עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גיליון 101

2016 מאי | אייר תשע"ו | 101 גיליון משהו מהסרטים שירה לבקוביץ' ומירי קוגן, מנהלות קולנוע 'נגטיב', משלבות | תחביב עם עבודה לצד לימודיהן באוניברסיטה 11-10 עמודים | בסרט הזה עוד לא היינו

שלום לכולם, סמסטר ב' בעיצומו, ובקרוב יתכנס המושב של חבר הנאמנים. השנה הוא יעמוד 46- ה בסימן תחילת ההכנות לחגיגת חמישים , יעלה על 2020- שנות האוניברסיטה, ב נס את ההישגים ויצביע על תוכניות ההתפתחות, שבמרכזן פיתוח ובינוי הקמפוס הצפוני. חתימת ההסכם עם אוניברסיטת ג'ילין בסין, במעמד סגנית ראש ממשלת סין, היא ציון דרך בתוכנית התפתחות נוספת של האוניברסיטה - השתלבות אקדמית בינלאומית. ג'ילין היא האוניברסיטה הגדולה ביותר בסין, אחת מעשר האוניברסיטאות המובילות בארץ הענקית הזאת, וההסכם שנחתם כולל הקמת מרכז משותף לחדשנות ויזמות שישלב שני מרכזים קיימים: מרכז בנג'יס ליזמות בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, ומרכז סין-ישראל ליזמות באוניברסיטת ג'ילין. הפעילות הראשונה במסגרת המרכז המשותף תהיה כנס בינלאומי בנושא יזמות שייערך אצלנו בקרוב ויארח אנשי אקדמיה, ממשל, תעשיה ועסקים. מדובר בשיתוף פעולה משמעותי בתחום שבו האוניברסיטה שלנו פעילה זה שנים, ולאחרונה קיבל תנופה נוספת עם הקמת - המאיץ לסטארטאפים Inno-Negev בנגב, המשותף למרכז בנג'יס ו-'ב.ג. נגב טכנולוגיות'. המאיץ ממוקם במיתחם החדש בפארק התעשיות weWork המתקדמות, שבו ייפתח בקרוב גם מתחם ליזמות סטודנטים וסגל האוניברסיטה. weWork אני ממליצה לבקר בקומת ולהתרשם מן האקוסיסטם של חדשנות ויזמות שנוצר שם כחלק מפרויקט בינלאומי ייחודי, שהגיע לבאר שבע בעקבות המהפך הטכנולוגי והעירוני המתרחש כאן לנגד עינינו. נכחתי בהצגה מקדמית של מיזמי סטארטאפ שנערך שם לאחרונה, וקשה לתאר כמה מרשימה שורת הכישרונות וכמה מרגשת המקוריות באוניברסיטה ובסביבתה. אבל חברותיי וחבריי, מה שריגש אותי עוד יותר היה מכתב שקיבלתי לאחרונה. הוא

מיליארד ושלוש מאות מיליון סינים לא טועים. פרופ' כרמי ופרופ' לי קאי, סגנית נשיא אוניברסיטת ג'ילין, לאחר החתימה על ההסכם לשיתוף פעולה בין שתי האוניברסיטאות. מימין: רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן; בשורה האחורית: פרופ' דפנה שוורץ (שנייה מימין) וד"ר סתוי ברעם (שנייה משמאל) לצד חברי המשלחת מסין

אופן הפעולה של המרצה ריגש אותי מאוד. הידיעה שהוא מעריך את הקושי בשירות מילואים בזמן הסמסטר, העזרה, ההתחשבות והאכפתיות גורמות לי לצאת לשבוע האימון השני בתחושות טובות. אני מפקד מחלקה, תחת פיקודי נמצאים חיילים שרובם סטודנטים. כיום מספר 25- כ משרתי המילואים באוכלוסייה אינו גבוה, במיוחד ביחידות קרביות, שנדרשות לבצע אימונים קשים ואינטנסיביים. שבועיים מילואים באמצע הסמסטר אינם דבר פשוט. שוחחתי עם כל אחד מחייליי, ונוכחתי לדעת שרבים מהם עושים זאת בהקרבה גדולה, כי הם יודעים שהשלמת החומר בהמשך הסמסטר תהיה קשה מאוד. אשמח מאוד אם מרצים רבים יפעלו כמו אלירן. אוניברסיטת בן-גוריון היא מוסד ששייך למערכת החינוך של מדינת ישראל,

לא הראשון מסוגו שקיבלתי, אבל הוא יפה במיוחד. והרי הוא לפניכם. פרופסור רבקה כרמי, שלום רב. שמי (השם שמור במערכת), אני סטודנט במחלקה להנדסת תעשייה וניהול.  רציתי לציין לטובה כיצד פעל המרצה שלי בקורס "מבוא להסתברות", אלירן שרצר. אני קצין בצנחנים, משרת הרבה ימי מילואים בשנה. התחלתי אימון מילואים ואני מסיים 3.4.2016 אינטנסיבי בתאריך .14.4.2016 אותו בתאריך הודעתי למרצה שלי, אלירן, שלא אוכל להגיע לבוחן שמתוכנן למחלקה שלי בין התאריכים האלה, והוא שאל אותי מיד אם אזדקק לשיעורי השלמה של החומר בשבועיים שאפסיד. הוא גם שלח לי מייל עם תאריכים מפורטים כדי לבצע את ההשלמות.

אבג | 2

מה בגיליון

7

שומע בקולו עדי פורטוגז זריקת עידוד הוגו גוטרמן

9-8

11

שמח ומבדח

ג'ף גרין

פורצת דרך 13-12

ורדה שושן-ברמץ

כוכב נולד 17-16 שמרית ממן

מופק על –ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר דיזיין עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

אנחנו יכולים לשפר תשתיות הוראה פיזיות וטכנולוגיות, לפתח מיומנויות הוראה של מורים ולעדכן נהלים ישנים, אבל המבחן האמיתי הוא האופן שבו אנחנו מקדמים את הסטודנטים שלנו: בכבוד להם כבני-אדם בוגרים, שחלקם הגדול כבר עשו דבר או שניים בחייהם, בקשב לצרכים ובעיות והירתמות לסיוע ועזרה, בלי להתפשר על הרמה האקדמית. בסופו של יום, זה מה שיקבע את היתרון התחרותי והאנושי שלנו, מה גם שזהו הדבר הנכון והראוי לעשותו.

ולכן הצבא והאוניברסיטה צריכים לעבוד יחדיו. אם עוד מרצים יתנהגו כמו אלירן, אני בטוח שאחוז משרתי המילואים באוכלוסייה יעלה. חלק גדול מן המשרתים רואים את המילואים כעול, ולכן הירתמות המרצים לסיוע לסטודנטים תגביר את המוטיבציה שלהם לשרת במילואים. עד כאן המכתב שקיבלתי. עם כל ההישגים ועם כל התוכניות להתפתחות עתידית שיש לאוניברסיטה שלנו, עם כל החדשנות והיזמות שאנחנו מקדמים בכל התחומים, מבחן אחד חשוב שבו עלינו להצטיין הוא מבחן שביעות-הרצון של הסטודנטים שלנו. השנים האחרונות לא היו מחמיאות עבורנו בתחום הזה. יחד עם אגודת הסטודנטים אנחנו נוקטים בשורה ארוכה של צעדים לשיפור איכות ההוראה על כל היבטיה.

שלכם,

3 | אבג

רודולף ג'וליאני מרתק את הקהל באולם הסנאט

אל תתחילו את מהפכת הסייבר בלעדיי

נציגים בכירים של תעשיית הסייבר לשמוע את דבריו של ג'וליאני, ובהם בכירים מן DriveWare Cyber, Cyactive החברות Martin-Lockheed, Checkpoint Morphisec ועוד. בלי קשר לעובדה שסוללת מאבטחים ליוותה אותו, ג'וליאני חש די בטוח כדי לקבוע כי "עברנו מהפכה גדולה, ואני לא בטוח שהיא נגמרה. אני לא יודע כיצד ייראה העתיד בסוף המהפכה הזאת, אבל אני בטוח שאתם, החוקרים והסטודנטים, תהיו אלה שיעצבו אותו". ג'וליאני אמר שהוא מחסידי טכנולוגיית האיסוף, השימוש והניתוח של מידע: "אנשים רבים פוחדים להשתמש בטכנולוגיות מידע שיכולות לשדרג את חייהם, מפני שהם פוחדים שיפרצו ויגנבו להם את המידע שלהם. למשל, לפני כמה שבועות פתחתי חשבון בנק בפלורידה. מיד קיבלתי התרעה כי נפתח חשבון כזה 24 בשמי. היום כל אדם צריך הגנה כזאת שעות ביממה".

שמייצגת המדינה שאותה הוא פוקד באופן .1985 קבוע משנת הסייבר נעשה חלק חשוב בחייו מאז מונה לעמוד בראש חטיבת אבטחת הסייבר וניהול משברים בפירמת עורכי- הדין האמריקנית גרינברג-טראוריג. במסגרת פעילותו בפירמה למד ג'וליאני שישראל היא מגדירת החדשנות העומדת בחזית מהפכת הסייבר, ולפי הגדרתו "נראה כי ליבה הפועם של מהפכה זו הוא כאן, באוניברסיטת בן-גוריון, ובבאר שבע". בדברים שנשא לפני סטודנטים, רובם תלמידי המחלקה להנדסת מערכות מידע, המכשירה כוח-אדם איכותי בתחום של אבטחת המרחב המקוון, אמר האורח מניו-יורק: "קיימת פה סביבה שיש בה שילוב אקדמי-מחקרי עם העולם העסקי והטכנולוגי. במקומות אחרים יש או צד אקדמי שעסוק רק במחקר, או צד עסקי – כאן השילוב הוא ייחודי". כחלק משיתוף הפעולה של התעשייה

שנותיו של רודולף ג'וליאני לא ניכרו 71 עליו במהלך ביקורו באוניברסיטה. רענן וערני דילג ראש עיריית ניו-יורק לשעבר בין פארק ההיי-טק, שם ביקר במעבדה המשותפת של האוניברסיטה ו'דויטשה טלקום', ובין קריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס. היה ברור שהוא נהנה מכל רגע. כאשר התייחס למהפכת הסייבר המתרחשת עכשיו ברקו עיניו מהתרגשות. כששוחח עם חוקרי האוניברסיטה הניצבים בחזית המאבק על הגנת גבולותיה הדיגיטליים של ישראל, שידרה שפת גופו מסרים של ידידות ואיכפתיות כלפי כל מה "קיימת פה סביבה שיש בה שילוב של העולם האקדמי-מחקרי עם העולם העסקי והטכנולוגי, הם מתקיימים זה לצד זה", אמר ג'וליאני ראש עיריית ניו-יורק לשעבר התרשם מתרומתם של חוקרי האוניברסיטה בתחומי המחקר והוראת הסייבר.

והאוניברסיטה הגיעו, ביוזמת איגוד , CYBERTOGETHER תעשיות הסייבר,

אבטחת מידע | 4

זרועותיה הארוכות

- Octopus Double Secret עולם אבטחת התקשורת עשוי להפיק תועלת רבה מ- חברת-הזנק חדשה מבית-היוצר של 'ב.ג. נגב טכנולוגיות'. הקניין הרוחני שביסוד הטכנולוגיה החדשנית מבוסס על מחקרם של פרופ' שלומי דולב, מן המחלקה למדעי המחשב, והפוסט-דוקטורנטית ד"ר שמרית צור-דוד

, מיזם Octopus Double Secret חברת סייבר המבוסס על מחקר באוניברסיטת בן-גוריון, הודיעה שמצאה פתרון לאבטחה הרמטית של קווי תקשורת. מסייעת באבטחת Octopus Double Secret תקשורת בין ארגונים, עננים, רשת סלולארית תוך שהיא מתגברת על things of internet ו- החולשות בטכנולוגיות ההצפנה הקיימות. בעזרת שימוש באלגוריתמים מתחום תיאוריית המידע, הפתרון שלה משיג לראשונה רמת אבטחה המוכחת באופן מתמטי כבלתי ניתנת לפריצה, ומייתר שימוש במפתחות ההצפנה. אף-על-פי שארגונים שונים משקיעים מאמצים רבים כדי להגן על תעבורת הנתונים שלהם, שוב ושוב מתגלות אצלן פרצות אבטחה והן מוכיחות שמדובר במטרה נעה. ההאקרים נעשים יותר ויותר מתוחכמים והם משיגים גישה לכוח מיחשוב שגובר והולך. בנוסף לכך, פרויקטים בתחום הסלולארי מגדילים באופן משמעותי things of internet ו- את כמות הרכיבים שמחוברים לאינטרנט ועמה את רמת הסיכון אל מעבר ליכולות הניהול של גישות ההצפנה המסורתיות. "ההאקרים משתכללים ומגדילים את כוח המיחשוב הזמין להם, ולכן הולך ומחמיר האיום של פרצות אבטחה הקשורות למפתחות הצפנה", אומר UST טוני וולקה, סמנכ"ל מערכות מידע בחברת Double Secret . "הגישה הייחודית של Global הולכת אל מעבר להצפנה המסורתית Octopus ומתאימה מאוד לחזון שלנו לגבי הדור הבא של טכנולוגיית ההצפנה". היא החברה Octopus Double Secret הראשונה שעושה שימוש באלגוריתם שיתוף- למטרת אבטחת תעבורת (sharing secret) סוד

תקשורת. גישה זו מאפשרת לארגונים להגן על תעבורת הרשת אצלם ועל הגישה אליה ברמה חסרת תקדים. המידע המועבר מיוצג על-ידי ביטים אקראיים על פני מספר נתיבי תקשורת, וניתן לפענחם רק כשהם מחוברים יחד בנקודת היעד. "פרצות אבטחה ידועות וזליגת מידע רגיש בסדרי גודל הולכים וגוברים מדגישות את הצורך להגן טוב יותר על התקשורת הרגישה של הארגון", secret אומר רז רפאלי, מנכ"ל החברה. "שימוש ב- הוא גישה שונה לאבטחה שמונעת את sharing הצורך במפתח הצפנה – נקודת כשל מרכזית בתפישת האבטחה הקיימת היום". פותרת מגבלות Octopus Double Secret" שהיוו אבן-נגף בלב עולם הסייבר – ההגנה על , במיוחד נתונים בזמן PKI הנתונים באמצעות תעבורת תקשורת", אומר יואב צרויה, שותף בקרן המשקיעה בחברה. "על-ידי ניצול גישה מדעית JVP מוכחת עוזרת החברה להתגבר על כל הכשלים בטכנולוגיות ההצפנה הקיימות ומספקת תקשורת מאובטחת התואמת לכל התשתיות הקיימות בארגון". הנהלת החברה היא עתירת ניסיון בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה, עם התמחות בתקשורת ואבטחת מידע. הקניין הרוחני שביסוד הטכנולוגיה מבוסס על מחקר שערכו באוניברסיטת בן-גוריון שניים מיזמי החברה – פרופ' שלומי דולב וד"ר שמרית צור-דוד. כמה ארגונים ידועים כבר פועלים לשלב את בתשתיות Octopus Double Secret מוצרי חברת האבטחה שלהם.

עוד על החברה ראו באתר: www.doubleoctopus.com

5 | אבג

חברי צוות המחקר במעבדה. מימין לשמאל: אמיתי צוקרמן, פרופ' חגית כהן, עומרי רם, ופרופ' אורן שדות

שומרי ראש פגיעה ביכולת הריכוז והזיכרון ושינויים קיצוניים במצב-הרוח. בדיקת הלוחמים העלתה כי כולם נחשפו לאירועים שכללו פיצוץ מטעני חבלה, ירי, פצצות מאולתרות וכו'. הועלה החשד כי החשיפה לגלי הדף בעוצמה נמוכה, שלא גרמה לנזק פיזי נראה לעין, היא שגורמת לתסמינים הקוגניטיביים והנפשיים של החיילים שנפגעו. חלק מן התסמינים שדווחו נמצאו הולמים את ההגדרה הקלינית של "פגיעה minimal ) מוחית טראומטית קלה" או של "הפרעה (traumatic brain injury

הקלינית בעקבות חשיפה לגלי הדף. בסדרת ניסויים שביצעו אמיתי צוקרמן, דוקטורנט מן הפקולטה למדעי הבריאות שהודרך על-ידי פרופ' חגית כהן, ועומרי רם, דוקטורנט מן המחלקה להנדסת מכונות שהודרך על-ידי פרופ' אורן שדות, נחשפו חולדות לתנאי פיצוץ בעוצמה נמוכה מאוד, לאחר שננקטו אמצעי ביטחון מתאימים לשמירת חייהן. המערכת הניסויית, פרי פיתוחו של פרופ' שדות, מייצרת גל הדף חלש בעל תכונות תרמו- דינמיות הדומות לפיצוץ מטען חומר-נפץ – הוא כולל את פרופיל הלחץ, הבזק האור ועוצמת הרעש. גל ההדף נוצר על-ידי פיצוץ חוט-תיל מתכתי. בניגוד למודלים הקיימים, במודל זה נעשה שימוש בחיות שאינן מורדמות, ובכך מחקה המודל בצורה מדויקת יותר את תנאי החשיפה לגל הדף. תגובות החולדות לפיצוץ ולגל ההדף נבחנו במדדים המתארים תגובות נוירולוגיות, תגובות חרדה ודיכאון, תגובות קוגניטיביות הקשורות לתהליכי למידה וזיכרון, וכן נערכה הדמיה מוחית (magnetic resonance imaging - MRI ) לבחינת שינויים מוחיים מורפולוגיים. Journal במאמר שפרסמו בכתב-העת

חשיפה לפיצוץ חומרי-נפץ מוכרת היטב ללוחמים בצבאות העולם ולאוכלוסייה האזרחית הנחשפת לפיגועי טרור. אזרחים וחיילים הנמצאים בסביבת פיצוצים נחשפים לסיכון של פגיעה פיסית או פגיעה נפשית טראומטית בגלל גל ההדף. כשחומר-נפץ מתפוצץ נוצר גל הדף, הגורם לעלייה מהירה של לחץ האוויר ואחריה דעיכתו האיטית עד שנוצר לחץ שלילי (תת-לחץ). התהליך קצר מאוד - מספר מאיות השנייה (תלוי בסוג המטען). השפעות גלי ההדף הנובעות מן הפיצוץ תלויות במשתנים רבים: סוג המטען, המרחק מן הפיצוץ, הטווח שבו נע גל ההדף, מיתאר הסביבה (מקומות פתוחים או סגורים), זווית הפגיעה, ועוד. בשנים האחרונות התרכזה תשומת- הלב המדעית בהשפעות הקליניות של השקיעה 2007 פגיעות גלי הדף. משנת 900- מחלקת ההגנה של צבא ארה"ב כ מיליון דולר במחקר פגיעות ההדף. התברר מן הלוחמים שחזרו משירות 40%- שכ מיליון 2.7- צבאי בעיראק ובאפגניסטן (כ חיילים אמריקאים שירתו במדינות האלה ) ולא נפגעו פגיעה 2014-2001 בשנים גופנית ישירה דיווחו על קשיים קוגניטיביים,

post-traumatic) פוסט-טראומטית" , או את שילוב שתי (stress disorder ההפרעות גם יחד. להבחנה קלינית ברורה בין שתי ההפרעות יש חשיבות רבה כשבאים לקבוע אסטרטגיה טיפולית ושיקומית יעילה. שיתוף פעולה בין הפקולטות להנדסה ולמדעי הבריאות הוביל לשיתוף מדעי בין שני חוקרים מובילים בתחומם: פרופ' חגית כהן, ראש יחידת המחקר לחקר מצבי דחק וחרדה בפקולטה למדעי הבריאות, ופרופ' אורן שדות, ראש מעבדת המחקר לגלי הדף בפקולטה למדעי ההנדסה. השניים פיתחו מודל ניסויי חדשני להדגמת הבעיה

מחקר בין תחומי | 6

קולות מן העבר סלילי קול נדירים של דוד בן-גוריון אותרו במבצע בלשי, וסינכרון שלהם עם סלילי תמונה יאפשר להשלים סרט דוקומנטרי על חייו של "הזקן"

מודל חדשני, פרי פיתוח של חוקרים מן הפקולטה למדעי ההנדסה ומדעי הבריאות, יסייע להערכת נזקי פגיעות ראש קלות בעקבות חשיפה לגלי הדף

ד"ר עדי פורטוגז מציג את הסלילים הנדירים. בצילום הקטן: מלקולם סטיוארט

1968 מלקולם סטיוארט הוא במקצועו איש סאונד, יהודי בריטי שגר בלונדון. בשנת הוא היה חלק מצוות הפקה שערך ריאיון אישי עם דוד בן-גוריון בשדה בוקר. במשך שש שעות, שנפרשו על פני שלושה ימים רצופים, הוא הקליט ריאיון אישי אינטימי עם המנהיג שפרש חמש שנים קודם מראשות הממשלה. סלילי הקול נתרמו לבסוף לארכיון בן-גוריון והופקדו בו למשמרת. ארבעים וחמש שנים לאחר מכן החלו המפיקה והעורכת יעל פרלוב והמפיק ובמאי- הקולנוע יריב מוזר בהכנות להפקת סרט דוקומנטרי חדש על "הזקן". במסגרת זו הם " - סרטו העלילתי של חתן פרס ישראל לקולנוע הבמאי דוד 42:6" שיחזרו את הסרט פרלוב, אביה של יעל. מ"מ ובהם תיעוד הריאיון 35 בארכיון שפילברג בירושלים נמצאו לאחרונה גלגלי פילם של מלקולם סטיוארט עם בן-גוריון, שהסתבר שנעשה כתחקיר לכתיבת התסריט של נמצאו ללא סלילי 1968 הסרט שביים פרלוב. גלגלי התמונה של אותו ריאיון משנת הקול, וגם חיפוש נרחב אחריהם לא הצליח לאתרם. לבסוף, לאחר עבודת בילוש דקדקנית, הצליחו יעל פרלוב ויריב מוזר להגיע אל מלקולם סטיוארט בלונדון, לקבל את ברכתו לסרט החדש ולהתבשר שאת סלילי הקול הוא תרם לארכיון בן-גוריון. הסלילים הנשכחים הועברו לידי יעל ויריב, עברו תהליך של דיגיטציה לשימור ולשימוש וסונכרנו עם סלילי התמונה. הסרט הדוקומנטרי הוא עכשיו בשלבי עריכה של הטלוויזיה בכבלים. 8 אחרונים ובקרוב יוקרן בערוץ "הסיפור המרגש הזה, הכמעט בלשי, ממחיש כמה חשובה הייתה תרומתו של מלקולם סטיוארט למורשתה ולתולדותיה של מדינת ישראל", אומר ד"ר עדי פורטוגז, הממונה על תשתיות המידע ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות'. שעות ריאיון אינטימי נדיר עם האב המייסד של מדינת 6- "בלעדיה, קרוב לוודאי ש ישראל היו עלולות להיגנז לעד". ולא זו בלבד: משחודש הקשר עם סטיוארט, וסלילי הקול של הריאיון עם בן-גוריון נמצאו, הוא העביר למשמורת בארכיון בן-גוריון גם סלילי קול של עשרות הרצאות מפי מלומדים חשובים וידועי שם, בהם פרופ' ישעיה ברלין, פרופ' יוסף בן-שלמה, פרופ' עמוס פונקנשטיין ורבים אחרים. גם הסלילים הללו יעברו דיגיטציה ויועמדו לרשות החוקרים והמתעניינים.

הראו החוקרים כי of Neurotrauma תוצאות המודל תומכות בהשערה כי חשיפה לגל הדף יחיד בלחץ נמוך עלולה לגרום תסמינים קוגניטיביים-מנטליים ארוכי-טווח. פרופ' חגית כהן ופרופ' אורן שדות מסכמים: "התוצאות שהתקבלו הראו כי רוב החולדות שנחשפו לגל ההדף לא הדגימו תופעות נוירולוגיות, התנהגותיות או קוגניטיביות חריגות (כלומר, לא הושפעו כלל מן החשיפה לגל ההדף). רוב החולדות שהדגימו תסמינים התנהגותיים דמויי פוסט-טראומה הדגימו גם תסמינים המדמים פגיעה מוחית טראומטית ), כלומר הדגימו את שתי 66.6%( קלה התסמונות. מבחינה סטטיסטית נמצא קשר בין שתי התסמונות האלה. "האם פגיעה מוחית טראומטית קלה היא גורם סיכון להתפתחות תסמונת פוסט-טראומטית בעקבות גל הדף? מהו טיב הקשר בין התסמונות? ואיזה טיפול מתאים להן, ומתי? אלה הן השאלות שאנחנו מנסים לענות עליהן. שימוש במודל המחקרי שלנו יוכל לתרום להבנת הפתופיזיולוגיה של תסמונות אלה ולקביעת אסטרטגיה שיקומית מתאימה ויעילה לטיפול בהן".

7 | אבג

נכנסים לכם לוורידים

קבוצה מן המעבדה לרובוטיקה אוטונומית של המחלקה להנדסת חשמל פיתחה טכנולוגיה להחדרה מדויקת של מחט באמצעות רובוט. המערכת מסוגלת למצוא כלי-דם ולזהות אותם בתוך הגוף. אז מי מפחד ממזרקים?

ארה"ב ואוניברסיטת בן-גוריון שמחזיקים קרן פיתוח משותפת. בראש הפרויקט עומדים פרופ' הוגו גוטרמן, מן המחלקה להנדסת חשמל, וד"ר דניאל פון אלמן, מנהל המחלקה לניתוחי בית-החזה וניתוחים כלליים בבית-החולים לילדים בסינסינטי. להובלת פרויקט המחקר גייס פרופ' גוטרמן שני סטודנטים, טל פיטרמן ויועד גריזים, המגיעים כל אחד מרקע ומתחום אחר. בהנדסת מכונות, הוא BA טל פיטרמן, . בפרויקט הנוכחי הוא אחראי על 29 בן הפן המכאני של פיתוח המכשיר הרפואי. הוא מספר: “מישהי מאוד קרובה אליי חלתה במחלת הסרטן ונאלצה לעבור בדיקות ביופסיה חודרניות, והיה קשה לי לראות אותה סובלת. אני מאמין שבאמצעות המכשור הרפואי שלנו יהיה אפשר להקל את התהליך במידה ניכרת על-ידי הקטנת מספר הפעולות החודרניות שיש לבצע". , גר בבאר 1+ , נשוי 28 יועד גריזים, בן שבע ומסיים את לימודי התואר הראשון בהנדסת מחשבים. הוא אחראי על החומרה והתוכנה במערכת. “הפרויקט הזה הופך חלום שלי למציאות. בזמן שהייתי קצין קרבי בצבא היו החובשים בצוות שלי מתאמנים עלינו בפתיחת וריד. אני זוכר שפעם בשבוע היינו יושבים בשורה

והחובשים היו מתחרים ביניהם מי יצליח לפתוח יותר ורידים בעיניים עצומות. זו הייתה חוויה מכאיבה, אני זוכר אותה היטב עד היום", מספר יועד. “כל מי שעשה אי פעם בדיקת דם בוודאי זוכר איך במשך דקות ארוכות האחות חיפשה את הוריד, ותוך כדי כך גרמה לו כאבים והשאירה לו סימנים סגולים. זוהי פשוט מתנה לתכנן מערכת כזאת". המערכת החדשה מדויקת מאוד ומצליחה לפגוע במטרות. הרובוט מורכב מכמה מערכות: זיהוי ועיבוד תמונה בטכנולוגיית אולטרסאונד, מערכת מנועים וחיישנים מתקדמת, ומחשב מערכת המנהל את הרובוט בזמן-אמת. גם פרופ' גוטרמן, שהוא מומחה לרובוטים אוטונומיים ועיבוד תמונה מתקדם, מרוצה מן התוצאה: “המערכת הזאת היא פריצת דרך בתחום הרובוטיקה הרפואית. טכנולוגיה כזאת יכולה לשמש אותנו במגוון רחב של תחומים, מבדיקות דם פשוטות ועד דגימות עומק וניתוחים מורכבים". והוא מוסיף: “יועד וטל יצרו כאן צוות מולטי-דיסציפלינארי ייחודי המפתח פרויקט-דגל באוניברסיטה. הם עובדים כבר שנתיים וחצי והגיעו לתוצאות מרשימות. אני מקווה שבקרוב נראה את המוצר בבתי-החולים". בצוות הפיתוח של יועד וטל שותפים

שיטות קליניות מודרניות רבות כרוכות בחדירה פולשנית לגוף דרך העור לשם אבחון או לטיפולים מקומיים. בהליכים אלה התקני צינור דקים, כגון מחטים, צנתרים ודומיהם, מוכנסים לגוף דרך רקמות רכות. יש מספר אופציות לשימוש כזה במחט: הרדמה אזורית, דגימת דם, נוירוכירורגיה, ברכיתרפיה. בתהליך הזה יש הרבה דיווחים על אי-הצלחות: החדרת מחט שלא פוגעת במטרה, ניקוב עורקים, התעקמות המחט. והנה, מסתמן פתרון לבעיה הכאובה: מכשיר רובוטי אוטומטי יוכל להוריד בצורה דרמטית את אחוזי ההחטאה ולהעלות את הסיכוי לפגיעה נכונה ב"ניסיון הראשון". השימוש במערכת הרובוט גם עשוי להוריד את כמות הסיבוכים והזיהומים. בנוסף לכך ייחסך זמן רפואי יקר. הטכנולוגיה הקיימת כיום מסתמכת על מיומנותו של המפעיל ועל ניסוי וטעייה לתיקון מיקומן של מחטי ההזרקה, אפילו כאשר ההנחיה נעשית באמצעות שיטות מודאליות הכוללות הדמיה. כאשר שגיאות כאלה מתרחשות במצבים קליניים, הפתרון המקובל הוא הוצאה מלאה של המחט והכנסתה מחדש. הפיתוח החדש הוא פרי שיתוף של בית-החולים לילדים בסינסינטי שבאוהיו,

מחקר רפואי | 8

מחקרים לעזרת הנשים

מפתחי הטכנולוגיה להחדרה מדויקת של מחט. < מימין לשמאל: יועד גריזים, טל פיטרמן ופרופ' הוגו גוטרמן

פרופ' אשר בשירי, מן הפקולטה למדעי הבריאות, פועל לקידום המחקר והטיפול בנשים הסובלות מתופעת ההפלות החוזרות

לאחר שנים לא מעטות שבהן נושא ההפלות החוזרות "הוזנח" מבחינה מחקרית הוביל לאחרונה פרופ' אשר בשירי, חבר סגל הפקולטה למדעי הבריאות, מהלך חשוב לקידום המחקר, האבחון והטיפול בנשים הסובלות מתופעה זו: הוא יזם ואירגן כנס עולמי ראשון בנושא ההפלות החוזרות. הכנס התקיים בקאן שבצרפת והשתתפו בו מאות מומחים מדינות בעולם. ביניהן: סין, איראן, ערב הסעודית, כוויית, עיראק, ומצרים. "הנציג 60- מ מערב הסעודית גילה עניין רב בנתונים שהצגתי וניהלתי איתו דיאלוג מעמיק; עם נציג איראן החלפתי מילות נימוסין", סיפר פרופ' בשירי, מנהל מחלקת יולדות ג' במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. הפלה ספונטנית היא חוויית אובדן קשה לאישה. רוב ההפלות האלה מתרחשות להריון). שיעור האובדנים של הריונות בודדים 12- בטרימסטר הראשון (עד סוף השבוע ה ואילו שיעור ההפלות החוזרות, המוגדרות כשתי 15%-12% המאובחנים קלינית הוא .5%- להריון, הוא כ 20- הפלות רצופות או יותר עד השבוע ה הגורמים להפלות חוזרות הם רבים: הפרעות כרומוזומליות בעובר, גיל מבוגר של האם, הפרעות כרומוזומליות אצל אחד מבני הזוג, מחלות-רקע של האם - קרישיות-יתר, הפרעות מבניות ברחם, ועוד. עם זאת, במחצית מן המקרים לא ניתן לאתר גורם ספציפי להפלות החוזרות. בכנס הוצגו מחקרים חדשניים בתחום. מחקר אחד תיאר מאפיינים של נשים שעברו הפלות חוזרות והן סובלות ממומים ברחם. לאלה מהן שעברו ניתוח קיסרי מומלץ לבצע מעקב קפדני בהריון החדש. יש נשים שסובלות גם מבעיות של אי-פוריות - כשמטפלים להגיע ללידת חי בהריון הבא, לעומת 4.7  בהן בתכשיר נוגד קרישה קיים סיכוי גדול פי נשים ללא טיפול כזה. המחקר גם שפך אור על ההיבטים החיסוניים כאחד המנגנונים הקשורים בהפלות חוזרות. "האיכות האקדמית הגבוהה של עבודות המחקר שרופאי סורוקה הציגו בכנס מאפשרת לקדם ולפתח את המחקר בתחום, בשיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים מכל העולם", סיכם פרופ' בשירי.

גם שני סטודנטים למדעי המחשב וסטודנטיות לעיצוב תעשייתי. תומר דובקין ואליהו משהדי, המסיימים את לימודיהם במדעי המחשב, שותפים לפיתוח המערכת. תומר פיתח את תחום עיבוד התמונה, כך שהמערכת תדע לזהות את הוורידים הרלוונטיים ותמליץ לרופא על הוריד המתאים. תומר מכנה זאת של הורידים". אליהו פיתח את GPS ה-" ממשק המשתמש, שיתאים למקצועות הרפואה ולבתי-החולים. בפרויקט משתתפות גם סטודנטיות . H.L.M לעיצוב תעשייתי ממכללת שבבני-ברק. יועד, יוזם שיתוף הפעולה איתן, מספר: “רצינו שכל אחות וכל רופא יצליחו להפעיל את המערכת בקלות. הבנו שאנחנו זקוקים לעזרה בנושא הנדסת אנוש, ומכאן החיבור עם הסטודנטיות לעיצוב תעשייתי". טל מספר: “תכנון ידית- האחיזה וחיבור החלקים החד-פעמיים, כגון המחט הסטרילית, למערכת, בוצעו על-ידי הסטודנטיות לעיצוב. כשאתה מפתח מוצר שנועד לשימוש בתחום הרפואה, אי אפשר להתפשר על מוצר הנדסי בלבד. הנדסת אנוש ועיצוב הם קריטיים". את הפיתוח מלווה מבחינה רפואית ד"ר דניאל פון אלמן. “המכשיר משפר את הדיוק בכמה הליכים רפואיים פולשניים תוך הפחתת רמת המומחיות הנדרשת, ובכך מפחית את העלויות הנלוות להכשרה הקיימת", הוא אומר. “אחד האתגרים הקשים של רופאים הוא לקחת רעיון שנרשם ‘על גבי מפית בקפיטריה' ולרתום אותו למאמץ פיתוח מתואם. בית- החולים לילדים בסינסינטי סייע ליצור את התשתית לתרגום רעיונות טובים למוצרים". המיזם מנוהל על-ידי ‘מרכז הילדים סינסינטי למסחור טכנולוגיה' ו'ב.ג. נגב טכנולוגיות בע"מ', חברת-היישום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחקר חובק עולם. פרופ' אשר בשירי עם גינקולוגיות מסין

9 | אבג

בית-הקולנוע שאגודת הסטודנטים מפעילה בניהולן של שירה לבקוביץ' )מימין( ומירי קוגן איזה אולם מופלא | שנה להיווסדו 40 מציין ההצגה הכי טובה בעיר

סינמה פרדיסו שלי שירה לבקוביץ', מנהלת סינמה 'נגטיב', פתח-תקוואית במקור, היא סטודנטית שנה ג' במחלקה לניהול מלונאות ותיירות. לעשייה הקולנועית היא נחשפה בזכות אחיה, שלמד קולנוע במכללה האקדמית ספיר. "צפיתי עם אחי בסרטים ויחד ניתחנו אותם", מספרת שירה על שורשי ההיסטוריה הקולנועית שלה. "התעמקנו בנושא של זוויות צילום, תאורה ובימוי. בסרטים שאחי ביים הייתי 'נערת מים', וכך נחשפתי לעשייה שמאחורי הקלעים". על איזה סרט תמליצי לקוראינו? . הדמויות בסרט מוצגות מזוויות שונות, וזהו סוד קסמו. American Beauty על אפשר לצפות בסרט הזה בכל גיל ולהזדהות עם אחת הדמויות בהתאם לגילך. הבמאי סם מנדס מצליח לחשוף בשעה וחצי את נבכי נשמתן של כל אחת משבע הדמויות הראשיות, והצופים לא מתייגעים אפילו לרגע אחד. ראיתי את הסרט הזה עשרות פעמים, אני יודעת לדקלם אותו בעל-פה". ומי השחקן שהרשים אותך במיוחד? "ברוס ויליס. זהו שחקן שיכול לגלם מגוון רחב של דמויות. היום הוא קצת הוריד פרופיל, אבל אצלי הוא נכלל ברשימת השחקנים האלמותיים". ז'אנר קולנועי שאת מתחברת אליו? "אני מתחברת לכל הז'אנרים. כל העניין הוא לדעת לעשות סרטים טובים. סרטי אימה מדברים אליי פחות". ספרי לנו על השלבים שעברת עד למינוייך למנהלת 'נגטיב'. "את דרכי בקולנוע התחלתי לפני שנתיים וחצי כסדרנית, קסם לי האופי של 'נגטיב'. לראשונה שמעתי עליו מאחותי הגדולה שלמדה באוניברסיטת בן-גוריון שנים לפניי. היא שיבחה את 'נגטיב' ואמרה שזהו מקום הבילוי המועדף עליה. 14 כשנפתחו המכרזים השונים ניגשתי לתפקיד סגנית מנהל הקולנוע, ואחרי כשנה ניגשתי למכרז על תפקיד המנהלת". כיצד מתייחסת סביבתך הקרובה לעיסוקך? "חבריי הטובים מכבדים את המקום. מובן שאחי שמח מאוד כשזכיתי במכרז. מיום שנכנסתי לתפקיד מופנות אליי בקשות רבות להציג סרט זה או אחר. אני משתדלת להתחשב בכל הבקשות". את מתכוונת להשתלב בסיום לימודייך בתעשיית הקולנוע? "עדיין לא גיבשתי החלטה לגבי עתידי המקצועי. בכל מקרה, את התקופה הזאת אזכור כאחת התקופות המעניינות והיפות בחיי".

כמה טוב שיש חיים לצד האינטרנט והיו-טיוב. בעוד שבתי-קולנוע רגילים נזכרים בערגה בתקופה שקדמה לעידן של ריבוי ערוצים בטלוויזיה, מנהלות 'נגטיב' – שירה לבקוביץ' (מנהלת ראשית) ומירי קוגן (סגנית מנהלת) - מתקשות להתמודד עם ההצפה של אולמותיהן בצופים. 40- התופעה הזאת אובחנה כבר לפני כ שנה, כשבית-הקולנוע באוניברסיטת בן- גוריון פתח לראשונה את שעריו. אין כמעט סטודנט, עובד אוניברסיטה או בוגר שלא ראו סרט ב'נגטיב'. זה ארבעה עשורים, פעמיים מדי ערב, עשרה חודשים בשנה, מוצגים ב'נגטיב' סרטים חדשים וגם קלאסיקות מן העבר. מושבים 250 שני אולמות, שבכל אחד מהם מרופדים, משמשים במשך היום כאולמי- הרצאות, ועם רדת החשכה הם הופכים לבית-קולנוע לכל דבר ועניין: מערכת סאונד ומסכים מתקדמים, סרטים באיכות , ומזנון במחירים נמוכים. סטודנטים HD יכולים לקנות מנוי שנתי במחיר מצחיק או כרטיס חד-פעמי במחיר מוזל. מספר ,1000- המנויים השנתי של 'נגטיב' הוא כ אלף. 20- ומספר הצופים בשנה הוא כ

מעורבות בקהילה | 10

שדרות בן-גוריון,

לג'ף גרין, הממונה על המידע ועל כספי התרומות במחלקה לתורמים ושוחרים, יש כשרון כתיבה יוצא דופן: כל שנה לפני חג פורים הוא מחבר תסריט המציג את סיפור מגילת אסתר על בסיס מוסיקאלי, מה שנקרא בלשון העם "פורימשפיל". באנגלית. פינת ברודוויי

כמענה למגוון הטעמים וההעדפות של הקהל האיכותי המגיע ל'נגטיב' סיפקו מנהליו ומנהלותיו מופעים לפני סרטים רבים ובמהלכם. למשל, ל"מופע הקולנוע של רוקי" נלווה כבר כמה שנים צוות של רקדנים, המתאמים את תנועותיהם עם ההתרחשויות על המסך. לחובבי ז'אנר האנימציה הוקדש בעבר שבוע שבו ריצדו על המסך הגדול הדמויות המצוירות, האהובות על רבים מאיתנו. בדומה לכך יכולתם להתרשם מרעמתו של מלך האריות ומן הגרדרובה של כיפה אדומה. לא קופחו גם מעריצי "מועדון הסרט המופרע", ו"ידידי הסביבה" בלעו במבטים משתוקקים את הסרטים שהוצגו במסגרת "מועדון הגמל הירוק", שבינתיים סיים את פעילותו. ספיישלים היו והם עדיין חלק בלתי-נפרד מן ההווי הקולנועי בקמפוס. קצת לפני טקס הענקת האוסקר בפברואר מקרינים ב'נגטיב' סרטים שזכו בפרס היוקרתי הזה, ובהתקרב יום העצמאות "טועמים" שוב ושוב סרטי בורקס. בצמוד ליום האהבה מקדישים ערב או שניים לז'אנר הרומנטי. מדי פעם איפשרו לצופים לבחור בעצמם סרטים, דרך אתר האינטרנט של 'נגטיב' המופעל על-ידי אגודת הסטודנטים. מדובר בסרטים נדירים, לעיתים כאלה שלא ממש פוצצו את הקופות. כל מי שסרט מסוים נצרב בתודעתו, ושנדמה היה לו שגם אחרים עשויים ליהנות ממנו, היה יכול להזמין את הסרט, ובדרך כלל נענה בחיוב. עם ראש טוב על הכתפיים ומיומנות שיווקית אפשר להתמודד בכבוד עם האתגרים שמציב היו-טיוב. באולם- הקולנוע הסטודנטיאלי מדווחים על תופעה מרתקת - "חוזרים לרטרו". לחם ושעשועים, לחם ועבודה: 'נגטיב' מספק תעסוקה לסטודנטים – עובדים בו סטודנטים בתפקידי מנהלים, סדרנים, 13 מקרינים ומוכרים במזנון. מדי פעם מתפרסמות הצעות עבודה בלוח "דרושים" של אגודת הסטודנטים ובעמוד הפייסבוק שלה. המעוניינים להתנסות בעבודה באולם המופלא מוזמנים לעקוב אחריהן.

מופע הבכורה מועלה לפני קהל המתפללים בבית-הכנסת "רמב"ם" בבאר שבע, ואחריו נהנים מן הפורימשפיל הזה קהלים רבים בארץ ובתפוצות. במופע האחרון השתתף פרופ' זאב סילברמן, חוקר מן המחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית באוניברסיטת בן-גוריון. "רוב התסריטים מבוססים על הצגות מפורסמות מברודווי", אומר ג'ף, "אבל יש גם סוגים , או סרטי וולט דיסני". Queen אחרים, כמו שירי החיפושיות, שירי להקת מה משך אותך לתחום הזה? . וגם המוסיקה. אני יליד ארה"ב, 4 אן 3 "ההומור. כתבתי שירים מצחיקים כבר בגיל ובפורימשפילים האלה אני משלב בעטיפה הומוריסטית את ההצלה המופלאה של עם ישראל עם מוסיקה נהדרת מסרטים אמריקניים". מי המודל שלך לחיקוי בתחום כתיבת התסריטים? ל ינקוביץ, שכתבו גרסאות שלהם לשירים מפורסמים". ַ "אלן שירמן ו-וירד א הורדות של תסריטים. בחודש 10,000- ג'ף הקים אתר אינטרנטי ועד עתה נצפו בו יותר מ הורדות! 1,162 האחרון בלבד היו http://purimshpielsrus.blogspot.com כתובת האתר היא עשה לך רב פירוז מעביר שיעורי תורה ונותן הדרכות למצטרפים חדשים לחיק העדה הקראית ולזוגות הנישאים במסגרתה. פעילותו הרוחנית מתבצעת במושב רנן שבצפון מערב הנגב. "אני משתדל לקדם את נושא הפלורליזם ביהדות ולהגביר את מודעות הציבור ליהדות הקראית", הוא אומר. שנה באור יהודה למשפחה קראית מסורתית. לאחר 44 משה פירוז נולד לפני שהשתחרר מצה"ל עבד שנים אחדות בחברות מחשבים ותקשורת. את התואר הראשון בהנדסה גרעינית סיים באוניברסיטת בן-גוריון, ובמקביל התחיל את לימודיו במסלול ההכשרה לרבני העדה. "השילוב בין לימודי פיסיקה ומתמטיקה ובין לימודי התורה והפילוסופיה חיזק בי את תחושת השליחות כלפי בני עדתי", אומר רבה הראשי של הקהילה הקראית העולמית. פירוז סיים תואר שני במסלול ניהול והנדסת בטיחות, והוא לומד לדוקטורט בהנחייתו של פרופ' דניאל לסקר מן המחלקה למחשבת ישראל. פעילותו האקדמית זיכתה אותו בפרסים חשובים, ביניהם 'פרס מרכז חיים הרצוג ), ו'פרס קרן וידר מכון בן-צבי על שם פרופ' 2014( ' לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה ). בשנים האחרונות הוא חבר הוועדה המייעצת של כתב-העת: 2014( ' נפתלי וידר המתפרסם באוניברסיטת פוזנן שבפולין. Karaite Archives תחושת שליחות, משה פירוז משה פירוז, איש המחלקה למדעי המחשב, נבחר לאחרונה בפעם השנייה לכהונת הרב הראשי של העדה הקראית העולמית. את תפקידו הוא ממלא בהתנדבות.

11 | אבג

פרויקט חייה

דרך ארוכה ומרתקת עברה ורדה שושן-ברמץ עד למינויה למנהלת המכון הלאומי עם סיום | לביוטכנולוגיה בנגב תפקידה היא מביטה לאחור בגאווה וצופה לעבר העתיד בהתלהבות

המחקר התמקד במיטוכונדריון, הממלא תפקיד מרכזי לא רק בייצור האנרגיה בתא אלא הוא שולט גם על המוות המתוכנת של התא - אפופטוזיס. במילים אחרות: התא נשמע לעקרון הביולוגי שלפיו "מוטב למות מאשר לטעות". מחקרה פורץ-הדרך הוביל לפיתוח אסטרטגיות חדשות להרס סלקטיבי של תאי סרטן. לדבריה, "הוא פותח אפשרויות חדשות לטיפול בכל סוגי הסרטן". המחקר הזה נתמך על-ידי מימון של כשלושה מיליון דולר שנתנו גופים רבים: הקרן הלאומית למדע, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן, תרומה נכבדה שתרם מדען אמריקאי, ותרומה של איש-עסקים מבאר שבע, ירוחם עזרא ז"ל. אישור נוסף למצוינות המחקרית של פרופ' שושן-ברמץ סיפקה 'האגודה ללוקמיה ולימפומה בארה"ב' בהעניקה לה מענק- אלף דולר. 600 מחקר בסך כבר בשלב ההקמה של המכון הלאומי לביוטכנולוגיה הבינה ורדה שהיא חייבת לשמש דוגמה ביישום מטרות המכון, ביניהן פיתוח מחקר יישומי ומיסחורו. לכן התמקדה בפיתוח אסטרטגיות חדשות לטיפול בסרטן, ובשלוש השנים האחרונות גם באסטרטגיות לטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון אלצהיימר. מחקר זה הביא פטנטים, שחלקם כבר אושרו. 14 לרישום מאמרים בכתבי- 150- נזקפים לזכותה כ עת מקצועיים חשובים. במשך השנים היא זכתה במענקים ופרסים רבים, ביניהם 'פרס ברגמן' של הקרן הדו-לאומית למדע, מענק על שם חיים סלומון, ממייסדי חברת 'טבע', 'פרס הסטרין' מטעם האגודה הישראלית לביוכימיה, 'פרס באר שבע למצוינות' לשנת בתחום המדע והמחקר. 2006

לא היה מתפתח ופורש כנפיים". פרופ' שושן-ברמץ ליוותה את הקמת הבניין במשך כארבע שנים, משלב התכנון ועד האכלוס, והיא מרוצה מן התוצאה: "רצינו לבנות מכון מחקר שיענה על כל הצרכים של המדענים מבחינת מעבדות, משרדים, חדרי ציוד וחדרי ישיבות. עשינו זאת לאחר שהפקנו לקחים מטעויות שנעשו בבניין הקודם". צריך להשקיע בקריירה " וגם בחיי המשפחה מבלי שתחום אחד יפריע לאחר. אמנם מדי פעם נאלצים לוותר, אבל הרי כל החיים בנויים על " פשרות וויתורים ההישגים הארכיטקטוניים כבודם במקומו מונח, אבל המשאב האנושי הוא שעושה את ההבדל. פרופ' שושן-ברמץ היא מדענית בעלת שם עולמי. לפני שמונתה לעמוד בראש המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, , מילאה שורת תפקידים בכירים 2006 בשנת שימשה 2004-2000 באוניברסיטה. בשנים כראשת המחלקה למדעי החיים. בתקופה זו עברה המחלקה למשכנה החדש וקלטה חברי סגל מעולים, כשהיא מתחרה במוסדות כמו מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית. בתחילת דרכה כמדענית התמקדו מחקריה של פרופ' שושן-ברמץ במנגנון ההפעלה והבקרה של תא השריר על-ידי גירוי עצבי. בחמש-עשרה השנים האחרונות

ורדה שושן-ברמץ כשפרופסור התבקשה להגיד כמה מילים לסיכום עשר השנים שבהן כיהנה כמנהלת המכון הלאומי ), היא אמרה NIBM לביוטכנולוגיה בנגב ( לנוכחים שגדשו את האודיטוריום: "רק בקשה אחת יש לי מכם - תשמרו על הבייבי ." NIBN שלי, טקס חנוכת הבניין החדש של המכון השתלב עם המחמאות והמילים החמות לגליקוביולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, אמר: "ורדה גייסה מדענים מעולים בקנה- מידה עולמי. היא חלוצה אמיתית, המנוע שדחף את הקמת המכון, המצויד בציוד החדיש ביותר בתחומי המחקר הרלוונטיים. הודות למסירותה הגענו עד הלום". הטקס התנהל בהנחייתו של פרופ' מוטי הרשקוביץ, המנהל בפועל של המכון, וכיבדו אותו בנוכחותם נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן, סגן נשיאת האוניברסיטה והמנכ"ל דוד ברקת, ועוד נכבדים. פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא האוניברסיטה לשעבר, היה אורח-הכבוד. הבניין החדש נושא את שמה של משפחת דה-פיצ'וטו, ונבנה בהשקעה של מיליון שקל. התורם עצמו, אדגר דה- 76 , הלך UBP פיצ'וטו, המייסד והיו"ר של בנק לעולמו זמן קצר לאחר חנוכת הבניין. בן היה במותו. כשנשיאת האוניברסיטה 86 השמיעה במהלך הטקס דברי שבח למייסד המכון, איש לא שיער שמדובר במילות פרידה ממנו. וכה אמרה הנשיאה: "אדגר דה-פיצ'וטו נמצא איתנו ברוחו. אלמלא חזונו לא היה קם הפרויקט האדיר הזה, ובלי נדיבותו האינסופית, חכמתו והחלטיותו הוא שהורעפו על החוקרת המצטיינת. פרופ' ריימונד א' דוויק, מנהל המכון

מדעי החיים | 12

פרופ' שושן-ברמץ היא מדענית "תוצרת בית". את לימודי התואר הראשון בביולוגיה היא למדה באוניברסיטת בן-גוריון בבניין שהיה פעם בית מלון – בית היאס. את התואר השני סיימה בהצטיינות בחסות משותפת של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון. את התואר השלישי, בביוכימיה, קיבלה ממכון וייצמן בהנחיה משותפת של פרופ' מרדכי אברון ז"ל ממכון וייצמן ופרופ' נון שביט ז"ל מאוניברסיטת בן-גוריון, שעליו היא מדברת בגעגועים. את נסיעותיהם המשותפות לסמינרים במכון וייצמן היא לא שוכחת: "הרבה ממה שלמדתי ממנו אז מימשתי כשניהלתי את המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי - לעשות ניתוח מדויק של העובדות". במסגרת הפוסט-דוקטורט הייתה ורדה שושן-ברמץ שנה אחת בארה"ב ושנתיים בטורונטו, קנדה, במימון מענקים למדענים- אורחים מטעם הקרן הקנדית לחקר הלב והמועצה למחקר רפואי של ממשלת קנדה. תוכלי לציין נקודות-ציון חשובות של המכון הלאומי לביוטכנולוגיה מיום הקמתו? "אציין כמה דברים חשובים שעשינו קלט 2007 ושאנחנו עושים עכשיו. משנת המכון מדענים שעשו פוסט-דוקטורט בחו"ל, באוניברסיטאות מובילות כמו , הארווארד, ג'ונס הופקינס, MIT סטנפורד, פירסמו חברי המכון 2009 , ועוד. משנת NIH מאמרים מדעיים בעיתונים מובילים 450- כ 12- בתחומם וגייסו ממענקים חיצוניים כ מיליון דולר. "הובלנו מחקר בכיוון יישומי שהוביל 'משפחות פטנטים' במדינות 35- לרישום כ שונות. הפטנטים כוללים גישות חדשות לטיפול במחלות כמו סרטן, מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירו-דגנרטיביות, מחלות מטאבוליות, וכן פיתוחים חלבוניים מהונדסים, ביו-מרקרים למחלת הסרטן וחיזוי יעילות הטיפול, חומרים אנטיביוטיים, ועוד. הוקמה החברה הראשונה 2011- "ב , המפתחת Pharma ViDAC של המכון, אסטרטגיות חדשות לריפוי מחלת הסרטן, ונחתמו מספר הסכמי מיסחור של

מניחים את אבן-הפינה לבניין המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. אדגר דה-פיצ'וטו (רביעי מימין) וראשי האוניברסיטה בעבר ובהווה. בצילום העליון: המכון הלאומי כיום

באקדמיה". מהו הסוד שלך – איך אפשר להיות גם מדענית, גם רעיה וגם אמא במשרה מלאה? "מילות-המפתח הן ארגון וניצול נכון של הזמן. צריך להשקיע בקריירה וגם בחיי המשפחה מבלי שתחום אחד יפריע לאחר. אמנם מדי פעם נאלצים לוותר, אבל הרי כל החיים בנויים על פשרות וויתורים. כיום הבנות שלי גדולות ועצמאיות, לאחר שהתנסו במדע ועשו תואר שני במדעי החיים. אחת מתמחה בכירורגיה פלסטית ב'אסף הרופא' והשנייה לומדת רפואה באוניברסיטת תל-אביב. אולי השתעבדותי למחקר הרתיעה אותן..."

טכנולוגיות שפותחו במכון. "המכון רכש ציוד מתקדם ובחלקו גם ייחודי, ששידרג את מחקרם של חבריו ושל כלל מדעי החיים והרפואה באוניברסיטת בן-גוריון ומשמש גם מדענים ממכון וייצמן, אוניברסיטת תל-אביב, ועוד. לא היה אפשר לבצע מחקרים מתקדמים ללא הציוד הזה. ולבסוף הוקם הבניין, המאגד בתוכו מדענים מעולים ותשתיות מחקריות, כפי שצוין לעיל". מורשתה של פרופ' שושן-ברמץ מתומצתת במילים הבאות: "אני מקווה שתאוצת המחקר והפיתוח שבה השארתי את המכון תימשך, והמכון יגיע להישגים שיאפשרו לו להמשיך להיות מופת

13 | אבג

עגבניות או לא להיות מאפייניהם של צרכני המזון האורגני בישראל מוצגים במחקרה של פרופ' פועה בר )בצילום(, מן המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי

המחקר בחן שתי שאלות: א. מה הם הגורמים המשפיעים על צרכן של מזון אורגני להיות כזה; ב. כמה מזון אורגני צורך צרכן כזה, ומה הן הסיבות לכך. המחקר התבסס על תשובות צרכנים ללא 250 לשאלונים שמילאו מגבלה של גיל, מגדר והיקף משק- הבית שלהם, כדי שייווצר מדגם מייצג של האוכלוסייה כולה. הממצאים מראים שאחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על צרכני המזון האורגני בישראל להיות כאלה נובע מדאגה לבריאות הסביבה ולא ממניעים של בריאות הפרט, וזאת בניגוד לממצאים שהתקבלו במחקרים אחרים בעולם. “תוצאות המחקר עשויות לעודד מתן תמריצים גם לציבור הקונים וגם ליצרני המזון להגדיל את כמות הצריכה והייצור של מוצרים אורגניים", אומרת פרופ' בר. והיא מוסיפה: “חשוב להדגיש כי מטרת המחקר לא הייתה לשכנע את הציבור לקנות מזון אורגני אלא לבדוק את המניעים של צרכניו, וכן לבדוק אם קיים כשל שוק המצריך התערבות ממשלתית". המחקר נעשה בשיתוף עם פרופ' ניר בקר ממכללת תל-חי, ד"ר צחי תבור ממכללת עמק יזרעאל, ולילי פרידלנדר, סטודנטית לתואר ראשון במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון, שביצעה את המחקר כעבודה סמינריונית. פועה בר, אקולוגית, היא פרופ' מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. את שלושת תאריה בביולוגיה סיימה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי התמחותה: אקולוגיה של הצמח, תגובת מערכות אקולוגיות להפרת האיזון (שריפות, כריתה ורעייה, מינים פולשים ושינויי אקלים) על-ידי האדם, שיחזור ושיקום מערכות אקולוגיות, שימור הטבע, ושירותי מערכת אקולוגיים.

המחקר הנוכחי שאף לאפיין את צרכני המזון האורגני בישראל ולבחון את הגורמים שמשפיעים עליהם לצרוך מזון אורגני. כמקרה בוחן נבחרו העגבניות, שהן "ירק" (על-פי ההגדרה הבוטנית עגבנייה היא פרי לכל דבר) המצוי כמעט בכל בית. הן גם המוצר האורגני הנמכר ביותר ברשתות- השיווק האורגניות הגדולות בארץ.

כמה פעמים שאלתם את עצמכם אם לא הגיע הזמן להפחית את גורמי הסיכון הנלווים לצריכת מזון רגיל. מחקר של פרופ' פועה בר, מן המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ועמיתיה, עוסק במאפיינים של צרכני מזון אורגני ובגורמים המשפיעים על צריכתו. ממצאי המחקר התפרסמו Journal of International Food & ב- .Agribusiness Marketing מזון אורגני הוא תוצר של גידולים הגדלים ללא שימוש בחומרי-הדברה מלאכותיים, דשנים סינתטיים, תרופות, הורמונים, הנדסה גנטית, חומרים משמרים, צבעי-מאכל וכו'. בגלל התהליכים והתשומות המלווים את תהליך הייצור של מזון אורגני, תפוקת החקלאות האורגנית קטנה יותר בהשוואה לתוצרת חקלאית רגילה.

טבע הדברים | 14

המוצר החדשני המאפשר החלמה של רקמת לב פגועה, פיתוח של פרופ' סמדר כהן

תגליות של שלושה מחוקרי האוניברסיטה מוצגות בנמל- התעופה בן-גוריון לצד עשרות פיתוחים מדעיים מישראל שהשפיעו על העולם

שימו לב

אומרת פרופ' ארד. "מחקרנו מקיף היבטים רב-תחומיים שונים: היבטים כימיים - המבנה והאפיון ההתנהגותי של המולקולה; היבטים פיסיולוגיים - אופן הייצור של הפוליסכריד (פחמימות שמורכבות ממולקולות רבות של חד-סוכר) על-ידי האצות; המסלולים הביוכימיים המעורבים בסינתזה; היבטים גנטיים ומולקולריים. קבוצתנו כוללת חברי סגל וסטודנטים לתארים מתקדמים. חשובה במיוחד תרומתה של עוזרת המחקר דורית ואן מופס. כולנו יחד ליווינו את הפיתוח שלב אחרי שלב מן המיליליטר הראשון ועד להקמת מפעל תעשייתי לגידול האצות, ייצור הרב-סוכר ופיתוח המוצרים. אחת משותפותינו היא חברה מן המובילות בעולם - 'אסתי לאודר'. יחד הקמנו מפעל לגידול והפקת המוצרים מן האצות בנגב המערבי. הפרויקט כלל רישום פטנטים רבים הקשורים בהיבטים טכנולוגיים ומסחריים הנוגעים למוצרים ולהפקתם".

מתגבש מנוזל לג'ל דווקא באזור הדרוש. בישראל בלבד מתאשפזים מדי שנה יותר אלף איש שעברו התקף לב, והמוצר 20- מ של פרופ' כהן עשוי להיות בעל השלכות חיוביות על סיכויי החלמתם. פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה, אמר בשעתו שמדובר במחקר מועיל לאנושות: "החומר שפיתחה פרופ' כהן מגיע לאזור בלב שלא מגיעה אליו אספקת דם, ושם הוא מעודד תאי דם ותאי שריר חדשים לצמוח ולייצר רקמה חדשה. זהו הישג מדעי כביר!". פרופ' ארד פיתחה שיטה חדשה לגידול האצות בקנה מידה תעשייתי. התנאים האקלימיים בנגב – עוצמות אור גבוהות, טמפרטורות גבוהות רוב השנה, חוסר מים וקרקע שאינה מתאימה לחקלאות - הם הזדמנות מצוינת לייצור חומרים ייחודיים בתעשייה הביוטכנולוגית של האצות. "אנחנו מתמקדים בהבנת מנגנוני הפעולה של האצה ורתימתם לשימוש אנושי",

בנמל-התעופה בן-גוריון מוצגת תערוכה ראשונה מסוגה של משרד המדע, פיתוחים 60- הטכנולוגיה והחלל - כ טכנולוגיים ותגליות מישראל שהשפיעו על העולם. על קיר ענקי באזור שמעבר לביקורת הדרכונים תוכלו להתרשם משלושה הישגים מדעיים של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון: מוצר חלוצי בתחום הטיפול במחלות לב המבוסס על חומר המופק מאצות ומרפא רקמת לב פגועה, פרי פיתוחה של פרופ' סמדר כהן מן המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה; חומרים בעלי ערך ממיקרו-אצות אדומיות ימיות שיוצרו על-ידי פרופ' שוש ארד (אף היא מן המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה); וזני עגבניות שיש להן חיי מדף ארוכים (חודש עד שישה שבועות), המסתמכים על מחקריו של יוסי מזרחי, פרופסור אמריטוס במחלקה למדעי החיים. המוצר שפיתחה פרופ' כהן פועל כפיגום שעליו יכולה לצמוח הרקמה החדשה, והוא

15 | אבג

חוקרת מפלנטה אח ת ד"ר שמרית ממן, עמיתת מחקר ומנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית, חושפת טפח מן המתרחש בין שמים וארץ

בעת לימודיה לתואר ראשון במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. משם המשיכה ללימודי התואר השני במחלקה לפיזיקה סביבתית ואנרגיה סולארית שבמכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין. התואר השני שלה עסק בבעיות מים במרכז אסיה ובמיפוי קרקעות חרסיתיות כעתודות מים בטורקמניסטן. "לאחר מכן הוצע לי לעשות תואר שלישי (שוב במחלקה לגיאוגרפיה) בנושא ימות החול של מרכז אסיה. את הפוסט-דוקטורט עשיתי בבית-הספר ללימודים מתקדמים על שם היימן קרייטמן, ובמקביל הייתי רכזת של 'קמפוס ירוק'". התמקדותה של שמרית בתחום החישה מרחוק, שכה ריתק אותה, החלה בשנה השלישית של לימודי התואר הראשון. בתואר השני כבר רכשה את המיומנויות המקצועיות הדרושות לנושא, ובתואר השלישי עמד לפניה אתגר לא פשוט –

תחום ההתמחות של ד"ר שמרית ממן הוא חישה מרחוק וגיאומורפולוגיה איאולית. עניין, אתגר והנאה מעולם המחקר דחפו אותה לתחום עיסוקה הנוכחי, כמו גם העובדה ש"אני חייבת כל הזמן לעשות משהו, להזיז דברים, להגיע להישגים", כהגדרתה. משחר ההיסטוריה מוטרדת האנושות באשר לנעשה מחוץ ל"שכונתה" - מעבר לכדור-הארץ. שתי הפלנטות הקרובות לנו ביותר – כוכבי-הלכת מאדים ונוגה – עוררו תמיד עניין מיוחד, בשל דמיונן הגדול לכדור-הארץ. חישה מרחוק היא טכנולוגיה המאפשרת לקבל מידע על גופים וחומרים ללא מגע פיזי מחיישנים הנישאים על-

ידי לוויינים וכלים מוטסים. בתחילת המילניום נחתם הסכם בין אוניברסיטת

בן-גוריון ובין סוכנות החלל האמריקאית נאס"א בדבר הקמת

היא הייתה החוקרת הראשונה המבצעת מחקר כזה במדינות פוסט-סובייטיות בשיטות תיארוך

מעבדה להדמאה פלנטרית אזורית במסגרת המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי. מאז ועד היום עוסקת המעבדה בחישה מרחוק של כדור-הארץ ושל פלנטות אחרות במערכת השמש. כחלק

מתקדמות. "'החוצפה הישראלית' שלי עזרה לי. לא קיבלתי 'לא' כתשובה, וכשאמרו לי שלא אצליח לבצע עבודת-שדה מקיפה

הצלחתי בדרכים יצירתיות". מהי פילוסופיית החיים שלך? "דרך ארץ קדמה לתורה".

מן ההסכם סיפקה נאס"א למעבדה נתונים המאפשרים ליצור תמונות המתעדות את פני השטח של הכוכבים נוגה ומאדים. במעבדה נאגרו נתונים, מפות גיאולוגיות של פלנטות קרובות ורחוקות ומידע למכביר. הוקמה בה גם תחנת קליטה ללוויינים הצופים בכדור-הארץ לצורכי מחקר סביבתי. לתחום החישה מרחוק נחשפה שמרית

איזה דמויות השפיעו עלייך במשך השנים? "המשפחה, המנחים והחברים הקרובים, הם הסביבה הכי תומכת שיש לי. הדמות המרכזית בחיי היא בן-זוגי ניצן. אנחנו יחד מגיל צעיר מאוד, שנינו למדנו כאן ב'בן- גוריון', ואנחנו ממשיכים יחד: מגדלים את

זרקור אישי

| 16

פולה שלא הכרתם

המשפחה ומתפקדים כזוג 'גיאו-פיזיקלי' - אני מהגיאוגרפיה והוא מהפיזיקה". איך את מסכמת את תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך?    "מבחינתי אוניברסיטת בן-גוריון זה הבית. יש כאן אוסף של אנשים מוכשרים וצנועים והעבודה איתם היא זכות. יש כאן המון אנשים שאני חייבת להם תודה". איך את משלבת חיי משפחה עם אורח- חיים של מדענית? "השילוב הזה דורש יכולת תמרון והתארגנות ויציאה מקיבעון חברתי. לשמחתי, בן-זוגי ואני עברנו יחד את כל התהליך – את כל התארים, כולל הדוקטורט, כך שבבית שוררת תמיד אווירת מחקר ולימודים. עם זאת יש אילוצים, כמו להשאיר בבית תינוק בן עשרה חודשים כשהיה עליי לצאת לעבודת-שדה. תודתי נתונה לסגל המינהלי והטכני ולסגל האקדמי של המחלקה לגיאוגרפיה על התמיכה האינסופית והעידוד, ועל המילים הטובות ב'משרד האימהות', שהיווה את הפעוטון "כמה דברים: העובדה שרואים בי עמיתה, האחריות שניתנה לי, ההזדמנות להוביל תהליכים, והדבר העיקרי הוא שפרופ' דן בלומברג, המשנה לנשיאת האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח, שהוא הממונה הישיר שלי, מאפשר לי לפעול בדרכי שלי. אני נהנית מחופש פעולה ויצירתיות ויכולה ליזום ולהעז, אפילו 'לחלום', כדי לבצע ולקדם דברים". לסיום, איזה טיפ היית נותנת לחוקרות צעירות שרוצות ללכת בדרכך? "בסופו של דבר, התהליך תלוי בך. הרבה דברים תלויים בהחלטה ובמחויבות אישית להחלטותייך. העבודה קשה אבל משתלמת". המחלקתי. זה לא מובן מאליו". מה נותן לך סיפוק בעבודה? 

פולה אוברוצקי, תלמידה לתואר שני במחלקה למינהל עסקים, היא המנהלת "אני מאמינה ב'הלל' וביכולתו | החדשה של ארגון 'הלל' באוניברסיטת בן-גוריון להשפיע לטובה על הסטודנטים בקמפוס", היא אומרת

הדיכוטומיה בישראל, שלפיה או שאתה יהודי או שאינך יהודי. לפי תפישתה ההגדרה של זהות יהודית לא יכולה להיות חיצונית; היא צריכה להיקבע על-ידי האדם עצמו – הוא שיחליט אם הוא שייך לעם היהודי ובאיזו דרך. זוהי גם הגישה הפלורליסטית כל סטודנט יכול למצוא את הדרך המיוחדת שלו להתחבר לעולם העשייה של 'הלל'. השנה, למשל, מעודדים בארגון יוזמה מוזיקלית מרגשת של הסטודנטים ליאון ארונסקי ואסתי אסיפוב, משתתפי תוכנית "פניקס". זוהי יוזמה להפגת הבדידות וגישור הפער הבין-דורי באמצעות מפגשים מוזיקליים עם עולים קשישים, חלקם ניצולי השואה ואנשים ששירתו בצבא הסובייטי במלחמת-העולם השנייה. במפגש הראשון הסטודנטים מרכיבים לכל קשיש רשימת השמעה לפי טעמו האישי, ובמפגש השני המוענק לו MP3 הם מפתיעים אותו עם נגן בליווי הוראות שימוש. באמצעות המוסיקה יכולים הקשישים לשתף את הצעירים בסיפוריהם ובחוכמת החיים שלהם, ובני הדור הצעיר מקבלים הצצה תרבותית לעולם עשיר שלא מוכר להם. הסטודנטים הם היוזמים והמובילים של הפעילות בקהילה. ראשת 'הלל' באוניברסיטה מסכמת ואומרת: "משמח אותי שבאוניברסיטת בן-גוריון פועל מרכז של 'הלל'. הארגון מלווה אותי בשנים המעצבות את זהותי והתפתחותי המקצועית. אני מאמינה ש'הלל' משפיע לטובה על הסטודנטים בקמפוס". של ארגון 'הלל', לפיה יש מגוון זהויות ודרכים שונות להתחבר לעם היהודי.

כבר בשנה הראשונה ללימודיה האקדמיים נשבתה פולה אוברוצקי בקסמיו של ארגון 'הלל'. היא טסה לבלארוס ולליטא כחברת משלחת מטעם הארגון, וכשחזרה ארצה העמיקה את פעילותה בו. היא השתלבה בצוות הרכזים של 'הלל', ובהמשך לימודיה לתואר ראשון במחלקה לפוליטיקה וממשל הובילה שתי תוכניות העוסקות בזיכרון השואה - "זכור וכבד", בתמיכת ועידת התביעות (ארגון עולמי הפועל למען ניצולי השואה), ו"פניקס", בתמיכת קרן 'ג'נסיס'. כיום היא מנהלת את מרכז 'הלל' במקביל ללימודיה. פולה היא סטודנטית לתואר שני במינהל עסקים ולומדת בתוכנית למנהיגות חברתית בשיתוף קרן מנדל. התוכנית פועלת תחת המטריה האקדמית של הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, והיא מכשירה ומקדמת מנהיגים עבור ארגונים ללא כוונות רווח (מלכ"רים) בישראל. כבת למשפחת עולים מברית המועצות לשעבר מפריעה לפולה "בדיקת הציציות" של דוברי הרוסית בארץ: "העלייה הרוסית הגיעה לארץ מטעמי ציונות; הוריי סבלו בצעירותם מאנטישמיות, סבתי ברחה מאוקראינה בגלל הנאצים, וסבי נהרג במלחמת-העולם השנייה כחייל בצבא האדום. אני יהודיה וזהותי היא רב-תרבותית - ישראלית-יהודית-רוסית. אני לא מבינה למה בישראל מתעקשים להחליט שעולים הם יהודים בהסתמך על יהדותה של האם. ברוסיה לאומיותו של אדם נקבעת על-פי מוצאו של האב, ובשני המקרים מדובר בסיטואציה מקוממת". בצה"ל שירתה פולה כמפקדת בקורס הגיור הצה"לי 'נתיב', ושם התקשתה לקבל את

17 | אבג

תראו מי בא לבקר בפברואר יום פתוח למועמדים לקראת 25- האוניברסיטה קיימה ב מועמדים, שהגיעו מכל רחבי 8000- שנת הלימודים תשע"ז. כ הארץ, גדשו את האוניברסיטה באותו יום, סיירו בקמפוס מרקוס וקיבלו מידע על תחומי המחקר ותוכניות הלימוד. כל המחלקות מכל הפקולטות היו מיוצגות ביום הפתוח, ונציגיהן הרצו לאורחים על תחומי הלימוד, ההתמחויות ודרכי הקבלה. את האירוע שהוכתר בהצלחה ארגנו מחלקת השיווק, בראשותו של שגיא מבקר בצילום: לנגר, ומינהל התלמידים בראשותו של נתן חיים. האוניברסיטה, ד"ר רון אבני, מסביר פנים למועמדים.

עבודתו המסורה של כרמל נוריאל, אחראי מבנים במחלקת המשק, זיכתה אותו בפרס מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה לעובדים מצטיינים לשנת תשע"ו. שבועיים לפני הענקת הפרסים היה במותו. לאחרונה הוא תועד בצילום 61 הלך כרמל לעולמו. בן קבוצתי עם שאר העובדים המצטיינים. יהי זכרו ברוך. בצל הידיעה העצובה על מותו של כרמל יוענקו פרסי נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה במאי ב"גן אודי". השנה 18- בטקס הוקרת מצוינות שיתקיים ב הכתירה הנהלת האוניברסיטה את מנשה טביבי, מנהל מחלקת מערכות מידע, כמנהל הבכיר המצטיין. בפרס הנשיאה זכתה מיטל מרעלי, הרכזת לענייני סטודנטים בבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן. מעיין קצב,  ממחלקת הסגל האקדמי הבכיר, זכתה בפרס סגן הנשיאה והמנכ"ל. פרסי הוקרה יוענקו למניה גולדשטיין, מתאמת הפרויקטים במחלקת הבינוי, לרוני בלושטיין-לבנון, שרטטת ועורכת גרפית במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, ולחנה דקלו, הממונה על המינהל במחלקה להנדסת תקשורת. אותות הוקרה למפעל חיים יוענקו לנתן חיים, ראש מינהל התלמידים, ולססיל סבן, ראשת מדור קרנות ומחקרים באגף הכספים. במהלך הטקס יוצגו פרויקטים מצטיינים, פרי פיתוחם של עובדי הסגל המינהלי והטכני. ואלה שמותיהם: נמרוד אמזלק, רכז מלגות ודיווח במחלקה לתורמים ושוחרים, גלעד יאיר נבו ופני סבן מספריית ארן, מרב יוסף סלומון, ראשת המינהל בדיקנאט הסטודנטים, ורמי מוסלי, מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין. נפרדים מכרמל נוריאל כרמל נוריאל ז"ל שבועיים לפני קבלת פרס הצטיינות מטעם מנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה הלך כרמל לעולמו

הרוצה להחכים ידרים סטודנטים וחברי סגל 300- אבן שואבת לאקדמיה: יותר מ במארס ביום הכנה לקריירה 3- צעירים מכל הארץ השתתפו ב באקדמיה.   המשתתפים הגיעו מן הטכניון, מאוניברסיטת חיפה, מאוניברסיטת תל-אביב, ממכון וייצמן, מן האוניברסיטה העברית וכמובן מאוניברסיטת בן-גוריון. בעזרת מיטב המרצים מן הארץ ומחו"ל נדונו ביום מרתק זה נושאים והמלצות בעניין כתיבת מאמרים, כתיבת בקשות למענקי-מחקר ותקשורת יעילה עם קהל. הקהל שמע על מחויבות וערכים באקדמיה ועל התמודדות נשים וגברים עם קריירה ומשפחה, ולמד כיצד הוכח באופן מדעי כי עבודה קשה ומשמעותית מהווה מרכיב מכריע באושר. היום הזה תוכנן בהמשך ליום ההכנה לפוסט-דוקטורט, והוא מהווה חלק ממדיניות המשרד לקידום נשים באקדמיה, בראשות פרופ' איריס שי, לסייע בהכוונה אקדמית לטווח הרחוק.

מודל לחיקוי | 18

6

5

4

3

2

1

7

9

8

11

10

12

16

15

14

13

19

18

17

20

22

21

24

23

ברכות להולדת הבן , המחלקה להנדסה כימית רק בשמחות

:

מאוזן

. מיסב הפוך 4 .)4,3( . תמיד אסף חובות של חוסר הכרה 1 . הפרו בצורה חוקית את 9 . . בירת ספרד 8 . לקולות נמוכים מאונך) 6+( .12 . . ד"ר לגלידה או לציפורניים 10 . נישואיהם . גבר אוכל. 13 .)5,5,3,2( . הדתי שכן במרכז הנגב לפיתוח הסביבה. 17 . . מיקי התרומם 14 . הצמדה של יחידות 21 . . נקודה רגישה 20 . . לבלום בהדרגה 19 .23 ? . על מה מדברים עם סקסולוג מת 22 . הבאות בזו אחר זו . נוטרים בלי טינה. 24 . פרטנר . מוכה-ירח. 5 .)4,4( . עיר פיאט 3 . . בלגאן בבית-בושת 2 . נבלם בצורה הנדסית. 8 . . שיטת הוראה 7 .) מאוזן 12 . (ראה 6 . מבוצע בלי הכנה 15 . . נהנית שמזבלים אותה 13 . . עץ נטוע 11 . חיפוש על-ידי מישוש. 17 . . מר טלוויזיה 16 . . שיחק דמות 20 . . אדמת הנגב 19 . . מכין בית-כלא מצמר 18 בהצגה.

לרוקסנה וידרוק

, המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים לאיגור פאיבינוב , ספריית ארן לנעה פישרמן ברכות להולדת הבת , הפקולטה למדעי הבריאות , מחלקת סגל מינהלי וטכני להדס בריי , הפקולטה למדעי הבריאות לטל טויטו , הנדסת חשמל ומחשבים לחנן ריבוא מחלקת הבינוי לליטל ריבוא, ברכות לחתונת הבת , המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה לאילנה אלמקייס , המחלקה להנדסת מערכות תקשורת

עולים בדממה אל ריו? אף פעם לא

ליורית אורבך

לגיא אנצ'לוביץ

מאונך:

מראש

19 | אבג

תמונות מחיי הקמפוס

צילם: דני מכליס

חג גדול לסטודנטים

עושים רחוב

באים הסינים

מראה מעל הגשר

אתרו את האתר

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

Made with FlippingBook - Online catalogs