התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון ספטמבר 2026

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

דור ההמשך

שאלות. החשש הכי גדול שלי הוא שהם יתחילו להימנע מלהשמיע את דעתם או יתרחקו מהעשייה. בסוף, הם אלו שהקימו את המפעל בעשר אצבעותיהם, ועבורי הדעה והניסיון שלהם לעולם יישארו רלוונטיים". אם לא היית נכנס לעסק, מה היית רוצה לעשות? "תשמעי, לא טיילתי את הטיול של אחרי הצבא, נכנסתי ישר לעסק, אבל חברים שלי חזרו וסיפרו לי חוויות. כולם חזרו מאושרים, ואז הבנתי שאני מרגיש בטיול כי אני קם בכל בוקר ומתרגש מחדש מהפרויקטים המיוחדים והמורכבים

לגמרי. עד היום אנשים שלא יודעים הבן שלי מי אני. משניהם יחד זיקקתי שני עקרונות ברזל שמנחים אותי בכל יום. הראשון זו אחריות מקצועית, לעשות את העבודה הכי טוב שאני יודע, בלי קשר לרמת ההבנה של מי שעומד מולי. "העיקרון השני הוא השירות. בעסק שלנו, מה שאנחנו מוכרים מורכב תמיד משילוב של ידע, חומר ושירות. בכל פרויקט המינונים של החומר והידע משתנים, אבל השירות הוא המעטפת שחייבת להישאר קבועה והכי טובה. אין כאן הבדל בין לקוח שמזמין חיתוך שקלים לבין פרויקט שהוזמן 25- קטן ב

ימי לחימה עצימים, 300- שירת יותר מ כולל שלושה חודשים בגבול לבנון, ובעוד שבועות ספורים הוא צפוי לרדת עם פלוגתו לסבב לחימה נוסף בעזה. כאן נחשף כשל ביורוקרטי של המדינה בכל הנוגע לתמיכה בעסקים משפחתיים בתקופת מלחמה. "יש פה באג מטורף במערכת, שמס הכנסה והמדינה פשוט מסרבים לפתור", מציף רוסתמי. "אני הדמות המרכזית שמניעה את המפעל, אבל מבחינה משפטית העסק עדיין רשום על שם אבי והשותף שלו. "כשאני נעלם לחודשים במילואים, המפעל סופג פגיעה דרסטית וירידה חדה בהכנסות, הלקוחות מאבדים סבלנות והפרויקטים נעצרים. למרות זאת, מכיוון שאני לא הבעלים הרשום, העסק אינו זכאי לשום מענק או פיצוי מהמדינה על היעדרותי. אני נופל לחלוטין בין הכיסאות". בשונה מלא מעט אנשי תעשייה, רוסתמי לא מתלונן על מחסור בכוח אדם. "לי לא חסר ידיים עובדות, וזה אולי מפתיע אנשים. מי שרוצה לעבוד מגיע, ויש לא מעט כאלה. המחסור בידיים עובדות ימשיך אולי במפעלים האפורים והחבויים של פעם, אבל המון חבר'ה צעירים עושים עכשיו שיפט ומבינים שאת העתיד האמיתי והיציב הם ימצאו כאן בתעשייה". מנוע הצמיחה הגדול של המשק, הוא אומר, נשען על התעשייה הביטחונית והאזרחית שמזינות זו את זו, והצורך בידיים מיומנות ובמוח טכנולוגי חיוני מאי פעם. "המדינה עושה טעות קשה בכך שאינה מעודדת חינוך טכנולוגי ומקצועי כבר מהתיכון", הוא מסכם. "להיות תעשיין בארץ זו ציונות אמיתית וגאווה גדולה, והגיע הזמן שמוסדות המדינה יכירו בערך של דור ההמשך ויעניקו לו את הגב הדרוש". מה למדת מהמייסדים ששום תואר במנהל עסקים לא יכול היה ללמד? "כל אחד מהם יצק בי תוכן אחר

אמנות אחזקת האופנוע

עדי רוסתמי הוא חובב גדול של אופנועי שטח, אבל תנו לו ספר על צ'רצ'יל, והוא מסודר

אחד הדברים החביבים על רוסתמי הוא ללמוד דברים חדשים. לכן מדף הספרים שלו מתחלק לשתי קטגוריות מרכזיות: טכנולוגיה ומלחמת העולם השנייה. "כן יש . כל התלת מימד זה עולם שמאוד מסקרן AI לי לא מעט ספרי טכנולוגיה, הרבה מהם אותי, ואני ממש אוהב להתחדש בתחום". את ספרי מלחמת העולם השנייה הוא מסביר בדמות אחת. "וינסטון צ'רצ'יל", הוא מחייך. "הוא היה אדם מרתק, ובזכותו אני קורא גם ביוגרפיות וגם ספרים על מלחמת העולם השנייה". בוא נלך על תחביב שמוציא אותך מהבית. "אה, אני חובב גדול של אופנועי שטח, וכבר יותר מעשרים שנה שבכל הזדמנות אני יוצא לטיולי שטח".

שנכנסים למפעל. אני פשוט אוהב את זה ולא רואה את עצמי עושה משהו אחר". תמליץ לבן שלך להיות תעשיין דור שלישי? "אם הבן שלי ירצה להמשיך את מה שאני עושה, הייתי מאוד שמח, ואני גם חושב שהוא יכול להיות יותר טוב ממני. אבל הכי חשוב שיעשה מה שהוא אוהב".

במיליוני דולרים. השירות, הזמינות והכבוד ללקוח אחידים לכולם". מתי היה הרגע שבו הרגשת שאבא משחרר את המושכות ומפסיק לבדוק אותך? "זה לא בדיוק קרה, וליתר דיוק, ביקשתי שזה לא יקרה. אני תמיד מבקש מאבא ומיאיר שיאתגרו אותי וישאלו

20

2026 • ספטמבר 25 גיליון מס'