עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גלית פורמן אלפרט שואפת להותיר חותם בעל ערך שישפר את החברה בהיבט הרפואי או החברתי, ונראה שהיא בכיוון הנכון. תואר ראשון בביולוגיה ומדעי המחשב סיימה באוניברסיטה העברית, ויתרה על תקן באוניברסיטת קליפורניה – וחזרה לארץ קבוצת המחקר כללה גם את ד"ר מיכאל פייר וד"ר דימה כגן מאוניברסיטת בן-גוריון, ואת מור לוי ממכללת אפקה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Nature Humanities היוקרתי and Social Sciences .Communications המחקר מראה שגם אם מבחינה כמותית יש מדיניות מוצהרת של פוליטיקלי קורקט לקידום גיוון והוגנות ביחס למיעוטים מסוגים שונים, הרי שמתחת לפני השטח עדיין קיימת אפליה מובנית. לסיכום, היא אומרת: "אפליה לא תמיד נעשית במודע, ולפעמים יש אפילו רצון טוב וניסיון לתיקון. עם זאת, יש שורשים תרבותיים עמוקים שקשה לעקור. באופן תרבותי אנחנו פשוט חונכנו לסמוך על דמויות מסוג מסוים. כולנו מצויים במלכודת הזאת. קשה לנו אפילו לזהות את ההטיות שאנחנו נתונים בתוכן, גם את ההטיות של עצמנו. לכן אני חושבת שהמחקר הזה הוא חשוב, כי הוא מאיר בדיוק נקודות כאלה, של הטיות לא מודעות שאנחנו חשופים אליהן, ואולי גם מייצרים באופן בלתי מודע".

הנחת היסוד הייתה שלתעשיית הקולנוע יש מרכיב חשוב בעיצוב תפיסות תרבותיות וחברתיות, כבר משלב הפצת הכרזות - הפוסטרים שמופצים לפרסום הסרט, ולפיכך נבחנו במחקר מגמות של ייצוג אתני של שחקנים המופיעים על כרזות קולנוע על ידי שימוש במודל בינה מלאכותית. נבדקו עשרות אלפי פוסטרים של סרטי קולנוע דוברי אנגלית שהופקו ,2021-1960 בארה"ב בין השנים כאשר מודל הבינה המלאכותית התבסס על סיווג השחקנים לקבוצות אתניות מוגדרות מראש. החוקרים מצאו ששחקנים לבנים הופיעו בעקביות על פוסטרים בתדירות גבוהה יותר מאשר שחקנים שחורים, אסיאתיים והודים, ולמרות השיפור המסתמן מבחינת מספר השחקנים מרקעים אתניים שונים, יחסית לייצוג הדמוגרפי שלהם באוכלוסייה, עדיין יש לשחקנים לבנים ייצוג מועדף באופן שבו הם מוצגים על פני הפוסטרים. למשל, פנים של שחקנים לבנים גדולים יותר וממורכזים יותר לעומת שחקנים בעלי גוון עור אחר. "מחקרי מוח מהשנים האחרונות מראים שלגודל הדימוי יש השפעה על הזיכרון", אומרת ד"ר פורמן אלפרט, ומוסיפה "כי דימויים בולטים יותר, כמו פנים גדולות יותר של שחקנים בפוסטרים, ייזכרו טוב יותר, מה שמשפיע על עיצוב התודעה האישית והציבורית שלנו". ועוד מסקנה המעוררת תהיות: שחקנים שחורים נוטים להופיע על פוסטרים של סרטי פשע, בעוד ששחקנים אסיאתיים הופיעו יותר על פוסטרים לסרטי פעולה, "מה שמרמז על ייצוג סטריאוטיפי של פרטים המשתייכים לקבוצות אתניות אלו", כהגדרתה. זאת ועוד:

ד"ר גלית פורמן אלפרט היא חוקרת מוח חישובית ,) Computational Neuroscientist ( ועוסקת בכיוונים של בינה .) AI מלאכותית ( בעבודתה המחקרית תמיד שילבה בין יכולות אנליטיות טכנולוגיות ובין תרומה לרפואה ולחברה. נושאים של אפליה ואי צדק חברתי קרובים לליבה, גם מתוך חוויות אישיות על בסיס מגדרי בעולם המקצועי וגם מתוך תפיסת העולם החברתית שלה. "אפליה על בסיס גזעי היא אחת הדוגמאות לאפליות של מיעוטים, ואני מאמינה שיש הרבה מן המשותף בין סוגי אפליות שונים, ושאם נאיר אותן נוכל אולי גם לתקן", היא אומרת. לאחרונה רתמה ד"ר פורמן אלפרט את כישוריה המדעיים כדי לאתר מגמות של שוויון וצדק חברתי. לשם כך, היא ושותפיה בקבוצת ניתחו Data4Good המחקר עשרות אלפי פוסטרים מסחריים בהיבטים של AI באמצעות מודל שוויון וצדק חברתי. הניתוח הצליח להעביר מסר מטריד, ועיקרו – שחקנים לבנים נהנים מיתרון דרמטי על פני חבריהם מייצוג אתני שונה. אפליה על בסיס גזעי היא אחת הדוגמאות לאפליות של מיעוטים, ואני מאמינה שיש הרבה מן המשותף בין סוגי אפליות שונים, ושאם נאיר אותן נוכל אולי גם לתקן

6 מצוינות אקדמית |

Made with FlippingBook - Online catalogs