נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני 320 גיליון | 2019 יולי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

בית המשפט העליון הכריע כי שווי שימוש לרכב צמוד יהיה רק על פי התקנות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) נדחה ערעורה של חברה המפעילה מוסד גריאטרי על חיובה בתשלום היטל עובדים זרים ניוד בין מוצרים פנסיונים - עשה ואל תעשה פרישה/פריסה במחשבה תחילה ריבוי דירות – השכרה למגורים חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו ריבוי דירות – השכרה למגורים חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

יום עיון בנושא יום עיון לניהול עובדים

כלים מובילים

מנהלי מש"א חייבים תמיד להיות בחזית הידע והטכנולוגיה כדי להוביל את הארגון להצלחה. ביום עיון מעשיר זה נציג את השיטות והכלים המתקדמים ביותר לניהול יעיל.

יום רביעי 25.9.2019 14:30-08:30

מלון קרלטון ,10 אליעזר פרי תל אביב

בועז נחמד מנהל מרכז:

מרצים

נושאים

סיום העסקה - עשה ואל תעשה

מנהלת מחלקת "כל עובד" - עו"ד מיטל דולב-בלט

- ציידת ראשים ומומחית בגיוס רותי אבן אופיר

השגת מועמדים איכותיים

- מומחה לניהול ולניהול משברים, עו"ד רם נחמיה ומרצה בינלאומי בתחומי הניהול בשגרה ובמצבי חירום

Y- שימור עובדים מדור ה

- יועץ עסקי בכיר ומנחה סדנאות מוטי קליין

משלבים ידיים - ניהול ממשקים פנים ארגוניים

- מנחת סדנאות ויועצת ארגונית נטלי סומך

המנהלים יהיו מאמנים 2020 בשנת

- מומחית למערכות יחסים נגה צבי

סגנונות תקשורת בין אישית

! • הודעה על ביטול השתתפות יש להעביר בהודעה בכתב בלבד 30+ • הבטחת המקום מותנית בתשלום לפני תחילת הסדנה • תנאי התשלום: שוטף בתוספת מע״מ!( • הסדנא כוללת דפי תרגול ודפי עזר. ₪ 250 )עד חמישה ימי עסקים טרם פתיחת הסדנה, לאחר מכן הנרשם יחויב בדמי ביטול של 03-5680889 או פקסס ל: conferences@hashavim.co.il שלח הזמנתך במייל: ₪ 650 מע"מ + הנחה 5% ללקוחות חשבים!

במקום המתאים( x )נא לסמן אופן התשלום חיוב באמצעות כרטיס אשראי: פרטים ימסרו טלפונית ת“ז: המחאה על סך ש״ח תשלח בדואר ברצוני לקבל חשבונית לפני הפקת המחאה, סכום לחיוב ש׳׳ח מעוניין למימוש במסגרת מנוי הדרכות ברצוני לקבל עדכונים, מבצעים והטבות מחברת חשבים ה.פ.ס

שם המזמין: שם החברה:

טלפון: דוא“ל:

משתתף: תפקיד: ח.פ/עוסק מורשה:

מכללת חשבי

www.hashavim.co.il

03-5680880

קוראים יקרים, אנחנו נמצאים בעיצומו של הקיץ, התקופה שבה נאלצים ההורים בישראל לנצל בעל כורחם את ימי החופשה שלהם ולצאת עם ילדיהם "לחופש הגדול" מבתי הספר ומגני הילדים. "החופש הגדול" במתכונתו כיום הוא תולדה של הסכמים היסטוריים שקבעו כי האקלים החם ששורר בארץ בחודשים יולי ואוגוסט אינו מאפשר מסגרת לימודים תקינה,

עורכת ראשית מאירה טולדו

עריכה לשונית והגהה אדרה חתומי

גרפיקה והפקה

שרה וייס

ר ״

יו

ולכן אי אפשר ללמוד בחודשים הללו. מאז חלפו שנים, הומצאו מזגנים, וכיום כבר כל הכיתות ממוזגות, אך מועדי החופשות בבתי הספר נשארו ללא שינוי. בכל חופשת קיץ מפסיד המשק הישראלי מיליארדי שקלים.  על פי החוק בישראל, עובדים בשנת העבודה הראשונה שלהם זכאים לעשרה ימי חופשה בלבד. גם עובדים ותיקים יותר אינם זכאים בהכרח ליותר ימים, וכך, בחופש הגדול, שאין במהלכו חג כלשהו, נדרשים ההורים לשלם כספים רבים על מסגרות חלופיות, לנצל את מלוא ימי החופשה שלהם ולבקש עזרה מחברים, שכנים ומשפחה - בכדי לדאוג לילדיהם. מנגד, "החופש הגדול" פותח עולם של הזדמנויות לאלפי בני נוער שמחפשים עבודה ופונים לבתי עסק שונים. לצערנו יש חוסר מודעות בקרב בני הנוער לגבי הזכויות שמגיעות להם בעבודה ולא פעם הם נופלים קורבן לניצול בידי המעסיקים. נזכיר כי בני נוער שמעוניינים לעבוד (בכל תחום) יכולים לפנות לגופים המתאימים שבהם יוכלו לקבל הדרכה ומידע שיעזור להם להגן על זכויותיהם.

שי מגל

עורך מייסד ח ״ שלמה סמולסקי, רו

מ ״ חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע

67778 , תל אביב 12 יד חרוצים

03-5680888 טלפון מרכזיה:

03-5680891 פקס מערכת:

neto@hashavim.co.il דוא״ל מערכת:

03-5680886 מחלקת מכירות ופרסום:

אינטרנט:

WWW.HASHAVIM.CO.IL

נאחל לכולנו חופשת קיץ מהנה ויעילה.

קריאה נעימה,

501 גליון | 2018 יוני כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

35 שנה | 320 ' מס | 2019 יולי

מאירה טולדו

2019 יולי 320 + נטו

4

כתבו החודש

טסלר נדב

עו"ד ברנזון אסף

עו"ד, רו"ח אביסרור שמעוני חיה

רו"ח כהן יעקב

עו"ד גבע משה

אבני איילה

רו"ח (משפטן) סנדו אייל

עו"ד גולדמן שלי

אגמון איתן

עו"ד פיינברג-דורון מיכל

עו"ד דולב-בלט מיטל

אדר שלומי

רו"ח צח-גלרט אורנה

עו"ד זיו קרן

עו"ד רו"ח אריה רמי

עו"ד רו"ח קדוש אבי

רו"ח (משפטן) חיבה ישי

עו"ד בבדז'נוב ראובן

עו"ד שיכמן רונן

מר חיטמן חיים

יועץ פנסיוני בן-ארויה איציק

כותבים קבועים

מיניביצקי יהושע, רו״ח מנדלאוי אייל, רו״ח פינברג נחום, עו״ד צח-גלרט אורנה, רו״ח קדוש אבי, רו״ח

ברנזון אסף, עו״ד ברנזון חיים, עו״ד חיימוביץ׳ דוד, עו״ד חיטמן חיים כהן יעקב, רו״ח

אגמון איתן ארויו רונן, עו״ד (רו״ח) אריה רמי, עו״ד ורו״ח

בן הרוש חיים, יועץ פנסיוני בן-טולילה אורי עו״ד ורו״ח

חשבים ה.פ.ס-מידע עסקי בע"מ כל הזכויות שמורות להוצאת © מע"מ). +( שקלים 1,732 ) גיליונות 10( דמי חתימה לשנה

אין להעתיק מכתב עת זה, לשכפל, לאחסן במערכות לאחזור מידע, לשדר בכל צורה או אמצעי - אלקטרוני, דיגיטלי, אינטרנטי או בכל דרך אחרת • המערכת עושה מאמצים להביא את החומר בדייקנות ובאמינות מרביות. המערכת אינה אחראית לאי דיוקים או לטעויות בחומר המתפרסם בדפוס או באתרי האינטרנט של "חשבים". אם תתגלה טעות היא תתוקן. אין המערכת מאשרת את תוכן הידיעות, המאמרים " או בשירות + והתשובות על שאלות הקוראים ואין היא מזדהה עם דעות הכותבים • אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בכתב העת "נטו הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בו. אין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

2019 יולי 320 + נטו ת ע נ י י נ י ם ת ו כ ן עמוד 3 דבר העורכת >>

5

לנושאים חוזרים + הפניות נטו >>

9

נטו במספר >>

10

תנאי עבודה >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה נסיעות עובד מהבית לעבודה ובחזרה ברכב צמוד ייחשבו לנסיעה פרטית עו"ד משה גבע לעניין קיזוז מס תשומות דקות תיחשב זמן עבודה 30- בית הדין הארצי פסק: לא כל הפסקה הקצרה מ עו"ד ראובן בבדז'נוב פסק דין תקדימי – כל מי שנוטל חלק בתהליך הייצור ומהווה חלק משרשרת הייצור ייחשב "עובד" ויחולו עליו צווי ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה

12

13

14

עו"ד קרן זיו יחסי עבודה >>

17

איתן אגמון גם עובד "גלובלי" חייב להודיע למעסיק על ימי מחלה וחופשה

19

ביטוח לאומי >> עקרת בית אינה זכאית לקצבת נכות כללית לראשונה לאחר גיל הפרישה רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה תקופות עבודה הוכרו על פי עדויות לאחר עשרות שנים, לצורך תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק

21

רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

23

2019 יולי 320 + נטו

תוכן עניינים

6

עמוד

התקבלה בחלקה תביעת אלמנה נגד המוסד לביטוח לאומי –

פסק דין לא הוכח כי היא ובעלה השני היו ידועים בציבור התקבל בחלקו ערעורה של חברה למתן שירותי לוגיסטיקה ותעופה נגד המל"ל – עו"ד שלי גולדמן לא היה מקום להטיל עליה קנס בגין אי תשלום הפרשי ביטוח לאומי נדחתה תביעתם של תושבי ארה"ב שהתגוררו בישראל לקבלת קצבת זקנה – עו"ד שלי גולדמן לא ניתן להכיר בהם כתושבי ישראל לצורך קבלת הקצבה מס הכנסה >> בית המשפט העליון הכריע כי שווי שימוש לרכב צמוד יהיה רק על פי התקנות עו"ד רו"ח רמי אריה בית המשפט העליון קבע באופן סופי ומוחלט: התקנות המסדירות את שווי השימוש עו"ד משה גבע ברכב הן חזקה חלוטה על אדם נכה שעובד ודורש פטור חלה חובת ההוכחה להראות שהועסק בפועל

25

27

29

31

33

עו"ד משה גבע ושהשכר ששולם לו סביר תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)

34

עו"ד מיטל דולב-בלט 2019- (הוראת שעה), התשע"ט משפט עבודה >>

36

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

39

פסק דין בית הדין פסק פיצוי למועמד שנשאל לגילו בריאיון העבודה חברת "הראל" תשלם למבוטחת שעברה ניתוח להסרת מלנומה תגמולי ביטוח פסק דין ש"ח - לא הוכיחה כי המבוטחת פעלה בכוונת מרמה 15,633 בסך נשים בעבודה >> (א) לחוק עבודת נשים 9 חוק עבודת נשים; הפליה מחמת גיל - פרשנות סעיף עו"ד מיכל פיינברג-דורון אלף ש"ח 50 שימוע שנעשה למראית עין בלבד זיכה את העובדת בפיצוי בגובה

41

42

44

פסק דין

46

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

47

2019 יולי 320 + נטו

7

תוכן עניינים

עמוד

התפטרות ופיטורים >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה עובד שפוטר כי התעקש לקבל הסבר על ניכוי תשלום יתר משכרו פוטר שלא כדין

48

פסק דין ויזכה לפיצוי בגובה שתי משכורות פיצוי בגין שימוע שלא כדין ייקבע כתשלום גלובלי

50

פסק דין לפי שופטי בית הדין ולא לפי מכפלת השכר של העובד

52

פרישה ופנסיה >>

איציק בן-ארויה C.L.U יועץ פנסיוני פרישה/פריסה במחשבה תחילה

54

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

55

איילה אבני קרנות פנסיה ברירת מחדל – התמונה המלאה

56

נדב טסלר ניוד בין מוצרים פנסיונים – עשה ואל תעשה

60

ניהול >> שימוש לרעה במידע רגיש ומסווג - אילו נורות אדומות ניתן לזהות בקרב עובדים

שלומי אדר

64

עובדים זרים >> נדחה ערעורה של חברה המפעילה מוסד גריאטרי על חיובה בתשלום היטל עובדים זרים

עו"ד רונן שיכמן עבור עובדיה שלא קיבלו היתר עבודה

66

שאלות ותשובות >> דיני סכומים שנשארו כיתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים -

רו"ח יעקב כהן 12/2016 חוזר מס הכנסה זכאות לדמי תאונה אישית מהמוסד לביטוח לאומי למי שהוא שכיר ועצמאי עו"ד, רו"ח חיה אביסרור שמעוני 60 בידי שכיר שהגיע לגיל 2000 משיכת כספי פנסיה שהופקדו עד לתום שנת המס עו"ד רו"ח אבי קדוש מיסוי וחובת דמי ביטוח ממימוש אופציות לעובד שעזב והפך להיות תושב חוץ

69

70

71

רו"ח (משפטן) אייל סנדו ומר חיים חיטמן

72

2019 יולי 320 + נטו

תוכן עניינים

8

עמוד

עדכונים - חוזרים >> לפקודת מס הכנסה - עדכון שינויים 11 - סעיף 2019 הטבות מס בישובים לשנת

רשות המסים בישראל 2019 הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שיתקיימו בספטמבר רשות המסים בישראל ניכוי מס במקור בגין סכומים המוחזרים למעסיק מאת קופת גמל

74

90

רשות המסים בישראל 21 פטור מתשלום דמי ביטוח - פטור למתגייס אחרי גיל

95

המוסד לביטוח לאומי

96

ההסתדרות 2019 דמי הבראה לשנת

98

משרד האוצר - שכר והסכמי עבודה - במגזר הציבורי 2019 עדכון קצובת ביגוד לשנת

99

משרד האוצר - שכר והסכמי עבודה 2019 סטודנטים - קצובת הבראה וביגוד לשנת

100

2019 יולי 320 + נטו

9

הפניות לנושאים חוזרים

מקום נטו

טבלה זו נועדה להקלת התמצאות בנושאים חוזרים שימושיים שאינם מתעדכנים כל חודש במספר

בנטו

גיליון

עמוד

אש"ל

121 122 119 119 146

300 310 315 319 205 262 319 301 315 295 308 305 268 287 299 319 296 165 116

קצובת אש"ל, דמי כלכלה בהעסקה בשעות נוספות והחזר הוצאות לינה

בגדי עבודה

עדכון קצובת ביגוד לשנת 2018

ביטוח לאומי ניכוי דמ י ביטוח ינואר 2019

שיעורי דמי הביטוח המשולמים ע"י המעסיקים מינואר 2019 צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים

ביטוח פנסיוני

הבראה

119

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

93

דמי הבראה לשנת 2019 במגזר הציבורי דמי הבראה לשנת 2017 במגזר הפרטי שווי שימוש ברכב לשנת המס 2019 תקנות מס הכנסה – זיכויים לעובד זר

136 191 112 124

מס הכנסה

חוק מס הכנסה הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה שיעורי המס ממשכורת חודשית החל בינואר 2019 צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה

89 91

נסיעות

136

החזר הוצאות נסיעה מיום 1 בפברואר 2016

עובדים זרים היטל עובדים זרים ונקודות זיכוי לעובדים מסתננים ושוהים בלתי חוקיים

62 94 99

עבודת נוער

זכויות ותעריפים לנוער

שכר מינימו ם שכר מינימום - העלאת סכומי שכר המינימום

תוספת יוקר

124 115

הסכם תוספת היוקר מינואר 2004 שיעורי תוספת היוקר מדצמבר 1985

2019 יולי 320 + נטו

10

נטו במספר

ריכוז נתונים נבחרים שיעורי המס ממשכורת חודשית ושנתית על הכנסה מיגיעה אישית החל מינואר 2019

המס

) אישית

יגיעה ( שנתית

המס

) אישית

יגיעה ( חודשית

שיעור

הכנסה

שיעור

הכנסה

10% 14% 20% 31% 35% 47%

75,720

10% 14% 20% 31% 35% 47%

6,310

עד עד עד עד

עד עד עד עד עד עד עד א(ה

108,600

-מ 75,721 -מ 108,601 עד -מ 174,361 -מ 242,401 עד

9,050

-מ 6,311 -מ 9,051 -מ 14,531 -מ 20,201

174,360 242,400 504,360

14,530 20,200 42,030

נוסף

נוסף

שקל

מכל

מכל שקל

מדרגות המס החלות על הכנסות שאינן מיגיעה אישית (ש"ח)

המס

) אישית

לא שנתית

המס

) אישית

לא( חודשית

שיעור

מיגיעה

שיעור

הכנסה

מיגיעה

הכנסה

31% 35% 47%

242,400

31% 35% 47%

20,200

504,360

-מ 242,401 עד

42,030

-מ 20,201

נוסף

נוסף

שקל

מכל

מכל שקל

= נקודת זיכוי חודשית 218 ש"ח החל מ -1 בינואר 2019 נתונים וסכומים מתואמים בש"ח בשנת המס 2019

הכנסה קובעת לקר ן השתלמות לעצמאי (לשנה)

משכורת חודשית מרבית שהפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס

הכנסה לעמית עצמאי סעיף 47 ) (א (3 (- ) ו 5)

פטור מקצבה לפי סעיף 9 א - 49%

הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה לחודש

הכנסה מזכה לקצבה - סעיף 47 () (א 5)

קצבה

הכנסה

שהיא

מזכה

מזכה

הכנסת עבודה

לחודש

בלבד

לחודש

264,000

15,712

8,800

4,155

8,480

12,400

8,800

22,000

מענק פרישה (לשנת שירות)

תקרת הפקדה מוטבת בגיל הזכאות לעניין פטור על ריבית ורווחים קופת גמל לתגמולים

שכר מינימ ום לצורך משיכה מקופת גמל

הפקדה - מוטבת סעיף

הסכומים לפי סעיף

הסכומים לפי סעיף

הסכום לפי סעיף 45 א (ד) לפקודה

45 )

45 )

א(ה

בפטור

-א) ו

9(16

2018

2018

9(16 ) ב

עקב פרישה עקב מוות

18,480

5,300

24,770

12,380

18,480

17,600

170

170

מתנות

מתנות

תשלום חד פעמי לספק הפטור מניכוי מס במקור (לשנה) –

הסכום המרבי לחודש של שכר דירה מהשכרת דירת מגורים החייב בשיעור מס של 10%

שכר דירה מרבי לחודש מהשכרת דירה למגורים פטור ממס

לעובדים לאירועים אישיים לאדם לשנה

לספקים וללקוחות בישראל לאדם לשנה

210

210

4,920

ללא תקרה

5,090

2019 יולי 320 + נטו

11

נטו במספר

לפי קבוצות מחיר מ - 1.1.2019

שווי השימוש ברכב

צמוד

שיטה ישנה לפי קבוצות מחיר –

שווי השימוש ברכב

שווי שימוש לחודש

ק בוצת מחיר

2,740 2,970 3,820 4,580 6,340 8,220

1 2 3 4 5 6 7

10,570

אופנוע 3 L *

910 *אופנוע שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.

שווי שימוש ברכב צמוד - המודל הליני ארי: החל משנת המס 2010 מחושב שווי השימוש ברכב צמוד, בנוגע לכלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1.1.2010 , כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. לנוחותכם: ניתן לראות את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר שכתובתו: www.shaam.gov.il/mm-usecar

משווי שימוש ל רכב משולב מנוע (היברידי :)

500

ה הפחת

507,530

תקרת מחיר המחירון לעניין חישוב שווי השימוש:

- החל מ 1 בינואר 2019

ה וצאות נסיעה לחו"ל

הוצאות שהייה

לינה לפי קבלות

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

284

125 ילהלל

284

125 ילהלל

ללילה

ללילה

1.1.2019

ביטוח לאומי וביטוח בריאות -ל -

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים

השכר הממוצע במשק

12% שיעור מרבי עד הכנסה חודשית של

3.5% שיעור מופחת הכנסה חודשית של

ע"פ סעיף 1 לחוק

ע"פ סעיף 2

לחוק

עד

43,890 ח "ש

6,164

10,139 "ש ח לחודש

10,273 "ש ח לחודש

ש"ח

מקסימום הכנסה לחודש לגמלאי שלא תפגע בקצבת זקנה 2019

- החל מ 1.1.2019

תגמולי מי

לואים

מינימום ליום

מינימום לחודש

מקסימום ליום

מקסימום לחודש

זוג

בודד

7,807

5,856

198.97 ח "ש

5,969.00 ח"ש

1,463.00 ח "ש

43,890 ח"ש

ש"ח

ש"ח

עבודה דמי הבראה

מדדים

2019 (פורסם ב - 15.7.2019 )

יוני מדד

מדד מחירים לצרכן לפי בסיס חדש 100= 2018

מגזר ציבורי/הסתדרותי -מ החל 1.6.2019 מגזר פרטי ללא שינוי שכר מינימום לחודש דצמבר מ החל 2017

432

ש"ח

101.10

378

ש"ח

לפי בסיס 1951 = 100

34,312,445.76

5,300

ש"ח

2019 יולי 320 + נטו

12

תנאי עבודה

עדכוני פסיקה

| עו"ד אסף ברנזון |

חלקית שלא בהתאם לחוק חופשה שנתית, ואישר כתביעה ייצוגית את תביעת העובד על חישוב צבירת ימי חופש, תשלום של דמי חופשה ופדיון חופשה. בית הדין קבע, כי גם אם התובע סיים את עבודתו אצל המעסיקה, התובענה הייצוגית הינה בסמכותו הבלעדית של בית הדין. התביעה הייצוגית שאושרה תחול על כל עובדי המעסיקה שהועסקו בשלוש השנים שקדמו להגשת התביעה. ריקושט חויבה בשכר טרחת עו"ד ש"ח. 15,000 על סך דור בריגה - ריקושט 43356-01-18 ) ת"צ (אזורי ת"א , לפני כב' השופטת הבכירה 28.05.2019 , בע"מ 3000 עידית איצקוביץ – אב"ד, מר מרדכי נגר נציג ציבור עובדים, מר משה הרץ נציג ציבור מעסיקים

אושרה תביעה ייצוגית כנגד ריקושט בעניין חישובי זכויות חופשה מופחתות בגין משרה חלקית עובד שהועסק על ידי ריקושט במשרה חלקית, ביקש להגיש כנגד מעסיקתו תביעה ייצוגית בעניין הפחתת זכויות חופשה בגין משרה חלקית.

העובד טען כי חישוב מופחת של ימי החופשה אצל המעסיקה לפי היקף משרה חלקי נעשה באופן שגוי לכלל העובדים, שכן היקף המשרה של העובד אינו רלוונטי לצורך חישוב צבירת ימי החופשה. בית הדין קבע כי הוכח שהמעסיקה חישבה את הזכאות לחופשה של התובע הייצוגי ושל יתר עובדיה במשרה

הכותב – ממשרד חיים ברנזון ושות', עורכי דין

2019 יולי 320 + נטו

תנאי עבודה

13

נסיעות עובד מהבית לעבודה ובחזרה ברכב צמוד ייחשבו לנסיעה פרטית לעניין קיזוז מס תשומות

| עו"ד משה גבע |

שעות העבודה כאל חלק מעבודתם (דבר שלא הוכח) עדיין אחוז הנסיעות הפרטיות נותר ולכן יש להתיר קיזוז מס תשומות 50%- גבוה מ . כן טען 18 בשיעור של רבע בלבד על פי תקנה המשיב שנסיעות מהבית לעבודה הן פרטיות מעצם הגדרתן וכי נדרשת הרמוניה בין חוקי המס (בהתייחס לאיסור הגורף להכיר בהוצאה זו ) לפקודת מס הכנסה). עוד טען כי המידע 1(32 בסעיף ממערכת המעקב ברכבים חלקי ואינו נותן תמונה מלאה ואמינה. הכרעת בית המשפט בית המשפט ציין כי מוסכמת על הצדדים תחולתה לתקנות מע"מ על המקרה מעצם היות 18 של תקנה התשומה האמורה מעורבת, וכי אין לבחון את העניין דרך הוראות חוק אחרות שעלו כאלטרנטיבה. לגישת בית המשפט המחלוקת היא לעניין היקף הקיזוז המותר לאור הטענות הנוגדות בעניין אופי השימוש ברכבים, ומעת שהמשיב הסכים קטגורית להכיר בכל הנסיעות בזמן העבודה, הרי נותר לדון רק במעמד נסיעות העובדים מהבית לעבודה ובחזרה. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה חל במקרה זה על המערערת שלא הרימה אותו ואף נמנעה מלהעיד עובדים שהנושא קשור אליהם באופן אישי. נדחתה טענת העבודה בדרך הביתה או מהבית, שאינו קשור ישירות לשימוש ברכב, וכן נדחתה הטענה שהרכבים

בית המשפט דחה את ערעורה של רשת סופרמרקטים ארצית שביקשה להכיר בהוצאות רכב צמוד שהעמידה לרשות חלק מעובדיה כהוצאות עסקיות לעניין קיזוז מס תשומות. גדר המחלוקת הצטמצם תוך כדי הדיון והתרכז רק בעניין נסיעות העובדים

מהבית לעבודה ובחזרה. הערעור הוגש פעם ראשונה ונמחק בהסכמת הצדדים שחזרו להתדיין ביניהם, אך לבסוף הגיע שוב לפתחו של בית המשפט, בהיעדר הסכמה גם לאחר הניסיון הנוסף. עובדות המקרה וטענות הצדדים המערערת העמידה רכבים צמודים לחלק מעובדיה. היא טענה כי עיקר הנסיעות ברכבים אלה הוא עסקי, ולצורך הוכחת הדברים נעזרה במערכת מבוססת שהותקנה ברכבים. כיוון שכך, ביקשה לקזז GPS שני שלישים ממס התשומות בגין רכבים אלה על לתקנות מע"מ. המערערת ציינה גם את 18 פי תקנה העובדה שהיא מתייחסת להוצאות הרכב כהוצאות עסקיות, ומגלמת לעובדיה את זקיפת ההטבה בגין הרכב, דבר שאינו נהוג בחברות שבהן הרכב הצמוד לעובד משמש בעיקר לצרכיו הפרטיים. כן טענה שעובדים אלה ממשיכים לפעול בתפקידם טלפונית גם כשהם בדרך וגם מהבית. המשיב טען כי העובדים לא נדרשו לנסיעות במסגרת עבודתם, וגם כאשר התייחס לכל הנסיעות במהלך

עו"ד משה גבע – שותף ומנהל סניף ת"א במשרד עורכי הדין סלי אילון ושות'. יעוץ וליווי מקצועי ומשפטי, אזרחי ופלילי, בתחומי המיסוי השונים. למשרד התמחות ייחודית וניסיון רב במיסוי מקרקעין. משה עבד ברשות המיסים במגוון תפקידים moshe@salieilon.co.il, www.salieilon.com . מקצועיים וניהוליים ומשמש חבר פורום מסים בלשכת עורכי הדין

2019 יולי 320 + נטו

תנאי עבודה

14

בין הוראות חוק מע"מ לאלה של פקודת מס הכנסה לעניין נסיעות עובד בין ביתו למקום העבודה שלו. סוף דבר ש"ח הוצאות 40,000 הערעור נדחה ונפסקו למערערת. , בית המשפט המחוזי 22444-12-15 תקציר ע"מ בבאר שבע, על ידי כב' השופט גד גדעון, המערערת: יינות ביתן בע"מ, המשיב: מנהל מע"מ אשדוד, ניתן 29.5.2019- ב

משמשים גם להסעת עובדים אחרים (דבר שלא הוצגו לו ראיות). בית המשפט ערך הבחנה בין מקרה זה לפסיקות אחרות של בתי המשפט בנושאים דומים ,3457/99 ובכלל זה מפסק הדין בעניין קינטון (ע"א ) שם נדון נושא מימון מגורים והסעות 4340/03 דנ"א לעובדים זרים והיחס שבין טובת העובד לתועלת המעסיק בהוצאות אלה. בית המשפט דחה את טענות המערערת לאי תקינות פרוצדורלית של ההליכים ולא נדרש לעניין ההקבלה

בית הדין הארצי פסק: לא כל הפסקה הקצרה דקות תיחשב זמן עבודה 30- מ

| עו"ד ראובן בבדז'נוב |

להפחית משכר עבודתם בגין הפסקות הפחותות דקות, וכן לחייבה לשלם לנציגי השירות פיצוי 30- מ על ההפחתות שבוצעו משכרם בשל אותן הפסקות. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הבקשה וקבע כי במקרה של ספק אם ההפסקה היא לצורך החלפת "כוח ואוויר" יש לפרש את המונח בצורה רחבה לטובת העובד. בית הדין נימק החלטתו בעובדה כי עבודת המוקד רצופה, ומצופה מהעובדים לספק זמינות מקסימלית וריכוז גבוה לאורך זמן ומסיבה זו מעדיפה המעסיקה מתן הפסקות קצרות ורבות. נקבע כי נוכח הגדרת התפקיד, ומכלול הנסיבות, יש לסווג את ההפסקות כהפסקות התרעננות להחלפת "כוח ואוויר", שהן חלק בלתי נפרד מזמן העבודה.

העובדות עובדים שעבדו בביפר תקשורת ישראל (להלן: "המעסיקה") בתפקיד נציגי שירות בעבודת משמרות. בגדרי המשמרות זכאים היו העובדים להפסקות זמניות להחלפת "כוח ואוויר" והפסקות מתוכננות המובנות ביום העבודה מראש שנעו בין דק', כשלוח ההפסקות המתוכננות נקבע 20- ל 10 בתחילת יום העבודה בהתאם למשך המשמרת. החליטה המעסיקה להפחית את 2014 החל משנת הפסקות המתוכננות משעות עבודתם בפועל של העובדים. בעקבות זאת הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד המעסיקה שבה העובדים ביקשו לחייבה להפסיק

הכותב – ממחלקה המשפטית "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי

2019 יולי 320 + נטו

תנאי עבודה

15

ההמחשה ניטול הפסקה שנטל העובד לבקשתו לצורך דקות. 23 הליכה בבנק, ובדיעבד הסתבר כי זו ארכה האם משמעות הדבר היא כי אך מפאת היותה קצרה דקות מהווה היא בהכרח זמן עבודה? בית הדין 30- מ הארצי קבע כי מסקנה גורפת זו אינה יכולה לעמוד, ויש להכריע במעמדן של הפסקות אלה תוך היקש מעקרונות החוק הכלליים ותוך היזקקות לשיקולי מידתיות, סבירות ותום לב. לעניין הפסקות אלה התייחס בית הדין הארצי לשני מצבים: הפסקה "רצונית שהיא לא ממשית" שהיא דומה יותר להפסקה של החלפת כוח ואוויר שאינה קוטעת את רצף העבודה. לבין הפסקה שהיא "רצונית וממשית" שבה העובד יוצא על פי בקשתו דקות, ברוח הדוגמא 30- להפסקה אשר משכה קצר מ דקות שנטל העובד לצורך 23 לעיל של הפסקה בת סידור אישי מחוץ למקום העבודה. הפסקה זו אינה באה בגדר ההפסקות שהמעסיק חייב בתשלום שכר עבודה בגינן, שכן העובד מרצונו אינו מוכן ומזומן לביצוע העבודה. בית הדין הארצי קבע כי אחד המאפיינים של זמן הפסקה הוא היות העובד חופשי לעשות כרצונו בזמן זה, בין אם מדובר באכילה, מנוחה ובין אם מדובר ביציאה לסידורים אישיים כאלו ואחרים. בזמן ההפסקה על העובד להיות נתון לרשות עצמו ולהיות משוחרר מחובתו כלפי מעסיקו, ובפרט על המעסיק להיות אדיש לנוכחותו או לאי נוכחותו של העובד במפעל. מכאן כי כאשר העובד בוחר, אך לא חייב, להישאר במקום העבודה בזמן ההפסקה או שבשל אילוץ אובייקטיבי שאינו קשור לתהליך העבודה (כגון, מיקומו המרוחק של מקום העבודה) אינו יוצא ממקום העבודה בהפסקה, אך הוא חופשי לעשות במקום העבודה כרצונו והמעסיק אדיש לשאלת נוכחותו הרי שאין בעובדת הימצאו במקום העבודה כדי לשלול את אופיו של הזמן כזמן הפסקה שאינו מזכה בתשלום שכר. ואילו, כאשר המעסיק מחייב את העובד להישאר במקום העבודה או מצפה ממנו

על קביעה זו הגישה המעסיקה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. לטענת המעסיקה, אין מקום לקבוע דקות אינה 30- כלל מכני כי כל הפסקה שפחותה מ אלא הפסקה קצרה להחלפת כוח. כמו כן חלה עליה דקות 30 דקות מתוכם 45 החובה ליתן הפסקה של ברצף רק לאחר תשע שעות, שכן מענה טלפוני אינו עבודת כפיים. פסק הדין בית הדין הארצי לעבודה עשה הבחנה בין סוגים שונים של הפסקות שחלקן נקבעו בחוק וחלקן לא עוגנו בחוק כדלקמן: הפסקות שהמעסיק חייב לתת וחייב לשאת בעלותן - הפסקות אלה, בהתחשב בתכליתן ומשכן הקצר (כגון שימוש בשירותים), אינן אוצרות את הכוח להפסיק את רצף העבודה, שכן משכן הקצר מחייב המשך שהות בחצרי המעסיק וברשות המעסיק והוא מונע ניצולן באופן אפקטיבי לצורך אחר זולת החלפת אוויר וכוח. משכך, קבע המחוקק כי אלה נחשבות לזמן עבודה. הפסקות שהמעסיק חייב לתת אך אינו חייב לשלם – בגדר זה מונה החוק באופן מפורש את עבורן ההפסקה לצורכי תפילה. - הפסקת זו חייבת להינתן הפסקת מנוחה וסעודה כאשר יום העבודה בן שש שעות לפחות. משמע, חובת מתן הפסקה זו אינה חלה כאשר יום העבודה קצר משש שעות או כאשר המדובר בעבודה שאינה "עבודת כפיים" ואורך יום העבודה אינו עולה על תשע שעות. אשר למידת ההפסקה מקום בו חלה דקות 45 חובה לתיתה הרי שהיא צריכה להיות בת לפחות והפסקה זו ניתנת לפיצול ובלבד שתורכב דקות לפחות. 30 לאחר הפיצול מהפסקה בת - הפסקות קצרות אחרות שלא הוסדרו מכוח החוק דק' ולגביהן 30- הפסקות אלה הן הפסקות קצרות מ המחוקק לא הסדיר באופן ישיר את תוצאתן. לשם

2019 יולי 320 + נטו

תנאי עבודה

16

בתשלום שכר עבודה אף כאשר המדובר בהפסקה רצונית וממשית כרוכה בהכבדה שאינה קלת ערך. בית הדין הארצי קבע כי קביעה קטגורית לפיה כל דקות אף אם זו "רצונית 30- זמן הפסקה הקצרה מ וממשית" ייחשב כזמן עבודה, אם לא ניתנה במהלך דקות לפחות מעוררת 30 יום העבודה הפסקה בת קושי. שאלת סיווג ההפסקה צריך להיבחן בראש ובראשונה על פי ניתוח ממשות ההפסקה. משמעות הדבר היא כי לא ניתן לקבוע כללים או להסיק מסקנות גורפות, אלא יש צורך בעיצוב המסגרת הכללית החולשת על הפסקות אלה באופן שתאפשר התאמת הדין החל עליהן לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. סוף דבר בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של המעסיקה וביטל את ההחלטה של בית הדין האזורי לעבודה לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית כנגד המעסיקה. , בבית הדין הארצי 48239-01-18 תקציר בר"ע לעבודה, על ידי כבוד השופטים: אילן איטח, חני ומיכאל שפיצר, המערערת: ביפר אופק-גנדלר תקשורת ישראל בע"מ, המשיב: רז צחי, ניתן 6.2.18- ב

ואינו אדיש לשאלה זו אזי הוא חייב אף בתשלום בגינה. בית הדין הארצי לעבודה פסק כי אין מקום להנחה דקות לעולם אינו 30- גורפת כי זמן הפסקה הקצר מ זמן הפסקה ממשי ואפקטיבי והתשובה לשאלה זו תלויה בדפוסי העבודה במקום העבודה, ובכלל זה בין היתר, מהו סדר גודלה של הפסקה ממשית תוך היזקקות, בין היתר, כאינדיקציה להפסקה ממשית לעוגנים הכמותיים בחוק הן להפסקה ראשית והן להפסקה משלימה. לצורכי הכרעה במקרה זה פסק בית הדין הארצי כי אין לשלול שגם הפסקה הקצרה דקות תהא "ממשית ורצונית" שהמעסיק לא 30- מ אמור לשלם בגינה. כאשר ההפסקה "רצונית וממשית" העובד לא יצא נפסד (שכן הוא זכה לבקשתו להפסקה ממשית), ואילו מבחינת המעסיק לא היה העובד "מוכן ומזומן" בפרק זמן זה לביצוע העבודה, ולכן טמונה 30- בעמדה גורפת כי יש לשלם על הפסקה הפחותה מ דק מהווה סכנה להפיכת זמן שאינו עונה מלכתחילה על ההגדרה של זמן עבודה כזמן עבודה. מעבר לכך, טענה זו משבשת את איזוניו הפנימיים של החוק, אשר ובכפוף לעקרון תום הלב והמידתיות חייב את המעסיק בתשלום שכר בגין הפסקות קצרות, לשירותים או החלפת כוח ואוויר. חיוב המעסיק

2019 יולי 320 + נטו

תנאי עבודה

17

פסק דין תקדימי – כל מי שנוטל חלק בתהליך הייצור ומהווה חלק משרשרת הייצור ייחשב "עובד" ויחולו עליו צווי ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה

| עו"ד קרן זיו |

CNC המערער טען כי עבודתו כמפעיל מתבצעת אומנם בחלקה מול מחשב, אך בעיקרה היא עבודה פיזית ועל כן יש לראות בו "עובד כפיים" עליו חלים צווי ההרחבה. מנגד, טענה המשיבה כי עיקר עבודת המערער הייתה עבודת תכנות עם מעט עבודה פיזית ומשכך הוראות צווי ההרחבה אינם חלים עליו. בית הדין האזורי פסק כי אין לראות במערער "עובד כפיים" ולפיכך, כאמור, צווי ההרחבה אינם חלים עליו. על כך נסב הערעור, אליו צורפו הצדדים להסכמים הקיבוציים הרלבנטיים: הסתדרות העובדים החדשה והתאחדות התעשיינים. לאחר שקיבל לידיו את עמדות הצדדים, קבע בית הדין הארצי כי אין למעשה מחלוקת על העובדה , היה כרוך CNC לפיה תפקידו של המערער כמפעיל בביצוע עבודה פיזית הכוללת את הפעלת כפות הידיים לצד פעולות של הקלדת הוראות למכונה. המחלוקת, בהיבט העובדתי, הייתה, לפיכך, על היקף העבודה הפיזית ומידת המאמץ ביחס למכלול מטלות המערער. בהקשר זה קבע בית הדין הארצי כי אין למבחן של היקף העבודה הפיזית ומידת המאמץ המושקע על

פסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה – ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים לפיה צווי הרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה אינם (מכונות CNC חלים על המערער, מפעיל חריטה ממוחשבות). המערער הועסק במחלקת החריטה של שנים 9- במשך כ CNC המשיבה, כמפעיל ולאחר סיום העסקתו הגיש תביעה לקבלת תשלומים שונים בגין זכויות המגיעות לו לטענתו מהמשיבה, בין היתר, מכוח צווי ההרחבה בענף המתכת, 1979 ,1973 החשמל והאלקטרוניקה מהשנים . המשיבה, העוסקת בטכנולוגיות עיבוד שבבי 1980- ו מדויק, לא חלקה על כך שצווי ההרחבה חלים עליה, אך לטענתה – הם אינם חלים על המערער, מאחר שאין לראותו "עובד" כמשמעות צווי ההרחבה. בבית הדין האזורי לעבודה הסכימו הצדדים כי הדיון יפוצל, כך שתחילה תידון השאלה של חלות צווי ההרחבה על יחסי העבודה בין הצדדים, תוך נופל תחת CNC מתן תשובה לשאלה האם מפעיל .1973 הגדרת "עובד" בצו ההרחבה משנת הגדיר "עובד" כ"כל עובד 1973 צו ההרחבה משנת העובד עבודת כפיים (פועל בעל מקצוע, פועל מאומן או בלתי מקצועי) כולל נוער עובד".

הכותבת – עו"ד קרן זיו, מתמחה בליווי וייצוג מעסיקים בתחום דיני העבודה ויחסי העבודה ומרצה בכירה לנושאי עבודה

2019 יולי 320 + נטו

תנאי עבודה

18

לצמצם את הגדרת "העובד" בצווי ההרחבה לפועלים המייצרים במו ידיהם מוצר מוגמר ונדרשים לשם כך למאמץ פיזי מרובה. לגישת בית הדין, ככלל – כל מי שנוטל חלק בתהליך הייצור ומהווה חלק משרשרת הייצור ייחשב כ"עובד" ותחולנה עליו הוראות צווי ההרחבה, ללא קשר למאמץ הפיזי הנדרש ממנו ולשאלת היקף מעורבותו האישית במוצר המוגמר. לעומת זאת, הוראות צווי ההרחבה לא יחולו על עובדי הנהלה, מנהלה, שיווק ומכירות וכיוצא באלה תפקידים. לפיכך, קיבל בית הדין הארצי את הערעור והתיק הוחזר לבית הדין האזורי לעבודה לצורך כימות זכויות של המערער.

ידי עובד משקל של ממש בשאלה האם העובד הוא מי שיש לסווגו כעובד ב"עבודת כפיים (בעל מקצוע, פועל מאומן או בלתי מקצועי)" כמשמעות המונח בצווי ההרחבה. אף התשובה לשאלה האם העובד מייצר באופן עצמאי מוצר או שמא המוצר מיוצר על ידי מכונה, אינה מכרעת בנסיבות בהן העובד מעורב בתהליך יצורו של המוצר. לגישת בית הדין – הדגש צריך להיות על עצם השתתפותו של העובד בתהליך הייצור והיותו חלק משרשרת הייצור. כך, בסיכומו של דבר, קבע בית הדין הארצי כי לא נמצא בהיבט הלשוני, בהקשר התעשייתי ואף בתכליתם של ההסכמים הקיבוציים שהורחבו, כי יש

2019 יולי 320 + נטו

19

יחסי עבודה

גם עובד "גלובלי" חייב להודיע למעסיק על ימי מחלה וחופשה

| איתן אגמון |

"האם מהעובדה שעל העסקת [העובד] לא 1951- חל חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א נובע כי הוא גם פטור מניה וביה מן החובה לדווח על העדרותו מחמת מחלה לצורך מימוש הזכאות לדמי מחלה? לטעמינו, מי התשובה לשאלה זו שלילית. לטעמינו, שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו זכאי לשכר אך ורק בעד ימים שבהם הוא עובד, ובעד ימים שבהם הוא נעדר הוא זכאי לתשלום רק אם זו היעדרות המזכה בתשלום – חופשה או מחלה. העובדה שלעובד כזה אין שעות עבודה מוגדרות ביום העבודה, כשלעצמה, אינה מקנה זכאות לתשלום שכר בעד יום שבו העובד כלל לא : )2( מסקנה זו ניתן לעגן במספר טעמים" עובד. "ראשית, הפטור מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה לחוק האמור מוגבל מבחינת היקפו 30 הקבוע בסעיף הפנימי לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכלשון הרישא אינו חל על העסקתם של..." חוק זה " 30 לסעיף (ההדגשה שלנו). במילים אחרות, הפטור מכוח

מעשה ברב מקומי, עובד ב"משרת אמון", שלאחר פרישתו תבע מהגוף הציבורי שעבורו עבד פדיון ימי מחלה עבור כל שנות עבודתו, וזאת בהתאם לחוקת העבודה החלה עליו. נדלג במאמר זה על ההסדרים המיוחדים שנקבעו במגזר הציבורי לענין פדיון ימי מחלה ימי מחלה!), הסדרים שאינם נהוגים 1,130 (הרב תבע במגזר הפרטי. נתרכז בקביעת בית הדין הארצי לגבי חובת דיווח ההעדרות של עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם, שהם, לכאורה, "גלובליים". הכוונה ל"עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי", ו"עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם". האם, מאחר והם ממילא מקבלים שכר חדשי מלא בין אם עבדו בכל יום או לא (או שעבדו בשעות נוספות וחריגות), הם פטורים מלהודיע למעסיק על ימי מחלה שניצלו, או על ימי חופשה שנתית? בית הדין )1( הארצי אינו סבור כך:

הכותב – מומחה למשאבי אנוש

2019 יולי 320 + נטו

יחסי עבודה

20

הווה אומר: גם עובד "גלובלי" חייב להודיע למעסיק על ימי מחלה שלו, ואף להציג אישורים רפואיים, בהתאם לחוק דמי מחלה. יתירה מזאת: יש להבין מהפסיקה כי "הפטור" מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס למספר שעות העבודה שביצע העובד בפועל, אך לא לימים בהם כלל לא הגיע לעבודה! גזירה שווה ניתן לגזור גם לגבי ימי חופשה שנתית, והעדרויות אחרות.

לחוק שעות עבודה ומנוחה אינו משתרע 30 סעיף על חקיקת מגן נוספת או הסכמים קיבוציים, והוא, כשלעצמו, אינו פוטר את העובד מחובות הכרוכות במימוש זכאות מכוח חקיקת מגן אחרת או הסכמים קיבוציים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר חובת הדיווח נחוצה לא רק לצורך תשלום דמי המחלה תוך כדי יחסי ההעסקה אלא גם לצורך קביעת הזכאות לפדיון יתרת ימי המחלה עם סיומם."

. השופטות וירט לבנה, גליקסמן ואופק גנדלר (כתבה את פסק 48392-01-18 , . מדינת ישראל נ. אביאני 1 15.4.19 הדין), ונ"צ רחמים וחן. ניתן ביום ציטטתי רק את הטעם המתייחס לכל עובד "גלובלי" שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו. ההדגשה .2 לא במקור.

2019 יולי 320 + נטו

21

ביטוח לאומי

עקרת בית אינה זכאית לקצבת נכות כללית לראשונה לאחר גיל הפרישה

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

ואינה עובדת עצמאית לפי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי. עקרת בית כאמור, שלא צברה תקופת אכשרה לזכאות לקצבת אזרח ותיק, תקבל את הקצבה בגיל הזכאות (גיל שבו אין מבחן הכנסות לקצבת 70 אזרח ותיק והוא עולה בהדרגה לנשים ויגיע לגיל ואילך). 1950 לילידות מאי נשים הזכאיות לקבל קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה ● ● צברו תקופת אכשרה כפוף למבחן הכנסות. ● ● קיבלו קצבת נכות כללית בסמוך לפני גיל פרישה. ● ● גרושות, אלמנות, עגונות, מי שהבעל אינו מבוטח, ועולות חדשות שאינן נשואות ועלו אחרי גיל פרישה, כפוף למבחן הכנסות. רקע עובדתי מדובר בשלושה מקרים בעלי סוגיה זהה: היעדר זכאות לנשים המוגדרות במל"ל כ"עקרות-בית"

10/3/2019 בית הדין הארצי לעבודה דחה ביום ,561076-12-16 ,25527-10-15 שלושה ערעורים (עב"ל ) שעניינם היעדר זכאות לנשים 25113-02-15 המוגדרות במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") "עקרות בית" לקבל קצבת נכות כללית, בתביעה שהוגשה לראשונה לאחר גיל הפרישה. עם זאת, בית הדין קבע כי המצב החוקי הקיים מעורר אי נוחות נוכח פגיעה לכאורה בעקרון השוויון, ולפיכך מצדיק בחינה מחודשת של החוק. שנים וטרם הגיע לגיל 18 תושב ישראל שמלאו לו 62 - : לנשים 2019 פרישה (גיל הפרישה בחודש יולי .)67 - ולגברים עקרת בית עקרת בית היא אישה נשואה, לרבות ידועה בציבור ולמעט עגונה כמוגדר בחוק, שבן זוגה מבוטח בביטוח אזרח ותיק (זקנה) והיא אינה עובדת שכירה רקע חוקי מבוטח בביטוח נכות כללית

ornazachcpa@gmail.com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www.ahec-tax.co.il רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

22

לקצבת נכות כללית לאחר גיל הפרישה שנקבע עבורן, תוך יצירת פער זמן בין תום זכאותן הפוטנציאלית לקצבת נכות כללית לבין מועד זכאותן לקצבת אזרח ותיק. שלושת המקרים נדחו על ידי בית הדין האזורי לעבודה, וערעוריהן לבית הדין הארצי נדונו במאוחד. המערערים הן שתי עקרות בית שחלו לאחר שהגיעו לגיל פרישה ובעלה של עקרת-בית שנפטרה (גם היא חלתה לאחר גיל פרישה). בכל המקרים אירע אירוע נכות לאחר גיל הפרישה והבקשה לקבל קצבת נכות כללית נדחתה בשל הגשת התביעה לאחר גיל פרישה. עיקר טענות הצדדים המערערים טענו כי קצבת נכות כללית נועדה להיות תחליף שכר בשנות ההשתכרות המקובלות ולכן לכאורה הזכאות פוקעת עם הגיע המבוטחים לגיל הפרישה, בעוד קצבת אזרח ותיק נועדה לאפשר למבוטחים להמשיך ולהתקיים בכבוד גם לאחר שיפסיקו לעבוד. כך או אחרת לא ייתכן כי יהיה חוסר רצף ביניהן, ועל כן יש לאפשר להן לקבל קצבת נכות כללית עד מועד תחילת קבלת קצבת אזרח ותיק. טענה נוספת היא שאין להפלותן מקבוצה אחרת של נשים שהחוק מאפשר להן לקבל קצבת אזרח ותיק מוקדם יותר מגיל הזכאות. זאת בניגוד לעקרון השוויון ולחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ותוך פגיעה בזכותן לקיום בכבוד. לטענת המל"ל, אין זה נכון כי עקרות בית נותרות ללא כיסוי ביטוחי בתקופת הפער שבין הקצבאות, שכן הן זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה בתנאי החוק, לגמלת סיעוד, ונוסף על כך – בני זוגן מקבלים עבורן תוספות לקצבת אזרח ותיק, עד למועד שבו תהיינה זכאיות בעד עצמן.

דיון והחלטה ● ● לדעת בית הדין, המחוקק מבחין בין גיל זכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק באופן אחיד וללא 70-62( התניות, לבין קבלתה בגיל פרישה ) המאפשרת 2019 לגברים ביולי 70-67 , לנשים זכאות כאמור רק בהתקיים תנאים מסוימים, כמו צבירת תקופת אכשרה ומבחני הכנסה. ● ● גם אישה המוגדרת כ"עקרת בית" זכאית לקצבת אזרח ותיק, אך כל עוד אין לה תקופת אכשרה (אלא אם קבלה קצבת נכות כללית בתכוף להגיעה לגיל הפרישה), תהא זכאית לה רק בגיל הזכאות. ● ● עוד נקבע כי המחוקק בחר במכוון שלא לאפשר לעקרת בית לקבל קצבת אזרח ותיק בגיל המותנה בהכנסות, אלא אם צברה תקופת אכשרה טרם היותה "עקרת בית". זאת משיקולים תקציביים, בהתחשב בכך ש"עקרת בית" אינה משלמת דמי ביטוח. ● ● בית הדין הגיע להחלטה כי בדין נדחו תביעות המערערים, משום שלא עמדו באף אחד מהקריטריונים המקנים זכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל הפרישה. הובהר להן על ידי המל"ל כי זכאותן לקצבת אזרח ותיק תתחיל בגיל חודשים 8- שנים ו 68 - המוחלט (במקרה דנן .)70 וגיל ● ● בית הדין הוסיף וציין כי "עקרת-בית" מבוטחת בביטוח נכות רק עד גיל הפרישה; משכך נדחו תביעות המערערות לקצבת נכות כללית משהוגשו לראשונה לאחר שעברו את גיל הפרישה. ● ● הערעור המאוחד נדחה. ● ● ההגדרה של "גיל פרישה" אינה שונה למי שהיא "עקרת בית" ולכן אין הצדקה לקבוע כי רק

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

23

מדמי ביטוח אך ביטוחן נפגם כאמור, ומאידך גיסא אין להן אפשרות לשלם דמי ביטוח בעד עצמן, וזאת תוך יצירת אפליה עקב מינן (אישה) ומצבן המשפחתי (נשואה) - שילוב היוצר את המונח "עקרת בית", מול גברים אחרים או נשים רווקות וכד'. כל הללו יוצרים אי נוחות ובמיוחד לאחר חקיקת חוק היסוד כבוד האדם וחרותו, ולכן ממליץ בית הדין הארצי למחוקק לבדוק את ההסדר החוקי בחינה מעמיקה ויסודית.

ל"עקרת-בית" זכאות לקצבת נכות כללית עד גיל מבוגר יותר. ● ● בית הדין הארצי מציין כי נתבקש לדון בפרשנות החוק וההוראות (ולא מצא דרך לפרשם כרצון המערערים), אך לא בבטלותו או אי חוקיותו של החוק, ולכן לא עשה זאת. עם זאת, בית הדין סבור כי יש השלכות לסיווג כ"עקרת בית" בחוק ובתקנות, משהללו פטורות

תקופות עבודה הוכרו על פי עדויות לאחר עשרות שנים, לצורך תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

● ● 60 אישה שצברה תקופת אכשרה [בדרך כלל השנים שקדמו לגיל 10 חודשי ביטוח במשך 144 המזכה (בין גיל הפרישה לגיל הזכאות), או או 18 חודשים שבהם הייתה מבוטחת (מגיל מיום העלייה לארץ)], מבוטחת לגמלת אזרח ותיק כמבוטחת ולא כעקרת בית. ● ● עקרת בית הזכאית לגמלת אזרח ותיק בגיל זכאות בלבד (לאור העובדה שלא צברה תקופת אכשרה) שיוצאת לחו"ל, זכאית לקבל קצבת אזרח ותיק רק לשלושה חודשים (למעט אם היא יוצאת למדינה אמנה). זאת בשונה ממבוטחת

) קיבל 18354-08-15 בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל את תביעתה של דליה ג'ויס (להלן: 31/3/2019 ביום "המבוטחת") וקבע כי יש להכיר בתקופות הביטוח החסרות לתקופות אכשרה, בהסתמך על עדויות עובדתיות. רקע חוקי ● ● ככלל, עקרת בית נשואה שאינה זכאית לגמלת אזרח ותיק (זקנה) בגיל פרישה מסיבות שונות, תקבל את הגמלה בכל מקרה בגיל הזכאות , ואמור בעתיד 65 (שעולה בהדרגה מגיל ), זאת למעט חריגים. 70 להתייצב על גיל

ornazachcpa@gmail.com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www.ahec-tax.co.il רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

24

● ● בית הדין התמקד (על פי המוסכמה בין הצדדים) רק בשנה שמיום הנישואים ועד ללידה, שהיא החודשים החסרים. 12 תקופת דיון והחלטה ● ● המבוטחת העידה והביאה לעדות את חברתה שעבדה עמה במפעל באותה תקופה. העדויות היו מפורטות, ועל כן נאמנו על בית הדין. ● ● כמו כן הוצגו מכתבים שקבלה התובעת בזמנו מחבר מחו"ל, אשר הכתובת עליהם היא כתובת המפעל. ● ● יצוין כי המל"ל הציג טופסי תביעה לגמלת זקנה , שהיה אז גיל 65 , (גיל 2002- ו 2001 מהשנים הזכאות), אשר בהם לא צוין כלל כי עבדה בשנים הנטענות על ידיה. בית הדין חקר את המבוטחת על כך, ואף שהודתה כי חתימתה מתנוססת על הטפסים הרי העידה כי המילוי בהם אינו בכתב ידה, ואינה יודעת מי מילא כך. בית הדין לא בא עמה חשבון בעניין זה. ● ● לסיכום, בית הדין מציין כי בחלוף למעלה שנים ובהיעדר רישום במל"ל ואי יכולת 55- מ לדרוש מהמעסיק אישור העסקה (המעסיק כבר אינו בין החיים), יכולה המבוטחת להוכיח את טענתה בדבר עבודתה רק באמצעות עדויות, וכך עשתה. ● ● בית הדין הגיע למסקנה כי המבוטחת הרימה את הנטל והוכיחה כי עבדה בתקופה הרלוונטית.

אחרת, אשר תוכל בתנאים מסוימים להמשיך לקבל קצבת אזרח ותיק בחו"ל גם מעבר לשלושה חודשי שהייה שם.

תמצית עובדתית ● ●

1950- , עלתה ארצה ב 1936 המבוטחת, ילידת . היא ילדה את בנה 28/8/1962 ונישאה ביום , והפסיקה לעבוד. 8/1963- הראשון ב ● ● עקב מחלת בנה, היא שוהה עמו רבות באוסטרליה, ולכן קצבת האזרח הוותיק שהיא מקבלת מופסקת בכל פעם. ● ● ) הגישה 74 (בהיותה כבת 11/11/2010 ביום תביעה לקצבת אזרח ותיק (זקנה), כמבוטחת ולא כעקרת בית, כדי לקבל קצבה גם בעת ביקוריה הממושכים בחו"ל אצל הבן. ● ● דחה המוסד לביטוח לאומי 9/11/2014 ביום (להלן: "המל"ל") את התביעה, תוך סיווגה כ"עקרת-בית שלא צברה תקופת אכשרה". ● ● חודשי ביטוח כדי 12 הסתבר כי חסרו למבוטחת חודשי ביטוח. 144- להגיע ל ● ● הוסכם כי סלע המחלוקת שיידון הוא אם עבדה כשכירה בבית חרושת לייצור קופסאות סיגריות כטענתה, אף שלטענת המל"ל 1963-1950 בשנים לא היו לכך כל עקבות.

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

25

התקבלה בחלקה תביעת אלמנה נגד המוסד לביטוח לאומי – לא הוכח כי היא ובעלה השני היו ידועים בציבור

לעשות, דהיינו כקצבה חודשית שכן שינוי מעמדה מאלמנה לידועה בציבור אינו משנה את נזקה, ולפיכך לא את סכום הפיצויים שעל המזיק לשלם, או את סכום הפיצויים אותו היא אמורה לקבל. בעוד שפסק הדין מבוסס על ההנחה שהיא תקבל חלק מנזקה מהמזיק וחלק מהמל"ל, כאשר המל"ל חדל מלשלם לה את הקצבאות, הוא שומט את ההנחה שעמדה בבסיס פסק הדין, ויוצר מצב בו היא מקבלת פחות מכפי נזקה, בעוד שהוא מקבל יותר מכפי שהוא משלם. התובעת הוסיפה וטענה כי לא נוצרו יחסים מחייבים . לדידה במהלך שנת 2014 בינה לבין בעלה עד לשנת היא פגשה לראשונה את בעלה השני ונרקמו 2008 נותקו היחסים 2009 ביניהם יחסי חברות. בשנת בין השניים, והם לא התראו משך מספר חודשים, ובסופם חודשו היחסים. התובעת הוסיפה והעידה כי עם הזמן לאחר המפגשים היה בעלה השני נשאר ללון אצלה פעם בשבוע לערך, ואחר כך מספר פעמים בשבוע, אולם גם בתקופה זו היא לא התגוררה עמו והם לא ניהלו משק בית משותף, במובן זה שבעלה השני לא שילם את חשבונות הבית, ולא היה להם חשבון , נולדה לה ולבעלה השני 2010 בנק משותף. בשנת ילדה משותפת. עם זאת, גם בשלב זה בעלה השני לא התגורר עמה, אלא לן בדירתה מספר פעמים , נולדה לתובעת ולבעלה השני 2012 בשבוע. בשנת מיסדו השניים 2014 ילדה שנייה. ואולם, רק בשנת את הקשר ונישאו.

בית משפט השלום קיבל בחלקה תביעה שהגישה אלמנה נגד המוסד לביטוח לאומי לאחר שלל את הקצבאות שקיבלה בעקבות מותו של בעלה הראשון הפכה לידועה בציבור. נקבע 2008 בטענה כי משנת כי לא הוכח שהאלמנה ובעלה השני היו ידועים 2014 בציבור לפני מועד נישואיהם בראשית שנת משכך הייתה זכאית לקבל קצבת תלויים בשנים ועל המוסד לביטוח לאומי להשיב לה 2013 – 2008 את הכספים שניכה ממנה שלא כדין. העובדות וטענות הצדדים בעלה הראשון של התובעת (להלן: "המנוח") נהרג . כעבור כשנתיים, בשנת 2002 בתאונת עבודה בשנת , התובעת ובנה מהמנוח הגישו לבית המשפט 2004 המחוזי תביעה כנגד מעבידו של המנוח וכנגד צדדים שלישיים (להלן: "התביעה"). על פי פסק הדין, שילמו הנתבעים שם (להלן: "המזיקים") לתובעת ש"ח. 982,334 ש"ח ולמל"ל סך של 1,130,892 סך של הודיע המל"ל לתובעת ולמי שהוא 2013 במהלך שנת היום בעלה השני (להלן: "בעלה השני") ש"בהתאם לנתונים שמסרתם ו/או לנתונים שנמצאים בידינו, נקבע כי הנכם ידועים בציבור כבני זוג, וזאת החל ". ולפיכך, ממועד זה ואילך 2008 מחודש ינואר הופסק תשלום קצבת התלויים לתובעת, וממענק הנישואין, שהייתה התובעת זכאית לקבל ונוכו כל התשלומים ששולמו לה בגין קצבת תלויים. התובעת טענה כי על המל"ל לשלם לה את הכספים שקיבל במסגרת התביעה כפי שהצהיר שבכוונתו

תקציר פסק הדין – באדיבות מאגר המידע המשפטי "דינים ועוד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

26

. יודגש, שתמיכתו בבנותיו 2014 משותף עד לשנת באמצעות רכישת חיתולים, אבקת חלב ומתנות אינה בגדר תמיכה בתובעת, ואינה בגדר השתתפות בהוצאות הבית, אלא אך מילוי חלק מחובותיו כאב לזון את בנותיו. בנסיבות אלה, לא הוכח בפני שהתובעת ובעלה השני היו ידועים בציבור לפני מועד ומשהוכח כי התובעת 2014 נישואיהם בראשית שנת - 2008 הייתה זכאית לקבל קצבת תלויים בשנים , הרי שהמל"ל מחזיק בכספים אלו שלא כדין. 2013 לפיכך, יש מקום להורות למל"ל להשיבם לתובעת. ואילך, התובעת נשואה 2014 עם זאת, נקבע כי משנת לחוק הביטוח הלאומי, 135 בשנית, ועל פי סעיף אינה זכאית להמשיך ולקבל קצבאות תלויים. חוק הביטוח הלאומי אינו מבחין בין מקרה בו המל"ל לחוק הביטוח 328 ' קיבל תשלומים מהמזיק לפי ס הלאומי, לבין מצב בו לא התקבלו תשלומים כאמור. בשני המצבים, הפסקת תשלום קצבת תלויים לאלמנה שנישאה אינו מזכה אותה בקבלת הקצבה המהוונת, אף אם זו נוכתה מהפיצוי שקיבלה האלמנה מהמזיק. לסיכום, התביעה התקבלה בחלקה. נקבע כי על המל"ל להשיב לתובעת את הסכומים שמנע ממנה בגין קביעתו האמורה, ולשלם לה את קצבאות (כולל). 2013-2008 התלויים עבור השנים , בבית הדין השלום 2462-05-15 תקציר ת"א ירושלים, על ידי כב' השופטת מוריה צ'רקה, התובעת: א. ל. הנתבע: המוסד לביטוח לאומי, ניתן 24.01.2019- ב

המל"ל טען כי הכספים שקיבל מהמזיקים במסגרת ההליך הראשון אינם כספי התובעת, המוחזקים בנאמנות עבורה, אלא נובעים מזכותו שלו כלפי המזיקים. בנסיבות אלה, לא התעשר שלא כדין. פסק הדין כב' השופטת מ' צ'רקה פסקה כי הקביעה לפיה התובעת ובעלה השני היו ידועים בציבור צריכה להיעשות על פי מכלול העובדות הנוגעות לחייהם המשותפים, ובעיקר השאלה האם ראו עצמם כבני זוג והאם ניהלו משק בית משותף, דהיינו האם התגוררו תחת קורת גג אחת, כאשר שניהם תורמים להוצאות ניהול הבית, ומשק בית זה דואג לצורכי שניהם. עוד נקבע כי המקרה דנן ממחיש את העמימות בהגדרת בני זוג כידועים בציבור במלוא עוזה. התובעת מתארת בתצהירה (אשר אינו שנוי במחלוקת) כיצד התפתחה מערכת היחסים בינה לבין בעלה שהני בצורה הדרגתית, מחברות הבאה לידי ביטוי בבילוי משותף על כוס קפה, לבילוי משותף בביתה, הכולל לינה משותפת בתדירות הולכת וגוברת. מתיאורי התובעת ובעלה השני, הם לא עברו לגור יחד באופן מלא גם לאחר שנולדו להם ילדים, ולא החליטו לנהל משק בית משותף עד , המועד בו נישאו זה לזו. 2014 שנת בהמשך לאמור נקבע כי על פי הראיות שהובאו בהליך, התובעת ובעלה השני לא ראו עצמם כידועים בציבור, לא התגוררו יחדיו, ולא ניהלו משק בית

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

27

התקבל בחלקו ערעורה של חברה למתן שירותי לוגיסטיקה ותעופה נגד המל"ל – לא היה מקום להטיל עליה קנס בגין אי תשלום הפרשי ביטוח לאומי

| עו"ד שלי גולדמן |

358 קביעה לתשלום דמי ביטוח לאומי לפי סעיף לחוק הביטוח הלאומי (קביעת דמי ביטוח בניגוד לדוח שהגישה התובעת) ואימץ את עמדת פקיד השומה ולפיה תשלום חלקם של העובדים בדמי הביטוח הלאומי על ידי התובעת הוא הכנסת עבודה נוספת בידי העובדים. השגות התובעת נדחו והצדדים נותרו חלוקים בשאלת אופן חישוב הניכויים. התובעת טענה כי העיקרון הביטוחי מחייב כי כאשר המל"ל דורש הפרשי דמי ביטוח בדיעבד בשל הטבות "בעין" שניתנו לעובדים, יש לעדכן את השכר הבסיסי המבוטח באופן פרטני לכל עובד ועובד, ולא ייתכן כי המחיר למעסיק יגדל והוא ישלם יותר דמי ביטוח אך גובה הזכאות הביטוחי של העובד לא יגדל. עוד נקבע כי לא היה מקום לאמץ את עמדת רשות המסים ולפיה גילום חלק העובד בדמי הביטוח הוא "הכנסת עבודה", מאחר שמהות החייב בדמי ביטוח שונה מהנישום בגין הכנסת עבודה לפי פקודת מס הכנסה, וכן כי דמי ביטוח לאומי מקנים תמורה בשונה ממס הכנסה שהוא מס שאין בצדו תמורה. במס הכנסה הנישום הוא העובד וחובת הגבייה הפרוצדורלית מוטלת על המעסיק, ובביטוח לאומי התובעת קיבלה על עצמה לשלם את דמי הביטוח בגין ההטבה מבלי שחזרה אל העובד, כאשר דמי הביטוח הלאומי אינם מס אלא תשלום שבגינו ניתנת תמורה ישירה. המל"ל טען כי חתימת התובעת על שומה בהסכם מול פקיד השומה מעידה על הסכמת התובעת לחישובי שומת הניכויים של מס הכנסה. עוד נטען כי

בית הדין האזורי לעבודה קיבל בחלקו את ערעורה של חברה למתן שירותי לוגיסטיקה. החברה הגישה ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי להוציא לחברה קביעה לתשלום דמי ביטוח לאומי תוך אימוץ עמדת פקיד השומה ולפיה תשלום חלקם של העובדים בדמי הביטוח הלאומי בגין הטבות שונות על ידי החברה מהווה הכנסת עבודה נוספת בידי העובדים. נקבע כי המוסד לביטוח לאומי יכול היה לקבוע הכנסה בניגוד לדוח שהוגש לו על ידי החברה ולגבות על הכנסה זו דמי ביטוח לאומי, קל וחומר בעקבות הסכמה בעניין בין החברה למס הכנסה. עם זאת, בנסיבות העניין לא היה כל מקום להטיל על החברה קנס. התובעת, חברה למתן שירותי לוגיסטיקה ותעופה (להלן: "התובעת"), מעניקה לעובדיה הטבות "בעין": הסעדה, מתנות, פעילויות תרבות ורווחה, השתלמויות, ביגוד, ספרות מקצועית וביטוחים. התובעת מגלמת את חלק העובד בדמי הביטוח הגיעו 2012 הלאומי בגין הטבות אלו. במהלך שנת התובעת ופקיד השומה להסכם שבמסגרתו התקבלו דיווחיה בסעיפי השומה למעט סוגיית גילום חלק העובד בדמי הביטוח הלאומי. בשנה זו נערכה ביקורת ניכויים על ידי הנתבע (להלן: "המל"ל") שעניינה אותן הטבות שנתנה התובעת לעובדיה הוציא המל"ל 2013 . במהלך שנת 2009-2006 בשנים השאלה המשפטית, הרקע העובדתי טענות הצדדים

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

28

בגין ההכנסה של העובד. התובעת ניכתה הוצאות אלה כהוצאת שכר (להלן: "הגילום הקבוצתי"). לגופם של דברים נקבע כי במקרה דנן, התובעת, אשר שילמה את חלקו של העובד בגין ההטבות, למעשה קיבלה על עצמה את תשלום דמי הביטוח שחובה היה עליה לנכותו מהעובד. העובדה שהתובעת לא ניכתה את דמי הביטוח הלאומי מהעובד גרמה לצמיחת טובת הנאה נוספת, שכן נחסך מן העובד לשלם דמי ביטוח לאומי. ביקורת הניכויים של המל"ל נסמכת, כאמור, על ביקורת הניכויים של מס הכנסה. מס הכנסה הכיר ברכיב זה כרכיב שכר, וכך על המל"ל לפעול בהתאם כפי שנקבע בהלכת גדות. בית הדין האזורי לעבודה הוסיף וקבע כי לשיטתו שיטת הגילום הקבוצתי פגומה. שיטה זו פוגעת בבעלי ההכנסה הנמוכה, שכן בפקודת מס הכנסה אין תקרה למס. מכאן שגילום פרטני שוויוני למל"ל על פי השכר יביא לכך שבעלי השכר הנמוך יחויבו בביטוח לאומי ובעלי השכר הגבוה לא יחויבו באותו האופן (כפי שחויבו בעלי ההכנסה הנמוכה באופן יחסי), בעוד כל העובדים נהנו מההטבה. עם זאת נקבע כי אין מקום להטיל על התובעת קנסות. אכן מנגנון הגבייה שונה בביטוח לאומי ממס הכנסה, שכן הביטוח הלאומי אינו משלם ריבית על גמלאות ששולמו באיחור ולא על השבת כספים ששולמו ביתר על ידי מבוטחים. ואולם הדעת נותנת כי אין "להעניש" את משלם המסים אם נהג בתום לב ולא בזדון, שכן הקושי היה להתאים את גובה ההטבה שיוחסה לעובדים והמחלוקת בין פקיד השומה לתובעת הייתה בתום לב. עוד נקבע כי התובעת דיווחה במועד על דמי הביטוח הלאומי ורק בדיעבד נודע לה על הפרשי דמי ביטוח לאומי. אין מחלוקת כי התובעת לא נהגה שלא בתום לב ועל כן אין מקום להטיל קנס.

התובעת מנסה לפתוח את ההסכם עם פקיד השומה באמצעות תובענה שעניינה ביקורת ניכויים שערך לה הנתבע, בחוסר סמכות ובניגוד להלכת גדות. המל"ל הוסיף והדגיש כי על המעסיק חלה חובה לנכות דמי ביטוח לאומי משכרו של העובד. דמי ביטוח לאומי שלא נוכו הם הטבה. בית הדין קבע: כב' השופטת א' גילצר כץ פסקה כי התובעת הסכימה לשלם את החיוב שהטיל עליה פקיד שומה בעקבות ביקורת ניכויים של מס הכנסה, ולכן עליה לשלם את דמי הביטוח בעקבות ביקורת הניכויים של המל"ל. ביטוח לאומי יכול לקבוע הכנסה בניגוד לדוח שהוגש לו על די התובעת ולגבות על הכנסה זו דמי ביטוח לאומי, קל וחומר, בעקבות הסכמה בעניין בין התובעת למס הכנסה. חזקה על התובעת כי אם הגיעה להסכמה עם מס הכנסה הרי שעשתה כן באופן מושכל ועל פי ייעוץ משפטי והיא אינה יכולה להתכחש להסכמה זו עת היא מצויה מול המל"ל. עוד נקבע כי מקור ההבדל בשאלת הגילום בלבד, בין מס הכנסה לבין דמי ביטוח לאומי במקרה שבנדון, הוא באופי ההוצאה שהיא הוצאה עודפת כלומר הוצאה שאי אפשר ליחסה לפרט. פקודת מס הכנסה נתנה תשובה כיצד לנקוט במקרה של הוצאה עודפת. חוק הביטוח הלאומי אשר מתייחס פעמים רבות לפקודה שותק בעניין הוצאות עודפות אולם ברור כי אם צומחת לעובד טובת הנאה יש לשלם בגינה ביטוח לאומי. התובעת טיפלה חשבונאית בהוצאות אלו בשתי דרכים: האחת, ייחוס ספציפי של חלק ההוצאה המהווה הטבה לעובד בתלוש המשכורת שלו וניכוי תשלומי מס הכנסה וחלק עובד מדמי הביטוח הלאומי משכרו. השנייה, גילום קבוצתי של חלק מן ההוצאה שאינו ניתן לייחס ספציפית (הוצאות שלא ניתן להפריד לגביהן בין טובת המעביד לבין ההטבה לעובד), כאשר התובעת היא זו שנשאה בנטל המס