלקה". כשרצה לעזוב לאחר כארבע שנים בשל השכר הנמוך, הציע לו מנכ"ל החברה להפוך לקבלן משנה. איליה, בלבד, החליט לקפוץ 24 שהיה אז בן למים ולנסות את מזלו. כדי לא להיות לבד בעסק החדש, צירף אליו חבר

14

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

צילומים: יוסי אלוני

משפחה של תעשיינים. איליה אושברוב ושני ילדיו, טלי ודוד, במפעל 'נאסטק'

גמור ובדוק'. כל זה התאפשר בעזרת הילדים, גם בזכות הלויאליות והאמון העיוור, וגם כי שניהם גדלו לעולם האלקטרוניקה ומבינים אותו לעומק". את העניין והסיפוק הרב מוצאים טלי ודוד באופי העבודה הדינמי. "אנחנו לא יושבים כל היום ועושים את אותה פעולה שוב ושוב", מסבירה טלי. "העבודה אצלנו מאוד מגוונת. אפשר להגיע בבוקר , ובצהריים לעבוד X ולהרכיב מעגל מסוג . הפרויקטים מתחלפים Y על מעגל מסוג ברמת השעות, הימים והשבועות, זה ממש לא לשבת לקפל קרטונים או להבריג ברגים כל היום".

"תחילה עבד המפעל כמכלול של עבודת יד בלבד, כשהלקוח סיפק את המעגלים והרכיבים ואנחנו רק ביצענו את ההרכבה", מסביר איליה. "שאפתי במשך שנים לעבור למתכונת , שבה הלקוח מביא רק את Turnkey קובצי התכנון, והמפעל נותן מענה שלם מרכש הרכיבים, דרך ההרכבה ועד לאריזה. לפני שנתיים, כשדוד וטלי נכנסו לתפקידים הבכירים, יצאנו ללקוחות ואמרנו להם, 'חבר'ה, אתם לא צריכים להתעסק בזה. תביאו לנו רק את השורה בהזמנה, אנחנו נדאג לחומר הגלם, נרכיב, נבדוק ונביא לכם מוצר

דווקא בתחום הרכב. אבל כשהשתחררתי, בדיוק פנחס נפטר, והרגשתי שאני חייב לבוא ולתת יד למשפחה. פתאום גיליתי עולם מרתק שלא הכרתי כילד. משבוע לשבוע הבנתי שאני אוהב את זה יותר ויותר, והנה חלפו שנתיים ואני כאן במשרה מלאה". AI ממעגלים ידניים ל השתלבותם של הילדים הייתה המפתח שאיפשר לאיליה לממש את חזונו הגדול, מעבר מחברה של עבודות הרכבה ידניות בלבד, למודל שירות .Full Turnkey מתקדם של

15 2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

דור ההמשך

בכוח אדם שחסר בשוק. מעבר לטכנולוגיה ולחדשנות, העוגן המרכזי שמחזיק את העסק המשפחתי הוא סולם הערכים שעליו גדלו הילדים, מחויבות ושירות ללא פשרות. "למדתי מאבא שאם התחייבתי למשהו מול לקוח, אני חייב לעמוד בו אחוז ולהפוך את העולם בשביל 100- ב זה", מבהיר דוד. טלי מסכמת: "כל מה שלמדנו, למדנו מאבא. הדבר החשוב ביותר הוא השירות, להבין מה כואב ללקוח ומה הצורך האמיתי שלו, גם בשגרה וגם במענה מיידי לתקלות דחופות. אצלנו מילה זו מילה. לא משנה מה יקרה, גם אם נצטרך להניע את הרכב בעצמנו ולנסוע באמצע הלילה עד אילת כדי לספק ללקוח את מה שהוא צריך, אנחנו נעשה את זה. מחויבות כזו היא הלב של העסק, והיא זו שמובילה אותנו קדימה".

פעולה באופן שוטף עם חברות ענק מובילות במשק. בימים אלה נמצא המפעל בשלבים סופיים לקבלת אישור ספק לתעשייה הביטחונית, צעד אסטרטגי חשוב שצפוי להעניק דחיפה משמעותית ולהרחיב את היקפי הפעילות של החברה לקראת .2027 שנת לצד ההתרחבות, החברה מתמודדת עם אתגר מורכב המשותף לכלל התעשייה בישראל, המחסור החריף בכוח אדם. , מחפש לעיתים 20- "הדור הצעיר, בני ה קרובות את הקל ואת המהיר. כולם רוצים לנהל ולהרוויח כסף גדול מיד", משתפת טלי. "כשאני מפרסמת מודעת דרושים לעובדי ייצור, אני מקבלת 50 בעיקר קורות חיים של אנשים בני ". זו גם אחת הסיבות המרכזיות 60- ו שההשקעה ברובוטיקה ובאוטומציה הפכה לקריטית, ככלי לצמצום התלות

מי שמחדד את פערי הזמן וההתקדמות 90- הטכנולוגית הוא איליה, "בשנות ה הטלוויזיה הייתה מטר על מטר, היום היא בעובי של דף נייר וללא משקל. מרכיבים גדולים פיזית עברנו לעולמות של מיקרו-אלקטרוניקה מתוחכמת ביותר. "כדי להדביק את הקצב, אנחנו מבצעים כל כמה שנים השקעות עתק בציוד, וכיום משקיעים המון ברובוטיקה , החל מניהול נהלים AI ובהטמעת כלי ותהליכי עבודה שוטפים, דרך כתיבת תוכנות ייעודיות ועד לבקרת איכות מדויקת". החלוקה הברורה בהנהלה פינתה את איליה להתמקד בעתיד, "פעם הייתי עושה הכל בעצמי. כשטלי נכנסה לתפעול ולרכש היא לקחה אחריות על זמני האספקה וזרימת הייצור, וכשדוד נכנס הוא לקח את ניהול הלקוחות והשיווק. עכשיו אני יכול לפתח את העסק מלמעלה, להכניס טכנולוגיות חדשות ולהתמקד בפיתוח אסטרטגי". כשנשאלה טלי אם הייתה מתחלפת בתפקיד עם אחיה, השיבה בביטחון, "ממש לא, וזה לגמרי לזכותו של אבא. הוא מכיר אותנו הכי טוב בעולם ושיבץ כל אחד בדיוק במה שהוא מצטיין בו. 200- דוד עושה את התפקיד שלו ב אחוז. זה 200- אחוז, ואני את שלי ב התלבש עלינו טבעי כמו כפפה ליד, אחד יודע לרקוד ואחת יודעת לשיר". כיום חברת נאסטק מספקת פתרונות מתקדמים למגוון רחב של תעשיות אזרחיות, רפואיות וביטחוניות, החל מייצור ציוד רפואי מציל חיים, מערכות בית חכם, אזעקות ואלקטרוניקה לרכבים, ועד לייצור ספקי הכוח של מערכת "כיפת ברזל". החברה משתפת בין אתגרי השוק לפסגת התעשייה

מחוץ לרצפת הייצור משפחת אושברוב מחליפה את מדי המפעל בבגדי שטח, עם שליחות לחזק את התיירות והתושבים בצפון הטוטאליות של משפחת אושברוב לא נעצרת בשערי המפעל, היא פשוט עולה על בגדי שטח. כל בני המשפחה חולקים את אותה התשוקה, לחרוש את שבילי הארץ. "הילדות שלנו עברה על טרקטורונים כמעט בכל שבת", מספרת טלי בחיוך. "אנחנו משפחה של אקסטרים, אבל יודעים ליהנות גם מחופשת בטן-גב שקטה. העיקר זה להיות יחד בשטח, במעיינות, בנחלים ובנופים הפתוחים". בתקופה האחרונה היעד המרכזי שלהם ברור וחד-משמעי: הצפון. "בפעם האחרונה היינו במרום גולן", משתף דוד. "היום, יותר מתמיד, זה עניין ערכי, לטייל בצפון, לחזק את התושבים ולתמוך בעסקים המקומיים". והעבודה? היא מצליחה להישאר לפעמים מאחור. "יש לנו הומור משפחתי פנימי שזר לא יבין", מסכמת טלי, "ברגע שאנחנו יוצאים לדרך, פשוט לא מפסיקים לצחוק".

16

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

: שלכם החברה שבה לשנה הקרובה השנה את נהפוך בואו . בייצור תפוקות מגדילה . בתפעול תהליכים מייעלת . והמכירות השיווק מערכי את משביחה . הרווחיות את משפרת . חזקה ניהול שדרת בונה . זמן לאורך יציבה לצמיחה תשתית ומייצרת . בשטח מלאה להטמעה ועד פתרונות וגיבוש מאבחון מהחל אתכם תלווה שלנו היועצים נבחרת עסקי ייעוץ - תכלית שנים 20 מ למעלה כבר משפחתיים ועסקים חברות משביחים

תכלית של החברות השבחת לתהליך התאמה לבדיקת office@tachlit.biz | 1-800-500-300

ומוצלחת מתוקה טובה שנה

דור ההמשך

ב

בן השש עדי רוסתמי יום שבו למד לכתוב את שמו בבית הספר, לקחה אותו אמו למסגרייה הקטנה של אביו בחדרה. עדי, מצויד בכפפות ילדים עם איור של חתול, החזיק עם אביו את ידית הריתוך הכבדה, וביחד הם חרטו את שמו על חתיכת ברזל מזדמנת. שנים אחרי, 35- עד היום, יותר מ הוא זוכר את החוויה כאילו התרחשה אתמול. את הרגע בו הילד בן השש, נרגש וגאה, מנציח את שמו על פיסה שמייצגת את אביו. "הלוואי שחתיכת הברזל ההיא היתה שמורה אצלי", הוא אומר. "זו חתיכה שהייתי רוצה שתונח על קברי ביום מן הימים". החיבור המוחלט הזה לחומר, למסורת המשפחתית ולתעשייה הישראלית, הוא הסיפור של דור ההמשך למשפחת רוסתמי. ארבעה עשורים אחרי שהמסגרייה הקטנה שהקימו בשנת אביו של עדי, ושותפו צביקה, 1982 היא הפכה למפעל יאיר וודיסלבסקי, טכנולוגי מתקדם. רוסתמי האב ו-וודיסלבסקי גדלו יחד בחדרה מכיתה א', ועם השנים הפכו לחברי נפש. לפני ואחרי הצבא עבדו יחד אצל קרוב משפחה, בין היתר בבניית מתקן מים כבדים, שם צברו ידע מקצועי נרחב. כשהסתיים הפרוייקט, שכרו השניים מקום קטן, וכך החלה להתפתח המסגרייה. לאחר זמן מה עברו למפעל גדול יותר, שם החלה פריצת הדרך המשמעותית, כשהוזמנו לתקן שער במעון "ויצו" בחדרה, ולא גבו על כך תשלום. המחווה הזו הפכה אותם במהירות למסגריית הבית של הארגון, ופתחה עבורם דלת לנישה המוסדית. לאורך שנים ארוכות זה היה סימן ההיכר שלהם, התמחות ייחודית במתן שירותי מסגרות לבתי ספר, גני ילדים ורשתות חינוך מובילות כמו נעמ"ת, עמל ואורט, וכן לעיריות ומועצות רבות.

היה זה אך טבעי שלאחר שחרורו של ,2007- עדי מצה"ל ב הילד שחרט את שמו נכנס לעסק. מה שקצת פחות טבעי זו העובדה שתפקידו הראשון של בנו של אחד השותפים היה לטאטא רצפות. כך עשה עדי את כל המסלול, והכיר מקרוב כל מכונה ואת תהליך הייצור, דרך שחיברה אותו לעובדים מכל הדרגים. עם מינויו לתפקידו הנוכחי, מנהל תפעול וטכנולוגיות, הוא הפך את המסגרייה למפעל מתקדם שפרץ לשוק הריטייל והמסעדנות. כיום המפעל מייצר עבור רשתות מובילות כמו ארומה, מיטבר ואלו יוגה עבודות מתכת דקורטיביות ותפעוליות, המשלבות ייצור תעשייתי מהיר ותפור לפי הזמנה אישית בהתאם לצרכי הלקוח. "השינוי הגדול לעבור ממסגרייה למפעל היה בהטמעת טכנולוגיה, על כל המשתמע מכך", הוא מסביר. "המעבר הזה דרש מאיתנו לקדש את התהליך לא פחות מאשר את התוצאה". היצירתיות הטכנולוגית מאפשרת לעסק להתפתח גם בכיוונים אחרים. "היום אנחנו יודעים לתת פתרונות ייצור מתקדמים למפעלי תעשייה שמשלבים מתכת במוצר שלהם, ואנחנו בעצם

מירב אבישיד

ביום שבו למד לכתוב את שמו, עדי רוסתמי חרט אותו על חתיכת ברזל במסגרייה הקטנה של אבא. זה הרגע שבו נקשר לעסק. מאז טאטא רצפות, ועשה עד כל המסלול עד לתפקידו הנוכחי כסמנכ"ל תפעול וטכנולוגיה. המסגרייה, אגב, הפכה למפעל טכנולוגי מתקדם

18

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

שלהם", מסביר עדי. "ככה הם FAB- ה יכולים להמשיך להתעסק בפיתוח, בזמן שאנחנו מייצרים להם את המוצרים. אנחנו עובדים עם חברות כמו אינפיניה, אסופתא, תאגיד המים האמריקני ועוד". יותר מזה, המפעל אף מבצע פרויקטים בתחום שלא ניתן לפרט עליו. כמעט שנה וחצי אחרי רכישת מכונת הלייזר האחרונה, רוסתמי ג'וניור מתכנן את השדרוג הבא. "אנחנו משקיעים המון ברובוטיקת ריתוך ובטכנולוגיה, זה מה שמאפשר לנו לצמצם את הפער מול השווקים כמו סין והודו", הוא מפרט. "כשיש מכונה, יתרון כוח האדם הזול נשחק, ואנחנו מנצחים בזכות איכות, זמינות וגמישות לשינויים שהייצור המקומי מאפשר". בעוד שתי אחיותיו פנו לאקדמיה ולרפואה, עדי נשאר להוביל את המפעל, גם מאחר שילדיו של וודיסלבסקי בחרו להתפתח בתחומים אחרים. אך המעבר הבין-דורי אינו חף מאתגרים. "אם מזקקים את זה, כבן ממשיך יש עליי לפעמים את כל האחריות שבעולם עם הכי פחות זכויות פורמליות. זה דורש המון בגרות", הוא משתף. לצד האתגרים, עדי מדגיש בגאווה את מערכת היחסים הייחודית בין אביו לשותפו. "כשהלכנו לעורך דין להסדיר את המעבר הבין-דורי, הגעתי מוכן עם מחברת ומצגת, והדבר הראשון שאבא שלי אמר זה 'מה שחשוב לי זה שהשותף שלי יצא מרוצה'. ויאיר מיד ענה 'מה שחשוב לי זה צביקה'. אלה שותפים של פעם, משפחה אמיתית שמקבלים החלטות יחד". נופל בין הכיסאות לצד ההצלחה התעשייתית, המציאות הישראלית הנוכחית מציבה בפני רוסתמי ובפני בנים ממשיכים רבים בתעשייה, אתגר מורכב ומקומם במיוחד. כמפקד פלוגה במילואים, הוא

"עד היום אנשים לא יודעים הבן שלי מי אני, אבא או יאיר, השותף. כל אחד מהם יצק בי תוכן אחר לגמרי, ומשניהם יחד זיקקתי שני עקרונות ברזל שמנחים אותי בכל יום. הראשון קשור לאחריות המקצועית, והעיקרון השני הוא השירות"

עדי רוסתמי. צילום: פרטי

19 2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

דור ההמשך

שאלות. החשש הכי גדול שלי הוא שהם יתחילו להימנע מלהשמיע את דעתם או יתרחקו מהעשייה. בסוף, הם אלו שהקימו את המפעל בעשר אצבעותיהם, ועבורי הדעה והניסיון שלהם לעולם יישארו רלוונטיים". אם לא היית נכנס לעסק, מה היית רוצה לעשות? "תשמעי, לא טיילתי את הטיול של אחרי הצבא, נכנסתי ישר לעסק, אבל חברים שלי חזרו וסיפרו לי חוויות. כולם חזרו מאושרים, ואז הבנתי שאני מרגיש בטיול כי אני קם בכל בוקר ומתרגש מחדש מהפרויקטים המיוחדים והמורכבים

לגמרי. עד היום אנשים שלא יודעים הבן שלי מי אני. משניהם יחד זיקקתי שני עקרונות ברזל שמנחים אותי בכל יום. הראשון זו אחריות מקצועית, לעשות את העבודה הכי טוב שאני יודע, בלי קשר לרמת ההבנה של מי שעומד מולי. "העיקרון השני הוא השירות. בעסק שלנו, מה שאנחנו מוכרים מורכב תמיד משילוב של ידע, חומר ושירות. בכל פרויקט המינונים של החומר והידע משתנים, אבל השירות הוא המעטפת שחייבת להישאר קבועה והכי טובה. אין כאן הבדל בין לקוח שמזמין חיתוך שקלים לבין פרויקט שהוזמן 25- קטן ב

ימי לחימה עצימים, 300- שירת יותר מ כולל שלושה חודשים בגבול לבנון, ובעוד שבועות ספורים הוא צפוי לרדת עם פלוגתו לסבב לחימה נוסף בעזה. כאן נחשף כשל ביורוקרטי של המדינה בכל הנוגע לתמיכה בעסקים משפחתיים בתקופת מלחמה. "יש פה באג מטורף במערכת, שמס הכנסה והמדינה פשוט מסרבים לפתור", מציף רוסתמי. "אני הדמות המרכזית שמניעה את המפעל, אבל מבחינה משפטית העסק עדיין רשום על שם אבי והשותף שלו. "כשאני נעלם לחודשים במילואים, המפעל סופג פגיעה דרסטית וירידה חדה בהכנסות, הלקוחות מאבדים סבלנות והפרויקטים נעצרים. למרות זאת, מכיוון שאני לא הבעלים הרשום, העסק אינו זכאי לשום מענק או פיצוי מהמדינה על היעדרותי. אני נופל לחלוטין בין הכיסאות". בשונה מלא מעט אנשי תעשייה, רוסתמי לא מתלונן על מחסור בכוח אדם. "לי לא חסר ידיים עובדות, וזה אולי מפתיע אנשים. מי שרוצה לעבוד מגיע, ויש לא מעט כאלה. המחסור בידיים עובדות ימשיך אולי במפעלים האפורים והחבויים של פעם, אבל המון חבר'ה צעירים עושים עכשיו שיפט ומבינים שאת העתיד האמיתי והיציב הם ימצאו כאן בתעשייה". מנוע הצמיחה הגדול של המשק, הוא אומר, נשען על התעשייה הביטחונית והאזרחית שמזינות זו את זו, והצורך בידיים מיומנות ובמוח טכנולוגי חיוני מאי פעם. "המדינה עושה טעות קשה בכך שאינה מעודדת חינוך טכנולוגי ומקצועי כבר מהתיכון", הוא מסכם. "להיות תעשיין בארץ זו ציונות אמיתית וגאווה גדולה, והגיע הזמן שמוסדות המדינה יכירו בערך של דור ההמשך ויעניקו לו את הגב הדרוש". מה למדת מהמייסדים ששום תואר במנהל עסקים לא יכול היה ללמד? "כל אחד מהם יצק בי תוכן אחר

אמנות אחזקת האופנוע

עדי רוסתמי הוא חובב גדול של אופנועי שטח, אבל תנו לו ספר על צ'רצ'יל, והוא מסודר

אחד הדברים החביבים על רוסתמי הוא ללמוד דברים חדשים. לכן מדף הספרים שלו מתחלק לשתי קטגוריות מרכזיות: טכנולוגיה ומלחמת העולם השנייה. "כן יש . כל התלת מימד זה עולם שמאוד מסקרן AI לי לא מעט ספרי טכנולוגיה, הרבה מהם אותי, ואני ממש אוהב להתחדש בתחום". את ספרי מלחמת העולם השנייה הוא מסביר בדמות אחת. "וינסטון צ'רצ'יל", הוא מחייך. "הוא היה אדם מרתק, ובזכותו אני קורא גם ביוגרפיות וגם ספרים על מלחמת העולם השנייה". בוא נלך על תחביב שמוציא אותך מהבית. "אה, אני חובב גדול של אופנועי שטח, וכבר יותר מעשרים שנה שבכל הזדמנות אני יוצא לטיולי שטח".

שנכנסים למפעל. אני פשוט אוהב את זה ולא רואה את עצמי עושה משהו אחר". תמליץ לבן שלך להיות תעשיין דור שלישי? "אם הבן שלי ירצה להמשיך את מה שאני עושה, הייתי מאוד שמח, ואני גם חושב שהוא יכול להיות יותר טוב ממני. אבל הכי חשוב שיעשה מה שהוא אוהב".

במיליוני דולרים. השירות, הזמינות והכבוד ללקוח אחידים לכולם". מתי היה הרגע שבו הרגשת שאבא משחרר את המושכות ומפסיק לבדוק אותך? "זה לא בדיוק קרה, וליתר דיוק, ביקשתי שזה לא יקרה. אני תמיד מבקש מאבא ומיאיר שיאתגרו אותי וישאלו

20

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

חיוניים למעסיקים עשרה טיפים לשילוב מוצלח של עובדים עם מוגבלות בכל גיליון אנו מארחים מומחה בתחומו, המעניק עצות מקצועיות ושימושיות לתעשייניות והפעם: דני קוגן, יזם חברתי, דירקטור באקולוגיה לקהילה מוגנת • ולתעשיינים

5

יש התאמת סביבת העבודה: לבצע התאמות פיזיות, טכנולוגיות

בעידן של מחסור בידיים עובדות, שילוב אנשים עם מוגבלות אינו רק ערך חברתי, אלא מנוע צמיחה עסקי, המרחיב את מאגר הכישרונות ומייצר יציבות בארגון. כדי לסייע למפעלים ולארגונים ליישם שילוב אמיתי ורווחי, ריכזנו עשרה צעדים מעשיים לניהול, גיוס וקליטה מוצלחת של עובדים עם מוגבלות: 1 גיוס לפי הגדרת תפקיד: יש להגדיר תחילה את דרישות המשרה והתכונות הנדרשות, ורק לאחר מכן להתאים את האדם לתפקיד. הימנעו מפסילה מוקדמת בשל מוגבלות, לעיתים דווקא שם מסתתר המועמד המתאים ביותר. 2 שמירה על רף מקצועי אחיד שילוב אמיתי אינו מבוסס על רחמים. הציבו לעובד יעדים ברורים, ספקו משוב שוטף והטילו עליו אחריות מלאה, בדיוק כפי שמצופה מכל עובד בארגון. 3 מיקוד בחוזקות ולא במגבלה: יש לאתר את התחומים שבהם העובד מצטיין. מנהל מוביל שואל: במה האדם הזה יכול להיות מצטיין ולייצר ערך מקסימלי לחברה. 4 הימנעו מתן תפקיד עסקי מהותי: מתפקידים צדדיים שנועדו "לסמן וי". שילוב אפקטיבי מתרחש כאשר העובד משתלב בליבת הפעילות העסקית והתפעולית של המפעל.

או הדרכתיות בעמדת העבודה במידת הצורך. מומלץ להיעזר במסלולי הסיוע הממשלתיים למימון התאמות נגישות. 6 למידה מדורגת ומדידת תוצאות: יש לאפשר תקופת הסתגלות וחפיפה מוגדרת מראש, ובסיומה להעריך את העובד לפי מדדים אובייקטיביים: תפוקה, איכות ביצוע, התמדה ותרומה לצוות. 7 ניהול מעצים מבוסס אחריות: רחמים מייצרים תלות, בעוד שאחריות מייצרת שותפות והעצמה. התייחסו לעובדים כאנשי מקצוע ושותפים להצלחה, ולא כפרויקט. 8 רתימת הצוות לשינוי התרבותי: הכשירו את הצוות לעבודה מכילה גיוון תעסוקתי הוא כלי ומשותפת. אסטרטגי להעלאת שביעות הרצון ואיכות התעסוקה בארגון כולו. 9 :) ROI מדידה במונחים עסקיים ( בחנו תפוקה, התמדה ואיכות ביצוע. מדידה עסקית הופכת את השילוב מתרומה פילנתרופית לניהול חכם ואחראי. 10 במקום שינוי תפיסה ניהולית: לשאול למה לגייס עובד עם מוגבלות, שאלו: איזה עובד מעולה אנחנו עלולים לפספס. מאחורי המוגבלות עומד הון אנושי בעל מוטיבציה, ניסיון ויכולת תרומה גבוהה.

דני קוגן

תפקידים: יזם חברתי, דירקטור באקולוגיה לקהילה מוגנת לפני אקולוגיה ישראל ניהלתי חברה בתחום רפואה שיניים. טכנאי שיניים - אומן.

משפחה: .3+ נשוי

צילום: איתן דותן ניהול אומנותי

21 2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

*יובהר כי אין בפרסום זה משום המלצה ודני קוגן מזמין את הקוראים לפנות ולקבל יעוץ פרטני בהתאם לצרכי הארגון וחשיפותיו.

אנשי תקשורת שמסקרים את התעשייה הישראלית מספרים על הנעשה מאחורי הקלעים הפעם אנחנו שואלים

קפיטליסט פרגמטי ניקולה טלייסניק, מגיש תוכנית החוץ בערוץ הכלכלה, מחזיק בהשקפת עולם כלכלית מוצקה, אבל כזו שמתכתבת עם המציאות. רק אל תדברו איתו על ההסתדרות. ואם צריך לאמץ מודל לכלכלה הישראלית, אז הטאיוואני

מירב אבישיד

נ מגיש תוכנית החוץ בערוץ הכלכלה ,הלכלכה ץורעב ץוחה תינכות שיגמ יקולאי טלייסניק, גדל במגדל העמק להורים עולים מברית המועצות. הרקע , הוא כבר הספיק 27 הזה עשוי להסביר את העובדה שבגיל לגבש לעצמו השקפת עולם קפיטליסטית איתנה, המשלבת אידיאולוגיה עם הפרקטיקה בשטח. עד כדי כך איתנה, שעל אף גילו הצעיר, ברזומה שלו יש עבר כעוזר מחקר בפורום קהלת, הידוע בתפיסותיו השנויות במחלוקת. לדבריו, שוק חופשי מתחיל מבית, עם ממשלה קטנה, מיסים נמוכים, רגולציה פשוטה והתערבות ממשלתית מינימלית. במשנה סדורה הוא מסביר למה על ישראל

רפואי. מעבר לפגיעה המיידית בכלל הצרכנים ובכיס הציבורי, מדובר בפגיעה באינטרס ארוך הטווח של התעשייה המקומית, רק שוק חופשי ותחרות בריאה מאלצים את המפעלים להתייעל, להתקדם ולהשקיע במחקר ופיתוח כדי לשמור על יתרון תחרותי גלובלי". נשמע הגיוני, עד שפוגשים את המציאות הישראלית, על שלל מצבי החירום והמלחמות שלה. מפעלים, בעיקר אלה מהפריפריה, משוועים למענקים כדי לשרוד, וסובלים ממחסור בכוח אדם ומירידה בהכנסות בשל נסיבות שאינן תלויות בהם. לא ברור, אם כן, כיצד עומדת האידאולוגיה הזו

במבחן השטח, וטלייסניק לא מתחמק. "צריך להיות פרגמטיים", הוא מסביר, ומחדד את האבחנה בין מפעל כושל למפעל שנפגע בשל מצב חירום. "במצבי קיצון כמו מלחמה או מגפה עולמית התנאים אינם נורמליים, ולכן יש מקום לסיוע ממשלתי ממוקד. אם

לעודד סחר חופשי וגלובליזציה, ולבצע רפורמות יבוא. "שוק חופשי, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, משרת היטב את כלכלת ישראל ואזרחיה". שוק חופשי זה נחמד, אבל מדינה צריכה לדאוג קודם כל לתעשייה המקומית.

"אם נפתח כאן תעשייה והייטק מובילים במכשור רפואי, בחקלאות טכנולוגית או בכל תחום אחר, העולם פשוט יהיה תלוי במוצרים שלנו"

מפעל נמצא ליד גבול לבנון והפעילות שלו נפגעת, המדינה חייבת לסייע לו. הרי לא מדובר במפעלים כושלים, אלא במפעלים שבסביבה שקטה היו פועלים כרגיל ומרוויחים, ורק בגלל המלחמה נקלעו לסיטואציה לא בריאה. "אבל כמדינה, אני לא רוצה לסבסד מפעלים כושלים רק כדי להחזיק אותם מעל המים. בימי שגרה אין מקום למענקים, ובטח שלא לצ'ק פתוח. אם יש מפעל בצפון, למשל בנהריה, עכו או יוקנעם, ששולי הרווח שלו לא קטנו והוא ממשיך

"ברור. כל מדינה חייבת תעשייה חזקה, והייצור המקומי וההייטק חיוניים להגדלת הייצוא ולביצור מעמדה הגיאופוליטי של ישראל בעולם. לכן, אני עומד לצד התעשיינים בדרישה שהממשלה פשוט תפסיק להפריע להם. הרגולציה צריכה להיות פשוטה, ברורה ומקלה ככל הניתן". איפה עובר הגבול בינך לבין התאחדות התעשיינים? "בדרישה להגנות ולפריבילגיות. למשל, בניגוד לעמדת ההתאחדות, לא תמכתי בהטלת מיסי סחר על מלט וקנאביס

. הגעתי לתחום מתוך רצון להבין איך ראוי שהכלכלה תיראה. זה היה קצת 13-14 "הכל התחיל בגיל החיידק הכלכלי: השראה ספרותית: , ורציתי להבין מה הסיפור. מאז פשוט לא עזבתי את זה". 2011 אחרי המחאה החברתית של "הביוגרפיה של מרגרט תאצ'ר מאת צ'ארלס מור. האישה הראשונה שהפכה לראש ממשלה באירופה. היא כיהנה תחביבים מחוץ שנים, שבהן שינתה את הכלכלה הבריטית מקצה לקצה. דמות גדולה מהחיים". 11.5 בתפקיד , ולדרום קוריאה שהיא היעד הבא. אני גם 2016 "לטייל בעולם, כולל מסע יוצא דופן לצפון קוריאה ב- למטריקס: ." ABBA "אני מעריץ שרוף של להקת פסקול: חובב כדורגל, ואוהד מושבע של נבחרת אנגליה, ואוהב לשחות".

תעודת זהות ניקולאי טלייסניק, שם: מגיש תוכנית החוץ בערוץ הכלכלה.

22

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

שמדובר בבעיה קיומית למפעלים. בהתחלה, גם כשהיה שקלים, הרגשתי 2.80- ייסוף מהיר והדולר הגיע לאזור ה שזה חריג, אך לא הבנתי את עומק הקושי. "מי שפקח את עיניי היה נציג מאגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים. נפגשנו בכנס, והוא הציג לי ניתוח שהראה שקצב הייסוף אינו הגיוני ואינו מגובה בשום נתון ריאלי. כשראיתי את הנתונים, הבנתי שיש כאן אירוע שלא נשען על כוחות שוק בריאים, ושיש מקום להתערבות של בנק ישראל והאוצר. מהמפגש הזה הבנתי את המציאות טוב יותר". להגביל את זכות השביתה ספק אם המציאות של טלייסניק תתאים למי שלמעשה מחזיקים את התעשייה: העובדים. בהסתדרות למשל, לא ישמחו לשמוע שלדעתו יש להגביל את כוחם של ארגוני העובדים, בעיקר בשימוש בשביתות ועיצומים. "מהלכים כאלה פוגעים בסביבה העסקית, במפעלים ובסופו של דבר גם בעובדים עצמם".

להרוויח, לא צריך לתת לו כסף של משלם המיסים. פשוט כך. המענקים צריכים להגיע רק למי שפעילותו השתבשה בפועל בעקבות המצב". המודל טאיוואן והמוח הישראלי אפרופו המציאות הישראלית, לטלייסניק יש מודל לפרקטיקה הנדרשת בהתנהלות הכלכלית הישראלית, ואפילו כזה שכבר עובד. קחו את טאיוואן, הוא מציע, ותבינו איך מייצרים חוסן ועצמאות כלכלית. "האסטרטגיה של ישראל צריכה להתבסס על המודל של טאיוואן, כי אנחנו במצב דומה", הוא מפרט. "טאיוואן היא מדינה תחת איום קיומי תמידי, שהחליטה כבר שהדרך להגן על עצמה היא לגרום לעולם להזדקק 80- בשנות ה אחוז מהשבבים המתקדמים 90- לה. כיום, כשהיא מייצרת כ , אף מדינה לא AI- בעולם, רכיב קריטי במיוחד בעידן ה יכולה להרשות לעצמה לפגוע בה.

"זו צריכה להיות השאיפה שלנו. אם נפתח כאן תעשייה והייטק מובילים במכשור רפואי, בחקלאות טכנולוגית או בכל תחום אחר, העולם פשוט יהיה תלוי במוצרים שלנו. במצב

איך בדיוק זה פוגע בעובדים עצמם? "צריך להיות איזון. לתת כוח לעובדים, אבל גם לאפשר

לעסקים ולמדינה לתפקד כמו שצריך. הפגיעה הקשה ביותר מחוסר האיזון הזה מורגשת בשירותים החיוניים ובמגזר הציבורי. כשארגוני המורים משביתים את מערכת החינוך, הנפגעים המיידיים הם ההורים העובדים והמשק כולו. היכולת להשבית מערכת שלמה עקב מחלוקת כזו או אחרת מייצרת שיתוק. זה לא פרופורציונלי וצריך להגביל את זה. "מפעל שמפסיד ימי עבודה וכסף עקב שביתות

כזה, הטלת סנקציות עלינו תהיה פשוט לא משתלמת, שכן היא תפגע ישירות בכלכלת המדינות המחרימות ובאזרחיהן". אבל מול המודל הסיני,

שמבוסס על סבסוד אגרסיבי של טכנולוגיה ואוטומציה כדי לנצח בתחרות הגלובלית, המדינה לא צריכה לעזור לתעשיינים המקומיים לעמוד בקצב? "הסבסוד הממשלתי הכבד בסין הוא אכן עובדה מוגמרת ומדאיגה, אבל היתרון היחסי של ישראל לא צריך להישען על סבסוד ממשלתי מכספי משלם המיסים. מה שהפך את ההייטק והתעשייה שלנו למצליחים הם המוח הישראלי, היזמות, וההון האנושי המשכיל והטכנולוגי ופיתוח והאוטומציה. כאן, השוק החופשי בתחומי המחקר עושה את העבודה הטובה ביותר". על אף שהוא מחזיק בהשקפת עולם כלכלית מוצקה, לטלייסניק יש מספיק יושרה עיתונאית כדי להודות בטעות, כשהתפיסה שלו פוגשת את המציאות ופחות מסתדרת איתה. "אין לי בעיה להודות שפירשתי את המציאות לא נכון", הוא משתף. "בסוגיית השקל החזק לדוגמה, לקח לי זמן להבין

ניקולאי טלייסניק

על העלאות שכר או הטבות, נאלץ בסופו של דבר לבצע קיצוצים והתייעלות. התוצאה הכמעט ודאית של שביתה כזו היא פיטורים, שפוגעים לרוב בעובדים החלשים ביותר, בעלי הוותק הנמוך ביותר". ומי ישמור על זכויות העובדים? "למדינה יש איזו אחריות לתת לעובד מה שנקרא רשת ביטחון כלשהי, אבל זה לא צריך להיות על המעסיק. צריך לייצר מצב שמעסיקים יוכלו לנהל את העסק שלהם בלי שיבלבלו להם יותר מדי את המוח באמצעות רגולציה של זכויות עובדים. וכמובן שלא יהיה שביתות פראיות במגזר הציבורי, כי בסוף מי שייפגע זה כלל האזרחים".

23 2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'