המרכז הישראלי למוגנות | חוק חובת הדיווח

על אף מיעוט התיקים בהם מועמדים לדין העוברים על חובת הדיווח, יש הסוברים כי מבחנו של סעיף עבירה זה אינו נמדד במספר התיקים בהם הועמדו לדין מי שהפרו אותה, אלא במספר הדיווחים והטיפולים שנעשו על-פי החוק בהשפעתה של חובת הדיווח, שכן חשיבותה של חובת הדיווח ונפקותה המעשית היא בכך שעצם קיומה והחשש מפתיחת תיק פלילי מביא אנשי מקצוע רבים לקיים אותה. ואחרי שכל זה נאמר, ועל אף מיעוט המקרים בהם מוגשים כתבי אישום בגין סעיף עבירה פלילי זה, בקובץ זה יובאו מס' דוגמאות למקרים בהם הוגשו כתבי אישום ונדונו נאשמים בגין הפרת חובת הדיווח. פלונית נ' פמת"א - 71904/07 ) ע"פ (ת"א ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום בתל- ), במסגרתו 5369/06 ) אביב – יפו (ת"פ (ת"א הורשעה הנאשמת בעבירות של הפרת חובת דיווח והזנחת ילדים. חודשי 18 במסגרת גזר הדין הוטלו על הנאשמת מאסר לריצוי בפועל, מאסר על-תנאי וצו מבחן חודשים מיום שחרורה ממאסר. 18 לתקופה של המדובר בנאשמת, אם שהורשעה במסגרת הסדר טיעון, לאחר שלא דיווחה לפקידת הסעד או

למשטרה, כנדרש בחוק, לאחר שתפסה פעם אחת את בנה הבגיר כשהוא שוכב מעל בתה ובהמשך בשני מקרים נוספים 7 הקטינה בת ה בהם תיארה הקטינה והדגימה בפני האם מעשים מיניים שבוצעו בה ע"י הבן וחברו. בגזר הדין ציין בית המשפט: "משקל בכורה מעניק המחוקק להגנה על האינטרסים של הקטין ושל חסר הישע, ומטיל חובת דיווח גם אם בכך נאלץ הורה, לדווח לרשויות על חשדות שהוא חושד בבן זוגו או באחד מילדיו, וזאת למרות השלכות מרחיקות לכת שמילוי החובה עלול לגרום לחיי המשפחה כיחידה. בהקשר זה ראוי לאיזכור פסק דינו של ,178/02 ) בית המשפט המחוזי בת"פ (חיפה ,) 2 ( 2003 מדינת ישראל נ' פלונית ואח', תק-מח , מפי כבוד השופט שיף. שם הורשע אביה 7860 של תינוקת כבת שנתיים בהתעללות בה למרות שלא הוא שהתעלל בה, וזאת משום שלא דיווח לפקיד סעד או למשטרה על האלימות שבת זוגתו/אימה של התינוקת הפעילה נגדה". במסגרת הערעור הפחית בית המשפט המחוזי את עונשה של האם (המערערת) לשנת מאסר לריצוי וזאת לפנים משורת הדין ומתוך רצון בפועל, לעודד אותה להמשיך בדרכה השיקומית.

. הסבר אחר קשור אולי לעובדה כי הפרת חובת 2 הדיווח נעשית לעיתים ע"י אחראי אחר על קטין, למשל ההורה. בהינתן מצב משפחתי מורכב, למשל שאותו הורה נתון אף הוא להתעללות ופגיעה מצד אותו אחראי על קטין, הרי הימנעותו לדווח על הפגיעה שהקטין חווה תלויה באותו מעגל אלימות ופגיעה שהוא חווה בעצמו. במצב כזה, אין עניין להעמידו לדין במקרה של חובת הדיווח שכן הוא קורבן בעצמו. סיבה נוספת היא, שכאשר מתקבל דיווח בהתאם לחובת הדיווח, הרי שלצורך חיזוק הראיות בדבר הפגיעה בקטין נדרש שיתוף הפעולה של מי ששמע או ידע על הפגיעה. חקירתו באזהרה של אותו אדם, עלולה, במצב בו הוא חושש לפתיחה בהליך פלילי כנגדו, לפגוע בשיתוף הפעולה שלו ובכך בעוצמת הראיות שתאסף כנגד הפוגע (באופן שבו למשל יכחיש או ימזער שידע על הפגיעה כדי להימנע מכתב אישום כנגדו). בהקשר זה נציין כי לעיתים, במקרים בוטים של הפרת חובת הדיווח, יראו רשויות האכיפה במי שנמנע מדיווח שותף לעבירת הפגיעה עצמה ולא יסתפקו בהעמדה לדין בגין עבירת הפרת חובת הדיווח לבדה.

-10-