התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון אפריל 2026

אזור תעשייה 2026 אפריל | 24 גיליון

2 הישג ישראלי התעשיינית טל קאופמן זכתה 1 הישג ישראלי מערכת יירוט בלייזר פרי פיתוח ישראלי, שינתה את המשחק בהגנה על גבולות המדינה היוקרתי, המוענק לנשים IWCE בפרס מעוררות השראה שפרצו דרך בתחומן

צילום: יוסי אלוני

ראיון ראשון עם אברהם נובוגרוצקי (נובו), נשיא התאחדות התעשיינים הנבחר

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

דבר הנשיא

אנחנו פה כדי לשנות את המציאות לצד הגאווה הגדולה, ניצבים בפנינו אתגרים לא פשוטים

עורך ראשי: ערן סידיס, ראש אגף שיווק ותקשורת התאחדות התעשיינים דורית קרן צבי עריכה: מירב אבישיד עיצוב גרפי: FREEPIK איורים ואילוסטרציות: התאחדות התעשיינים מו"ל: לפרסום במגזין: יעל לוקש, מנהלת תחום שיווק ופיתוח עסקי בהתאחדות התעשיינים, 050-9478808 yael@industry.org.il הפקה: סטודיו אבישיד www.avishid.co.il

חברים יקרים, ב עם כניסתי לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים, אני חש תחושת שליחות עמוקה והתרגשות גדולה. זהו רגע משמעותי עבורי, לא רק מבחינה אישית, אלא בעיקר משום שאני זוכה לייצג את האנשים, הארגונים והחזון שמרכיבים את מנוע הצמיחה המרכזי של מדינת ישראל: התעשייה הישראלית. בחודשים האחרונים, ובעיקר מאז פרוץ המלחמה, שוב הוכח כי התעשייה היא עמוד התווך של המשק

צילום: יוסי אלוני

הישראלי. לצד האתגרים הביטחוניים, השיבושים הלוגיסטיים והפגיעה בכוח האדם, המפעלים המשיכו לייצר, לחדש ולהתעקש לשמור על רציפות תפקודית, גם ברגעים שבהם נדמה היה שהסביבה כולה נעצרת. במהלך השנה האחרונה פגשתי מאות מנהלים, עובדים ובעלי מפעלים, בסיוריי ובמפגשים אישיים. בכל מפגש כזה גיליתי מחדש את מה שמייחד אותנו: אומץ, יצירתיות, נחישות, מחויבות לאומית ויכולת בלתי נגמרת להתגבר על משברים. מפעלים עברו לעבוד במתכונות חירום, קווי ייצור הוסבו במהירות כדי לתת מענה לצרכים ביטחוניים והומניטריים, ועובדים רבים הגיעו לעבודה ממקלטים, תוך שהם מתמודדים עם דאגה למשפחות ולחברים. זוהי תעשייה שמבינה שהאחריות שלנו חורגת מעבר לדוחות כספיים, אל הביטחון, העצמאות והחוסן של המדינה. לצד הגאווה הגדולה, ניצבים לפנינו גם אתגרים לא פשוטים. הסביבה העסקית והרגולטורית בישראל לא מותאמת לתחרות הגלובלית הנוכחית, התחרותיות של המשק נפגעה קשות, בלתי אפשרי למצוא עובדים, ותקציבי הממשלה לעידוד השקעות בתעשייה לא מספיקים ולא מתאימים לאתגרים הגלובליים. אנחנו פה כדי לשנות את המציאות הזו. נפעל ללא לאות מול כלל הגורמים הרלוונטיים בממשלה ומקבלי ההחלטות, על מנת להבטיח את חיזוק התעשייה הישראלית והבטחת העצמאות היצרנית בישראל. התפקיד שלנו הוא להבטיח שהתעשייה לא רק תעמוד באתגרים אלא שתצמח מתוכם. אני וצוות ההתאחדות כולו נפעל לילות כימים בכדי לייצר תוכניות ופתרונות מעשיים שיבטיחו מציאות עסקית טובה יותר לכל מפעל בישראל. אני גאה בתעשייה הישראלית. גאה באנשיה. גאה במה שהיא הוכיחה ובמה שהיא עוד תוכיח. יחד נמשיך לבנות כאן תעשייה חזקה, משגשגת ויציבה, כזו שמניעה את ישראל קדימה.

כל הזכויות שמורות להתאחדות © התעשיינים בישראל , 68125 , תל אביב 29 המרד www.industry.org.il או חפשו אותנו ברשתות החברתיות הצטרפו לקהילת הוואטסאפ של התאחדות התעשיינים, לקבלת עדכונים שוטפים והטבות

שלכם, אברהם נובוגרוצקי (נובו) נשיא התאחדות התעשיינים

3

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

תוכן העניינים 2026 אפריל • אזור התעשייה

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

רובי גינל

26 מרגישים בבית מייסדת מאיה אשכנזי אטמזגין, ומנכ"לית חברת הביו-דיפטק , יודעת להפיק מוצרי Maolac בריאות מפרה

כך ישפיע חוק החוסן היצרני על התעשייה התוכנית האסטרטגית להבטחת ייצור מקומי בשעת חירום 15

הכפולה הכלכלית כל המספרים על המחסור בעובדים זרים בתעשייה 06

08

אורן בן נתן צילום: יוסי אלוני

בלי תעשייה אין עשייה הוא ראה הכל, שמע הכל, ונושם את השטח. ראיון ראשון , נשיא אברהם נובוגרוצקי עם התאחדות התעשיינים הנבחר

בס לפי הקצב הוא מנכ"ל אורן בן נתן בימים, "קצב מוצרי גומי", בלילות הוא מנגן בס עם הלהקה שלו 18 21 קחו טיפ עשרה צעדים מעשיים להטמעת מלי ביצור פרנס, במפעל: AI דירקטורית בקבוצת "זריחה" , עושה סדר Tefen ומנכ"לית 24 הזווית של נווית היא ראתה את הטקסטיל נשחק נווית זומר ואת ההייטק נוסק. מסכמת שנות סיקור כלכלי

מאיה אשכנזי אטמזגין

טל קאופמן

טרקלין עסקים כך התנהל חדר המצב שהוקם בהתאחדות התעשיינים במבצע "שאגת הארי" 33 , יו"ר "סימטל ננו-ציפויים", טל קאופמן היוקרתי, המוענק IWCE זכתה בפרס לנשים פורצות דרך בתחומן 31 גאווה ישראלית על הבמה הבינלאומית

צילום: יוסי אלוני

אברהם נובוגרוצקי (נובו)

הגנה אזורית פיתוח חדש של רפא"ל: יירוט במהירות האור ובעלות אפסית שמשנה את כללי המשחק 10

5

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

הכפולה הכלכלית

שנתיים וחצי אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל עדיין קיים מחסור בעובדים בתעשייה הפער נובע בעיקר מירידה בעובדים הזרים ומהשטחים, פועלים. לוח דרושים, מתברר, לא מספיק 6,300 וכרגע חסרים אלה גורביץ', מנהלת המחלקה למחקר כלכלי, התאחדות התעשיינים

ה תעשייה הישראלית סובלת ממחסור בעובדים מזה כעשרים שנה, מחסור שהעמיק במיוחד בשתי תקופות ספציפיות: עם היציאה מקורונה, כשעובדים רבים עזבו את התעשייה בזמן הסגרים ועשו הסבת עבודה, ועם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שעצרה את כניסתם של מרבית העובדים הפלסטיניים שעבדו בתעשייה. נתוני התקופה האחרונה מציגים משבר חסר תקדים 9,700־ בתחום, כשהמחסור זינק לשיאים שליליים, מ אחוזים מסך המשרות 2.7( 2019־ משרות פנויות ב אחוזים 3.8( 2025־ משרות פנויות ב 14,300־ בענף) ל מסך המשרות), ומצריך פתרון מיידי. מציג את סך המחסור בתעשייה דרך 1 ' גרף מס

כמות המשרות הפנויות. ערב הקורונה, מספרן נאמד כאמור , אך עם היציאה מהמשבר חל זינוק לרמות שלא 9,700־ בכ אחוזים, 50־ נראו מעולם בתעשייה, עם קפיצה של מעל ל .2022 בשנת 14,600־ ל חזינו בהתמתנות מסוימת בכמות 2023 בתחילת שנת המשרות הפנויות, אך זאת נבלמה עם פרוץ המלחמה "התאחדות התעשיינים רואה בהגדלת מכסות העובדים הזרים כלי משמעותי ומענה הכרחי לצמצום המחסור ולפעילותה התקינה של אלה גורביץ התעשייה המקומית". , הנתונים מעידים על 2025 והמספרים חזרו לטפס. בשנת ,14,300־ חזרה למספרי השיא בכמות המשרות הפנויות עם כ זאת על אף שלראשונה אושרו אלפי עובדים זרים לתעשייה. כאשר נכנסים לעומק מצוקת המחסור ובוחנים את הנתונים להלן, 2 ' לפי מקצוע, ניכרת השפעת המלחמה גם כאן. בגרף מס ניתן לראות כי הענף עם המחסור המשמעותי ביותר בתעשייה הפועלים 1,211 . היה פועלים בלתי מקצועיים 2025 בשנת החסרים מהווים מעל לעשרה אחוזים מכלל המשרות הפנויות. מלחמת חרבות ברזל גררה בעקבותיה צניחה דרמטית ערב המלחמה 22,900־ בכמות העובדים מיהודה ושומרון, מ .14,000־ בלבד כשפרצה. כיום התייצב מספרם על כ 1,400־ ל מתאר את התפתחות מספר העובדים בתעשייה 3 ' גרף מס התאפיינה במגמה 2023 מיהודה ושומרון. תחילת שנת 19־ של גידול בכמות המועסקים מהאזור, עם עלייה של כ 19,200־ (מ 23 אחוזים בין הרבעון הראשון לרבעון השלישי עובדים). 22,900־ ל

עלייה במספר המשרות הפנויות : 1 גרף בתעשייה על רקע המלחמה מספר המשרות הפנויות בתעשייה, כרייה וחציבה, נתונים שנתיים

14,590

14,348

13,611

11,961

11,799

10,723

9,747

9,698 9,970

7,645

5,394

2025

2015

2016

2017

2018

2019

2020

2021

2022

2023

2024

6

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מקצועות נבחרים ,2025 המקצועות החסרים ביותר בתעשייה, כרייה וחציבה בשנת : 2 גרף פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה בעלי משלח יד בתחום ההנדסה (פרט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה) מפעילי מכונות לייצור מוצרי מזון ומוצרים דומים מעבדי מזון ובעלי משלח יד דומה מרכיבים מעבדי לוחות מתכחת (פחחים), יוצרי תבניות ליציקת מתכות, רתכים... 1,211 945 872 851 844

751

פקידים לענייני רישום והובלה של חומרים נפחים, בוני מבלטים ובעלי משלח יד דומה מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים הנדסאי וטכנאי מדעי הפיזיקה וההנדסה מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה עובדי מכירות אחרים מפעילי מכונות לייצור גומי, פלסטיק ומוצריהם ומוצרי נייר מפעילי מתקנים ומכונות לייצור מוצרים כימיקליים ומוצרי צילום לא ידוע

724

679

667

559

529

386

327

279

242

מענה מספק למחסור הכבד בעובדים שנוצר עקב המלחמה אלף בכמות העובדים מיהודה ושומרון, זאת 8.9 (ירידה של בנוסף למחסור בעובדים ישראליים). לסיכום, ערב המלחמה עמד מספרם הכולל של העובדים , בעוד כיום 26,500 מיהודה ושומרון והעובדים הזרים על פועלים, 6,300 . משמע, קיים פער של 20,200־ מדובר ב למרות הקצאת העובדים הזרים לתעשייה מהשנה האחרונה. לבעיית המחסור בעובדים יש השפעות מהותיות על התעשייה בפרט, והמשק בכלל. הדבר יוצר נזקים כמו אובדן תפוקה, בזבוז הון שכבר הושקע (מכונות ללא מפעילים), צמצום יצוא, היעדר מענה לביקושים מקומיים, אובדן הכנסות למדינה ממיסים ועוד. מתוך המספרים שהוצגו לעיל, עולה המסקנה כי אנו עתידים לראות החמרה של התופעה, זאת מאחר שעד כה לא ניתן פתרון ומענה הולמים. לכן, התאחדות התעשיינים רואה בהגדלת מכסות העובדים הזרים כלי משמעותי ומענה הכרחי לצמצום המחסור ולפעילותה התקינה של התעשייה המקומית.

באוקטובר, 7- במהלך הרבעון הרביעי, עת פריצת מלחמת ה 2024 בלבד. במהלך 1,400־ כמות העובדים צנחה כאמור לכ עלה מספרם, אך באופן מצומצם למדי, ומהנתונים עולה באופן ברור כי ההתאוששות בכמות המועסקים לאחר ,2025 המלחמה אינה מספקת. נכון לרבעון השלישי של מועסקים מיהודה 8,900־ ענף התעשייה סובל ממחסור של כ ושומרון ביחס לתקופה שקדמה למלחמה. הטענה כי הגדלת כמות העובדים הזרים במהלך המלחמה 4 היוותה מענה הולם למחסור בעובדים אינה נכונה. גרף להלן, מציג את ההתפתחות בכמות המועסקים הזרים, ומבהיר כי הגידול מצומצם למדי ביחס למחסור העמוק שנוצר עקב המלחמה. , ערב המלחמה, מספר העובדים 2023 ברבעון השלישי של בלבד. ברבעון השלישי של 3,600 הזרים בתעשייה עמד על , וברור לכל כי כמות זו לא נותנת 6,200־ עלה המספר ל 2025 מועסקים מיהודה ושומרון בתעשייה : 3 גרף כרייה וחציבה (ללא יהלומים)

22.9

21.7

מועסקים זרים בתעשייה : 4 גרף כרייה וחציבה (ללא יהלומים)

19.2

16.2

15.0

14.7

14.0

6.2

5.9

12.3

12.2

10.6

5.0

4.1

3.8

3.7 3.7

3.7 3.6

3.3

3.2

1.4

2023 01

2023 02

2023 03

2023 04

2024 01

2024 02

2024 03

2024 04

2025 01

2025 02

2025 03

2023 01

2023 02

2023 03

2023 04

2024 01

2024 02

2024 03

2024 04

2025 01

2025 02

2025 03

המספרים באלפים

7

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

הוא בא מהשטח ואוהב את התעשייה בכל לבו; תוכנית העבודה שלו היתה מוכנה עוד לפני שנכנס לתפקיד; יש לו הרבה מה לומר על מעמד התעשייה מול המדינה ובעיני הציבור, .Scitex והוא לא שוכח את אפי ארזי, מייסד ראיון ראשון עם אברהם נובוגרוצקי (נובו), נשיא התאחדות התעשיינים הנבחר

מירב אבישיד

ל אחר ותק רב בתעשייה, אברהם (נובו) נובוגרוצקי

מתגייס למילואים. לפחות ככה הוא רואה את זה. אפילו כינוי של מילואימניק יש לו: נובו. מאז , עת נבחר 26 ינואר לנשיא התאחדות התעשיינים, הוא מגיע למפקדה שלו עם חיוך רחב וניסיון של עשורים. מבחינתו, כאמור, לא מדובר בעוד תואר ניהולי

לרזומה, אלא בשליחות לאומית טהורה. אז אולי התפקיד החדש פחות מסכן חיים, אבל נובוגרוצקי יודע שהוא נכנס לשדה עם לא מעט מוקשים, ולא נבהל.

8

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מדרכות, סחבתי אבני שפה ופיזרתי אספלט. אחרי זה גם עברתי לטרקטורים ומכבשים". את המסורת הזו הקפיד נובו להעביר גם לילדיו, שעבדו במפעל בחופשות כדי שגם הם "יכירו דרך הידיים את ערך העבודה". המסלול של נובוגרוצקי נראה כמו מפת הדרכים של התעשייה הישראלית. הוא התחיל כהנדסאי אלקטרוניקה בחיל האוויר, שם למד להכיר כל בורג במטוס הקרב , F -15־ המתקדם ביותר. "אם תתקלקל לך בקרת הירי ב לאחר שכיהנתי בתפקידים רבים, אני יכול להרשות לעצמי לעשות לטובת עם ישראל בהתנדבות. כשאתה רואה שהילדים שלך במילואים, והחתנים שלך במילואים והכלות שלך במילואים, אז התעשייה היא המילואים שלי בשנים הקרובות דברי איתי", הוא צוחק. חיוך שמבהיר שגם אחרי עשורים בחדרי ישיבות ממוזגים, הוא עדיין הנדסאי בנשמה. משם המשיך ללימודי תואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל עסקים, והשתלב בחברת "סייטקס" המיתולוגית. שנים טיפס מעמדת הנדסאי אלקטרוניקה ועד 14 במשך לתפקיד סמנכ"ל כספים ומערכות מידע גלובלי. השלב הבא בקריירה המתפתחת שלו היה מעבר לתעשייה המסורתית, ב"פקר פלדה", שם הוכיח שגם בעולם הברזל והפלדה יש מקום ליצירתיות שיווקית. "כשבנו את הכביש החדש בצומת פקר, היינו מתקשרים לגלי צה"ל כדי לדווח על פקקים וכך עזרנו למיתוג המפעל. גם שמנו שלט 'ברוכים הבאים לצומת פקר'. לימים מנכ"לתי את פקר פלדה ומכרנו את השטח שהפך בכפר סבא". G לקניון התחנה שביססה את מעמדו כאחד המנהלים הדומיננטיים במשק היתה כשהגיע לעמוד בראש פירמידת הענק של "אפריקה ישראל". נובוגרוצקי כיהן כמנכ"ל הקבוצה, ושימש יו"ר של שש חברות בנות ציבוריות גדולות מאוד, בהן "דניה סיבוס", "אפריקה מגורים", "אפריקה נכסים" ואפריקה תעשיות". התקופה הזו, הוא אומר, אופיינה בניהול מערכות ענק מיליון שקל 550־ גלובליות. "באותן שנים שילמנו כ בשנה לבעלי אגרות חוב", משחזר נובוגרוצקי. "גייסנו

"לאחר שכיהנתי בתפקידים רבים", הוא מסביר, "אני יכול להרשות לעצמי לעשות לטובת עם ישראל ולחלוק את הניסיון שלי בהתנדבות מלאה. כשאתה רואה שהילדים שלך במילואים, והחתנים שלך במילואים והכלות שלך במילואים, אז התעשייה היא המילואים שלי בשנים הקרובות. לעשות מילואים למען מדינת ישראל, זה מה שאני רואה מול העיניים". מה גרם לך להחליט להתמודד? "מי שדחפו אותי להתמודד אלה קודם כל החברים, שהציעו לי. קורות החיים שלי מאוד מתאימים - אני בוגר החינוך הטכנולוגי, שירתתי בטכנולוגיה בצבא, עבדתי בהייטק ועברתי לתעשייה המסורתית. אני חי ונושם תעשייה מאז התיכון. כל מפעל שאני מגיע אליו, אני מלטף את המכונות, מסתכל מה נמצא מתחתן, מה מחובר אליהן. ואני אוהב גם את האנשים שמתעסקים בטכנולוגיה ובתעשייה. הם מרתקים אותי. מעבר לכך, תפקידי כמנכ"ל אפריקה ישראל, הכין אותי להתמודדות עם שוק ההון המערכות הפיננסיות השונות בארץ ובעולם". הדבר הראשון שעשה נובוגרוצקי לאחר בחירתו היה להיפגש עם אנשיו הקרובים שתמכו בו. "היה לי חשוב להודות לחברים ולפעילים שנתנו לי רוח גבית. ראיתי את החיוך והשמחה שלהם, והיה לי חשוב להגיד להם: 'חבר'ה, אני כאן, בואו נראה איך צועדים מעלה'". מסלול המראה שורשי העשייה של נובו נטועים עמוק בסיפורם של הוריו שברחו מפולין לברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. אביו שרד את התנאים הקשים בסיביר ועלה ארצה כחייל בודד כדי להילחם במלחמת

. ממנו ירש בנו את ערכי 1948־ השחרור ב ההתמדה והעבודה הקשה, אותם ערכים שליוו אותו לאורך כל הקריירה, כשבנה את שמו בעשר אצבעות בתעשייה הישראלית. "ערכי העבודה וערכי הלימוד, גם מקצוע וגם אקדמיה, תמיד היו נוכחים בבית", הוא מדגיש. לימים הפך האב לקבלן עבודות עפר, ונובו

נשאב לעשייה כבר כנער. "אבא רצה שאלמד את ערך העבודה. בחופשים עבדתי בסלילת כבישים ובהנחת

צילום:יוסי אלוני

9

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

למעשה, נובוגרוצקי חילק את תוכניתו לשתי חזיתות. האחת, מול המדינה, במאבק למען התעשייה, והשנייה שינוי מעמד ההתאחדות מול הגורמים מולם היא מתנהלת ובעיני ציבור התעשיינים. נתחיל מהסוף. התאחדות התעשיינים, מבהיר נובוגרוצקי, חייבת להיות גוף יותר דומיננטי במשק הישראלי, בין היתר במרכזי קבלת ההחלטות. "השאיפה שלי היא שהבית הזה יהיה אבן שואבת לחברות הטכנולוגיות המובילות, בהייטק, בביו, באלקטרוניקה, בכל התחומים המובילים במדינת ישראל. איך עושים את זה? "באמצעות הוספת שירותים וחברים לאיגוד ההייטק . ההתאחדות תפעל בכל התחומים 5.0 בתעשייה AI והטמעת בשיתוף עם כל החברים ובשקיפות מלאה, תוך כדי מתן ערכים בתעשיות המסורתיות יש המון הייטק ובינה מלאכותית. צריך רק להראות לצעירים רצפות ייצור עם ארבעה אנשים בלבד, מסכים ענקיים, בקרים, רובוטים, טכנולוגיה מתקדמת, ולהגיד להם בואו תהיו שותפים לזה

כספים, בנינו וסגרנו מפעלים, ניהלנו עשרות אלפי עובדים והובלנו פעילות נדל"ן ותעשייה חובקות עולם ברוסיה, ארה"ב ואירופה". הניסיון הזה, מאשר נשיא ההתאחדות הנבחר, הוא שעיצב את יכולתו להבין לעומק את הממשק המורכב שבין תעשייה, חקיקה וממשל. בשמונה השנים האחרונות הוא מכהן כיו"ר פעיל של "חד אסף תעשיות", חברת פלדה המספקת רבע מתצרוכת הברזל של מדינת ישראל. במקביל, הוא נמנה עם משקיעי הסטארט- שפיתח אבחון רפואי חדשני מבוסס רוק, Salignostics אפ ומשמש כיו"ר חברת "קלקר עין כרמל" וכדירקטור בקבוצות "דן תחבורה" ו"דן נדל"ן". לצד העשייה העסקית הענפה, נובוגרוצקי נמצא בלב הפעילות הציבורית של המגזר היצרני. "אני פעיל בהתאחדות התעשיינים כבר שנים רבות. כיהנתי כיו"ר האגף הכלכלי וכחבר נשיאות לאורך תקופה ארוכה, כך שאני מכיר היטב את המוסדות ואת פעילות הבית הזה מבפנים. השילוב בין הניסיון בשטח לבין ההיכרות המעמיקה עם מסדרונות ההתאחדות, הוא שהוביל אותו בסופו של דבר אל תפקיד הנשיאות. כשהוא מדבר על עיתוי כניסתו לתפקיד, בצל מציאות ביטחונית מורכבת, נובו עונה בזהירות המתבקשת. "אני לא אוהב מלחמות", הוא אומר בכנות. "מלחמה היא לא דבר טוב, אבל היא הוכיחה שהתעשייה הישראלית היא נדבך חזק ועצום בחוסן הלאומי. מהיום הראשון של המלחמה עבדנו תחת טילים וחל"תים, כשהורים בבית עם הילדים. ועדיין הצלחנו לשרת את המשק, ולא היה מחסור בשום פריט מזון או ציוד, כי המפעלים עבדו לילות כימים. התעשיות הביטחוניות התגלו במיטבן, ואנשים סומכים על התעשיות האלה כי הן יודעות לספק את התוצרת". ולמרות הגאווה, יש לו ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה ברגעי משבר. "בארבעת הימים הראשונים למלחמה, באזורים כמו ברקן, אריאל ומעלה אדומים, לא נתנו לעובדי השטחים להיכנס. חברות לא עבדו, וזה חבל. צריך לחשוב פעמיים לפני שמפעילים את הסנקציה הזאת מבחינה ביטחונית. אפשר היה להיות יותר קלים ולאפשר לחברות לעבוד". התעשייה בחזית נובוגרוצקי לא נזקק לזמן חפיפה ארוך מדי. הוא נכנס לתפקיד כשהוא מגובש ומוכן לקראת הטיפול בסוגיות הדחופות ביותר בעיניו. "הכנתי תוכניות עוד לפני שהתמניתי", הוא מודה. "הייתי ערוך עם דברים שאני חושב שצריך לקדם, גם בתעשייה המתקדמת וגם במסורתית. זה אומר השקעת כספים בטכנולוגיות חדשות וחיבור שלהן למפעלים הוותיקים יותר, כדי לראות איך אנחנו מקדמים את התחרותיות של התעשייה הישראלית מול כל העולם".

אברהם נובוגרוצקי בנאום הניצחון

נוספים. המיוחדות של הבית הזה היא ברגולציה ובעזרה לחברים מול הממשל, בדאגה לתקציבים וביצירת פורומים מדעיים מיוחדים. אני רוצה שהמקום הזה יהיה פאר לחברים שנמצאים כאן. שכל חבר ירצה לשים את הסמל על דש בגדו ולהגיד בגאווה 'אני חבר התאחדות, שווה להיות פה'. הבית נותן תמורה מלאה לעשייה, לרצון ולידע המשותף שאנחנו מעבירים מאחד לשני. זה מה שרציתי וזה מה שתכננו, והיום שאחרי המינוי מוקדש כולו למימוש התוכניות הללו". איך זה יתבטא ברמת השטח? "חבר בהתאחדות צריך להרגיש שכל פעם שהוא מצלצל לרפרנט שלו, למנהל איגוד, הוא מקבל מענה בנושאים כמו איכות סביבה, יחסי עבודה, מכולה שנתקעה לו בנמל, ועוד". החלק המרכזי בחזון של נובוגריצקי היא חזית הרבה יותר

10

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מורכבת. כאמור, למעשה מדובר במדינה, על כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים שפועלים בשמה, ובראש סדר העדיפויות שלו עומד בין היתר המאבק בשער הדולר הנמוך ביחס לשקל. מציאות זו מהווה מעמסה כבדה על היצואנים וגורמת להם לאבד את היתרון התחרותי במקומות בהם היו דומיננטיים בעבר. הבעיה מחריפה בשל המס החדש שהוטל על היבוא לארצות הברית, עובדה שיוצרת קושי משמעותי עבור התעשייה הישראלית. "באנו עם ארגז כלים לאוצר ולבנק ישראל", הוא מספר. "הצענו כלים שונים שהתאחדות התעשיינים מקדמת, כמו הורדת הריבית בצד המוניטרי וכלים פיסקליים הכוללים סיוע בגיוס עובדים, מימון הדרכות מקצועיות, תמיכה בהשקעות בתעשייה, פחת מואץ ומיסוי דיפרנציאלי לאזורי תעשייה בדגש על הפריפריה. מדובר בתהליך, אבל חייבים להניע אותו". סוגיה נוספת בה הוא מתכוון לטפל היא זכויות המפעלים מיליון שקלים. "המדינה 400 הגדולים, בעלי מחזור של מעל החליטה שהם חסונים מספיק, ולכן לא צריך לפצות אותם על הפסדי רווח בזמן מלחמה", נובוגרוצקי מאבד מעט משלוותו, אולם נשאר ענייני. "אני אומר לאוצר: אל תסתכלו בראייה רבעונית, תסתכלו בראייה שנתית. אם מפעל נפגע מהותית בשנת המלחמה, תפצו אותו. ואם יצליח בחודשים שאחרי המלחמה להחזיר לעצמו את מה שהפסיד, אוקיי, אל תפצו. אבל אם הוא אכן נפגע בסיכום השנתי, המדינה חייבת לעמוד לצדו". באופן טבעי, הוא מוביל קו תקיף של הגנה על תוצרת הארץ. למה טבעי? כי הרי בעצם זה אמור להיות תפקידה של המדינה, להגן על תוצרתה. "בישראל אין כמעט הגנה על תוצרת הארץ. דולר? זה פשוט 130 להעלות את הפטור ממכס למוצרים של דולר. צריך 20־ לא נכון. בעולם הפטור המקובל הוא בין אפס ל לזכור מי עובד בסין במפעלים האלה, ואיך זה נראה. אם ערך האדם עומד לנגד עינינו, אנחנו צריכים לשמור על העובדים הישראלים. כחול לבן זה ציונות. המדינה מחויבת להגן על היצרן הישראלי ולהבין שאם היא משקיעה לתעשייה המקומית היא מקבלת את הכסף בריבית-דריבית דרך צמיחה ומיסים". אם היית יכול לשנות חוק אחד שקשור לתעשייה, איזה היית משנה? "אני חושב שחוק עידוד השקעות הון. הוא חייב לכלול פרק ייעודי גם לתעשיות הבסיסיות שנחוצות לקיומה של המדינה, גם אם הן לא מופנות ליצוא. יש תעשיות שהן תשתית קריטית לכל מדינה, למשל מזון, מלט, מתכת, כימיקלים מסוימים או חומרי פלסטיק בסיסיים. לחילופין, אנחנו מכינים מתווה לחוק החוסן הלאומי שיתמוך בהשקעות בתעשייה. "אלה תעשיות שמדינה חייבת שיתקיימו בה כדי להבטיח את עצמאות המשק ולמנוע תלות מוחלטת בייבוא. המדינה

מעבר לפס הייצור

צריכה לשמור על התעשיות הללו, לעודד אותן ולהצמיח אותן בתוך הבית באמצעות חקיקה תומכת, כדי להבטיח שבשעת פקודה נוכל לסמוך על עצמנו". במה עוד דחוף לך לטפל? "המחסור בעובדים זרים. אחרי השבעה באוקטובר נעלמו עובדים פלשתינאים רבים. גם לפני כן כבר היה מחסור, ואז הוא גדל עוד יותר והשורות עדיין לא התמלאו. אם המכסה עומדת . הביורוקרטיה 7,000־ עובדים, בפועל מאוישים רק כ 18,200 על הישראלית מקשה מאוד, מכאן ועד הודעה חדשה, אם להיות עדינים. להתנהל בנבכי הביורוקרטיה בישראל זו משימה מורכבת מאוד, ואנחנו עמלים על דרכים לפשט אותה". אפשר לסכם עם מסר שחשוב לך להעביר למדינה? "כן, אם אין תעשייה, אין עשייה. צריך לדאוג שהתוכנית להיטיב עם התעשיות שנמצאות בארץ תקרום עור וגידים. המדינה חייבת להבין שאם היא עוזרת למשקיעים בתעשייה ומשתתפת בחלק מההשקעה, היא מקבלת את הכסף הזה, ויותר. זו המטרה שלנו, לשכנע את מדינת ישראל לשדרג את התמיכות שהיא נותנת לתעשיינים, על ידי מענקים ישירים, הטבות מס, השתתפות בחלק מההשקעה, ריבית מוזלת לתעשייה ועוד כהנה וכהנה. אלו כלים שאנחנו מנסים לקדם בכל כוחנו". בואו, כדאי לכם בין שלל הסעיפים בתוכנית העבודה של נובו, יש אחד כואב במיוחד: המחסור בכוח אדם ישראלי צעיר. כמובן שהמלחמה הדגישה את הצורך בידיים עובדות, אבל גם לפני כן השתלבות בתעשייה לא הייתה בצמרת המקצועות המועדפים בקרב צעירים ישראלים. מעבר לתפקידו בהתאחדות התעשיינין , אברהם נובוגרוצקי (נובו) מטעין מצברים דרך עולם עשיר של צלילים ומראות. הזיקה למוזיקה החלה בגיל שש עם האקורדיון, המלווה דרך 40 אותו עד היום באירועים בטבע, והמשיכה בגיל לימוד חצוצרה ונגינה בהרכבים משפחתיים וחברתיים. כשהוא מניח את כלי הנגינה, נובו עובר אל מאחורי המצלמה כצלם סטילס מקצועי המתעד נופים, תעשייה ואת נכדיו. השילוב בין הדיוק בנגינה לעין החדה של הצילום יוצר עבורו את האיזון המושלם בין העשייה האינטנסיבית לרגעי היצירה הפרטיים.

11 2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

המסורתיות יש המון הייטק, בינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת. צריך לבוא עם זה לצעירים ולהגיד להם: תראו איזו תעשייה מפוארת. רצפות ייצור שעובדות עם ארבעה אנשים בלבד, עם מסכים ענקיים, בקרים, רובוטים, טכנולוגיה מתקדמת. בואו תהיו שותפים לזה". אחרי כל כך הרבה שנים בשטח, ואחרי שנבחר לנשיא התאחדות התעשיינים בזכות אותו ניסיון שצבר, לנובוגרוצקי חשוב להזכיר את מי שהיה עבורו מודל ומנטור, אפי ארזי ז"ל,

נובוגרוצקי הפך את החזרת הצעירים למפעלים לאחד מיעדיו והוא מבין היטב שמדובר בבעיה עם שורשים עמוקים. זה כבר לא עניין כלכלי, הוא מסביר, אלא חברתי. איך רותמים ישראלים צעירים להגיע לתעשייה? גם על זה יש לו תשובה. "חינוך, חינוך וחינוך", הוא מפרט. "זה חינוך טכנולוגי, זה עניין תדמיתי, וזה צריך לבוא ממספר כיוונים ביחד, שילוב של הצבא, רשתות החינוך, הסושיאל מדיה וסיפורי הצלחה. תנו לחינוך הטכנולוגי יותר מקום, כי זה חינוך שמפרנס, שמתאים לכל אחד, לנשים ולגברים, לכל המגזרים". ותנאי העבודה? "היום הם מצוינים. שכר הוגן, ארוחות טובות, מקלחות, תנאים סוציאליים, חופשות, ימי הבראה, טיולים ויציבות תעסוקתית. כיף לעבוד בתעשייה, ואני אומר את זה כמי שעובד בה מעל שלושים שנה". אבל החינוך הטכנולוגי של היום רק הולך ומידרדר. "נכון, התעשייה איבדה מזוהרה. פעם, כשהתחילה העלייה , היה שפע של אנשי מקצוע, ועם 90־ הרוסית בשנות ה הזמן הרשויות - משרדי החינוך, העבודה והכלכלה - הרשו לעצמן להשקיע פחות בחינוך טכנולוגי. אבל אותה עלייה ברוכה יוצאת עכשיו לפנסיה, והתעשייה מוצאת את עצמה ריקה מעובדים מיומנים. והתוצאה? מחסור חריף בטכנאים, הנדסאים, חשמלאים, רתחים ואנשי מכונות. כשאתה לא מקים בתי ספר לעניינים האלה, לא מקדם לימודים בתחומים אלה, ולא מראה כמה התעשייה היא יפה, מפרנסת וטובה, הדברים הולכים אחורה". הבעיה ידועה: בעולם הטכנולוגי של היום, ההייטק הוא התחום המועדף על הדור החדש בשוק העבודה, בעוד שהתעשייה, בעיקר המסורתית, נתפסת כענף לא

מייסד סייטקס. "הוא היה גאון במרקטינג ובוויז'ן, וגדלתי על ברכיו. הוא הכניס מתודולוגיה של מפעלים מודרניים ביחסי עבודה, בחלוקת אופציות לעובדים ולתמרץ אנשים לעבוד בתעשייה. שנה הוא הכניס 40 "כבר לפני

אני חי ונושם תעשייה מאז התיכון. כל מפעל שאני מגיע אליו, אני מלטף את המכונות, מסתכל מה נמצא מתחתן, מה מחובר אליהן. ואני אוהב גם את האנשים שמתעסקים בטכנולוגיה ובתעשייה. הם מרתקים אותי

את הטכנולוגיות לעיבוד תמונה. היום זה מובן מאליו, אבל לדבר אז על עיבוד תמונה, זה באמת היה חזון. בסייטקס נולדו מדפסות תלת ממדיות ואפילו מזל"טים, וכל הנושאים האלה, שעיקרם היה טיפול בקדם דפוס, עיבוד תמונה, סקנרים, פלוטרים, הכל התחיל בראשו הקודח של אפי ארזי. הוא היה שנון וחביב, הייתי צעיר, ולמדתי ממנו המון. אני מוקיר לו רבות על זה". בבית משפחת נובוגרוצקי בפתח תקווה, שולחן השבת משקף את החברה הישראלית על כל גווניה. נובו, חובש כיפה נשוי לגילית, רואת חשבון וממלאת מקום גזבר עיריית פתח תקווה, שלושת ילדיו ונכדיו, מייצגים קשת רחבה של אורחות חיים, דתיים, חילוניים וכל מה שבאמצע. "כולם חיים בשלום ובשלווה. זה לא ברור מאליו, אבל זה קורה", הוא מחייך. "אחד הילדים שלי גר בעוטף עזה, ובשבת האחרונה הייתי שם עם המשפחה".

מתקדם, שכאילו קפא בזמן. לנובו אין שום בעיה להודות בסטיגמה, ומיד להפריך אותה. "נכון, הצעירים מחפשים הייטק, אבל התעשיות המסורתיות הן כיום הייטק לכל דבר. צריך רק להראות את זה לנערים, לבוגרי צבא ולסטודנטים באקדמיה. "גם לתעשיות ההייטק יש חלק בבעיה. הן שואבות עובדים מהתעשייה המסורתית, כי זה יותר , אבל AI־ סקסי לעבוד בסייבר או ב העובדה הפשוטה היא שבתעשיות

וכמה לא מפתיע לגלות שבתשובה לשאלה מה ייחשב בעיניו כהצלחה בסיום הקדנציה, נובוגרוצקי, איש חדור להט ושליחות, משלב את שתי אהבותיו הגדולות, משפחה ועבודה. "ארגיש שהצלחתי כשיותר נערים ירצו ללמוד מקצועות תעשייתיים ובוגרי אקדמיה ירצו להשתלב בתעשייה. אם הנכד שלי יבוא אלי ויגיד: 'סבא, אני רוצה להיות תעשיין', אני אחבק אותו חיבוק גדול ואגיד 'ניצחתי'".

, F-15 אם יש לכם בעיה עם הבקרה ב־ דברו איתו. אברהם נובוגרוצקי

12

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מחזקים את החוסן היצרני מי יוגדר כמפעל לאומי, למה חשוב להעביר אותו עכשיו, ומהו בכלל חוק החוסן היצרני. רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים עושה לכם סדר רובי גינל, מנכ״ל ההתאחדות

ב בנקודת הכרעה 2026 דינת ישראל ניצבת בשנת אסטרטגית. לאחר שנים של טלטלות גיאופוליטיות, המושג "כלכלת אי" אינו עוד תרחיש תיאורטי אלא מציאות כלכלית מוחשית. בעוד שבשגרה קל להתפתות למחירים הנמוכים של הייבוא, תקופות החירום הוכיחו שהייצור המקומי הוא תעודת הביטוח היחידה של המדינה ליום פקודה. הטיימינג לקידום חוק החוסן היצרני כעת הוא קריטי. בעוד שבימים כתיקונם האינטרס הצרכני מוביל להעדפת ייבוא, רק בעיתות משבר מבינים את המשמעות של מדפים ריקים או מחסור ברכיבים קריטיים. לכן יש לקדם את החוק כחלק בלתי נפרד מתוכניות המגננה הלאומיות, בשיתוף פעולה הדוק עם גופי החירום ובראשם רשות החירום הלאומית (רח"ל). מדוע בעצם אנחנו זקוקים לחוק הזה? ישראל היא מדינת אי-גיאוגרפית, ביטחונית ולוגיסטית. הסתמכות על שרשראות אספקה עולמיות, שנחשבה עד לאחרונה לנוסחה כלכלית יעילה, חשפה מגבלות קשות בזמן משברים: סגרים ימיים, חרמות בינלאומיים ומלחמות אזוריות יכולים לנתק את ישראל ממוצרי יסוד ללא התרעה. אחוזים מייבוא הסחורות לישראל מתבצע 90 יצויין כי מעל דרך הים, נתיב שנתון לאיומים מתמידים. הנתיבים האוויריים נסגרים גם הם בעתות חירום, והיטלי סיכון גיאופוליטיים מייקרים את ההובלה לישראל בשיעורים גבוהים, מה שהופך את החוסן היצרני הישראלי להכרח כלכלי וביטחוני כאחד. מי זכאי להגדרה "מפעל לאומי"? הצעת החוק מגדירה "מפעל לאומי" כתאגיד הרשום בישראל, העוסק באחת מארבע קטגוריות ליבה: פיתוח וייצור אמצעי לחימה ומיגון. תעשייה ביטחונית: • • תעשייה חיונית: ייצור מזון, תרופות, מים, אנרגיה, מוצרי צריכה ומוצרי כימיה. ספקי תשומות ואריזה הכרחיים למניעת שרשרת הערך: • .)Single Points of Failure( "נקודות כשל יחידות תעשיות טכנולוגיה מתקדמת טכנולוגיה אסטרטגית: • המהוות נכס אסטרטגי לאומי. ארבעת עמודי התווך של הצעת החוק גישור על פערי עלויות הייצור מול הייבוא . מגן כלכלי: 1

אחוזים באזורי עדיפות 7.5 באמצעות מס חברות מופחת של אחוזים למענקי 15 אחוזים בשאר הארץ), תוספת של 15- (ו אחוז בעלויות פיתוח קרקע. 30 השקעה, והנחה של מעלויות הכשרה פנים- 75 סבסוד של . מנוע הון אנושי: 2 ) ומכסות ייעודיות לעובדים זרים בהתאם לצרכיה OJT מפעלית ( המלאים של התעשייה, עם פטור מלא מאגרות והיטלים.

"מסלול . עוקף בירוקרטיה: 3 ירוק", המחייב מתן החלטה ימים, 45 במוסדות התכנון תוך לצד קדימות בחיבור לתשתיות קריטיות (חשמל, מים, גז). הטלת רכש לאומי מורחב: .4 חובת העדפה במכרזים ציבוריים אחוזים 25 המעניקה יתרון של

ההצעה מציגה מודל שיאפשר לתעשייה הישראלית לא רק לשרוד בעיתות משבר, אלא לפעול ברציפות ולייצר בזכות עצמה

במחיר למוצרי מפעל לאומי, וחלה, בניגוד למצב הנוכחי, על רשויות מקומיות, מוסדות חינוך ובריאות מתוקצבים, ופרוייקטים תשתיתיים בשיתוף המגזר הפרטי. מנגנון הביצוע: המועצה והקרן לחוסן יצרני היישום ינוהל על ידי המועצה לחוסן יצרני בראשות ראש רשות החירום הלאומית, והכוללת את מנכ"לי משרד ראש הממשלה, מנכ"לי משרדי האוצר, הביטחון והכלכלה, וכן נציגים שימונו על ידי התאחדות התעשיינים. הפעילות תמומן על ידי קרן החוסן היצרני המעוגנת בבסיס התקציב. הסיכום: תעודת הביטוח הלאומית ההצעה מציגה מודל מדיניות שלם: מגן כלכלי שמגשר על פערי עלויות, מנוע הון אנושי שמבטיח כוח אדם, מסלול ירוק שמסיר חסמים בירוקרטיים, ורכש לאומי שהופך את המדינה ללקוח אסטרטגי. ארבעת העמודים יחד, בגיבוי קרן ייעודית ומועצה בין-משרדית, יוצרים מסגרת שמאפשרת לתעשייה הישראלית לא רק לשרוד בעיתות משבר, אלא לפעול ברציפות ולייצר בזכות עצמה. לאחרונה, נשיאות התאחדות התעשיינים אישרה את מודל הצעת החוק כתוכנית המרכזית לחיזוק התעשייה הישראלית, והתוכנית מוצגת לשינויים והערות בפני ועדות הבית.

15 2026 • אפריל 24 גיליון מס'

* נשמח לקבל מכם הצעות!

"אור איתן", מערכת יירוט בלייזר פרי פיתוח ישראלי, שינתה את המשחק בהגנה המרחבית על גבולות המדינה. היתרונות: היא זולה, מתבייתת על מטרות מוקדם יחסית, והיא מסוגלת לנטרל מגוון רחב של איומים. החסרונות: אין

מערכת אזור התעשייה

היתרון המבצעי המשמעותי של המערכת הוא היכולת ליירט מטרות כבר בשלב מוקדם יחסית. "אור איתן" צפויה להשתלב במערך ההגנה הרב שכבתי של ישראל, ולהוות שכבת יירוט נוספת לצד מערכות ההגנה הקיימות, כיפת ברזל וקלע דוד, שאגב גם הן פרי פיתוח של רפאל ומערכת החץ של התעשייה האווירית. מיירטים במחיר מציאה עבור מנהלי תעשייה וקבלני ביצוע ומדינת ישראל בכלל, "אור איתן" משנה את המשוואה הכלכלית, ולפיכך . למעשה, היא תביא לכך שלראשונה GAME CHANGER ל־ יהיה זול יותר להגן מאשר לתקוף. הנתונים ברורים: בעוד כל טיל מיירט של מערכת "כיפת ברזל" נאמד בעשרות אלפי דולרים, מיירטי "קלע דוד" או "חץ" כבר עשויים להגיע למיליון. עלות יירוט בודד בלייזר נאמדת בדולרים בודדים בלבד, עלות חשמל. השינוי הזה במשוואה הכלכלית יאפשר לישראל להתמודד עם מטחים רחבים ומתמשכים מבלי להתמודד עם שאלת מלאים או "כלכלת יירוטים". שילוב הלייזר לצד מערכות ההגנה הקיימות גם יספק גמישות מבצעית רחבה וניהול יעיל של משאבי ההגנה, תוך חיזוק ההגנה הרציפה על העורף והמתקנים האסטרטגיים. מערכת "אור איתן" מפותחת ומיוצרת כאמור על ידי

ב Game( " עולם ההגנה האווירית, המונח "משנה משחק ) נזרק לאוויר לא פעם, אך לעיתים רחוקות Changer הוא מגובה בהוכחות בשטח. מערכת "אור איתן", פרי פיתוח ישראלי כחול-לבן מבית רפאל מערכות לחימה מתקדמות, היא בדיוק ההוכחה הזו. במציאות ביטחונית מורכבת, שבה האיומים האוויריים על מדינת ישראל הולכים ומתרבים וגם משתכללים, המערכת הזו מסמנת את תחילתו של עידן חדש: עידן היירוט בלייזר. מערכת "אור איתן" אינה עוד נדבך במערך ההגנה, אלא קפיצת מדרגה טכנולוגית המציבה את ישראל בחזית קילוואט, 100- העולמית. היא מבוססת על לייזר בהספק של כ והייחודיות שלה טמונה ביכולת למקד קרן לייזר רבת עוצמה על מטרה נעה בדיוק מירבי, ולהשמידה. כדי להתגבר על הפרעות אטמוספריות כמו אובך, עננות או חום, עושה המערכת שימוש בטכנולוגיית אופטיקה אדפטיבית ייחודית שפותחה ברפאל. טכנולוגיה זו מאפשרת לקרן להישאר יציבה וממוקדת מטרה, עד להשמדתה בתוך שניות מרגע הזיהוי. בניסויים שערכה רפאל בקיץ האחרון בדרום הארץ, הוכיחה המערכת כי היא מסוגלת להשמיד מגוון רחב של איומים, מרקטות ופצצות מרגמה ועד לכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים).

16

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מערכות מבוססות לייזר קטנות יותר וניידות. לפני מספר באוקטובר 7־ חודשים נחשף כי במהלך הלחימה העצימה מה בוצעו עשרות יירוטים של איומים אוויריים באמצעות מערכות הלייזר של רפאל, שהיו היירוטים המבצעיים הראשונים בעולם באמצעות לייזר. מדובר בהישג משמעותי ופריצת דרך עולמית של ממש. מערכת הביטחון כבר הבהירה כי "אור איתן" היא רק יריית הפתיחה במהפכת הלייזר. התוכניות העתידיות כוללות פיתוח מערכות לייזר שיוצבו על גבי ספינות ופלטפורמות אוויריות, מה שיעניק לצה"ל גמישות ושליטה גדולה יותר בהגנה על גבולות המדינה.

רפאל, בשיתוף יחידת המו"פ במפא"ת שבמשרד הביטחון, ובשיתוף תעשיות נוספות, ביניהן אלביט מערכות, שפיר ועוד. עבור התעשייה, פרויקט זה הוא דוגמה SCD הנדסה, מובהקת לחשיבותו של ייצור מקומי, במיוחד בעת מלחמה במסגרתה שרשראות אספקה עולמיות עלולות להשתבש. ייצור כחול-לבן כצורך אסטרטגי הסתמכות על תעשייה מקומית אינה רק עניין של גאווה לאומית, אלא נכס אסטרטגי. רפאל, כקבלנית ראשית, נשענת על רשת ענפה של קבלני משנה ישראליים, ממפעלי שבבים ועד

ליצרני רכיבים אופטיים ומכניקה עדינה. שיתוף פעולה זה מחזק את החוסן הכלכלי של ישראל ויוצר מנוע צמיחה טכנולוגי. הקשר ההדוק בין רפאל לתעשייה המקומית משקף את

במציאות ביטחונית מורכבת, שבה האיומים האוויריים על מדינת ישראל הולכים ומתרבים וגם משתכללים, המערכת הזו מסמנת את תחילתו של עידן חדש: עידן היירוט בלייזר

מעבר לטכנולוגיה, סביב מערכת "אור איתן" יש גם סיפור אנושי מרגש. למעשה, היא נקראת על שמו של סרן איתן יצחק אוסטר ז"ל, קצין

ביחידת אגוז שנפל בקרב בדרום לבנון. אביו, דובי אוסטר, איש מפא"ת ומיוזמי הפרויקט, זכה לסגור מעגל אישי ולאומי מרגש כאשר בירך "שהחיינו" בטקס מסירת המערכת לצה"ל. עבור קהילת התעשיינים בישראל, "אור איתן" היא קריאת השכמה ליכולות המדהימות שניתן להשיג כאשר משלבים חזון ביטחוני, הנדסה עילית וייצור מקומי חזק. העתיד של ההגנה האווירית כבר כאן, והוא מאיר באור איתן.

ההבנה שפתרונות ביטחוניים הם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי. כל רכיב שמיוצר בישראל עבור המערכת הזו הוא נדבך נוסף בביטחון האנרגטי, הכלכלי והמבצעי של המדינה. מסרו רפאל ומשרד הביטחון לחיל האוויר 2025 בסוף שנת את מערכת "אור איתן" הראשונה שיצאה מקווי הייצור לקראת קליטה במערך המבצעי של החיל. מעבר ל"אור איתן", רפאל הציגה בשנה האחרונה גם

17 2026 • אפריל 24 גיליון מס'

• הוא החליט להשאיר את עולם המוזיקה מאחוריו ולהצטרף למפעל המשפחתי שנים אחרי, אורן בן נתן הוא מנכ"ל "קצב מוצרי גומי" ויו"ר דור ההמשך בהתאחדות 13 הוא גם "בונה חופשי", ומנגן בבס עם הלהקה שלו • התעשיינים מירב אבישיד

ב , אורן בן נתן החליט שהוא מוכר את חברת ההגברה 27 גיל והתאורה שבבעלותו. כששיתף את אביו איתן ז"ל, התשובה של האב היתה ברורה. "לא הבנת, עד עכשיו שיחקת. ביום ראשון בבוקר אתה מתחיל לעבוד במפעל". ,40 המפעל, הוא "קצב מוצרי גומי", היום, בגיל הוא מנכ"ל המפעל. אורן בן נתן הוא הרבה יותר מתעשיין "ממשיך", הוא מייצג דור חדש של מנהלים שמשלבים מורשת משפחתית עמוקה עם

חינך את הילדים מגיל מאוד צעיר להיכנס ולהיות חלק מהמפעל", מספר אורן. אביו איתן, הצעיר מבין האחים, מצא את דרכו לניהול "קצב", המפעל השכן שנרכש על ידי , "'קצב' היה קבלן משנה של חיש 80־ חיש בשנות ה והחיבור בין המפעלים דיבר בזכות עצמו", מסביר אורן.

איתן ניהל את "קצב" עד פטירתו בתחילת , אז נכנס אורן לנעליו הגדולות ומאז הוא 2021 נושא את המורשת בגאווה, אבל גם בגעגוע. "לצד האחריות הכבדה, זו זכות גדולה להיות דור שלישי", הוא אומר. "זה לא רק לשמור על הליבה והאופי של הארגון, אלא גם להביא את הביטוי האישי שלי לתוך זה".

טכנולוגיות מתקדמות ותפיסת מנהיגות מכילה. מפעל "קצב" (ראשי התיבות של שותפיו ) נרכש על ידי משפחת 60־ המייסדים משנות ה . עבור אורן, המפעל 1986־ בן נתן ב

הוא נוף ילדותו, פשוטו כמשמעו. "כילד, בחופשים הייתי מסתובב בין המכבשים", הוא נזכר בחיוך. "הגומי במכבש

לזכר אביו, אורן מוביל במרחב צפון בהתאחדות התעשיינים את "המועדון העסקי". מפגש חודשי שמשלב מפגש של תעשיינים, עדכונים מקצועיים, תוכן איכותי עם אוכל ואלכוהול, "רגע לתעשיינים לקחת נשימה", הוא מסביר. ב"קצב מוצרי גומי" עובדים הפועלים 40־ כ בארבעה תחומים: ייצור מוצרי גומי בכבישה לתעשיות והזרקה ביטחוניות ואזרחיות; ייצור, ציפוי והשחזת גלילי גומי; יבוא משטחים בטיחותיים למניעת החלקה וארגונמיה;

מעובד בלחץ וחום. הייתי עוזר לעובד, מקבל כוויה קטנה, וחוזר שוב לעזור. ככה גדלתי". שהסינים יאכלו את הלב הוא דור שלישי לתעשיינים. סבו, יעקב בן נתן, הקים את מפעל 1945- כבר ב הפלדה "חיש", בית מלאכה שהפך למפעל פלדה גדול בחיפה. "סבי

18

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

דור ההמשך. אורן בן נתן צילום: יוסי אלוני

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

של ממש. עובד ייצור הוא אמן, מאסטר. "האמנות בלקחת חומרי גלם שונים: אלסטומרים, אבקות ושמנים, ולייצר מזה מוצר מדויק שקריטי למכשיר רפואי או למיירט של כיפת ברזל. וכשעובד מפעל רואה בסופו של דבר את המוצר על המדף, או מוצר ביטחוני שיירט איום על מדינת ישראל, הוא גאה שיש לו חלק בזה". בכל דור ודור במכוון או שלא, בן נתן חושף כאן תפיסת עולם ניהולית. ההשוואה לדורות הקודמים היא בלתי נמנעת, הוא מקפיד לא לגזול קרדיט מהדורות הקודמים. "לכל דור יש את החדשנות שלו. הדורות שקדמו לנו היו נועזים, בין אם הם הקימו את העסקים ובין אם הם פיתחו אותם. אני לא אקח את זה מהם לעולם". ההבדל, לדבריו, הוא בקצב. "אנחנו מתנהלים היום בקצב שנה, אם לא היית במשרד, אי אפשר היה להשיג 30 אחר. לפני אותך. היום אתה זמין בכל רגע, בכל מקום, כל הזמן דינמי, מגיב בזמן אמת. הקצב שלנו שונה, אבל התעוזה נשארה אותה תעוזה. להקים ולנהל עסק במדינת ישראל זה אף פעם לא היה אירוע פשוט".

ומחלקת ציוד למטבח המקצועי (בניהול אחיו הבכור המנכ"ל המשותף אלון בן נתן). בתקופה שבה השוק מוצף במוצרים זולים מהמזרח, "קצב" בחרה באסטרטגיה הפוכה: התמחות בסדרות קטנות ובינוניות, וחומרי גלם איכותיים ומיוחדים עם תקינה תעופתית מחמירה. "אנחנו לא בתחרות מול סין", מבהיר בן נתן. "אם מישהו מחפש לקנות איזו גומייה בסנט, הוא לא ימצא אותה אצלי. פה הוא ימצא קודם כל את האיכות, המקצועיות ואת הליווי הטכני הזמין. למשל, אם ללקוח יש צורך בפתרון טכנולוגי ייחודי או גליל שצריך ציפוי גומי, הוא צריך מענה מידי ומקצועי. כאן אנחנו נכנסים לתמונה עם הידע, הטכנולוגיה והניסיון". The Art Of Rubber האמנות שבגומי - המוטו שאביו הותיר לו מסתכם בפשטות: שירות ואיכות. "אני לעולם לא אתפשר על זה. יהיו מקרים שאנחנו נעדיף לוותר על עבודה מאשר לוותר על האיכות והשירות, כי על זה נבנה המוניטין שלנו במשך עשרות שנים. אבי נהג לנסח את זה בצורה שנשמעת כמו עיקרון חיים: 'כשאדם הולך לקבר,

הדבר היחיד שהוא לוקח אתו זה את השם שלו. הוא לא לוקח את העושר שצבר. ואנחנו עובדים מאוד קשה כדי לשמור על השם הטוב שלנו". אל תתנו לריח הגומי להטעות אתכם. היא חברה שנמצאת בחזית 2026 "קצב" של הטכנולוגית. החברה משקיעה במגוון , החל 4.0 טכנולוגיות ייצור מתקדם ותעשייה מרצפת הייצור עם השקעות בציוד חדשני ומתקדם, לצד המשרדים והמעבדה "קצב" עמוק בתוך המהפכה הדיגיטלית. "השנה

"אנחנו לא בתחרות מול סין, ואם מישהו מחפש לקנות איזו גומייה בסנט, הוא לא ימצא אותה אצלי. פה הוא ימצא קודם כל

גם ניהול העובדים והגישה אליהם השתנתה. "המנהל של היום צריך להיות יותר מכיל, רגיש וקשוב לעובדים. העובדים שלנו הם משפחה לכל דבר, וחלקם מלווים אותנו עשרות שנים. יש עובדים שזוכרים אותי מסתובב במפעל כילד, ועמדו לצידי כשאבא נפטר". כשהוא לא במפעל, תוכלו למצוא את אורן על הבמה, מנגן בגיטרה בס עם הלהקה שלו

איכות, מקצועיות וליווי טכני זמין"

. לאחר שנים שבהן המוזיקה נדחקה SOLID GROUND הצידה בשל המרוץ היומיומי, הוא חזר לבמה בעידוד אשתו. כיום הלהקה מופיעה ברחבי הארץ עם מופע מחווה לקלאסיקות רוק מהאייטיז והניינטיז "זו הדרך שלי להטעין מצברים", הוא מספר. בן נתן הוא לא בדיוק התעשיין המצוי, אם כל זה לא מספיק, הוא גם אח במסדר ה"בונים החופשיים". למרות הדימוי הסודי, הוא משתף בפתיחות, "הגעתי בגלל המסתורין, וגיליתי עולם עמוק מאוד. "באופן מפתיע, יש דמיון מסוים בין הבונים החופשיים להתאחדות התעשיינים: שניהם צמחו מגילדות מקצועיות. והיום הבנייה היא פילוסופית: כלי העבודה משמשים כסמלים לשיפור עצמי ולפענוח מהות האדם. עבורי, המפגשים וההתנדבות הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות האישית שלי ומהעשייה למען החברה".

לצד המשך הטמעת כלי AI התחלנו לשלב מגוון כלי תוכנה וציוד" מפרט בן נתן. "הבינה המלאכותית עוזרת לנו בתכנונים הנדסיים ובתמיכה בעולמות הכימיים. עולם הגומי יודע לתמוך, לייעל AI־ הוא שילוב של כימיה ומכניקה, ה ולשפר את תהליכי העבודה בחברה". סביבת העבודה אגב, היא אחת הסוגיות שבן נתן מדבר עליהן בלהט, והוא קושר אותה לבעיית התדמית הכללית שיש לתעשייה המסורתית. "אם אשאל אדם ברחוב איך הוא חושב שנראה מפעל, הוא יתאר מקום חם, מסריח ומלוכלך. אבל זה לא ככה. המפעלים בארץ הם מודרניים, יפיפיים, חדשניים וסופר טכנולוגיים". אי אפשר לטעות בכמות ההנאה שבן נתן שואב מהעבודה שלו. שימו לב למונולוג הבא, על עובד חדש שהתחיל לעבוד לאחרונה במערך האיכות. "הוא בוגר תואר ראשון במחשבים, ואלה הפרופילים שאנחנו מחפשים. להפעיל מיכון זו אמנות

19 2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מעשיים עשרה טיפים במפעל ולהגדלת רווחיות AI להטמעת , עושה סדר Tefen מלי ביצור פרנס, דירקטורית בקבוצת "זריחה" ומנכ"לית פירמת הייעוץ

5

.)Dead Stock ניהול מלאי "מת" ( מצטיין בחיזוי ביקושים עונתיים. AI־ ה אל תתקעו עם חומרי גלם יקרים במחסן. מערכת חכמה תגיד לכם בדיוק מתי להזמין כדי לשמור על תזרים מזומנים בריא. 6 תחזוקה מונעת לפי שעות במקום להחליף חלק מנוע אמת. כל שלושה חודשים "לפי הספר" (ולבזבז AI־ כסף), התקינו חיישן רטט פשוט. ה יגיד לכם מתי החלק באמת נשחק. זה חוסך גם חלפים וגם זמן טכנאי. 7 מעבר בין מוצר .Set-up קיצור זמני למוצר בקו הייצור הוא זמן מת יקר. יכול לחשב את סדר הייצור האופטימלי AI ) כדי למזער כיוונוני מכונות Scheduling( ולהרוויח עוד שעת ייצור נטו ביום. 8 השתמשו בטיחות לפני הכל. במצלמות הקיימות לזיהוי בזמן אמת של עובדים ללא מיגון או כניסה לאזורים מסוכנים. זה מונע תאונות עבודה, חוסך בתביעות ומוזיל עלויות ביטוח ומשפט. 9 הכי טוב AI־ ה .Excel אל תפחדו מ־ לתעשייה מתחיל בניתוח חכם של גליונות הנתונים שכבר יש לכם. לפני שקופצים לרובוטיקה, תנו לאלגוריתם לנתח את היסטוריית התקלות שלכם. המסקנות יפתיעו אתכם. 10 מהיום הראשון. ROI מדדו שלא מראה החזר AI פרויקט חודשים הוא פרויקט 6-12 השקעה תוך ברור: כמה דקות KPI לא נכון. הגדירו של השבתה חסכנו, ובכמה אחוזים צמצמנו את הפחת.

בתעשייה הוא לא תחליף לאדם, AI אלא כלי שהופך את המפעל הישראלי לתחרותי. מי שלא ייכנס לזה עכשיו, יהיה מחוץ למשחק בעוד שנתיים. בשוק שבו העלויות גדלות, בינה מלאכותית היא כבר לא פריווילגיה אלא הכרח הישרדותי. לפניכם עשרה טיפים מעשיים להטמעת חכם ורווחי. AI 1 לא בונים מודל, קונים פתרון אל תנסו לפתח "מוח" מאפס. מדף. השוק מלא בתוכנות ייעודיות לניהול ) שכוללות רכיבי MES( רצפת ייצור Implement מובנים. המטרה היא AI (מחקר). Research (יישום), לא 2 נמצא בבקרת Quick Win ה־ הצעד הראשון הכי משתלם האיכות. . מצלמה פשוטה מעל קו Vision AI הוא הייצור שסורקת פגמים חוסכת כוח אדם ). זה RMAs( ידני ומונעת החזרות סחורה אלגוריתם המחובר ללוח עומסים. החשמל מזהה "עבודה על ריק" ומייעל את הצריכה לפי תעריפי שיא. התוצאה: בעלויות האנרגיה 10-15% חיסכון של ללא צורך בהחלפת ציוד. 4 הופכים את הניסיון של ותיקי לכל מפעל יש את המפעל לדאטה. מנהל העבודה ש"שומע" שהמכונה עומדת Generative AI־ להתקלקל. השתמשו ב כדי להפוך דוחות ידניים וידע מצטבר של עובדים לבסיס נתונים דיגיטלי, נגיש וחכם. פרויקט שאפשר להעמיד בחודשיים. 3 חיסכון באנרגיה דרך ניטור

צילום: מיכאל טופיול

תפקידים: מנכ"לית ובעלים , Tefen פירמת הייעוץ יו"ר המכון לייצור מתקדם הישראלי, ראש אגף מצוינות ואסטרטגיה בתע"ש מערכות , מנהלת פיתוח עסקי בכירה באלול טכנולוגיות, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברות ייעוץ ושירותים. השכלה: מהנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת BSC

תל אביב. משפחה: .2 + נשואה

*יובהר כי אין בפרסום זה משום המלצה ומלי ביצור פרנס מזמינה את הקוראים לפנות ולקבל יעוץ פרטני בהתאם לצרכי הארגון וחשיפותיו.

21 2026 • אפריל 24 גיליון מס'

2026 , 1 רבעון

צילומים: דוברות התאחדות התעשיינים החברים החדשים בהתאחדות התעשיינים

אינכם חברים בהתאחדות? שלחו מייל ומנהל לקוח יצור עמכם קשר

03-5198856

limorc@industry.org.il

23 2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אנשי תקשורת שמסקרים את התעשייה הישראלית מספרים על הנעשה מאחורי הקלעים הפעם אנחנו שואלים "התעשייה לסוגיה היא עמוד התווך של הכלכלה" היא התחילה כשבעיתונות עוד היתה משבצת של כתבי תעשייה, ליוותה את דב לאוטמן ודן פרופר, ראתה את הטקסטיל נשחק ואת ההייטק נוסק, והיא עדיין שנות סיקור כלכלי 30־ מתפעלת מהחוסן המקומי. נווית זומר מסכמת כ

מירב אבישיד

כ שנווית זומר נכנסה לראשונה בשערי מערכת עיתון "חדשות" המיתולוגי, המושג סטארט אפ לא היה קיים בלקסיקון הישראלי. "מקסימום אמרו שהראש היהודי ממציא לנו פטנטים", היא נזכרת בחיוך. מאז, במשך למעלה משלושה עשורים, רובם במוסף ממון של , היא ynet־ "ידיעות אחרונות", וכיום ב הפכה לאחת העדות המרכזיות למהפכים הדרמטיים שעבר המשק. זומר התחילה כשבעיתונות עוד היתה משבצת לכתבי תעשייה. "במהלך השנים", היא מסבירה את השינוי, "כשהתעשייה המסורתית הצטמצמה ותעשיית ההייטק התרחבה, הכל הפך לחלק מתחום שמכיל גם שיווק ומסחר, וניתן להגדירו כעסקים".

לצמיחת שכבה רחבה של מנהלים שכירים שמנהלים את הארגון עבור התאגידים", היא מפרטת, "והמעבר הזה, מניהול יזמי ואישי לניהול תאגידי וגלובלי, יצר שפת ניהול אחרת". למרות השוני בסגנון, זומר קובעת כי הלב נותר במקומו. "עם ישראל הוא עם ציוני בבסיסו. עצם העובדה שתעשיין בוחר להישאר כאן ולפעול למרות הקשיים, היא הוכחה חיה לציונות. המילים אולי השתנו, והדור הוותיק היה אולי יותר לוקאלי, אבל השורש הוא אותו שורש: שילוב בלתי נפרד בין מניע כלכלי לבין אהבת מולדת עמוקה". התעשייה על פי דארווין זומר לא מתעלמת מהפיל שבחדר, הזנחת התעשייה המסורתית לטובת ההייטק הנוצץ. "זו היתה אבולוציה טבעית", היא מסבירה. "חברות כמו או צ'ק פוינט הציתו את הדמיון, Waze ושינו את החיים של כולנו. קשה למפעל מתכת מוצלח להתחרות בזוהר של חברה , כשכמעט שכל נהג בעולם Waze כמו משתמש במוצר שלה. אבל המחיר היה כואב, סקטורים שלמים כמו טקסטיל כמעט נעלמו, וחברות כמו 'טבע' צמצמו מאוד את הייצור המקומי שלהן". בנקודה זו, זומר מותחת ביקורת על

בישראל אתה חייב להיות אופטימי חסר תקנה. בשום מקום זה לא פשוט להיות תעשיין, אבל כאן הקשיים כפולים: מלחמות, מבצעים צבאיים, חרמות בחו'ל וחוסר יציבות פוליטית. מי שנשאר כאן ועושה תעשייה, עושה את זה כי הוא מאמין במשהו מעבר לשורת הרווח. זה הסיפוק מהעשייה הפיזית ומהיצירה של יש מאין". מצד שני, זומר מצביעה על שינוי עמוק בדור המנהיגות הנוכחי ובמבנה הבעלות של המפעלים. "את האמת? אני לא פוגשת היום הרבה תעשיינים צעירים, שכמו הוותיקים, באו מאפס והקימו מפעל. אין היום הרבה כאלה", היא אומרת, ומתכוונת לדמויות דמויות שאינן בין החיים כמו כמו מיקי שטראוס,

"בישראל, התוכנית העסקית שלך היא רק המלצה, והמציאות תמיד תאתגר אותך. תלמד לחיות עם אי ודאות, תהיה מוכן לקרב, תלבש שכפ'ץ, אבל אל תאבד את החזון"

דן פרופר ודב לאוטמן, שהיו לרוב גם בעלי הבית וגם המנכ"לים בפועל, אנשים שבנו את המפעל במו ידיהם. כיום, היא מסבירה, התמונה שונה. התעשייה הצטמצמה, ולא מעט מפעלים, כמו תנובה או אוסם עברו לתאגידים בינלאומיים. "החלפת הבעלות הובילה

אחרי שראתה מפעלים קמים מאפס ואימפריות משפחתיות שנמכרות לקונצרנים זרים, ההשוואה בין התעשיין לבין זה שפגשה 2026 הישראלי של בתחילת הדרך, שולחת אותה לשני צדדים. מצד אחד, היא טוענת, הבסיס נותר איתן. "בשביל להיות תעשיין

24

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

פה ליותר מרשימים". מה רגע השיא בקריירה שלך?

המדיניות הממשלתית. "המדינה לא תמיד הוגנת עם התעשייה המקומית. בשם התחרות, פותחים ייבוא בצורה שפוגעת אנושות ביצרנים שלנו. אני מאמינה שצריך לשמור על עצמאות תעשייתית, גם אם הציבור משלם על כך מחיר מסוים. בחירום אתה לא יכול להסתמך רק על ייבוא".

תעודת זהות נווית זומר, ynet הכתבת הכלכלית של ידיעות אחרונות ו־

"לא בדיוק רגע, אבל ללא ספק אחד השיאים היה הסיפור של מפעלי אינטל בישראל, שהיה כרוך בוויכוח ציבורי עז. ליוויתי שנים את אינטל, כשהדיון המרכזי היה סביב מענק ממשלתי עצום שנועד לקדם את התעשייה. הוויכוח היה

קריירה אחרי השירות הצבאי ולימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב, החלה נווית זומר, כיום אמא לשניים ותושבת כפר סבא, לעבוד כיועצת השקעות בבנק אמריקאי ישראלי, אבל בהמשך הדרך החליפה מקצוע. "תמיד היה לי את הניצוץ העיתונאי. פשוט שלחתי כתבה לעיתון 'חדשות', הזמינו אותי לראיון והתקבלתי". ותק בעבודה "יש תעשיינים שאני מכירה כבר שלושים שנה, ולא קל לראות אותם, וגם את הצעירים יותר, נאבקים בכל מיני קשיים שהמדינה מציבה בפניהם. כואב לי הלב בכל פעם שמפעל נסגר. מאחורי כל סגירה כזו יש משפחות, היסטוריה וציונות שנפגעת". ומשהו אישי, אולי תחביב?

"עם ישראל הוא עם ציוני בבסיסו. עצם העובדה שתעשיין בוחר להישאר כאן ולפעול למרות הקשיים, היא הוכחה חיה לציונות"

האם לתת אותו למפעל אחד, או לחלק את הכסף בין כמה מפעלים קטנים. "בסוף המדינה קיבלה החלטה מושכלת ונתנה לאינטל את המענק, ובדיעבד זו היתה הצלחה אדירה שהוכיחה את עצמה. אינטל הפכה למוקד שסביבו צמחו עשרות סטארט אפים, וסיפקה לעולם הוכחה ליכולות של המוח הישראלי. זה מה שסלל את הדרך לחברות

?AI־ מה את חושבת על ה כבר שם, אבל אני AI־ "המודעות ל עוד לא רואה את זה מחליף עובדים בהמוניהם בתעשייה המסורתית. בדיוק AI־ כמו שהרובוטיקה נכנסה בעבר, ה הוא עוד כלי להתייעלות. בסוף, תמיד נצטרך את האדם שינהל את המכונה". תני טיפ למנכ"ל מתחיל. "תלמד לחיות עם אי ודאות. בישראל, התוכנית העסקית שלך היא רק המלצה, והמציאות תמיד תאתגר אותך. תהיה מוכן לקרב, תלבש שכפ'ץ, אבל אל תאבד את החזון". החיבור של זומר לתעשייה מתחיל הרבה לפני הקריירה העיתונאית, בזכרון ילדות מפחיד ממושב צופית בו גדלה. "במלחמת ששת הימים הייתי ילדה ביסודי, ואני זוכרת מטוס ירדני מפציץ את מפעל 'אמבר' שהיה מהיחידים באזור. התעשייה תמיד היתה חלק מהנוף המקומי, גם בביטחון וגם בשגרה". ואפרופו זכרונות, יש לה כמה יותר חיוביים, כמו הסיורים של פעם, כשלקחו תלמידים לראות איך מייצרים ארטיקים במפעל 'אדמיר' או גלידות ב'טמפו' בנתניה. "אז זה היה שיא הטכנולוגיה עבורנו. לימים, כשביקרתי במפעלי ענק בארה'ב, הבנתי את הפרופורציות. אנחנו שוק של עשרה מיליון איש, המפעלים שלנו הם 'בוטיק' בקנה מידה עולמי, וזה רק הופך את ההישגים של התעשיינים

ענק נוספות להקים כאן מרכזי פיתוח, ועצם העובדה שקונצרן עולמי בחר בישראל בגלל ההון האנושי, זו תעודת כבוד למדינה". שנים 30־ לפני כ התחלת לסקר את דוכני התותים שהחלו להופיע בצידי הדרכים. מה היית אומרת היום לעיתונאית הצעירה ההיא? "הייתי אומרת לה שזו עבודה תובענית מסביב לשעון, אבל מספקת בצורה בלתי רגילה. התעשייה היא הלב הפועם של המדינה, ואני גאה שהייתי שם כדי לתעד את הדופק שלו".

"צר לי, אבל אין לי יותר מדי תחביבים. מה שכן, אני תולעת ספרים. קוראת הכל, מעיתונים יומיים ועד ספרי מתח".

"המפעלים שלנו הם בוטיק בקנה מידה עולמי". נווית זומר

25 2026 • אפריל 24 גיליון מס'

מרגישים בבית עם: מאיה אשכנזי אטמזגין MAOLAC מייסדת ומנכ"לית חברת הביו-דיפטק

מירב אבישיד

רגע של השראה נולד דווקא MAOLAC "הרעיון ל־ ברגע מאוד אישי. אחרי לידת הבת הבכורה שלי מצאתי את עצמי יושבת בלילות, מניקה וקוראת מאמרים על חלב אם. כמהנדסת הסתכלתי על זה קצת אחרת, ותוך כדי הנקה הבנתי שיש כאן משהו גדול הרבה יותר מתזונת תינוקות. יש כאן ביולוגיה שהאנושות עדיין רק מתחילה להבין. השאלה שהובילה אותי מאז היא פשוטה: איך לוקחים את החוכמה של הטבע ומתרגמים אותה לטכנולוגיה שיכולה לשפר בריאות של אנשים. הרעיון הזה ." MAOLAC הפך בהמשך ל־ מהפרה לצלחת "אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא הקמת תעשיית קולוסטרום בישראל כמעט מאפס. אנחנו עובדים עם עשרות רפתות מעוטף עזה ועד רמת הגולן, ואוספים קולוסטרום עודף מהימים הראשונים לאחר ההמלטה. החומר הזה כמעט שלא נוצל בעבר, וכיום הוא משאב ביולוגי בעל ערך גבוה שממנו ניתן להפיק רכיבים

1 פורמולה מפתחת MAOLAC חברת טכנולוגיה חדשנית המשלבת ביולוגיה חישובית ובינה מלאכותית, המאפשרת לזהות ולבודד מקולוסטרום בקר חלבונים בעלי פוטנטיות ביולוגית גבוהה, הדומים בהרכבם לחלבוני חלב אם. על בסיס זה מפתחת החברה מוצרים ותוספי תזונה אשר הוכחו במחקרים קליניים כמשפרים את בריאות מערכת העיכול, המיקרוביום והתאוששות

ביואקטיביים מתקדמים. הרפתנים נהנים ממקור הכנסה נוסף, והתעשייה מקבלת חדשנות ישראלית במיטבה".

גאווה מקצועית "כשהמותג של קורטני קרדשיאן בחר לעבוד איתנו. הם חיפשו מוצר קולוסטרום שונה, כזה שמבוסס על טכנולוגיה אמיתית ולא רק על טרנד. מפגש בתערוכה בניו יורק הוביל לשיתוף פעולה שהפך למוצר שנמכר ברחבי העולם וזכה לחשיפה עצומה. עוד רגע מרגש היה כשהקמנו את המפעל הראשון שלנו בטירת הכרמל, וראיתי בפעם הראשונה את המערכת עובדת במלואה. לראות קו ייצור שעובד מסביב לשעון, זה הרגע שבו רעיון מדעי הופך לתעשייה אמיתית. וזה היה רגע מאוד משמעותי עבורי כמהנדסת וכיזמית".

השריר, תוך התאמה אישית למגוון אוכלוסיות וצרכים בריאותיים שונים.

מאיה אשכנזי אטמזגין טירת כרמל מקום מגורים: 3 + נשואה מצב משפחתי: השכלה: בהנדסה פרמצבטית BSc ובהנדסה ביו-רפואית בהנדסה ביו-רפואית M.E מהטכניון תעודת זהות

26

2026 • אפריל 24 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

בין עולמות "בסופו של דבר החיים שלי נעים בין כמה עולמות שמתחברים יחד: אמהות לשלושה ילדים, הובלת חברת ביו-דיפטק שמנסה לפענח ביולוגיה מורכבת, ובנייה של תעשייה חדשה כאן בישראל. מרעיון שנולד בלילה, תוך כדי הנקה וקריאת מאמרים על חלב אם, ועד מפעל שעובד מסביב לשעון, זו הדרך של להפוך מדע עמוק למציאות תעשייתית. והמטרה שלי היא להמשיך לבנות כאן, בישראל, משהו שיש לו משמעות עבור הילדים שלי, עבור עולם הבריאות, ועבור המדע כולו".

בוקר בא לעבודה "אני פותחת את העיניים, ומיד מתחילה לעבוד. עוד מהמיטה אני עונה על מיילים, ובודקת מה קרה בעולם בזמן שישנתי. אז מתחיל הבוקר האמיתי: אני כבר 7:30־ לארגן שלושה ילדים לבית ספר ולגנים, ולהתארגן בעצמי. ב במפעל, בדרך כלל ראשונה".

מלחינה ובשלנית "מוזיקה היא חלק מאוד משמעותי בחיים שלי, ואני אפילו כותבת שירים ומנגינות בערך מגיל שמונה. לפני פגישות חשובות אני אוהבת לשים מוזיקה עם קצב שמכניסה אותי לאנרגיה הנכונה. מוזיקה בשבילי היא גם מקום לחשוב, להירגע ולקבל השראה. בשבתות אני אוהבת לבשל ולארח את כל המשפחה, ואני בשלנית מרוקאית בנשמה. סירים גדולים, שולחן מלא, בדיוק כמו בבית שגדלתי בו. אבל ביומיום

המציאות קצת אחרת. אחרי יום ארוך של עבודה, מפעל ופגישות, בדרך כלל כבר אין לי כוח לבשל לעצמי, ואני בהחלט מסוגלת לסיים את היום עם מנה חמה. עולב העולבים. לשמחתי הילדים מקבלים את הצד המושקע יותר של המטבח, ואני משתדלת לבשל לכל אחד מהם את מה שהוא אוהב, גם אם

זה אומר לעמוד עוד קצת זמן במטבח".

"זה בעיניי אחד הסיפורים היפים של חדשנות ישראלית, לקחת משאב מקומי מאוד ולבנות סביבו תעשייה גלובלית". מאיה אשכנזי אטמזגין

27 2026 • אפריל 24 גיליון מס'