עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גיליון 142

עיתון אוניברסיטת בן גוריון בנגב -

2024 מאי | אייר תשפ"ד | 142 גיליון מנפצות בועות

הסטודנטיות עדי רוזנשטוק (מימין) וחיה גרוסמן פיתחו קורס אקדמי המסייע לפרוץ מעטפת קשיחה, המפרידה בין קבוצות מרקעים שונים עמודים | יוצרות שינוי | בקמפוס גיליון נושא המוקדש ליום | 17-16 הגיוון העולמי

דבר סגנית נשיא האוניברסיטה

המלחמה המתמשכת גבתה מחיר יקר מקהילת האוניברסיטה וכולנו כקהילה אקדמית ספגנו מהלומה כבדה. דווקא בעת הזאת, חשוב לשמור על היכולת שלנו ללמוד וללמד יחד. זהו מרכיב חשוב בחוסן שלנו.מחקרים רבים מצביעים על הפחד, חוסר האמון והצורך להתבצר בזהות ה"שבטית" של כל קבוצה, כמו גם על התחושה שכל צד מאיים על השני. למרבה הצער, בעיתות מלחמה יש הקצנה בדעות ובדרכי הביטוי, וקיימת נטייה להתרחקות בין קבוצות חברתיות שונות. רבות מההתנהגויות שלנו בשעת חירום נובעות מחומות ההפרדה המאפיינות את שגרת חיינו. השסעים שאנו עדים להם בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, לפני המלחמה ובמהלכה, מעלים שאלות לגבי תפקידנו, כמוסד אקדמי, בביסוס ההנהגה העתידית שלנו. השאלות המתעוררות בתקופה הזו, כגון, כיצד נוכל לגבש חברה פחות שסועה ויותר דמוקרטית, כיצד נוכל לטפח מנהיגות אקדמית צעירה המבוססת על ערכים של שוויון, הוגנות והכרה, חשובות יותר מאי פעם. מערכת 'אבג' | 2

קבוצות במחלוקת, ולעודד שיתופי פעולה ולמידה משותפת. גישור בין קבוצות במצבי קונפליקט אף הוא בר השגה. אי לכך, בשנה מאתגרת זו, אנו פועלים ופועלות ללא הרף לביסוס יחסים בוני אמון בין קבוצות וליצירת תשתית מוסדית לקהילות המקדמות אחריות משותפת על המרחב האקדמי. אם לא נצליח לממש את פוטנציאל המפגש במרחבים האקדמיים, אנו עלולים להחמיץ הזדמנות נדירה ליצירת עתיד טוב יותר עבור הקהילות שלנו. המלחמה המתמשכת ומצבה השברירי הנוכחי של החברה הישראלית מחייבים את כל המוסדות האקדמיים להתעקש על יצירת מרחבים משותפים ושותפויות בין קבוצות שונות. היחסים ביניהן הוא מרכיב חשוב בחוסן של קהילות הנגב, ואנחנו באוניברסיטת בן-גוריון פועלים בנחישות כדי לשפר אותם. שלכם.ן פרופסור סראב אבו-רביעה קווידר סגנית נשיא האוניברסיטה לגיוון והכלה

הזירה האקדמית מציעה לקבוצות מרקע שונה הזדמנות משמעותית ראשונה להיות במרחב משותף ולהכיר זו את זו. כמו כן, היא עשויה לשמש בסיס ליצירת חברויות ושיתופי פעולה מחוץ לאקדמיה. בתחום האקדמי גלום פוטנציאל לקידום יחסי ערבים יהודים, דתיים-חילוניים ועוד, במובן הרחב של יחסים בין קבוצתיים. הוא עשוי גם להקל על השתלבותם המוצלחת של קבוצות המיעוט בשוק העבודה ובתחומים נוספים. מפגשים בין-קבוצתיים יכולים לקדם חברות ולקרב בין קבוצות, להעלות מודעות לאפליה, לבסס מיומנויות של שיח בין הזדמנות משמעותית ראשונה להיות במרחב משותף ועשויה לשמש בסיס ליצירת חברויות ושיתופי פעולה מחוץ לאקדמיה הזירה האקדמית מציעה לקבוצות מרקע שונה

אוניברסיטת בן-גוריון מגוונת את תרומתה לקהילה, ועל פי החלטתה עמותות וגופים שונים שנפגעו במלחמה וזקוקות למרחב עבודה ומקום מפגש יוכלו להשתמש בקוביית רוטשילד ללא עלות. קוביית רוטשילד, שהוקמה ביוזמת קרן אדמונד דה רוטשילד, מצוידת בכלים טכנולוגיים המדמים אירועים מזירות חברתיות מגוונות, והיא מציעה לאורחיה מרחב פעילות מרווח באווירה רגועה. "ישנם ארגונים שהמלחמה שיתקה את פעילותם, ונחוצים להם מרחבי הדרכה וחדרי ישיבות", אומרת ורד סרוסי-כ"ץ, מנהלת המחלקה למעורבות חברתית. "מתוך מודעות למצוקתם פתחנו עבורם את קוביית רוטשילד והיא עומדת לרשותם". "החיבור בין קרן אדמונד דה רוטשילד ואוניברסיטת בן גוריון הוא טבעי", אומר ג'ף קיי, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, ומוסיף: "שני הגופים משתפים פעולה למען פיתוח הדרום, בין השאר בעזרת חיזוק המנהיגות בפריפריה. מתן סיוע ותמיכה למגזר השלישי מהווה כלי חשוב בהשגת מטרות אלו, ומציאת פתרונות עבור הארגונים והעמותות בדרום משתלבת עם החזון המשותף לנו ולקרן רוטשילד. אחד מהם הוא מתן השימוש ב'קוביית רוטשילד' ללא עלות". מנהל הפילנתרופיה של קרן אדמונד דה רוטשילד, אלי בוך: "אנו שמחים על ההזדמנות להקצות את מרחב הפעילות לארגונים חברתיים שזקוקים לו, במהלך התקופה שבה האוניברסיטה בונה את השלב הבא בפעילות קוביית רוטשילד כמוקד להכשרה ולקידום פעילות ויזמות חברתית בדרום, הנדרשת כיום יותר מתמיד". לו הייתי בקוביית רוטשילד

מה בגיליון

7-6 רודפת צדק

פרופ' גלית פורמן אלפרט

9-8 אוזן קשבת נדים גנאים 11-10 בעיניים חרדיות מיכל מנהיימר 15-14 מפילה מחיצות ד"ר יעל מעין 19-18 כושר שיפוט עו"ד זהבית מקונן צוקרמן 21-20 אחת משלנו ליזה מירופולסקי המחלקה לפרסומים ודוברות מופק על–ידי: אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום : צוות אי. אר. דיזיין בע״מ עיצוב: 08-6461281 טלפון : 08-6477674 פקס: zalkai@bgu.ac.il דוא״ל : אתר אינטרנט: https://digitaler.cld.bz/BenGurion

ankri@bgu.ac.il לפרטים נוספים והזמנת מקום:

מּודָעות למצוקות הקהילה. עו"ד ורד סרוסי-כ"ץ

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

3 |

| אבג

נציגי האוניברסיטה המארחת עם המשלחת מבן-גוריון

מאמץ חובק יבשות משלחת בראשותה של פרופ'

רוצ'סטר את סגנית הנשיא לגיוון והכלה בבן-גוריון, פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר, וגורמים נוספים מטעמה, לסיור לימודי בקמפוס הצפון אמריקאי. אוניברסיטת רוצ'סטר, הממוקמת 174 במדינת ניו יורק, נוסדה לפני אלף 15- שנה ולומדים בה יותר מ

אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב מקיימות קשרים אקדמיים אשר נועדו ליצור ערוצי פעולה משותפים. כביטוי להידוק היחסים הזמינה סגנית הנשיא Equity &( להוגנות והכלה ) מאוניברסיטת Inclusion

סראב אבו-רביעה קווידר, סגנית נשיא האוניברסיטה לגיוון והכלה, סיירה באוניברסיטת רוצ'סטר והתרשמה מפעילותה הענפה למען קידום ערכים של שוויון וצדק חברתי

קשרים בינלאומיים | 4

הגישה הנכונה

בנושא גיוס עובדים, הכשרת סגלים, תכני הוראה, כמו גם ב"ריענון" המוצגים במרחב האוניברסיטאי. כך, למשל, תמונות של מנהיגים, חוקרים ואנשים מעוררי השראה מהקהילה השחורה הוצגו לאורך מסדרונות בקמפוס ובאולמות כנסים. אוניברסיטת רוצ'סטר חוותה אירועים בעלי אופי גזעני, וחברי המשלחת מבן-גוריון קיבלו סקירה על פגיעה בקהילת הלהט"ב, גילויי אנטישמיות ותופעות של שנאת שחורים. באותה הזדמנות הוצגו לאורחים מישראל הישגיה של אוניברסיטת רוצ'סטר בכל הקשור להעמקת מעורבותה במיגור הגזענות מחוץ לכותלי הקמפוס במסגרת מחויבותה החברתית. המשלחת הבן-גוריונית כללה את סגנית הנשיא לגיוון והכלה, מנהלת תחום מרחב משותף בלשכתה, ד"ר יעל מעיין, יו"ר אגודת הסטודנטים, ברק דביר, ושלוש סטודנטיות המייצגות קהילות שונות באוניברסיטה. ארוחה חגיגית בבית נשיאת Sarah ' האוניברסיטה, פרופ היוותה את C. Mangelsdorf אחד משיאי הביקור. באותו מעמד הרעיפו המארחים, ביניהם חברי הנהלה ומרצים בכירים, מחמאות על הישגיה של אוניברסיטת בן-גוריון בתחומי המחקר והמעורבות החברתית. הביקור התקיים לפני מלחמת באוקטובר ובהמשך 7- ה התקבלו מהנהגת האוניברסיטה המארחת מסרים של עידוד

סטודנטים, ביניהם תלמידי בית הספר לרפואה ורפואת שיניים. שמים בה דגש על פיתוח תחומי הגיוון וההוגנות המגדרית כאשר עובדים ועובדות פועלים 35 לקידומם, בין השאר בסיוע המרכז לקידום צדק חברתי ושוויון חברתי. פעילות זו קיבלה דחיפה משמעותית בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במאי , אירוע מזעזע המסומן 2020 כנקודת שינוי משמעותית בחיי האוניברסיטה הוותיקה. בעקבות הרצח, שטף את הקמפוס גל של מחאות כאשר סטודנטים וחברי הפקולטה לרפואה הובילו את המחאה. מדובר ברופאים ואחיות שטיפלו בנפגעי אלימות מקרב האוכלוסיה האפרו אמריקאית, והרצח הנתעב של הצעיר שחום העור חיזק את דרישתם לפעול בנחישות למען שוויון זכויות ומיגור תופעות של אפליה על רקע גזעי. מקבלי ההחלטות היו קשובים לקולות המחאה ותהליך ארגוני רחב היקף יצא לדרך. הוא מצא את ביטוייו בשינוי המדיניות אנטישמיות, פגיעה בקהילת הלהט"ב ותופעות של שנאת שחורים אוניברסיטת רוצ'סטר חוותה אירועים בעלי אופי גזעני, וחברי המשלחת מבן-גוריון קיבלו סקירה על גילויי

חברות וחברי סגל בכירים באוניברסיטה משתתפים בתוכנית גוונים באקדמיה שיצאה בימים אלה לדרך המחזור החמישי של תוכנית "גוונים" נפתח בימים אלה בהשתתפות חברות וחברי סגל בכירים, מובילי דעה ובעלי השפעה רחבה באוניברסיטה. "זהו אחד הצעדים החשובים ביותר שנעשו אצלנו בהקשר לרתימת אנשי הסגל הבכירים לחשיבה, לשיח ולאימוץ פרקטיקות של גיוון והכלה", אומרת עו"ד ורד סרוסי כ"ץ, ראש המחלקה למעורבות חברתית, ממובילות התוכנית בבן-גוריון. "אני מברכת על המשך הפעילות ומצפה לראות מעגל ההולך ומתרחב של נאמני ונאמנות גיוון". ד"ר מלכה שחם, הממונה האוניברסיטאית על תחום הגיש"ה - גיוון, שותפות והכלה, הוסיפה: "אנו רואים ב'גוונים' הזדמנות ליצירת שיח חוצה קהילות ועולמות; שיח שיעמיק את ההיכרות והשותפות בין הקהילות השונות ויקדם יצירת מרחב פורה לעשייה משותפת. התוכנית כבר הצמיחה מעגל רחב של נאמני גיוון, שמקדמים את ערכי ההכלה, הגיוון והשותפות. את ההשלכות הרחבות ניתן לחוש בשטח, ברמה הערכית וברמה המעשית". חברו יחד לקידום התוכנית: המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), קרן אדמונד דה רוטשילד, פדרציית סן פרנסיסקו וקרן בלאושטיין. בית הנשיא, בהובלת רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, פרס את חסותו על התוכנית. בהפקת גוונים באוניברסיטת בן גוריון לקחו חלק גם פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר סגנית הנשיא לגיוון והכלה, פרופ' יבחר גנאור יו"ר וועדת ההיגוי 'תקווה ישראלית', וד"ר יעל מעין מנהלת תחום חיים משותפים בקמפוס.

| אבג 5

גלית פורמן אלפרט שואפת להותיר חותם בעל ערך שישפר את החברה בהיבט הרפואי או החברתי, ונראה שהיא בכיוון הנכון. תואר ראשון בביולוגיה ומדעי המחשב סיימה באוניברסיטה העברית, ויתרה על תקן באוניברסיטת קליפורניה – וחזרה לארץ קבוצת המחקר כללה גם את ד"ר מיכאל פייר וד"ר דימה כגן מאוניברסיטת בן-גוריון, ואת מור לוי ממכללת אפקה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Nature Humanities היוקרתי and Social Sciences .Communications המחקר מראה שגם אם מבחינה כמותית יש מדיניות מוצהרת של פוליטיקלי קורקט לקידום גיוון והוגנות ביחס למיעוטים מסוגים שונים, הרי שמתחת לפני השטח עדיין קיימת אפליה מובנית. לסיכום, היא אומרת: "אפליה לא תמיד נעשית במודע, ולפעמים יש אפילו רצון טוב וניסיון לתיקון. עם זאת, יש שורשים תרבותיים עמוקים שקשה לעקור. באופן תרבותי אנחנו פשוט חונכנו לסמוך על דמויות מסוג מסוים. כולנו מצויים במלכודת הזאת. קשה לנו אפילו לזהות את ההטיות שאנחנו נתונים בתוכן, גם את ההטיות של עצמנו. לכן אני חושבת שהמחקר הזה הוא חשוב, כי הוא מאיר בדיוק נקודות כאלה, של הטיות לא מודעות שאנחנו חשופים אליהן, ואולי גם מייצרים באופן בלתי מודע".

הנחת היסוד הייתה שלתעשיית הקולנוע יש מרכיב חשוב בעיצוב תפיסות תרבותיות וחברתיות, כבר משלב הפצת הכרזות - הפוסטרים שמופצים לפרסום הסרט, ולפיכך נבחנו במחקר מגמות של ייצוג אתני של שחקנים המופיעים על כרזות קולנוע על ידי שימוש במודל בינה מלאכותית. נבדקו עשרות אלפי פוסטרים של סרטי קולנוע דוברי אנגלית שהופקו ,2021-1960 בארה"ב בין השנים כאשר מודל הבינה המלאכותית התבסס על סיווג השחקנים לקבוצות אתניות מוגדרות מראש. החוקרים מצאו ששחקנים לבנים הופיעו בעקביות על פוסטרים בתדירות גבוהה יותר מאשר שחקנים שחורים, אסיאתיים והודים, ולמרות השיפור המסתמן מבחינת מספר השחקנים מרקעים אתניים שונים, יחסית לייצוג הדמוגרפי שלהם באוכלוסייה, עדיין יש לשחקנים לבנים ייצוג מועדף באופן שבו הם מוצגים על פני הפוסטרים. למשל, פנים של שחקנים לבנים גדולים יותר וממורכזים יותר לעומת שחקנים בעלי גוון עור אחר. "מחקרי מוח מהשנים האחרונות מראים שלגודל הדימוי יש השפעה על הזיכרון", אומרת ד"ר פורמן אלפרט, ומוסיפה "כי דימויים בולטים יותר, כמו פנים גדולות יותר של שחקנים בפוסטרים, ייזכרו טוב יותר, מה שמשפיע על עיצוב התודעה האישית והציבורית שלנו". ועוד מסקנה המעוררת תהיות: שחקנים שחורים נוטים להופיע על פוסטרים של סרטי פשע, בעוד ששחקנים אסיאתיים הופיעו יותר על פוסטרים לסרטי פעולה, "מה שמרמז על ייצוג סטריאוטיפי של פרטים המשתייכים לקבוצות אתניות אלו", כהגדרתה. זאת ועוד:

ד"ר גלית פורמן אלפרט היא חוקרת מוח חישובית ,) Computational Neuroscientist ( ועוסקת בכיוונים של בינה .) AI מלאכותית ( בעבודתה המחקרית תמיד שילבה בין יכולות אנליטיות טכנולוגיות ובין תרומה לרפואה ולחברה. נושאים של אפליה ואי צדק חברתי קרובים לליבה, גם מתוך חוויות אישיות על בסיס מגדרי בעולם המקצועי וגם מתוך תפיסת העולם החברתית שלה. "אפליה על בסיס גזעי היא אחת הדוגמאות לאפליות של מיעוטים, ואני מאמינה שיש הרבה מן המשותף בין סוגי אפליות שונים, ושאם נאיר אותן נוכל אולי גם לתקן", היא אומרת. לאחרונה רתמה ד"ר פורמן אלפרט את כישוריה המדעיים כדי לאתר מגמות של שוויון וצדק חברתי. לשם כך, היא ושותפיה בקבוצת ניתחו Data4Good המחקר עשרות אלפי פוסטרים מסחריים בהיבטים של AI באמצעות מודל שוויון וצדק חברתי. הניתוח הצליח להעביר מסר מטריד, ועיקרו – שחקנים לבנים נהנים מיתרון דרמטי על פני חבריהם מייצוג אתני שונה. אפליה על בסיס גזעי היא אחת הדוגמאות לאפליות של מיעוטים, ואני מאמינה שיש הרבה מן המשותף בין סוגי אפליות שונים, ושאם נאיר אותן נוכל אולי גם לתקן

6 מצוינות אקדמית |

נלחמת באפליה בעזרת בינה

מלאכותית ד"ר גלית פורמן אלפרט, חוקרת מוח חישובית מהמחלקה להנדסת תוכנה ומערכות מידע, ושותפיה עשרות אלפי AI למחקר, ניתחו באמצעות מודל פוסטרים של סרטי קולנוע כדי לאתר מגמות את הממצאים | בהיבטים של שוויון וצדק חברתי Data4Good המרתקים גיבשה קבוצת המחקר

לתעשייה. היא גויסה כמומחית לנושאי בינה מלאכותית ולמידת מכונה והייתה המדענית היחידה בישראל, שם עבדה עם eBay של כמויות אדירות של נתונים, מה . Big Data שנקרא תוך כדי כך, גמלה בה ההחלטה להתמקד בעבודה שיש לה ערך חברתי ואז עברה לעבוד עם חברות סטארט-אפ שמשלבות במגוון רחב של פרויקטים AI בעלי תרומה רפואית וחברתית לקהילה. זה כולל איתור מוקדם של מצבים דמנטיים אצל מבוגרים, פיתוח מערכת תומכת

, פיתוח מערכת ALS תקשורת לחולי נוירו-פידבק לתמיכה באוכלוסיות עם קשיי קשב וריכוז, רובוטיקה אוטונומית לחקלאות, אלגוריתמיקה לטובת פיתוח תרופות, טיפול באמצעות תדרי קול, ועוד. לאוניברסיטת בן גוריון הצטרפה לאחר מספר שנות מחקר בתעשייה, מתוך רצון לחזור לעסוק במחקר אקדמי משמעותי שיש בו תרומה חברתית. חלום ילדות? "החלום שלי היה להמציא תרופה למחלה כלשהי. אני עדיין מקווה שאזכה לכך".

והמשיכה לדוקטורט בתוכנית של חישוביות עצבית. על התיזה המחקרית עבדה במכון וייצמן למדע. פוסט דוקטורט קצר עשתה במכון וייצמן ועל הפוסט דוקטורט העיקרי עבדה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, שם התמחתה בפיתוח שיטות חדשניות לאנליזה של נתוני הדמיה מוחית. עבודתה זיכתה אותה בפרס של נשיא אוניברסיטת קליפורניה, פרס השקול למלגת אלון בארץ. גלית ויתרה על משרה ותקן באוניברסיטת קליפורניה וחזרה לישראל. מתוך כוונה להנגיש את הידע שלה לתחומי היישום והפרקטיקה, עברה

| אבג 7

מחושך לעו"ס נדים גנאים משלב בעבודתו כעובד במסגרת השירות הפסיכולוגי לסטודנטים את כישוריו המקצועיים עם "כל שינוי לטובה, ולו הקטן ביותר, | אהבת הזולת שעליו דיווחו מטופליי, הסב לי סיפוק רב", הוא אומר

מה משך אותו לתחום העיסוק הנוכחי? "היותי גבר שמגיע מחברה מסורתית ופטריארכלית גרם לי להרהר פעמים רבות במבנה החברתי ותהליכי הסוציאליזציה של החברה הערבית. היעדר השיח הרגשי בחברה הערבית, כמו גם חוסר השוויון המגדרי, נתפסו בעיניי כנושאים שראוי לחקור ולקדם". ספר לנו על המכשולים שנאלצת לעבור במרוצת השנים. "המרחק מהבית והמשפחה היווה מכשול משמעותי עבורי. אני

נדים גנאים נולד וגדל בסכנין. עוד בצעירותו הבין שהדרך להצלחה עוברת דרך השקעה בלימודים אקדמיים. מסעו לעבר הגשמת היעד התחיל עם לימודי תואר 1999 בשנת ראשון בפסיכולוגיה ולימודי חינוך מיוחד. בהמשך עבר הסבה לעבודה סוציאלית, בשילוב עם לימודי תעודה בתחום הטיפול בטראומה מינית בקרב מבוגרים. תואר שני בעבודה סוציאלית עשה באוניברסיטת בן-גוריון, ואז עבר לגרמניה שם חקר את נושא

"הבניית הגבריות בקרב פליטים סורים". מסקנותיו גובשו על סמך עבודתו עם פליטים ממדינות ערב שמצאו מקלט בגרמניה. קנדה הייתה תחנתו הבאה, שם הרחיב את מחקריו בנוגע לפליטים שהגיעו מכל רחבי העולם. את שהייתו בקנדה ניצל להתמחות בתחומי מחקרו, בדגש על נושאי הטראומה והפוסט טראומה. נדים משתייך לשירות הפסיכולוגי לסטודנטים ובמקביל לומד לתואר שלישי במחלקה לעבודה סוציאלית בבן-גוריון.

8

הגשמה עצמית |

המציאות הישראלית". במגבלות השמירה על חסיון המטופלים, תוכל לשתף אותנו בחוויותיך המקצועיות? "מדובר בחוויות מרתקות, מגוונות ומורכבות. הרבה פעמים הן מעוררות השראה כשאתה נתקל במטופלים שמתגברים על הקשיים על-ידי חיבור לכוחות שלהם. כל שינוי לטובה, ולו הקטן ביותר, שעליו דיווחו מטופליי, הסב לי סיפוק רב". תוכל לפרט? "העבודה הטיפולית מצריכה מודעות גבוהה לשוני ולגיוון התרבותי. בהקשר זה הגיעה אליי סטודנטית מהחברה הערבית שחוותה תחושת ניכור מצד הוריה בעקבות המעבר שלה מהכפר אל העיר הגדולה, מחיק המשפחה לניהול אורח חיים עצמאי בעיר יהודית. במצבים כאלה תפקידו של המטפל להיות ער למורכבות הסיטואציה ולנסות להעצים אותה בתוך המרחב המשפחתי שלה. חשוב מאוד לנהוג בזהירות כי מקרים כאלה עלולים לסכן את חייהן של מטופלות מאזורים מסוימים. מטפל מתרבות מערבית יתקשה להבין את המורכבות של הסיטואציה". מה הן הבעיות העיקריות של סטודנטים הפונים לטיפול? "חרדות לסוגיהן, במיוחד חרדת מבחנים, משברים, טראומה, קשיי הסתגלות, מעברי חיים, והרשימה עוד ארוכה". איך מורידים את מפלס החרדה? "ראשית, תמיד מומלץ להפחית את רמת החשיפה למראות קשים, לצמצם צפייה בחדשות, לשתף אנשים קרובים במצוקות, וכאשר הבעיה מחריפה לפנות לעזרה מקצועית. מעורבות בעשייה חברתית גם יכולה לעזור".

בן הזקונים במשפחה, ויציאתי ללימודים בגיל מוקדם חייבה אותי לעזוב את המשפחה ולנהל חיים עצמאיים הרחק מהבית. זה היה אתגר מחשל. קושי נוסף נוצר במהלך החשיפה לחברה הישראלית על גווניה בעודי מנסה לסלול את דרכי אליה". איך קיבלו במשפחתך את הבחירה שעשית? "המשפחה תמיד תמכה בי. עד היום אימי ז״ל מלווה אותי בהצלחות, ואני מלא הערכה לרעייתי שתומכת בי ומעודדת אותי לשאוף כמה שיותר רחוק" . כיצד משלבים קריירה אקדמית עם ניהול חיי משפחה; בהקשר זה האם חווית קונפליקטים כלשהם? "זו משימה מאתגרת שמצריכה מיומנויות של ניהול זמן בצירוף מוטיבציה גבוהה. כמובן שבלי התמיכה של רעייתי המשימה הייתה עוד יותר מורכבת וקשה. יש התלבטות קבועה בבחירת סדר העדיפויות, כאשר השאלה המרכזית היא איך משלבים זמן איכות עם המשפחה ובין המשימות האקדמיות". ומה לגבי אתגרים בתחומי המחקר והעבודה השוטפת בשירות הפסיכולוגי לסטודנטים? "אחד האתגרים המלווים אותי הוא כיצד להשתמש בידע תיאורטי מערבי ולעשות לו התאמה יישומית, רגישת תרבות לחברה מסורתית". האם מלחמת אוקטובר השפיעה על אופי עבודתך? באוקטובר, ולנוכח 7- "בעקבות ה ריבוי הפניות, נפתח קו חם לתמיכה בסטודנטים. אני ועמיתיי עבדנו בשיתוף פעולה כדי להכיל את הקולות השונים והעוצמות הרגשיות עם המורכבות של

טיפ למטפלים:

ארווין יאלום, סופר ופסיכיאטר אמריקאי, שנחשב לאחד הפסיכולוגים החשובים בתחום הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית, הוא מקור ההשראה של נדים גנאים. נאמן לשיטתו של יאלום סבור גנאים ש"חשוב להכיר מקרוב את האדם שאתה נמצא בסביבתו ולסלול את הדרך להתחבר אליו". טיפים לסטודנטים המעוניינים ללכת בדרכך האקדמית והמקצועית? "אחד הדברים החשובים הוא לדעת לזהות את המניעים לבחירת התחום. הייתי מציע למטפלים שנמצאים בשלב הלימודים לפנות לטיפול במהלך לימודיהם, ולשבת על כיסאו של המטופל כחלק מהכשרתם המקצועית, כדי לחוות את החוויה. טיפול הוא חוויה מאוד משמעותית למי שמתעתד להיות מטפל. חמלה עצמית, הכרת תודה, צניעות וענווה הן תכונות חשובות שיכולות לסייע למטפל בעבודתו". מקורות השראה? "המשפחה שלי: אימי זיכרונה לברכה ואבי יבדל לחיים ארוכים; אשתי תחריר ובתי יאפא. הם מקור העוצמה שלי". "שבו על כיסא המטופל כחלק מההכשרה"

9

| אבג

עם המחשב הנייד, המחברות והטבלאות ולומדת. זו הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת לילדים שלי ולקוות שהם תמיד ישאפו למצוינות". האם חל שינוי בהתייחסות העולם החרדי לקידום נשים בתחומי ההשכלה הגבוהה? "היחס של החברה החרדית להשכלה גבוהה השתנה מאוד עם השנים. נשים יותר מכוונות ללימודים גבוהים ולרכישת מקצוע, וכבר לא נדיר למצוא נשים עם תואר אקדמי, בעיקר במסלולים הנפרדים המיועדים "גאווה גדולה להשתייך לתוכנית מנדל במנהיגות חברתית. זוהי זכות ענקית להיות חלק ממנה. אני החרדית היחידה השנה, ואולי הראשונה בתולדות התוכנית בכלל. אני מקווה שיגיעו עוד אחריי". איך ניתן לשלב יותר נשים חרדיות בלימודים גבוהים? "רוב הנשים החרדיות הולכות לאקדמיה כי הן צריכות מקצוע, מיעוטן פונות לאקדמיה כדי להעשיר את הידע שלהן או כי הן חולמות על קריירה אקדמית. ככל שייפתחו יותר תוכניות ומסלולים שיענו על הצרכים של נשים חרדיות – הן תגענה". ומה באשר להשתלבותם של גברים חרדים בלימודים גבוהים? "לצערי קיימת בעיה ממשית בשילוב גברים חרדים באקדמיה, ואחוזי הנשירה שלהם הם גבוהים. איך מקרבים אותם לאקדמיה? זו סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת". לאוכלוסייה החרדית". ומה לגבי תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך?

מיכל מנהיימר מדלגת בהצלחה בין כמה עולמות. היא מגיעה אלינו מבית חרדי בבני ברק, ולצד לימודיה לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון, במסגרת תוכנית מנדל למנהיגות חברתית, מטפחת קריירה בתחומי היזמות החברתית. כרטיס הביקור שלה מרשים. מדובר באישה אמיצה; פורצת דרך בכמה תחומים. בעולם החרדי בנתה לעצמה שם כאשת קריירה מצליחה שיודעת להזיז עניינים. בין שלל עיסוקיה יזמה והנחתה סדנאות המיועדות לנערות חרדיות הנתונות בסיכון. בין השאר העבירה סדנה בשם "עסוקה" לנערות חרדיות שנשרו ממסגרת לימודים ולרוב איבדו גם את המסגרת החברתית. חלקן התנתקו מהמשפחה ומצאו את עצמן לבדן בעולם, ללא מודל נשי שיוכלו להזדהות איתו. ההרצאות והיחס האישי שהעניקה לחניכות הקורס היו בשבילן כמו אור בקצה המנהרה. כמה מהן מקפידות לשמור איתה על קשר. מנהיימר סיימה בהצטיינות לימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, ובימים אלה לומדת תואר שני במנהיגות MBA בתוכנית מנדל - חברתית, במסגרת הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. מיכל מתגוררת בבני ברק, אם לחמישה ילדים. שני בניה הגדולים משרתים בצבא, שלושת ילדיה הצעירים לומדים במסגרות חרדיות – "חיידר" ובית יעקב. היא מגדירה את עצמה חרדית ישראלית. ספרי לנו על האתגרים שהתמודדת איתם בדרכך לעולם האקדמיה?

"היו לי כמה חסמים. הראשון, דווקא במעגלים המשפחתיים. אני דור ראשון להשכלה במשפחה שלי. ההורים שלי מאוד מעריכים ידע, לימודים היו ערך משמעותי אצלנו בבית, אבל כשרציתי כנערה בוגרת לכוון את עצמי לאקדמיה הוריי אמרו 'קודם תתחתני ותלדי ילדים'. ואכן, את התואר הראשון התחלתי די מאוחר, בזמן שהייתי כבר אמא לארבעה בנים, כשהרביעי רק נולד. "החסם השני היה מנטלי. לא היה מישהו או מישהי בסביבתי שיכולתי להתייעץ איתו או איתה. כשנפתח מסלול אקדמי ייעודי לנשים חרדיות בבני ברק (בחסות האוניברסיטה הפתוחה), פתאום החלום של ללמוד באוניברסיטה היה קרוב לבית שלי, ונעשה נגיש עבורי". ואז המשפחה עברה כברת דרך לקראתך? "חד משמעית. בלי התמיכה המשפחתית לא הייתי מסיימת את הלימודים, בטח לא בהצטיינות. הייתה העזרה הטכנית של לשמור על הילדים, לעזור בתקופת מבחנים, והייתה העזרה המוראלית – הגאווה של כל בני המשפחה והעידוד שלהם. בתואר השני זכיתי ב'פרס מאור למעורבות חברתית', ובטקס הסיום השתתפו בשמחתי שלושה דורות מהמשפחה שלי". ומה קורה היום, איך משלבים קריירה עם ניהול חיי משפחה? "העזרה מהבעל משתלבת עם תחושת השליחות שדוחפת אותי במעלה ההר. פעם הייתי יוצאת לבית קפה כדי שיהיה לי שקט ללמוד, עם הזמן הבנתי שאני מפספסת בגדול. היום אני יושבת בסלון הבית בבני ברק,

10 תעוזה מנצחת |

MBA מיכל מנהיימר, סטודנטית לתואר שני בתוכנית מנדל - היא אם לחמישה | במנהיגות חברתית, מדלגת בין כמה עולמות ילדים שגדלה בבית חרדי, ובין שלל עיסוקיה יזמה סדנאות שהותאמו לנערות חרדיות הנתונות בסיכון מבני ברק לבן-גוריון

מסלול מכשולים בדרך לאקדמיה. מיכל מנהיימר (צילום: פרטי)

זה תואר שלוקח לקצה את יכולות הניהול שלי עם העשייה החברתית שאני מאוד מחוברת אליה". טיפים לנשים חרדיות שהיו רוצות ללכת בדרכך? "לא לפחד להיות ראשונה במה שאת עושה. גם אם את החרדית היחידה בתואר שלך, וזה לא נעים, לכי על זה. אל תחששי משילוב של ניהול חיי

משפחה, עבודה ולימודים, כי זה אפשרי". מקורות השראה? "ההורים שלי. אבא שלי הכי הכי חברתי, והכי אכפתי שיש; ואמא שלי היא לביאה. השילוב של התכונות שלהם זה אש". החלום הכי גדול? "לעשות דוקטורט ושהילדים שלי ילכו בעקבותיי".

מה שכנע אותך להתמקצע בתחומי הלימודים שבחרת? "אני לומדת כי אני אוהבת ללמוד. את התואר הראשון במדעי המדינה ויחסים בין לאומיים למדתי כי התחום ריתק אותי. את התואר השני בלימודי מגדר למדתי כי הייתי פעילה חברתית בתחום של קידום נשים חרדיות, וזה הוביל אותי ישר לתואר הנוכחי שלי –'מנהל עסקים במנהיגות חברתית'.

11 | אבג

תלמידי הקורס לניהול מורשת ופנאי רציני, הצטרפו לאחרונה למסע וירטואלי באתרי ההשמדה באושוויץ באוקטובר. 7- וביישובי עוטף עזה שלאחר טבח ה "ניהול מורשת ופנאי רציני" הוא קורס אקדמי לתואר ראשון במחלקה לניהול תיירות ופנאי. עוד לפני תחילתו סימנו אותו כקורס שעלול לעורר חילוקי דעות בכיתה; במיוחד אמורים הדברים בנוגע למחלקה שבה לומדים ערבים, יהודים, נוצרים, מוסלמים, דתיים וחילונים, ואחד מתלמידיה, שחק מדר ז"ל, נרצח במסיבת הנובה. מצוידים במשקפי תלת מימד, הצטרפו הסטודנטים למסע וירטואלי קשה לצפייה. תחילה 360 - הוצג לנגד עיניהם המיזם "ניצחה הרוח מעלות באושוויץ" שחשף אותם למראות הקשים ולגבורה היהודית מאחורי גדרות התיל ובדרך למשרפות ותאי הגזים. עוצמת החוויה ניכרה היטב על פניהם של הסטודנטים. למראה האפר העולה מהארובות של אושוויץ, התקשו רבים מהם להסתיר את סערת הרגשות שפקדה אותם, כעולה מדבריה של אסתי רפאלי, סטודנטית בקורס: "הביקור הווירטואלי באושוויץ טלטל אותי. הרגשתי שאני במרחק של פסיעה מהרכבות, מהמשרפות ומתאי הגזים". חברה לכיתה, אייל שלו, הוסיף: "בתור דור שלישי , אני 17 לשורדי שואה, שביקר באושוויץ אי שם בגיל יכול להגיד שהביקור הווירטואלי במחנה ההשמדה הארור הזה סיפק זווית אחרת. מאוד התרגשתי. לא חשבתי שניתן יהיה להפנות את הטכנולוגיה למטרה כל כך חשובה ונעלה כמו הנחלת מורשת השואה". המסע המדמה מציאות במחנה אושוויץ הוא פרי יוזמתן של שלוש נשים חרדיות בוגרות לימודי קולנוע - מרים כהן, חני קופולוביץ' ויוטי ניימן. שלושתן, כמו רבים ורבות מהחברה החרדית, לא השתתפו במסע לפולין במסגרת התיכון. כמי סמוך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה הצטרפו תלמידי הקורס ל"ניהול מורשת ופנאי רציני" | לביקור וירטואלי באושוויץ וביישובי העוטף המסע המדמה מציאות הוא פרי יוזמתן של שלוש נשים חרדיות שלא השתתפו במסע לפולין במסגרת התיכון מסע אחר

מאושוויץ ליישובי העוטף דרך משקפי מציאות מדומה (צילום באדיבות פרופ' יניב פוריה)

שזכר השואה והנצחתה הוא ערך חשוב עבורן, הן החליטו לגייס את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר ויצרו באמצעותה כלי יעיל כדי לספר על המורשת והגבורה היהודית והישראלית. בסיוע טכנולוגיית הפך המסע האמוציונאלי לנחלת רבים ככל VR האפשר בחברה החרדית, הכי קרוב לדבר האמיתי. הביקור הווירטואלי באושוויץ עורר הדים נרחבים, 7- ורבים ביקשו לקחת בו חלק. בעקבות אירועי ה באוקטובר הגיעו היוצרות החרדיות ליישובי העוטף

הביקור הווירטואלי באושוויץ טלטל אותי. הרגשתי שאני במרחק של פסיעה מהרכבות, מהמשרפות ומתאי הגזים

12 שימור העבר |

מוכי האסון ותיעדו את פשעי המלחמה של מחבלי החמאס. במסגרת הקורס, וכדי להכיר בעוצמה הגלומה במציאות הווירטואלית, סיירו הסטודנטים בבארי ובכפר עזה שנחרבו כמעט כליל בפוגרום שמחת תורה. אף עין לא נותרה יבשה. אייל התקשה להסתיר את התרגשותו: "ראינו היטב מה קרה שם בתוך הבתים, ממש יכולנו לגעת בפיח שעל הקירות, וכל זה בלי ממש לבקר שם". "התחושה שאני מסתובבת בין ההריסות וכתמי הדם, ובני משפחות החטופים והנרצחים מדברים איתי הייתה חוויה עוצמתית עבורי", ציינה רפאלי. "מראה עיניים חזק יותר מכול הסיפורים ששמעתי". מרצה הקורס פרופ' יניב פוריה סבור שהסטודנטים מודעים כעת לפוטנציאל העצום הגלום במציאות הווירטואלית. לדבריו, "בעוד כמה שנים, רוב הביקורים באתרי המורשת יתקיימו באופן וירטואלי. הסטודנטים והסטודנטיות גם למדו כיצד המציאות הווירטואלית מאפשרת לכל אחד ואחת ליצור חווית ביקור התואמת את השקפת העולם שלהם.ן". ברוח דבריו של דוד בן-גוריון, סיכם פרופ' פוריה: "היסטוריה עושים, אבל לא פחות חשוב – היסטוריה מנגישים. ומי שיתעלם מהמציאות הווירטואלית, מסתכן בכך שההיסטוריה שלו תישכח ולא תהפוך למורשת".

הנגשת ההיסטוריה. מאחורי המשקפיים – פרופ' יניב פוריה (צילום באדיבות המצולם)

13 | אבג

מהמרחב המוגן למרחב המשותף

ד"ר יעל מעין, מובילת תחום המרחב המשותף באוניברסיטה, פועלת לקידום ההבנה בין יהודים וערבים ומניחה את התשתית ליצירת חיבור בין קהילות בקמפוס

"גדלתי בבית עם אבא שהתחנך על ברכי בית"ר, ואמא שגדלה על ערכי הנוער העובד והלומד. הוויכוחים הפוליטיים ביניהם אפשרו לי לגבש עמדה עצמאית. כילדה תמיד הרגשתי כעס כשמדירים מישהו מהקבוצה, ופעמים רבות נאבקתי על כך ושילמתי מחיר. עם הזמן למדתי שאני יכולה ליצור סביבי קבוצות חדשות, מכילות יותר". האם תוכלי לסמן טריגר מסוים? . בדיוק 2000 "אירועי אוקטובר עברתי מתל אביב לקריית טבעון והאירועים התרחשו בנצרת והסביבה, אזור שבו פעלתי לקידום לימוד משותף בין בתי

יעל מעין הגיעה אלינו עם רקע של עשייה ענפה בתחומי קידום השותפות היהודית-ערבית, ועתה תורמת מכישוריה גם לבן-גוריון. מדובר בנושאים חשובים התורמים למרקם היחסים בין אוכלוסיות מרקע שונה באוניברסיטה, ועל הרציונל העומד מאחורי יוזמה זו, מרחיבה ד"ר מעין: "יחסים חברתיים זקוקים לטיפוח קבוע ומתמיד בחברות שיש בהן קהילות מגוונות שמגיעות ממערכות חינוך נפרדות, בעיקר כשיש סכסוך מדמם ברקע. הקהילות זקוקות לאיתות מהממסד, כמו גם להזדמנויות קבועות ולעידוד,

על מנת לשנות את הדפוסים וההרגלים". ועוד היא אומרת: "אם נשקיע באופן מסיבי ביחסים בין הקבוצות השונות באוניברסיטה נוכל לעשות שירות עצום לסטודנטים שלנו. במחקרים שערכתי למדתי שהרבה סטודנטים לא ניגשים לסטודנטים מקבוצות אחרות כי הם מרגישים שאין להם מיומנויות חברתיות לפרוץ את הגבול. אלה מיומנויות שאפשר לרכוש ואפשר ללמד, במיוחד בסביבה מוגנת ונעימה כמו הקמפוס שלנו". מה הניע אותך להתמקד בתחומים אלה?

14 מעורבות בקהילה |

יעל מעין גדלה בזיכרון יעקב, וכיום מתגוררת בקריית טבעון. את התואר הראשון סיימה באוניברסיטת תל אביב. את התואר השני והתואר השלישי - באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה, שזיכתה אותה במלגה מטעם בית הנשיא, עוסקת בניתוח שני מרחבים אקדמיים ובאופן שבו הם מסמנים סטודנטים ערבים. מודל לחיקוי? פרופ' טוני גלאגר מאוניברסיטת קווינס בצפון אירלנד. גלאגר פיתח, מיסד וחקר את החינוך המשותף בצפון אירלנד ויצר מודל ארצי שמחבר באמצעות מערכת החינוך בין שתי קבוצות מסוכסכות - הקתולים והפרוטסטנטים. בזכותו הצליחו ליישם את חזון הלימודים המשותף במדינה והונחה התשתית ליציבות המבוססת על הכרה הדדית". השקעה בתוכניות קבועות ומגוונות שמטפחות את היחסים מתוך הכרה בלגיטימיות של כל אחת מהקהילות. כשהייתי בצפון אירלנד התרשמתי מההשקעה הרציפה מצד המדינה להכיר בשתי הקבוצות – הקתולים והפרוטסטנטים - באופן שווה. זה מודל מספיק טוב לדעתי. באוניברסיטה אנחנו עובדים קשה כדי לדאוג לשוויון ולהוגנות, אבל יש לנו עוד דרך לעשות". כרטיס ביקור

למנהלים בחברות מסחריות ולאנשי חינוך שהם חלק מתנועת 'הלימוד המשותף', המבוסס על המודל של צפון אירלנד". מול איזה אתגרים ומכשולים נאלצת להתמודד? "כל מי שעוסק בתחום של קידום שותפות עומד מול אתגרים רבים ומכשולים עצומים. במקרים רבים, אפילו בארגונים הכי מתקדמים, יש נטייה 'להשטיח' את הבעיות ולטפל בהן רק כדי להשיג רגיעה. זוהי דינמיקה מעציבה שכן לצערי המשפט שנכתב במדרש ביחס לתורה - 'אם תעזבני יום יומיים אעזבך', הוא מדויק בכל מה שקשור ביחסים חברתיים". תוכלי לשתף אותנו בפעילות שנעשתה בתחומי האוניברסיטה? "הפנייה אלי לפתח הכשרה והמלצות באה בעקבות אירועי אשר זלגו גם לקמפוס 2021 מאי של האוניברסיטה. בנינו את ההכשרה תוך כדי שיתוף פעולה עם מחלקת הביטחון באופן שמרחיב את תפיסת הבטחון ולא מבטל אותה. במסגרת ההכשרה דיברנו על שייכות כמרכיב שהאוניברסיטה רוצה לטפח, הפגשנו את עובדי היחידה עם סטודנטים ערבים, ועשינו ניתוחי ארוע. מחלקת הבטחון ממשיכה להיות איתנו בדיאלוג; לאחרונה ערכנו הכשרה ודיון מעמיק עם אנשי המחלקה וערכנו הכנות לטובת הרמדאן. הפידבקים שהתקבלו מהשטח בהחלט מעודדים". לאן עוד ניתן להתקדם בתחום שאת אמונה עליו? "קידום ערכים של שוויון והוגנות הוא הכרחי ליצירת יחסים תקינים בין האזרחים, כמו גם

ספר. לימודי התואר הראשון בסוציולוגיה היו עדיין טריים בראשי, בעיקר הקורסים שעסקו במבנה של יחסי הכוחות בחברה בישראל. יכולתי להרגיש ולזהות כיצד רגשות של פחד בקרב האנשים שמסביבי (כולל שלי, כמובן) מעצבים מדיניות כלפי קבוצת מיעוט. זה הטריד אותי. כעבור כמה חודשים מצאתי את עצמי מדריכה, במסגרת הארגון שבו עבדתי, שוטרים מהמחוז הצפוני של המשטרה ובהמשך גם צוערים בקורס קצינים. בהדרכה לימדנו שוטרים על החברה הערבית בישראל ועל מה זה אומר 'שיטור רגיש תרבות'". בהקשר לעבודתך, מה זכור לך ?2021 מ"שומר החומות" במאי "באותם ימים עבדתי ב'יוזמות אברהם', ארגון המקדם שותפות בערים מעורבות, בבתי ספר, באקדמיה, בתקשורת ועוד. בזמן האירועים קיבלנו פניות רבות לקיים הדרכות לארגונים ומוסדות אקדמיים. בצוות עבדו יהודים וערבים בעלי ידע וניסיון במצבי חירום שונים. קיימתי הדרכות רבות בתקופה הזו לאנשי סגל, כילדה תמיד הרגשתי כעס כשמדירים מישהו מהקבוצה, ופעמים רבות נאבקתי על כך ושילמתי מחיר. עם הזמן למדתי שאני יכולה לגבש סביבי קבוצות חדשות, מכילות יותר

| אבג 15

יוזמה חברתית חשובה, שפותחה על-ידי חיה גרוסמן ועדי רוזנשטוק, סטודנטיות בעלות תעוזה, הפכה לקורס אקדמי ראשון מסוגו אירוע יזמות (האקתון) שהתקיים

תעוזה שרוצים להכיר אנשים שונים מהם, ורוצים לפרוץ יחד איתם את הגבולות הקיימים כיום בין הקבוצות". חיה, שגדלה והתחנכה בחברה החרדית, לוקחת אוויר וממשיכה: "כולי תקווה לראות בעקבות הקורס את התוצאות של האדוות הקטנות שכל סטודנט יעשה בסביבתו עם הכלים שירכוש. אני מעריכה את אוניברסיטת בן גוריון על כך שחשוב לה לייצר מרחב שבו יש לכולם הזדמנות ויכולת להתקרב ולהכיר; ואני מודה לאוניברסיטה על המסר של האמון שניתן בנו, הסטודנטים והסטודנטיות, שאנחנו יכולים לקדם ולפעול באופן שמקדם שיתוף, ואחווה בקמפוס". עדי רוזנשטוק, שותפתה של חיה לפרויקט, מצטרפת לתודות: "יצירת הקורס העוסק בניפוץ בועות חברתיות, הייתה הזדמנות עבורי לקחת את התיאוריות שאני לומדת במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וליישם אותן. אני לומדת על אי שוויון חברתי ועל סוגיות של פוליטיקה, לאומיות, אתני, דת ומגדר, ומצאתי את הדרך לקדם שינוי חברתי כאן בקמפוס, מקום שאני מרגישה בו כמו בבית אני לומדת על אי שוויון חברתי ועל סוגיות של פוליטיקה, לאומיות, מוצא

מוצא אתני, דת ומגדר, ומצאתי את הדרך לקדם שינוי חברתי כאן בקמפוס, מקום שאני מרגישה בו כמו בבית. אני מקווה שדרך הקורס שבנינו נשים ואנשים יתעניינו אלה באלה, ונצליח לטשטש את הגבולות בין קבוצות בקמפוס, כדי שנוכל להתקדם לקראת מרחב שמרגישים בו נעים יותר ובטוח יותר. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא פשוט לשבת ללמוד ביחד, להכיר ולשמוע את הצד השני. מכאן הדרך כבר קלה יותר". פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר מרחיבה את היריעה: "במהלך הקורס ישאלו הסטודנטים והסטודנטיות שאלות כמו לאיזה קבוצה אנחנו משתייכים? האם אנו מכירים אנשים השונים מאיתנו? מהו המיקום שלנו באוניברסיטה? מה חוסם אותנו מלהכיר אחרים? מדוע קבוצות שונות נסגרות ומקבלות רק את הדומה להן? כיצד ניתן לשנות זאת? והאם אנחנו רוצים להתגבר על השונות ולנפץ את הבועות החברתיות? שאלות אלו נועדו לאתגר את הזהות העצמית של כל אחד ואחת מהסטודנטים והסטודנטיות, ואת זהות הקבוצה וגבולותיה. תוכנית הקורס פותחה תוך כדי המלחמה. יציאתו לדרך מרגשת את כולנו". תרמו לקידום המיזם: ד"ר יעל מעין, מנהלת המרחב המשותף בלשכת סגנית הנשיא לגיוון והכלה, וד"ר מיכאל שטרנברג מהמחלקה לחינוך שנבחר להרצות את הקורס. הקורס ואירוע היזמות שקידם את תהליכי הבשלתו יצאו לפועל בתמיכת קרן אדמונד דה רוטשילד ולשכת סגנית הנשיא לגיוון והכלה.

לאחרונה באוניברסיטה הוליד קורס אקדמי ראשון מסוגו, פרי פיתוחן של שתי סטודנטיות, בנושא החיים המשותפים בקמפוס. הן הכתירו אותו בשם "הקורס לניפוץ בועות" והוא השתלב בתוכנית הלימודים האקדמית בפתיחת הסמסטר השני. חיה גרוסמן, סטודנטית לתואר ראשון בניהול, ועדי רוזנשטוק, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, יזמו את הקורס מתוך כוונה להעניק למשתתפיו כלים טובים יותר להתמודדות עם אתגרים חברתיים, הנובעים מקיומן של קבוצות מרקעים שונים בקמפוס. הרעיון הוא לצייד את בוגרי הקורס ביכולת טובה יותר להתחבר לאנשים ולחבר בין אנשים, ו"על הדרך" להניח את התשתית ליצירת מרחב של חיים משותפים בקמפוס. הכרת האחר אף היא משתלבת במטרות הקורס. ״כמישהי שמגיעה מרקע מגוון וחווה את אתגרי ניגודי הזהות בתוך עצמי, אני לא נוטה להשתייך לקבוצה אחת בלבד ומאמינה בהתערבבות עם אנשים שלא בהכרח דומים לי", אומרת חיה גרוסמן, אחת מיוצרות הקורס. "כשהגעתי לאוניברסיטה, וראיתי שרוב הקבוצות הן נפרדות ולא מתערבבות, הייתי די משועממת ומתוסכלת; הרגשתי שאין לי את הכלים לחבר בין אנשים וכשניסיתי להתקרב ולקרב היו מתייחסים אלי בחשדנות. כששמעתי על אירוע היזמות בנושא אתגר החיים המשותפים בקמפוס, נרתמתי מיד והגעתי כדי להציע את החלום שלי - קורס שייתן כלים לסטודנטים בעלי

16 יזמות וחדשנות |

מלמדות איך לצאת מהבועה

17 | אבג

מאולם הדיונים בבית המשפט לעולם האקדמיה

זהבית מקונן צוקרמן לומדת לתואר שלישי במחלקה לניהול ויישוב סכסוכים, לצד עבודתה "פניתי לאקדמיה כדי להשתלב בסביבה שונה מהסביבה שממנה הגיעו הוריי", היא | כעורכת דין אומרת בגילוי לב

בשעות שינה. אחרת הייתה מתקשה לעמוד בלוח הזמנים האינטנסיבי הכרוך בלימודי מחקר מתקדמים וניהול חיי

עורכת הדין זהבית מקונן צוקרמן, בעלת תואר שני במשפטים ובוגרת התוכנית הבינלאומית ) חוסכת MBA למנהל עסקים (

משפחה. החזרה לעולם האקדמיה אילצה אותה לקחת, מדי פעם, פסקי זמן מאולם הדיונים בבית המשפט, ובימים אלה היא שוקדת

18 אמנות האפשר |

על עבודת הדוקטורט בהנחייתה של פרופ' שפרה שגיא במסגרת המחלקה לניהול ויישוב סכסוכים בבן-גוריון. עו"ד מקונן צוקרמן היא מומחית בדיני עבודה ומייצגת מעסיקים ועובדים. בתוקף תפקידה סייעה רבות ליוצאי אתיופיה שנתקלו בקשיים ונחשפו להתנכלויות מצד אזרחים ומעסיקים. בני ובנות קהילתה שהסתייעו בשירותיה המשפטיים שאבו עידוד מרוח הקרב שלה ולמדו לעמוד על זכויותיהם. זעקתם נגד אפליה על רקע גזעי כבר לא נשמעת רק בחדרי חדרים. היא ילידת הארץ, בת להורים שעלו מאתיופיה, ובמשך השנים חוותה יחד איתם את הקשיים והאתגרים המורכבים שהיו מנת חלקם של בני ובנות הקהילה. על מצוקת הוריה בשנים ההן, היא מספרת: "הליך קליטתם והשתלבותם של הוריי בישראל, חייב אותי להיות אחראית ומעורה בעניינים של אנשים בוגרים כבר מגיל צעיר מאוד. היות והצורך והאחריות שבסיוע להם, בכל תחומי החיים, היה תפקיד מחייב והכרחי". חוויותיהם של הוריה ושל רבים מסביבתה הקרובה דרבנו אותה לפנות ללימודים גבוהים: "החלטתי שאני רוצה לפנות לאקדמיה כדי להיות חלק מסביבה שונה מהסביבה שממנה הגיעו הוריי. הם גדלו בכפרים באתיופיה והגיעו ארצה ללא כל השכלה, ובעקבות כך סיגלתי לעצמי משמעת ודפוסי עבודה שסייעו לי בהשגת היעדים שהצבתי לעצמי". ,2012 היא עורכת דין משנת מתגוררת בבאר שבע וחולקת את זמנה בין העיסוק המשפטי, מילוי חובות אקדמיים וטיפול בילדיה.

איך משלבים בין קריירה כל כך תובענית ובין ניהול חיי משפחה, שאלנו אותה. "ניהול זמן בצורה יעילה וקפדנית, עם עניין בתחומי המחקר והעשייה יחד עם אמונה, אמביציה ומוטיבציה – כל אלה מאפשרים להגיע לכל יעד", היא מסבירה. ההחלטה לשלב עבודה כעורכת דין עם לימודי מחקר מתקדמים זכתה לתמיכת בני משפחתך? "בני משפחתי משמשים לי כעוגן. הוריי תמיד נתנו לי את התחושה שסומכים עליי וגאים בי על כל ההחלטות שקיבלתי בחיי. תמיד ידעתי שיש לי על מי לסמוך, וגם בהקשר לבחירה זו קיבלתי מהם את ברכת הדרך". מה הניע אותך לבחור את תחומי הלימודים והמחקר שבהם את עוסקת? "בחרתי בתחומי לימודים ומחקר שאני מתחברת אליהם, מתוך אמונה שככל שאחקור נושאים הקרובים לליבי כך תהיה להם חשיבות ומשמעות גדולים יותר עבורי". תוכלי לפרט? "עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בתחושת קוהרנטיות מקצועית והקשר שלה לקבלת האחר אני שואפת להתפתח בעולם המחקר ולשתף את חוויותיי עם בני נוער ונשים שהגיעו מרקע דומה לשלי, ומעוניינים אף הם לפרוץ קדימה

בקרב אנשי ונשות מקצוע בתחום השיטור והמשפט; מחקרי מתמקד בדפוסי מערכות היחסים ביניהם ובין קבוצת יוצאי אתיופיה בישראל בראי התיאוריה הסלוטוגנית". תרומתה של אוניברסיטת בן גוריון להצלחתך? "היא הבית האקדמי שלי. מהיום MBA הראשון שהתחלתי את ה בבן-גוריון, ידעתי שבאתי כדי להישאר. רבים מאנשי הסגל העניקו לי את הכלים הדרושים כדי לקדם את המחקר שבו בחרתי להתמקד". תוכלי לספר לנו על האתגרים שמולם נאלצת להתמודד בדרכך להצלחה? "נדרשתי להמון ויתורים אישיים. הלימודים והמחקר האקדמי צמצמו כמעט לחלוטין את מרחב הפנאי שלי ואת היקף עבודתי כעורכת דין". מהו המוטו שלך בחיים? "להתייחס לאחר כפי שהיית רוצה שיתייחסו אלייך". ו"האני מאמין" שלך? "השקעה ועבודה קשה מובילות לתוצאות והשגת מטרות". טיפ לסטודנטים וסטודנטיות שירצו ללכת בדרכך? "לא לומר נואש. לאתר אנשים טובים שיוכלו להיות שותפים לדרך, לעשייה ולהגשמת החלומות שלכם, כי אין דבר העומד בפני הרצון". המשפחה שהם ערך עליון עבורי, להתפתח בעולם המחקר ולשתף את חוויותיי עם בני נוער ונשים שהגיעו מרקע דומה לשלי ומעוניינים אף הם לפרוץ קדימה". תוכניות, שאיפות, חלומות? "ליהנות מהאימהות ומחיי

| אבג 19

עליית מדרגה

כמו שאומרים האופטימיים, המציאות עלתה על כל דמיון – ממסיימי התוכנית "עלייה 21 לאקדמיה" התקבלו לאוניברסיטת בן-גוריון, ועומדים לסיים את שנת הלימודים תשפ"ד לצד אלף סטודנטים. 20- כ הם הגיעו אלינו ממדינות דוברות רוסית – מרוסיה, אוקראינה, ובלארוס. במקביל להצלחתם האקדמית הם מתחילים לשלוט ברזי השפה העברית, כעולה מדבריה של ליזה מירופלוסקי ) שעלתה מאוקראינה. 21( "האוניברסיטה הפכה לבית השני שלי", היא אומרת. "המלגות שקיבלתי עזרו לי להשקיע בלימודים וגם ליהנות מחיי חברה בקמפוס. תודה רבה לאוניברסיטת בן-גוריון שעזרה לי להשיג השכלה גבוהה בישראל". כצפוי, ההתאקלמות בישראל הייתה קשה. ליזה ובני משפחתה התגוררו באודסה כשהרוסים פלשו לאוקראינה. מהר מאוד הם הבינו שעתידם נמצא במקום אחר, ארזו את הפקלאות ועזבו את ארץ הולדתם. בעיות ומכשולים ליוו אותם כמעט לכל אורך הדרך במדינה החדשה. בחודשים הראשונים שהתה ליזה במושב גורן שבצפון הארץ, מחוץ למעגל חברתי המתאים לצעירה בגילה. למחייתה עבדה כמטפלת. במסרון שקיבלה ממשרד הקליטה למדה על פתיחתה של תוכנית הלימודים בבן-גוריון, ומאותה נקודה השתנו חייה מקצה לקצה. בדרך לבאר שבע עשתה המשפחה חניית ביניים בראשון לציון. יחד עם אימה, אחותה, סבה וסבתה שהתה ליזה בדירה צפופה. כלבת בולדוג צרפתי שאימצה המשפחה השלימה את התא

המשפחתי המורחב. הגיעה ליזה לבירת 2022 באוקטובר הנגב בידיעה שמדובר בתחנה משמעותית בחייה. על קשיי ההסתגלות היא התגברה במהירות, בעיקר בזכות חברים וחברות חדשים שנקרו בדרכה, והודות לכישוריה החברתיים. "מצבי החברתי השתפר לאחר שנפגשתי עם חבריי וחברותיי לתוכנית, ויחד איתם התחלתי להכיר את באר שבע ואת מוקדי הבילוי בעיר המתאימים לצעירים כמוני". בכיתה נכונו לה אתגרים רבים, פועל יוצא של קשיי שפה ומסלול לימודים תובעני למדי. "חומר הלימודים היה קשה מאוד, הרבה שיעורי בית, מעט זמן לחברים. את כל זמני הקדשתי להבנת החומר הלימודי. למזלי עזר לנו סטודנט חכם מאוד מהכיתה, בשם ארתיום קוחרנקו, והוא הסביר לנו את החומר שוב ושוב, עד שהבנו הכול". במשעולי הקמפוס חשה ברוח הגבית והחיים קיבלו תפנית חיובית. שפה משותפת הייתה לה עם דוברי הרוסית באולם ההרצאות ומחוצה לו; תמיכה וסיוע במשימותיה האקדמיות ניתנו לה מחברי סגל ההוראה. אותי למלחמה באוקראינה. אמרתי לעצמי שזה אבסורד שנפגשתי שוב עם המלחמה, הפעם בארץ אחרת הייתי בטיסה מרומניה למונטנגרו כשפרצה המלחמה. המחשבות מיד החזירו

את הרעיון לפתיחת התוכנית "עלייה לאקדמיה" הגתה פרופ' לואיזה משי, חוקרת בכירה ומרצה באוניברסיטה, בתמיכת הרקטור פרופ' חיים היימס, מתוך כוונה להסיר מכשולים מדרכם של עולים חדשים שהגיעו לישראל כדי לרכוש השכלה גבוהה. המחזור הראשון הגיע לסיומו בשנת הלימודים הקודמת וחלק מבוגריו "עלו כיתה" והתקבלו ללימודי תואר ראשון כסטודנטים מן המניין. לאור ההצלחה יצא לדרך המחזור השני של עולים לאקדמיה ומשתתפים בו סטודנטים וסטודנטיות ממדינות 58 דוברות רוסית. על-פי התוכנית, בשנת הלימודים תשפ"ה ייפתחו שלושה מסלולים ייעודיים, ביניהם מסלול בשפה האנגלית ואפיק בתחום הפסיכולוגיה שתכליתו להכשיר סטודנטים עולים חדשים ללימודי פסיכולוגיה בבן-גוריון. מצוקה כלכלית וקשיי שפה נחשבים לגורמים העיקריים המפרידים לא פעם בין עולים חדשים לבין עולם האקדמיה בארץ. לואיזה משי עלתה לישראל בשנת מברית המועצות לשעבר, 1990 והאתגרים הניצבים בפני עולים חדשים מוכרים לה היטב. יחד עם אלונה קושניר, הממונה על הקשרים עם שוחרים דוברי רוסית במסגרת האגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, נבנתה תוכנית שכמוה אין כמעט בשום מוסד אקדמי אחר בישראל. משי וקושניר היו שותפות לחלום שהלימודים יעניקו לעולים לאקדמיה דחיפה משמעותית לקראת בניית חיים חדשים אצלנו בארץ, ושתיהן שותפות ליצירת התנאים להגשמתו.

20 רוח ישראלית |

הגיעה ליזה מירופולסקי לישראל, ומאז 2022 באוקטובר הספיקה לסיים בהצלחה את לימודיה בתוכנית "עלייה לאקדמיה" ולהתחיל את הפרק הבא בחייה כסטודנטית "תודה רבה | מן המניין במחלקה להנדסת תעשייה וניהול לאוניברסיטת בן-גוריון שעזרה לי להשיג השכלה גבוהה בישראל", היא אומרת ליזה בארץ הפלאות

התוצאות – מרשימות. כאמור, ליזה התקבלה כסטודנטית מן המניין למחלקה להנדסת תעשיה וניהול ומשתייכת לקהילה הסטודנטיאלית. "באוקראינה כבר למדתי שנתיים וחצי באוניברסיטה בקייב, בתחום הכלכלה הקיברנטית, וזה הכי קרוב להנדסת תעשייה וניהול". מלחמת אוקטובר לא הרתיעה אותה ואת החלטתה להישאר כאן היא קיבלה ללא התלבטויות מיוחדות. ליזה הייתה בטיסה מרומניה למונטנגרו כשפרצה המלחמה. "המחשבות מיד החזירו אותי למלחמה באוקראינה", היא נזכרת. "אמרתי לעצמי שזה אבסורד שנפגשתי שוב עם המלחמה, הפעם בארץ אחרת". בדצמבר חזרה לישראל, ומאז היא משלבת את לימודיה עם עבודתה כמלצרית במלון ליאונרדו. "התמזל מזלי להיות סטודנטית בבן-גוריון", היא אומרת. "הכרתי חברים חדשים, התחלתי את חיי העצמאיים בישראל והמשכתי ללמוד את המקצועות שלמדתי באוניברסיטה באוקראינה". האם המעבר מהתוכנית עלייה לאקדמיה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון לא היה חד מדי עבורך? "המעבר מכיתה שמורכבת מסטודנטים דוברי רוסית לכיתה 'רגילה' היה מורכב. בדרך כלל אני במרכז העניינים, יוזמת ומובילה, ופתאום מצאתי את עצמי במצב שונה. מכיוון שסביבי כולם מדברים עברית אני עם ביטחון עצמי נמוך יותר יחסית לתחושות בכיתה דוברת רוסית. לבחינות הסמסטר בתעשיה וניהול ניגשתי כמו כולם, בלי הנחות משמעותיות". האם תמליצי לחברייך וחברותייך לעבור מסלול דומה? "בהחלט. למרות הקשיים, אני לא מצטערת שהתקבלתי לבן-גוריון. התחלתי תקופה חדשה בחיים שלי, ואני ממש שמחה על כך".

התגברה על הקשיים והמכשולים. ליזה מירופולסקי

21 | אבג

קמפוקוס תמונות מחיי הקמפוס כפי שנקלטו בעדשת המצלמה של דני מכליס

הסברת פנים

חוויה מלטפת

מטריה אקדמית

הפגנת סולידריות

Made with FlippingBook - Online catalogs