המרכז הישראלי למוגנות | חוק חובת הדיווח
התנהגות פאסיבית - מעשה שהיה עליו לעשות והוא בחר שלא לעשות כן. מדובר בסוג עבירה ייחודי וחריג. בנוסף לכך עבירת חובת הדיווח היא ייחודית גם בהיותה חריגה לכלל אשר קובע, כי אדם לא מחויב לדווח על ידיעה שהגיעה אליו באשר לעבירה שנעברה.
עיון בפסיקה
חובת הדיווח מגדירה את הציפיות מאנשי המקצוע ומהציבור ואת נורמות ההתנהגות לשם התנעת הליכי חקירה והליך פלילי או טיפולי בפגיעה בקטין/חסר ישע, והיא נתונה בתהליך מתמיד של הטמעה – כנורמה וכאמצעי להבניית התנהגות של אנשי מקצוע, ובעיקר של אנשי חינוך ואנשי טיפול. יצוין כי רוב רובם של התיקים הפליליים הנפתחים בגין עבירות המבוצעות בקטינים מתחילים בדיווח בהתאם לחובת הדיווח, ומאז חקיקת החוק רואים עליה משמעותית בטיפול בפגיעה בקטינים הן בפן הטיפולי והן בפן הפלילי, שכן דיווח זה מתניע את ההליך הפלילי או מביא לידי פנייה להליך טיפולי במסגרת ועדת פטור. יחד עם זאת, במישור הפלילי הישיר בהקשר לאי מילוי חובת הדיווח (קרי, פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום כנגד מי שהיה עליו לדווח עפ"י חוק ולא עשה כן) פועלות רשויות האכיפה באופן מצומצם מאוד. המרכז הישראלי למוגנות
יתכנו מספר הסברים לפער הקיים באכיפת חובת הדיווח - . ההסבר הראשון הינו סוג העבירה. חובת 1 הדיווח הינה עבירת "מחדל", בעבירות מסוג זה מטיל המחוקק על אדם אחריות פלילית בשל
-9-
Made with FlippingBook Digital Publishing Software