נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יולי 320 + נטו

ביטוח לאומי

29

, בית הדין האזורי לעבודה 59912-03-16 תקציר ב"ל בת"א-יפו, על ידי כב' השופטת אריאלה גילצר כץ, המערערת: ממן מסוף וניטול בע"מ, המשיב: המוסד 2019 לאפריל 4 לביטוח לאומי, ניתן ביום

תוצאה התביעה התקבלה בחלקה. נקבע כי שומות הניכויים שהוצאו על ידי המל"ל בעינן עומדות למעט שומת אשר מבוטלת. הקנסות 2006 הניכויים לשנת שהוטלו על התובעת מבוטלים.

נדחתה תביעתם של תושבי ארה"ב שהתגוררו בישראל לקבלת קצבת זקנה – לא ניתן להכיר בהם כתושבי ישראל לצורך קבלת הקצבה

| עו"ד שלי גולדמן |

התובע ושל התובעת למפרע החל מתאריך עזיבתם את הארץ ונדחתה גם זכאותם לקצבת אזרח ותיק לחוק הביטוח הלאומי 244- ו 240 על פי סעיפים (להלן: "החוק"). 1995- (נוסח משולב), התשנ"ה התובע טען כי אין הוא חייב דבר בגין תקופת עבודתו סגר את העסק ורואה 1993 כעצמאי, וכי כבר בשנת החשבון שלו הסדיר את ענייניו מול הרשויות. כמו כן טוען התובע להתיישנות טענות המוסד בנוגע . עוד נטען כי כאשר חזרו 2012-1993 לתקופה שבין היה בכוונתם 2011 הוא ואשתו להתגורר בארץ בשנת להשתקע בישראל, ורק קשיים כלכליים גרמו לכך ששבו לחיות בארצות הברית. התובע הוסיף וטען כי שירת את המדינה ולחם במלחמותיה ועל כן הוא זכאי לקבל קצבת אזרח ותיק. המוסד לביטוח לאומי טען כי התובעים שבו לחיות בישראל זמן קצר לפני שהפכו לזכאים לקצבת אזרח ותיק, מתוך מטרה לקבל את הקצבה. הצהרתם בדבר כוונה להשתקע הייתה הצהרה כוזבת. התובעים

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתם של בני זוג תושבי ארצות הברית שהתגוררו לפרקים בארץ לקבלת קצבת זקנה. נקבע כי לא הוכח כי בני הזוג שבו לישראל כדי להעביר אליה את מרכז חייהם בכל צורה שהיא וכי סמיכות הזמנים בין גיל הזכאות לקבלת גמלת אזרח ותיק והחזרה לארצות הברית מעלה אף היא תהיות באשר לכנות כוונת בני הזוג לקבוע חייהם בישראל. עסקינן בתביעת התובעים, המתגוררים בארצות הברית, להמשך זכאותם לקצבת זקנה ולביטול חובם עזבו התובעים 1995 למוסד לביטוח לאומי. בשנת את הארץ, שהו ברציפות בחו"ל והוגדרו, כל אחד, עת שבו להתגורר בישראל. 2011 כ"לא תושב" עד אושרה בקשתם לקצבת 2012 במהלך חודש אפריל זקנה ומיד לאחר מכן שבו לארצות הברית. במהלך ניתנו החלטות השוללות את תושבתם של 2016 שנת השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים