המרכז הישראלי למוגנות | חוק חובת הדיווח

המרכז הישראלי למוגנות המרכז הישראלי למוגנות סיוע וטיפול בפגיעות מיניות ומיגור התופעה בחברה הישראלית "חובת הדיווח"

merkaz @ muganut . co . il | www . muganut . org . il | 1700-700-848

תוכן העניינים

המרכז הישראלי למוגנות

3 _______________________________ דבר המנכ"ל

4-6 ________________________ חובת הדיווח - כללי

6-8 __________________________ נוסח החוק והסבר

9-13 ____________________________ עיון בפסיקה

14-22 ________________________ שאלות ותשובות

23 ______________________ תרשים זרימה של החוק

24-26 ______ מקרא לעבודה נכונה אל מול תרשים הזרימה

27 __________ יצירת קשר עם 'המרכז הישראלי למוגנות'

כל הזכויות שמורות למרכז הישראלי למוגנות © All Copy Rights Reserved to M erkaz I sraeli L emuganut © אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מן הנ"ל בלא קבלת הסכמתם של המחברים בכתב ומראש. אין להעתיק או לשכפל תמונות ופרטים מהחוברת.

דבר המנכ"ל והמייסד - הרב אשר מלמד

אחת הסוגיות הבולטות בקרב אנשי חינוך ומטפלים הינה חובת הדיווח, וזאת בשל ההתמודדות עם ההשלכות של חובת הדיווח מול התא המשפחתי והקהילתי, ואף ביתר שאת כאשר מדובר באוכלוסיות שמרניות, כגון: החברה החרדית, החברה הערבית, קיבוצים ועוד. שנה כקצין במשטרת ישראל 22 כיהנתי במשך בתפקיד 'רב משטרתי', במסגרתו לקחתי על עצמי לעסוק בהנגשת שירותי המשטרה ושאר רשויות אכיפת החוק לחברה החרדית. במהלך שנים אלו צברתי ניסיון וידע רב בתחום פגיעות מיניות, לצד התעמקות במקרים המחייבים חובת דיווח. במהלך תקופה זו נחשפתי לחוסר המודעות בציבור לקיומה של 'ועדת פטור'. ועדה בה יושבים גורמי המקצוע מכלל התחומים הרלוונטיים ומחליטים במקרים המתאימים, לתת פטור מהגשת תלונה במשטרה לצד הליך טיפולי מפוקח מטעם הרווחה, וזאת עפ"י חוק. המרכז הישראלי למוגנות

בפרקליטות שנים כפרקליטה פלילית 17 של מחוז מרכז. הכתיבה נעשתה לאחר השקעה של זמן רב, בעיון ובפרשנות של החוק, כולל התייעצויות עם גורמי מקצוע והכל במטרה להנגיש מידע רחב, מקיף ומדויק באשר לחוק חובת הדיווח. בהזדמנות זו, אני מבקש לברך ולהודות לעו"ד רעות אבירי שהביאה לעולם חוברת זו, המקיפה ומאגדת מגוון רחב של ידע ופרקטיקה בכל הקשור לחוק חובת הדיווח, חוברת שאנו מזמינים אתכם להשתמש ולהיעזר בה בדילמות שיבואו בפניכם. נציין כי 'המרכז הישראלי למוגנות' ישמח לסייע, לייעץ וללוות את צוותי החינוך וקהילת המטפלים, בכל הקשור לחובת הדיווח.

כמייסד ומנכ"ל 'המרכז הישראלי למוגנות', ראיתי לעצמי חובה וזכות לכתוב חוברת שתשמש 'אורים ותומים' לכל דורש בכל הקשור לחובת הדיווח. משימה חשובה זו נכתבה ונערכה ע"י עו"ד רעות אבירי, ראש תחום סיוע משפטי/פלילי אשר צברה ניסיון וידע

בברכה, הרב אשר מלמד מנכ"ל ומייסד המרכז הישראלי למוגנות

-3-

.) 3 שנים (סעיף קטן ג' 18 שטרם מלאו לו

חובת הדיווח

על קטין לא חלה חובה לדווח על פגיעה בקטין או חסר ישע אחר. כללי: ד לחוק העונשין קובע חובת דיווח 368 סעיף על עבירות כלפי קטינים וחסרי ישע והוא כולל חלופות שונות, בהתאם לזהות המדווח (כל אדם, בעל מקצוע, אחראי על קטין), זהות מבצע העבירה (אדם האחראי על הקטין, בן שנים), סוגי הפגיעות 18 משפחה שטרם מלאו לו המחייבות דיווח (פגיעה מינית, פיזית, נפשית או הזנחה) ומועד ביצוע העבירה (בכל עת או זה מקרוב). על מנת להבין מי נחשב, עפ"י חוק, "אחראי על קטין/חסר ישע" נעיין בסעיף ההגדרות - סעיף א - 368 "אחראי על קטין או חסר ישע" - הוא כל אחד מאלה: ) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, 1 ( לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע - מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

, מסדיר 1977 ד לחוק העונשין, התשל"ז 368 סעיף את חובת הדיווח לרשויות החוק בנושא עבירות שנעברו בקטינים או בחסרי ישע על-ידי האחראי להם (בהם בני משפחה שאינם קטינים), בן או פגיעות במוסד 18 משפחה שלהם מתחת לגיל חינוכי. ד לחוק העונשין 368 חובת הדיווח הקבועה בסעיף (המהווה עבירה פלילית ועונש בצידה), היא החריג לכלל אשר קובע, כי אין אדם מחויב לדווח על ידיעה שהגיעה אליו באשר לעבירה שנעברה. משכך, מצא המחוקק לצמצם את החובה לדווח על עבירה והיא חלה רק על עבירות שבוצעו כלפי קטינים וחסרי ישע. אינו חייב בחובת דיווח, אלא אדם מן השורה .1 נעברה זה מקרוב אם היה לו "יסוד סביר לחשוב כי עבירה בקטין או בחסר ישע" בידי האחראי עליו (סעיף קטן א') או עבירת מין בידי בן משפחה .) 1 שנים (סעיף קטן ג' 18 שטרם מלאו לו בעלי מקצוע . חובה מוגברת לדווח מוטלת על 2 היה להם עיסוקם במקצועם או בתפקידם שעקב יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו (סעיף קטן ב') או המרכז הישראלי למוגנות

18 עבירת מין בידי בן משפחה שטרם מלאו לו ). חובות אלו אינן דורשות, 2 שנים (סעיף קטן ג' כי העבירה נעברה "זה מקרוב". . רחבה עוד יותר היא חובת הדיווח המוטלת 3 , שכן אלה חייבים הורים ואחראים על קטינים על

שיש להם "יסוד סביר לחשוב כי כל אימת לדווח אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה" (סעיף קטן ג'), או עבירת מין בידי בן משפחה

-4-

הדברים לאחראים עליו. ואולם, לא כך הם פני הדברים כאשר הפגיעה באה מצד האחראי. במקרים אלו הקושי לספר על הפגיעה גדל לאין שיעור, ואם לא די בכך הרי שנשאלת השאלה האם ולמי בכלל יכול הקטין/חסר הישע לדווח במקרה שהוא נפגע ע"י האחראי עליו (כדוגמא- לקטין יהיה קל יותר לספר להוריו שהוא נפגע ע"י השכן, מאשר למשל, פגיעה שחווה מצד הסב). הטלת חובת הדיווח תגרום לאנשים לדווח לרשויות המוסמכות, אשר מקום שהדבר יובא לידיעתם, יוכלו להתערב, לנקוט בפעולות הנדרשות על מנת להפסיק את ההתעללות בילד, להבטיח לו המשך דאגה וטיפול, ובמידת הצורך גם להעניש ו/או לטפל במתעללים, ולהרתיע בעתיד מתעללים פוטנציאליים אחרים. הטלת חובת הדיווח גם תחולל שינוי תרבותי וערכי ותגרום להפנמה של הפסול במציאות הכרוכה בהתעללות והזנחה של קטינים וחסרי ישע. כמו כן מטרת הדיווח על פגיעה או התעללות בקטין/חסר ישע, איננה רק כדי לנקוט פעולה ולהעניש על מעשה שנעשה בעבר, אלא היא צופה בחובה גם את פני העתיד ומטרתה למנוע הישנות המקרה, וטיפול על ידי הגורמים המוסמכים כדי למנוע הישנות של מקרה כזה.

הדחיפות למצוא "פתרון" חקיקתי, שהייתה גם תוצר של לחץ ציבורי, גרמה להליך חקיקתי מהיר יחסית. הרציונל לחוק חובת הדיווח באופן כללי ההיגיון וההצדקה להטלת חובת דיווח נעוצים בהצדקות הבאות: במציאות שבה ילדים הינם חשופים להתעללות על ידי בני משפחה או קרובים אחרים במסגרת ביתית או מוסדית; במציאות שבה ילדים נעדרים את הידע, היכולת והכישורים להתלונן או להיחלץ בכוחות עצמם ממצב ההתעללות שבה הם מצויים; ובמציאות שבה הסביבה (דהיינו, שכנים, אנשי מקצוע, ההורים, או מטפלים אחרים) נחשפת להתעללות אך שותקת (מה שמכונה "קשר השתיקה") ואיננה מספרת על כך דבר לרשויות המוסמכות – הדרך האפקטיבית להתמודד עם כך היא לחייב את האנשים לדווח על כך לרשויות הרווחה או המשטרה. מתוך רציונל זה אנו למדים שהטלת חובת הדיווח על פגיעה מצד אחראי או בן משפחה, כחריג לכלל במשפט הפלילי כאמור, נובע מתוך מחשבה כי במידה והילד/חסר הישע ייפגע מאדם שאינו אחראי עליו, והנפגע אינו נתון למרותו וחסותו, הרי שבמרבית המקרים יבחר הנפגע לספר על

) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו 2 ( לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או 3 ( נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. ** לצורך ההבהרה - מי שעונה על הגדרת בן משפחה עפ"י סעיף זו נחשב כ"אחראי על קטין" ובעניין זה במידה ופגע בקטין/חסר ישע חלה לגבי פגיעה זו חובת הדיווח. את מרחיב חשוב להדגיש כי חוק חובת הדיווח חובת הדיווח גם כאשר הפוגע הוא בן משפחה 18 א שהובא לעיל) מתחת לגיל 368 (עפ"י סעיף לחוק). 1-3 (ראה ההרחבה האמורה בסעיפים ג רקע היסטורי היוזמה לחקיקה באה בעקבות "משבר", אירוע טראומטי שזכה להד חריף בתקשורת, אשר נגע לפעוטה חסרת ישע שמצאה את מותה עקב התעללות פיזית קשה ע"י קרוב משפחתה. תחושת

-5-

או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע - שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו - חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים. על אנשי מקצוע מוטלת לפי סעיף זה, הסבר: – רופא, אחות, עובד חובת דיווח מחמירה יותר חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, מטפל פארה-רפואי, מנהל או איש צוות במוסד שבו שוהים קטינים או חובת הדיווח של אנשי מקצוע גוברת חסרי ישע. על החיסיון המקצועי שהם מחויבים לו, והיא קרי, החובה לדווח חלה גם אינה מוגבלת בזמן, אם העבירה בוצעה לפני זמן רב ובלבד שהנפגע עדיין קטין/חסר ישע. (ג) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר ששה חדשים.

למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שלושה חדשים. לפי סעיף זה, חובת הדיווח מוטלת על הסבר: שיש לו יסוד סביר לחשוב כי (כל אדם) אדם (לאחרונה - כמס' חודשים בודדים) "זה מקרוב" נעברה עבירה בקטין/חסר ישע על-ידי האחראי .18 עליו, לרבות בן משפחה שטרם מלאו לו (ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג

בראיה היסטורית, נטען כי תיקון החוק הפלילי והוספת פרק ספציפי הדן בהתעללות בקטינים וחסרי ישע, שיקפו התפתחות חקיקתית חשובה ביותר בהתמודדות עם התעללות והזנחה של קטינים ומבוגרים חסרי ישע באמצעות המשפט הפלילי. בתיקון יש ביטוי להכרה שההגדרות הכלליות של החוק הפלילי שקדם לו וחובות הדיווח המוגבלות והמצומצמות לא היו טובות דיין להתמודד עם ההיבטים הייחודיים של התופעה. כמו כן יש בחוק הצהרה, שלמרות הקושי המיוחד באיתור וזיהוי תופעת ההתעללות בילדים וחסרי ישע מבוגרים, יש חובה לפעול לחשיפתה. ישנה הצטברות של ראיות שמצביעות על כך שבתחום ההתעללות בקטינים, חקיקת חובת הדיווח הצליחה לחולל שינוי בהיקף הדיווח, במודעות הציבורית-מקצועית לתופעה, ואף היוותה "זרז" לפיתוח שירותים ותוכניות חברתיות בתחום שלא היו קיימות לפני חקיקה זו. נוסח החוק והסבר ד 368 חובת דיווח – סעיף (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או

-6-

חובת דיווח מחמירה לפי סעיף זה מוטלת הסבר: בדומה לחובתם על אחראי על קטין/חסר ישע. המוגברת של אנשי המקצוע, גם כאן, החובה אינה מוגבלת בזמן ביצוע העבירה. ) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב 1 (ג נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי , בידי בן משפחה 351 ו- 348 , 347 עד 345 סעיפים שנים, חובה על האדם לדווח 18 שטרם מלאו לו

, בידי 351 ו- 348 , 347 עד 345 מין לפי סעיפים שנים, חובה עליו 18 בן משפחה שטרם מלאו לו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים. ) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר 3 (ג לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת , בידי 351 ו- 348 , 347 עד 345 מין לפי סעיפים

על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, "בן משפחה" ) להגדרה "אחראי על 2 – כמשמעותו בפסקה ( א. 368 קטין או חסר ישע" בסעיף ) בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב 2 (ג עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת

-7-

לדווח לפקיד הסעד ולהתייעץ עמו לאחר מכן.

או התעללות, חובה על מנהל המוסד או איש צוות לדווח למשטרה או לפקיד סעד.

שנים, חובה עליו 18 בן משפחה שטרם מלאו לו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים. כפי שצוין בראשית המסמך :1-3 הסבר לסעיפים ג את הגדרת בן משפחה הרחיב חוק חובת הדיווח גם למי שנחשב כבן משפחה עפ"י ההגדרות והוא ) מדגישים 1-3 סעיפים אלו (ג .18 מתחת לגיל את החומרה של פגיעה בקטין/חסר ישע ע"י בן , והם בהקבלה לסעיפים 18 משפחה מתחת לגיל א-ג, קרי התייחסות לפי זהות המדווח (אדם רגיל, איש מקצוע ואחראי על הקטין/חסר הישע). (ד) נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, , או עבירה 348 עד 345 עבירת מין לפי סעיפים ב(ב) 368 של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף ג, חובה על 368 או עבירת התעללות לפי סעיף מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר שישה חדשים. למקום סעיף זה מתייחס באופן ספציפי הסבר: קרי אם נעברה הפגיעה ללא קשר לזהות הפוגע, בקטין/חסר ישע ששוהה במוסד חינוכי/טיפולי עבירת מין, עבירה של תקיפה תוך גרימת חבלה

(ז) הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן. (ח) בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), "עבירה" – אחת מאלה: , 201 , 199 ) עבירת זנות ותועבה לפי סעיפים 1 ( ;) 1 (ב 214 א ו- 205 ג, 203 ב, 203 , 203 , 202 ) עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 2 ( ;337 א 347 , 347 , 346 , 345 ) עבירת מין לפי סעיפים 3 ( ;351 ו- 348 361 ) עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 4 ( ;362 ו- ) עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 5 ( ג; 368 ב ו- 368 א 377 ) עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 6 ( סעיף זה מפרט את רשימת העבירות הסבר: הנכללות תחת החוק, למעט העבירות הספציפיות בסעיף ד - פגיעות במוסד חינוכי/טיפולי.

(ה) חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.

(ו) עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב-ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז. סעיף זה מתייחס לפעולה שיש לבצע הסבר: לאחר קבלת הדיווח. כאשר פקיד סעד מקבל דיווח לפי סעיף זה, עליו להעביר אותו למשטרה בצירוף המלצה לפעול או להימנע מלפעול בנוגע לדיווח. - פקיד הסעד יכול להימנע מלמסור ועדת פטור דיווח למשטרה רק באישור ועדה מחוזית שיושבים בה נציגי פרקליטות המחוז, המשטרה ופקיד סעד מחוזי. כאשר המשטרה מקבלת מידע לפי סעיף זה עליה להעביר אותו לפקיד סעד ולפעול בהתייעצות עמו, אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי. גם במקרה זה עליה

-8-

התנהגות פאסיבית - מעשה שהיה עליו לעשות והוא בחר שלא לעשות כן. מדובר בסוג עבירה ייחודי וחריג. בנוסף לכך עבירת חובת הדיווח היא ייחודית גם בהיותה חריגה לכלל אשר קובע, כי אדם לא מחויב לדווח על ידיעה שהגיעה אליו באשר לעבירה שנעברה.

עיון בפסיקה

חובת הדיווח מגדירה את הציפיות מאנשי המקצוע ומהציבור ואת נורמות ההתנהגות לשם התנעת הליכי חקירה והליך פלילי או טיפולי בפגיעה בקטין/חסר ישע, והיא נתונה בתהליך מתמיד של הטמעה – כנורמה וכאמצעי להבניית התנהגות של אנשי מקצוע, ובעיקר של אנשי חינוך ואנשי טיפול. יצוין כי רוב רובם של התיקים הפליליים הנפתחים בגין עבירות המבוצעות בקטינים מתחילים בדיווח בהתאם לחובת הדיווח, ומאז חקיקת החוק רואים עליה משמעותית בטיפול בפגיעה בקטינים הן בפן הטיפולי והן בפן הפלילי, שכן דיווח זה מתניע את ההליך הפלילי או מביא לידי פנייה להליך טיפולי במסגרת ועדת פטור. יחד עם זאת, במישור הפלילי הישיר בהקשר לאי מילוי חובת הדיווח (קרי, פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום כנגד מי שהיה עליו לדווח עפ"י חוק ולא עשה כן) פועלות רשויות האכיפה באופן מצומצם מאוד. המרכז הישראלי למוגנות

יתכנו מספר הסברים לפער הקיים באכיפת חובת הדיווח - . ההסבר הראשון הינו סוג העבירה. חובת 1 הדיווח הינה עבירת "מחדל", בעבירות מסוג זה מטיל המחוקק על אדם אחריות פלילית בשל

-9-

על אף מיעוט התיקים בהם מועמדים לדין העוברים על חובת הדיווח, יש הסוברים כי מבחנו של סעיף עבירה זה אינו נמדד במספר התיקים בהם הועמדו לדין מי שהפרו אותה, אלא במספר הדיווחים והטיפולים שנעשו על-פי החוק בהשפעתה של חובת הדיווח, שכן חשיבותה של חובת הדיווח ונפקותה המעשית היא בכך שעצם קיומה והחשש מפתיחת תיק פלילי מביא אנשי מקצוע רבים לקיים אותה. ואחרי שכל זה נאמר, ועל אף מיעוט המקרים בהם מוגשים כתבי אישום בגין סעיף עבירה פלילי זה, בקובץ זה יובאו מס' דוגמאות למקרים בהם הוגשו כתבי אישום ונדונו נאשמים בגין הפרת חובת הדיווח. פלונית נ' פמת"א - 71904/07 ) ע"פ (ת"א ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום בתל- ), במסגרתו 5369/06 ) אביב – יפו (ת"פ (ת"א הורשעה הנאשמת בעבירות של הפרת חובת דיווח והזנחת ילדים. חודשי 18 במסגרת גזר הדין הוטלו על הנאשמת מאסר לריצוי בפועל, מאסר על-תנאי וצו מבחן חודשים מיום שחרורה ממאסר. 18 לתקופה של המדובר בנאשמת, אם שהורשעה במסגרת הסדר טיעון, לאחר שלא דיווחה לפקידת הסעד או

למשטרה, כנדרש בחוק, לאחר שתפסה פעם אחת את בנה הבגיר כשהוא שוכב מעל בתה ובהמשך בשני מקרים נוספים 7 הקטינה בת ה בהם תיארה הקטינה והדגימה בפני האם מעשים מיניים שבוצעו בה ע"י הבן וחברו. בגזר הדין ציין בית המשפט: "משקל בכורה מעניק המחוקק להגנה על האינטרסים של הקטין ושל חסר הישע, ומטיל חובת דיווח גם אם בכך נאלץ הורה, לדווח לרשויות על חשדות שהוא חושד בבן זוגו או באחד מילדיו, וזאת למרות השלכות מרחיקות לכת שמילוי החובה עלול לגרום לחיי המשפחה כיחידה. בהקשר זה ראוי לאיזכור פסק דינו של ,178/02 ) בית המשפט המחוזי בת"פ (חיפה ,) 2 ( 2003 מדינת ישראל נ' פלונית ואח', תק-מח , מפי כבוד השופט שיף. שם הורשע אביה 7860 של תינוקת כבת שנתיים בהתעללות בה למרות שלא הוא שהתעלל בה, וזאת משום שלא דיווח לפקיד סעד או למשטרה על האלימות שבת זוגתו/אימה של התינוקת הפעילה נגדה". במסגרת הערעור הפחית בית המשפט המחוזי את עונשה של האם (המערערת) לשנת מאסר לריצוי וזאת לפנים משורת הדין ומתוך רצון בפועל, לעודד אותה להמשיך בדרכה השיקומית.

. הסבר אחר קשור אולי לעובדה כי הפרת חובת 2 הדיווח נעשית לעיתים ע"י אחראי אחר על קטין, למשל ההורה. בהינתן מצב משפחתי מורכב, למשל שאותו הורה נתון אף הוא להתעללות ופגיעה מצד אותו אחראי על קטין, הרי הימנעותו לדווח על הפגיעה שהקטין חווה תלויה באותו מעגל אלימות ופגיעה שהוא חווה בעצמו. במצב כזה, אין עניין להעמידו לדין במקרה של חובת הדיווח שכן הוא קורבן בעצמו. סיבה נוספת היא, שכאשר מתקבל דיווח בהתאם לחובת הדיווח, הרי שלצורך חיזוק הראיות בדבר הפגיעה בקטין נדרש שיתוף הפעולה של מי ששמע או ידע על הפגיעה. חקירתו באזהרה של אותו אדם, עלולה, במצב בו הוא חושש לפתיחה בהליך פלילי כנגדו, לפגוע בשיתוף הפעולה שלו ובכך בעוצמת הראיות שתאסף כנגד הפוגע (באופן שבו למשל יכחיש או ימזער שידע על הפגיעה כדי להימנע מכתב אישום כנגדו). בהקשר זה נציין כי לעיתים, במקרים בוטים של הפרת חובת הדיווח, יראו רשויות האכיפה במי שנמנע מדיווח שותף לעבירת הפגיעה עצמה ולא יסתפקו בהעמדה לדין בגין עבירת הפרת חובת הדיווח לבדה.

-10-

מתוך דברי בית המשפט, במסגרת הערעור: "היו למערערת הזדמנויות חוזרות ונשנות להתעשת ולשנות את התנהגותה חסרת האחריות כלפי הקטינה. היא ניצבה שוב ושוב בפני סימני אזהרה שחייבו התגייסותה להגנה על הקטינה. כך במקום מגוריהם בצפון הארץ ואחר-כך, וביתר שאת, במהלך שהותם בתל-אביב. המערערת לא למדה את ליקחה, לא הבינה את המוטל עליה ולא ניסתה למזער את הנזק.... בנסיבות אלה, גם בהתחשב ברקע האישי ובמצבה, אין המערערת זכאית להתחשבות יתר. צדק בית המשפט קמא בקובעו, כי התנהגותה עד כה חייבת להטות את הכף לצד הטלת ענישה ממשית וכואבת אשר תמחיש לה את חומרת מעשיה ואת אחריותה ההורית, ואולי תהווה גורם מרתיע לעתיד. אכן, העבירות בהן הורשעה המערערת הינן עבירות מחדל. אולם, צודקת ב"כ המשיבה, כי המדובר במחדל במדרג חומרה גבוה במיוחד, המחייב התייחסות עונשית בהתאם. יוזכר, כי הרציונאל העומד מאחורי שני סעיפי העבירה בהם הורשעה המערערת, הינו ההגנה על שלומם הפיזי והנפשי והתפתחותם התקינה של קטינים חסרי-ישע, הנתונים לחסדיהם של הוריהם ושל אחרים. המדובר בעבירות של "מחשבה פלילית

התנהגותית" כאשר הענישה לגביהן נדרשת ללא כל קשר לתוצאות המחדל (ראו: י' קדמי על .) 1485 , 1457 הדין בפלילים, חלק שלישי עמ' המערערת נענשת על מחדליה, שאיפשרו את הפגיעות בקטינה. אין ספק כי העונש שהטיל בית המשפט קמא על המערערת אינו קל. אולם, לנוכח נסיבות ביצוע העבירות; חזרה על המחדלים שהעמידו את הקטינה במצבי סיכון, פגיעות מיניות והזנחה מתמשכים; ולנוכח חוסר התובנה של המערערת לאחריותה כאם ונסיונה למזער את חלקה גם כיום – סבורני כי המדובר בעונש ראוי ומאוזן. אם בכל זאת הגעתי למסקנה כי יש להקל במעט בתקופת המאסר, אין זאת אלא לפנים משורת הדין וכדי להעביר למערערת מסר של עידוד, להמשיך בדרך הטיפולית שהחלה בה, בתקווה שזו תביא לשיקומה ולחיזוק הקשר עם הקטינה בעתיד". 13793-02-12 ת"פ (י-ם) 1 במקרה זה נדונו שני נאשמים, נאשם מס' היה מורה אשר באירוע חד פעמי הכה תלמיד (משיכות באזניים שהצריכו טיפול רפואי), ונאשם הינו מנהל המוסד, האחראי על המורה, שעל 2 אף שהמקרה הובא לידיעתו, לא דיווח.

-11-

מד"י נ' סיגל אלקיים-וייס 1525-11-18 ת"פ (ת"א) פס"ד זה דן בהרחבה ביחס לשלוש נאשמות אחרות, גננות שהואשמו בעבירות אלימות כלפי 4 ילדי הגן. שלוש הגננות עבדו תחת הנאשמת שהיא בעלת הגן והמנהלת שלו. , שכן 4 פס"ד לא מרחיב בעניינה של הנאשמת משפטה הופרד ממשפטן, ובסופו של יום היא הודתה בכתב אישום מתוקן והורשעה בעבירה ד(ג) לחוק 368 של הפרת חובת דיווח, לפי סעיף העונשין. ההסדר בעניינה כלל עתירה עונשית מוסכמת ועל נגזר עונש מאסר מותנה ופיצוי בסך 4 הנאשמת .₪ 10,000 467/21 בש"פ פס"ד זה עוסק בחובת הדיווח שנדרש למסור גורם טיפולי, כלומר מהו היחס בין חובת הדיווח אל מול החיסיון הטיפולי החל על עו"ס. בית המשפט העליון דן בשאלה: "מהו היחס בין חובת הדיווח שחלה על עובד סוציאלי שהתעורר אצלו חשד כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, לבין החיסיון הנוגע למידע המוחלף בין העובד הסוציאלי למטופל? במילים אחרות, האם בנסיבות שבהן חלה חובת הדיווח הסטטוטורית החיסיון

ממידת הקירבה ומהתפקיד של מי שעליו היא חלה. לטעמי, חובה זו היא ברף גבוה כשהיא נוגעת לאחראי על קטין, המופקד על שלומו, כמו מנהלת ובעלת גן ילדים. דרישות מאדם כזה, מטבע הדברים, מעמיקות וחמורות יותר מהדרישות מעובר אורח מקרי או משכן, שאין לו קשר טיפולי קבוע כלפי הקטין (ואפילו ממנו נדרשות אמות מידה מסוימות). מנהלת גן שאיתה חותמים הורים על חוזה, לפיו הקטין נמסר להשגחתה וטיפולה בגן, היא האחראית לפעילות השוטפת בגן ולצוות אותו היא מעסיקה ולכל יתר התנאים במקום. כפועל יוצא, היא זו הנדרשת לפקח ולהיות ערה לכך שלא יתרחשו בגן מעשים, אשר מחייבים דיווח לרשויות. כמי שמעסיקה את המטפלות בגן, עליה לבחון את הכשרתן המקצועית, ניסיונן וכל שאר הקריטריונים ההכרחיים לצורך טיפול בילדים בגיל הרך. לא די בבחירת אנשים חרוצים המוכנים להשקיע שעות עבודה רבות ולמלא 2 כל מטלה קשה. משכך, היה על הנאשמת לבדוק לעומק ולעקוב באופן שוטף אחר הנעשה בגן. מכל מקום, מיד כשנודע לה על האירועים החריגים שלשיטתה כלל לא ידעה עליהם, הייתה חייבת לדווח עליהם ולא לנסות לטשטשם" אשר הורשעה בעבירה של חובת 2 על הנאשמת חודשים וקנס 6 הדיווח נגזר מאסר על תנאי למשך .₪ 10,000 כספי בסך

בפס"ד נדונה השאלה האם הפרת חובת דיווח מהווה עבירה שניתן להסתפק בגינה באי הרשעה בית המשפט קבע שלא ניתן להסתפק במקרה זה באי הרשעה: "הדברים נכונים במיוחד בנסיבותיו של נאשם , אשר העבירה בקטין בוצעה על ידי מורה 2 מס' הנתון למרותו המנהלית ולפיקוחו, והוא לא הסתפק בכך שנמנע מלדווח על העבירה, כפי שהיה עליו לעשות, אלא ביקש להניא את אביו של המתלונן מלעשות כן, וזאת באופן מתמשך, בשתי הזדמנויות שונות". אשר הורשע בעבירה של חובת 2 נאשם מס' שעות 90 חודשי מאסר על תנאי ו- 3 הדיווח נדון ל של"צ. 40146/07 ) ת"פ (ת"א גם במקרה זה נדונו בפס"ד שתי נאשמות, נאשמת היתה גננת שנהגה באלימות כלפי ילדי הגן, 1 היתה מנהלת הגן. 2 ונאשמת בהפרת 2 במסגרת הסדר טיעון הודתה הנאשמת שהינה עובדת הגן הורשעה 1 חובת דיווח, (נאשמת באלימות כלפי הקטינים בגן). גם במקרה זה, לא מצא בית המשפט את המקרה וקבע- 2 כמתאים להסתפק באי הרשעת הנאשמת "עוצמתה של חובת הדיווח נגזרת, בין היתר,

-12-

מלוא הפרטים הרלוונטיים החשובים לחקירה אפקטיבית, ככל שאלה בידיו של המטפל. הדיווח אינו יכול להיות לאקוני ופורמאלי. עליו לכלול זיהוי ברור של הגורם הפוגע שלגביו הוא מתייחס, כמו גם של הקטין או חסר הישע שנפגעו לכאורה, תיאור מלא באשר למהות המעשים והאירועים בגינם קם יסוד סביר להניח שנעברה עבירה, לרבות נסיבותיהם ותדירותם וכן פירוט אודות המועד והנסיבות בהם נמסר המידע לגורם הטיפולי. הכול, כמובן, כאשר פרטים אלה נמצאים בידיו של הגורם המטפל." הדיווח של העו"ס במסגרת מפס"ד נלמד כי חובת הדיווח עולה על חובת החיסיון החלה עליו. לא זו אף זו, הדיווח לרשויות במסגרת חובת דהיינו דיווח שיכול מהותי, הדיווח נדרש להיות לתת לרשויות את מלוא הפרטים הרלוונטיים והחשובים לחקירה אפקטיבית, ככל שאלו בידיו של המטפל, ולא די בדיווח לאקוני ופורמלי. על הדיווח לכלול זיהוי ברור של הגורם הפוגע, כמו גם של הקטין/חסר הישע שנפגע לכאורה, וכן תיאור מלא באשר למהות המעשים והאירועים בגינם קם יסוד סביר להניח שנעברה עבירה.

המטופל ועל מערכת היחסים בינו לבין הגורם המטפל, המושתת מטבעה על אמון". מטרת החיסיון היא לעודד את המטופל לחשוף בפני המטפל מידע אישי ופרטי הנחוץ לצורך הצלחת הטיפול. החיסיון הוא חיסיון יחסי, אך: "הסרת החיסיון של גורמים טיפוליים תיעשה בזהירות ובהתאם לנסיבות העניין". חובת הדיווח שמוטלת על עובד סוציאלי מכוח ד לחוק העונשין היא בבחינת 368 הוראת סעיף חריג לחיסיון האמור. לעניין תכנה של חובת הדיווח נפסק כי: "חובת הדיווח אינה כוללת, כשלעצמה ובאופן אוטומטי, גם חובה למסור מסמכים ותרשומות גולמיים מתוך התיק הטיפולי. על כן, "דרך המלך" לקבלת מסמכים מן הסוג האמור, כמפורט להלן, עוברת בפנייה של רשויות החקירה לבית המשפט המוסמך בבקשה מתאימה למתן צו להמצאת מסמכים. עוד יש להדגיש, כי על הדיווח שאותו נדרש הגורם הטיפולי למסור להיות "מהותי", כפי שציינה המדינה, דהיינו דיווח שיכול לתת לרשויות את

נסוג ועל העובד הסוציאלי למסור לידי רשויות החקירה מידע ומסמכים בנוסף לדיווח עצמו? כמו כן, מהו ההליך שבו ייבחנו הדברים - האם מסירתם של חומרים נוספים נלווית לחובת הדיווח או שמא עליה להיבחן במסגרת הליך נפרד של בקשה להסרת החיסיון?" בפסק דינו עמד בית המשפט העליון על כך שנקודת המוצא לדיון בשאלות האמורות היא, א לפקודת 50 שהוראת החיסיון הקבועה בסעיף הראיות נועדה כדי: "להגן בראש ובראשונה על

-13-

פגיעות שקרו לתלמידים שלה שנמצאים במסגרת תחת אחריותה. במצב המתואר הפגיעה, תיאורטית, יכלה להתרחש בכל מקום אחר - למשל גן שעשועים, בי"ס הוא רק אכסניה מקרית באירוע זה - ומכאן שאין חובת דיווח. 3 שאלה מס' מורה פוגע בילד מחוץ לבית הספר מורה נחשב כאחראי על קטין – "אחראי על קטין או חסר ישע" - כל אחד מאלה: לצרכי מחייתו, מי שעליו האחריות ) הורה או 1 ( או לשלומו של קטין או של לחינוכו לבריאותו, חסר ישע - מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו; ולפיכך, אחראיות זו אינה חלה אך ורק במסגרת הלימודים, יחסי התלות והמרות עוברים אל מעבר לשעות הלימודים והמורה ייחשב כ'אחראי על הקטין'. אין נפקות לשאלה האם מדובר במחנך או במורה מקצועי, והדברים נכונים גם במקרה בו המורה (המלמד בבי"ס) אינו מלמד באופן ישיר את הילד הנפגע.

שאלות ותשובות

במסמך זה איגדנו שאלות שנשאלו ע"י משתתפי הכנס שהתקיים מטעם 'המרכז הישראלי למוגנות' בנושא חובת הדיווח. מדובר במקרים אמיתיים מהשטח בהם נתקלו אנשי מקצוע בדילמות האם חלה בנסיבותיו של המקרה המסוים חובת דיווח. תשומת הלב כי התשובה שמובאת היא "כלל האצבע", אך יש לבחון כל מקרה העומד בפניכם עפ"י נסיבותיו הספציפיות, ואנו, במרכז הישראלי למוגנות נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בדילמות העולות בפניכם merkaz@muganut.co.il בכתובת המייל או בהודעת ווטסאפ 053-4962182 למספר הטלפון לנוחיותכם כמה כללי אצבע כאשר מגיע לפתחכם מקרה - . חובת דיווח חלה רק כאשר הפגיעה נעשית 1 בקטין או בחסר ישע ע"י אחראי עליהם או בן ), בעבירות מסוימות 18 משפחה (גם מתחת לגיל (מין, התעללות, הזנחה ואלימות חמורה). . במקרים של פגיעה מינית או אלימות שגרמה 2 לחבלה חמורה - בקטין/חסר ישע שנעשתה המרכז הישראלי למוגנות

במוסד חינוכי/לימודי/טיפולי - ישנה חובת דיווח גם כאשר הפוגע אינו אחראי על הקטין/חסר ישע. שחובת הדיווח מתקיימת ללא . תשומת הלב 3 כלומר גם קשר לשאלת האחריות הפלילית, ייתכנו מצבים 12 כאשר הפוגע הוא מתחת לגיל שיחייבו דיווח (למשל פגיעה בין אחים/פגיעה

במוסד חינוכי). 1 שאלה מס' 7 בן זוג של סבתא שפגע בנכדה בת

עפ"י הגדרת בן משפחה בחוק העונשין (כמשמעותו ) להגדרה "אחראי על קטין או חסר 2 בפסקה ( (א)) בן/בת זוג של סב/סבתא 368 ישע" בסעיף לא נחשב כבן משפחה, ולכן, במידה ובן הזוג לא היה אחראי עליו, כעולה מהגדרת אחראי עפ"י החוק (באותה פסקה), במסגרת "תפקיד" (כמו למשל בייביסיטר) - לא ייחשב כאחראי על קטין, לא תחול חובת דיווח. ולפיכך 2 שאלה מס' ילד מעיר אחרת, ושאינו לומד בבי"ס, נפגש בבי"ס הזה עם קטין אחר ונפגע מינית הרציונל של חובת דיווח לגבי פגיעה שקרתה במוסד חינוכי הוא שהמסגרת לא "תטאטא"

-14-

(ולא איש המדווח הוא אדם רגיל לפיכך, באם תחול מקצוע או אחראי על קטין כמפורט בחוק) עליו חובת דיווח במקרה והפגיעה נעשתה "זה מקרוב". באם המדווח הוא אחראי על הקטין/איש מקצוע - חלה חובת דיווח גם אם הפגיעה נעשתה בעבר. 4 שאלה מס' מורה שומע על פגיעה בקטין שנפגע ע"י אחראי/בן משפחה, מחוץ למוסד החינוכי בו הוא לומד אם מדובר בפגיעה אשר התרחשה "זה מקרוב", הרי שממילא חובת הדיווח חלה על כל אדם. לעומת זאת, באם מדובר בפגיעה שנעשתה בעבר, הרי שכאן יש להבחין בין מידע שהגיע למורה במסגרת תפקידו או עיסוקו, או מידע שהגיע אליו באופן אחר. הרציונל בחוק כלפי איש מקצוע (במפורט בחוק) מוטלת עליו עקב עיסוקו החובה המוגברת הינו ש או תפקידו. כך, שאם שמע את הדברים עקב עיסוקו או תפקידו הרי שעליו לדווח. למשל, אמא מספרת למורה, במסגרת שיחת יום יש הורים, על פגיעה שהילד חווה מאחיו בבית - חובת דיווח כי שמע על כך עקב תפקידו/עיסוקו. לעומת מורה שיושב בגינה הציבורית ושומע

באקראי על פגיעה שהתרחשה בתלמיד שלו חובת הדיווח תקום רק מחוץ למוסד החינוכי - אז במידה והדברים התרחשו "זה מקרוב" (ככל אדם) ולא תקים את החובה המוגברת המוטלת על אנשי המקצוע. יחד עם זאת, אם הילד מספר למורה, גם אם בוחר לעשות זאת בגינה הציבורית, לצורך העניין, הרי שמדובר במידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו ועיסוקו, ולא תוגבל בדרישה של "זה מקרוב".

5 שאלה מס' שביצע מעשים מגונים באחיין שלו, 16 דוד בן , כשהמעשים נעשו בהסכמה 14 מתחת לגיל דוד נחשב כבן משפחה לעניין חובת הדיווח עפ"י החוק, ומשכך הוא נחשב כאחראי על קטין עפ"י חוק זה, ולפיכך במידה והפגיעה היא בעבירות מין ספציפיות (אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה תחול סדום, מעשה מגונה ועבירות מין במשפחה) חובת דיווח.

-15-

במקרה שנעשו במסגרת חינוכית/טיפולית הן ספציפיות - עבירות מין, אלימות חמורה או התעללות. אם מבירור ראשוני יתברר שמדובר בפגיעה שאינה מסוג זה (הורדת מכנסיים יכולה להיעשות כפגיעה מינית או כאלימות מינורית בין ילדים), ולכן התשובה שניתנה כאן היא הרציונל המנחה, אך יש לבחון כל מקרה בנסיבותיו הספציפיות. 9 שאלה מס' 8 ) פגע באח שלו בן 12 מקרה בו קטין (נער בן (שניהם עם מוגבלות שכלית) החוק בכל הנוגע לחובת הדיווח הרחיב את הגדרת , 18 בן משפחה גם לבן משפחה שהוא מתחת לגיל מחייבת ולפיכך פגיעה בין אחים, בעבירות מין, (וזאת גם כאשר הפוגע הוא מתחת חובת דיווח , ועל אף שאין לו אחריות פלילית). 12 לגיל הרציונל לדיווח כזה נובע מתוך החשיבות של הטיפול, ולכן יחול גם כאשר הפוגע הוא מתחת .) 12 לגיל האחריות הפלילית (מתחת לגיל במדווח שאינו אחראי תשומת הלב, שאם מדובר על הקטין או אינו איש טיפול, אזי שהחובה תחול רק באם הפגיעה נעשתה "זה מקרוב".

מכאן עולה כי חובת הדיווח חלה גם על הסעות לבית ספר, ולכן בעבירות הרלוונטיות (עבירות מין, עבירות אלימות של חבלה חמורה או עבירת תחול חובת דיווח. התעללות) - 7 שאלה מס' ילד חשף שהיה עד לפגיעה מינית של חבר שלו ע"י נער אחר בעת שהותו בבית. הפגיעה נעשתה בכוחניות ויש חשש שגם אותו הילד נפגע פגיעה בין ילדים בני אותו גיל (כלומר לא אחראים אחד על השני) אינה מקימה את חובת הדיווח, אלא אם הפגיעה נעשתה במסגרת מוסד לימודי/ לא חלה חובת דיווח. חינוכי. לפיכך - למעלה מן הצורך נדגיש, כי על קטינים כלל לא חלה חובת דיווח (במקרה זה הקטין חשף- בין אם בפני אחראי עליו ובין אם למטפל- שלהם יש חובת דיווח במקרים המתאימים). 8 שאלה מס' (על הרצף האוטיסטי) שחבר הוריד 11 ילד בן לו את המכנסיים במהלך הפסקה פגיעה בין קטינים בלי קשר לשאלת האוטיזם, (ס"ק (ד)). בבי"ס מקימה חובת דיווח חשוב לשים לב שהעבירות המחייבות דיווח

חשוב להדגיש כי אין נפקות לשאלת ההסכמה ) 3 (א) ( 345 (ראה לעניין זה סעיף 14 מתחת לגיל לחוק העונשין.) (ולא איש במידה והמדווח הוא אדם רגיל יצויין כי חובת הדיווח תחול מקצוע או אחראי על הקטין) רק אם הפגיעה נעשתה "זה מקרוב". 6 שאלה מס' פגיעה שנעשתה בין תלמידים בהסעה של בי"ס הרציונל בהרחבת חובת הדיווח לפגיעה, גם לא ע"י אחראי, כאשר זו נעשית במסגרת חינוכית/מוסד טיפולי, הינו כאמור, שהמסגרת לא "תטאטא" את דבר הפגיעה. ומכאן כי אין משמעות למקום הפיזי, כל עוד הפגיעה נעשתה באותה מסגרת, קרי - תחת אחריותה פיקוחה ושעות פעילותה. -2.1 כך גם עפ"י חוזר מנכ"ל משרד החינוך מס' שעוסק בהתמודדות מערכת החינוך עם פגיעה שעוסק 2 מינית של תלמידים בתלמידים, בסעיף בחובת הדיווח על פגיעה בקטינים במסגרות חינוך עולה כי: "חובת הדיווח על פי חוק העונשין חלה גם על פגיעה בקטינים במסגרות חינוך. מסגרת חינוך מוסדית או בית ספרית הנערכת פעילות כל תיחשב בתוך מבנה בית הספר או מחוצה לו (טיול שנתי, ביקור במופע וכד')".

-16-

האם כלפי הקטינים - האם חלה על השכנים חובת דיווח? התשובה תלויה בבדיקה מה הכוונה "אלימות מילולית בוטה", על מנת שעניין זה ייחשב כעבירה המחייבת חובת דיווח (ראה פירוט בסעיף ח' לחוק) עליה להגיע לפגיעה ברמה של הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות תקיפה או התעללות או הזנחה. תשומת הלב שעבירות האלימות המחייבות דיווח הן עבירות אלימות שגרמו לחבלה חמורה (ולדוגמא סטירה חד פעמית או "פליק על הישבן"- על אף שיש למגר אלימות מסוג זה, הן לא ייכללו במסגרת חוק חובת הדיווח. במקרה של שאלה זו במידה והמקרה עונה על העבירות הנכללות בחוק זה והשכנים נחשפים במידה ישנה חובת דיווח. לכך "זה מקרוב" - ומדובר בצעקות וקללות, שכאמור אינן מגיעות אין חובת דיווח. לרף חבלות חמורות והתעללות - 13 שאלה מס' שנאנסה לפני כשנה וחצי על ידי 16 נערה בת דוד בן גילה, ההורים לא דיווחו לרשויות. שכן דוד (גם מתחת לגיל להורים יש חובת דיווח, ) נחשב לבן משפחה עפ"י חוק - ומכאן נחשב 18 כאחראי על קטין.

10 שאלה מס' שמוריד (בכוונה) את מכנסיו בפני 5 ילד בן ילדים אחרים, וחושף עצמו לזמן קצרצר, במסגרת גן או צהרון שאלה נוספת - דומה במהותה - ילד בתחילת כיתה ג' שנוגע באיבר מין של חבריו מדובר בהתנהגות שנחשבת למעשה מגונה, נכללת בין העבירות המחייבות דיווח ומשכך היא כאשר המקרה נעשה במסגרת חינוכית. לאור גילו של הילד הדיווח ייעשה לרווחה (שכן אינו בר עונשין מבחינת 12 קטין מתחת לגיל המשפט הפלילי). 11 שאלה מס' ילד בגן חינוך מיוחד מגיע לגן עם "פנס" בעין ומספר (בשפה לקויה) שאבא הכה אותו באגרוף. האבא טוען שהילד רץ עם כלב ונפל. חובת הדיווח מתקיימת כאשר לאדם המדווח המדווח לא צריך לבצע "יסוד סביר לחשוב". יש "חקירה עצמאית". ולכן באם קיימות אינדיקציות חלה חובת דיווח. המקימות יסוד סביר – 12 שאלה מס' משפחה שהשכנים שלה שומעים ונחשפים בשגרה היומיומית לאלימות מילולית בוטה של

-17

לאדם מן הישוב אין לעומת ההורים/מטפלים, חובת דיווח שכן פרק זמן של שנה וחצי אינו עונה לקריטריון של "זה מקרוב". 14 שאלה מס' חשד להזנחה בתינוק אומנה הורי אומנה הם אחראים על קטין ככל הורה, חלה חובת דיווח במקרה שמדובר בהזנחה ומשכך (כאמור, חובת הדיווח תחול במקרים של תקיפה חמורה, התעללות והזנחה). 15 שאלה מס' ילד שדיווח כמסיח לפי תומו שנושך כמו שאמא נושכת אותו מדובר באלימות עפ"י הגדרת חוק זה, שכן נשיכה מהווה חבלה של ממש, לפיכך יש לבחון את המקרה עפ"י נסיבותיו ובמידה וקם "חשד סביר" יחייב הדבר חובת (למשל סימני נשיכה וכדומה) דיווח. 16 שאלה מס' ציור של ילד שיש בו אלמנטים מובהקים הקשורים למיניות האם מהווה אסמכתא המקימה חובת דיווח? ולכן זה תלוי "יסוד סביר לחשוב" החוק מגדיר באלמנטים המופיעים בציור, עד כמה הדבר בולט וחד משמעי.

לסעיף זה גם כשמדובר בעבירות מין אחרות). ואולם, כאשר הקטינים עצמם מתייחסים למעשים בהסכמה הדדית (קל וחומר שאין פער גילאים והמעורבים בני אותו גיל) נשאלת השאלה האם אם זו לא עבירה - הרי שלא מדובר בעבירה, שכן, קמה חובת הדיווח. זאת ועוד, במקרה של פגיעה בין כתלי המוסד החינוכי (כאן בבי"ס יסודי במהלך ההפסקות) הרי שלכאורה מוטלת על המוסד חובת דיווח גורפת. (במידה והמקרה נעשה מחוץ לבי"ס/מוסד, למשל לא חלה חובת בית/גינה ציבורית, הרי שממילא .) דיווח נראה שבמקרה כזה יש לברר בצורה מקיפה ויסודית את מהות ההסכמה וההדדיות, האם מדובר בסקרנות מינית הדדית או שמא בניצול, תוך שימת לב שייתכן שכל ילד ינסה ליתן להתנהגותו פרשנות מיתממת אל מול הילד השני. לדוגמא שני ילדים שמתנשקים בהסכמה בהפסקה - אין פגיעה - משכך אין עבירה - ולכן לא חלה חובת דיווח. כמובן שככל שגיל הילדים צעיר יותר יש חשיבות בטיפול באירוע, גם אם לא מהפן של חובת הדיווח, בפן החינוכי-טיפולי.

כמובן שניתן לדובב ולנסות להבין מהילד/סביבה חשוב כדי לקבל אינדיקציות נוספות, כמו כן שכן לברר, גם במידה ויש פגיעה מיהו הפוגע, אם מדובר בשכן/אדם אקראי הרי שלא למשל תחול חובת דיווח. 17 שאלה מס' במקרה של ילדים להורים גרושים, כאשר קיים חשש שצד אחד פוגע, ומצד שני הכל "נצבע" על רקע סכסוך הגירושים גם במקרה זה, יש לבדוק האם החשש עולה לכדי וניתן לחפש אינדיקציות "יסוד סביר לחשוב", נוספות לפגיעה. במידה ויש "יסוד סביר לחשוב" - קמה חובת דיווח. 18 שאלה מס' ילדים בני אותו גיל בב"יס יסודי שעושים מעשים מיניים בהסכמת שניהם, מתוך סקרנות מינית, בהפסקות במקרה זה יש כמה קריטריונים שעלינו לבחון; יש משמעות לעניין הגיל של הילדים. מתחת לגיל , עפ"י חוק, אין נפקות "להסכמה", וכל מעשה 14 שמבוצע נחשב בהיעדר הסכמתו של הקטין (ראה ) המתייחס להיעדר 3 (א)( 345 לעניין זה סעיף נפקות להסכמה במקרה של אונס, וההפניות

-18-

או הפרת חובת אחראי, בניגוד למשל למכה חד - רק אז פעמית מינורית, כגון מכה בישבן וכו') תחול על המוסד חובת דיווח. במידה ולא יימצאו אינדיקציות כאלו - לא תקום (אבל כדאי לבדוק מדוע אינו דובר חובת דיווח אמת בעניין זה). 21 שאלה מס' חובת דיווח על אירועי פגיעות נוספות שעולים במהלך טיפול נפשי אין שום משמעות לעובדה שהמקרה עלה בעקבות טיפול נפשי בגין פגיעה אחרת, באם הפגיעה המדווחת במהלך הטיפול עונה לקריטריונים עפ"י החוק, הן מבחינת זהות הפוגע והן מבחינת הרי שקמה למטפל העבירות הנכללות בחובה, חובת דיווח, על דברים ששמע "עקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו". 22 שאלה מס' שפגע בדודה שלו שהיא מבוגרת 15 קטין בן 13 עד גיל 9 ממנו בשנה כשהוא היה בגיל הקטין הוא למעשה אחיין של הנפגעת. אחיין אינו נחשב "בן משפחה" עפ"י הגדרת החוק, ולפיכך, אין חובת דיווח. על אף הפגיעה -

23 שאלה מס' במסגרת טיפול בצעירים בסיכון עולה כי יש אחים קטנים בבית שסבלו מאלימות מאחד ההורים בעבר במידה והאלימות היא במסגרת העבירות 12 המחייבות חובת דיווח (כפי שפורט בשאלות ) על אף שהאחים הקטנים אינם מטופלים 20 ו של איש המקצוע, הרי שהדבר נודע לו "עקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו" ולפיכך, בהיעדר מגבלה של זמן הפגיעה במקרה שהמדווח הוא שקמה חובת דיווח. איש מקצוע, הרי נוסיף ונדגיש כי במידה והדברים נודעו לו באקראי, ולא במסגרת הטיפול, הרי שתחול עליו חובת הדיווח רק במידה והפגיעה התרחשה "זה מקרוב". 24 שאלה מס' עו"ס, בזמנה הפרטי, יושבת עם ילדיה בגינה הציבורית, אדם פונה אליה ואומר- "נכון שאת עו"ס?" ואז משתף אותה במידע על פגיעה המחייבת חובת דיווח שקרתה לפני שנה. מכיוון שהפניה אליה היתה מתוקף תפקידה/ עיסוקה, והפונה בירר וכיוון לכך שמשתף עו"ס בדבר, על אף שהפניה לא היתה בשעות העבודה תחול עליה החובה ובמקום העבודה שלה,

19 שאלה מס' ילד שמאונן לעיתים קרובות במוסד החינוכי כל עוד הילד עשה זאת בפרטיות, ולא בפומבי, אין עבירה פלילית, ומשכך אין חובת דיווח. ככל שגיל הילד צעיר יותר, ייטיב לברר מדוע עושה כן, על מנת לשלול פגיעה מינית בו או צפיה לא מותאמת וכו'. במידה וקיימות אינדיקציות נוספות המגיעות לכדי "יסוד סביר לחשוב" באשר לפגיעה, ובהתאם לזהות הפוגע, רק אז תחול על המוסד חובת דיווח. 20 שאלה מס' ילד טוען כי אביו היכה אותו, יסוד סביר להניח כי התלמיד אינו דובר אמת, האם יש מחויבות מצד המוסד לדווח על כך. גם במקרה זה, עצם האמירה של הילד מצדיקה בירור מעמיק יותר, שכן לצורך קיומה של חובת הדיווח יש צורך ב"יסוד סביר לחשוב", וכאן השואל קובע עובדה ש"יסוד סביר להניח" שהילד אינו דובר אמת, ומכאן על מנת לעבור את מחסום "היסוד הסביר" יש צורך בקבלת אינדיקציות נוספות. במידה ויהיו אינדיקציות נוספות המגיעות לכדי "יסוד סביר לחשוב" והאלימות עולה כדי העבירות הכלולות בחוק (אלימות חמורה, התעללות, הזנחה

-19

המוגברת על אנשי טיפול, כלומר יש לה חובת דיווח ללא מגבלת זמן הפגיעה. ולא המידע הגיע אליה באקראי, לעומת זאת, אם מתוך פניה מכוונת אליה במסגרת היותה עו"ס, שכן אז היא הרי שלא תחול עליה חובת דיווח מחויבת כאדם רגיל, רק לגבי פגיעה שנעשתה "זה מקרוב". 25 שאלה מס' מה קורה כשיש פגיעה בין שני חברים קטינים והדבר נחשף לאמו של אחד הקטינים במקרה זה לא חלה על האם חובת דיווח, ללא קשר לשאלת מקום הפגיעה. קטין (למעט קטין שהוא בן משפחה עפ"י הגדרת החוק) אינו נחשב לאחראי על קטין אחר, ולכן במקרה כזה אין חובת דיווח. במקרה ומדובר בפגיעה שנעשתה במוסד חינוכי/ ד(ד)) חובת הדיווח חלה על 368 טיפולי (סעיף גורם במוסד (עפ"י הסעיף החובה הזו חלה רק על מנהל או איש צוות במקום) ולא על אחראי לא תקום אחר על הקטין, ולכן גם במקרה כזה לאם חובת דיווח.

מנתוני השאלה לא ברור למה הכוונה "מגיבים באלימות מדי פעם בלי לסכן את הילד". כאמור, על מנת שעבירה של אלימות מצד הורים תיחשב כעבירה המחייבת חובת דיווח (ראה פירוט בסעיף ח' לחוק) עליה להגיע לפגיעה ברמה של הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות תקיפה או התעללות או הזנחה. ראה בעניין זה ההרחבה שניתנה בתשובה לשאלות .20 ו- 12 בכל מקרה על המטפל למנוע ולמגר את תופעת האלימות, בלי קשר לחובת הדיווח, ולהקנות להורים כלים נכונים במסגרת הטיפול. 29 שאלה מס' מטופלת מספרת למטפל על כך שאחותה סיפרה לה שנפגעה מינית ע"י השכן תחילה יש בכלל לבחון האם הפגיעה עונה לקריטריונים של חובת הדיווח, קרי, האם השכן הפוגע היה אחראי על האחות בזמן הפגיעה (וזאת בהנחה והאחות היא קטינה או חסרת ישע), במידה והתשובות לכך חיוביות נעבור לשלב הבא. לכאורה, המטפל אינו המטפל של האחות שנפגעה, ולכן נשאלת השאלה האם מדובר בפגיעה שנודעה לו "עקב עיסוקו או תפקידו". נראה כי התשובה לכך חיובית שכן המטופלת בחרה לספר לו את זה חלה עליו חובת דיווח. כמטפל שלה, ולפיכך

26 שאלה מס' מה קורה במקרה של פגיעה במרחבים של החינוך הבלתי פורמלי (כגון תנועת נוער) נראה כי נכון יהיה להכיל על המסגרת הבלתי פורמלית את אותם הכללים החלים על מוסד חינוכי/טיפולי אחר, שכן, עפ"י לשון החוק בסעיף ד(ד) ההתייחסות בסעיף זה חלה על פגיעה 368 הנמצא במעון, במוסד או בקטין או בחסר ישע לפיכך אותם במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת קריטריונים שיחולו על כל מוסד חינוכי בהקשר של חובת הדיווח - יחולו גם במסגרת החינוך הבלתי פורמלי. 27 שאלה מס' כשמטופל מדווח על פגיעות נוספות שפגע מעבר למה שהואשם בפועל, כלפי קורבן במשפחה האם ישנה חובת דיווח? במידה ומדובר בפגיעה המחייבת דיווח עפ"י הקריטריונים הקבועים בחוק, הרי שקמה, מחדש, חובת דיווח. 28 שאלה מס' הורים לילד עם אבחנה התנהגותית קשה אשר פונים לטיפול והדרכת הורים עקב כך שמגיבים באלימות מדי פעם בלי לסכן את הילד. האם חובה לדווח מיד או רק אם אין שיפור במהלך הטיפול והדרכת הורים?

-20-

30 שאלה מס' חשד שילד חווה אלימות בעבר אבל עכשיו כבר לא, אבל הילד ממשיך לדבר על אלימות ומצייר ציורים שנראים כפגיעה מינית. כמטפל, חובת הדיווח קיימת גם אם הפגיעה היתה לכן אם מדובר בפגיעה אשר בעבר והסתיימה. עונה לקריטריונים של חובת הדיווח עפ"י החוק, קרי הפגיעה בוצעה ע"י האחראי על הקטין/בן משפחה (ובמקרה של חשד לעבירות אלימות המדובר בעבירות של הפרת חובה של הורה/ אחראי, עבירת נטישה או הזנחה או עבירה של תקיפה או התעללות, ובמקרה של עבירות מין מדובר על קשת רחבה של פגיעה מינית), הרי שקמה למטפל חובת דיווח. במקרה שמדובר באדם מן הישוב (ולא איש מקצוע) חובת הדיווח תקום רק במידה והעבירות בוצעו "זה מקרוב". כלומר - עבירה שהתרחשה לא תקים את חובת הדיווח. ונפסקה לפני זמן מה - 31 שאלה מס' תלמיד במסגרת חינוך מיוחד אשר מתנהג באלימות פיזית עם בני כיתתו, כאשר למרות תכנית התערבות לא רואים שיפור שאלה נוספת - דומה במהותה - התפרצויות כעס קשות עם הרס ציוד, ניסיון לחנוק ילד במסגרת ביה״ס

חובת הדיווח במקרה של עבירת אלימות במוסד חינוכי/טיפולי היא אלימות ברף הגבוה - עבירות של גרימת חבלה חמורה (תקיפה שגורמת לקטין/ חסר הישע חבלה חמורה) או מעשה של התעללות גופנית, נפשית או מינית. לכן "אלימות פיזית" שאינה ברף חומרה גבוה, על מוסד לא תקים את חובת הדיווח כאמור לעיל, חינוכי/טיפולי, ונראה, עפ"י נתוני השאלה, כי הילד מטופל במסגרת אותה "תכנית התערבות". כך גם הרס ציוד אינו עונה על חובת הדיווח. במידה ורף האלימות עונה על הקריטריונים הנדרשים בחוק, קרי חבלה חמורה או התעללות, חובת הדיווח על מנהל המוסד אז כאמור, תקום או איש צוות.

32 שאלה מס' כיצד נכון לנהוג על פי חוק כאשר אצל המטפלים, אנשי הצוות, עולה חשש לפגיעה נפשית התפתחותית אצל התינוק והפעוט? במקרה זה נשאלת השאלה האם מדובר בפגיעה נפשית התפתחותית כתוצאה מפגיעה - הזנחה/ התעללות וכדומה של ההורים, או שמא מדובר בפגיעה שנובעת מסיבות אחרות. במידה והחשש כי הפגיעה נובעת בשל פעולה או קמה חובת דיווח. מחדל של אחראי על הפעוט -

-21

עבירת נטישה או הזנחה או עבירה של התעללות, (כלפי תקום חובת הדיווח הרי שבמקרה כזה - העבירות המבוצעות כנגד הקטינים). 34 שאלה מס' אמא סיפרה שהבת שלה בת העשר ראתה לפני שנתיים את אבא שלה משחק באיבר מינו תוך כדי שנוהג ברכב. בהנחה ומדובר בדיווח חד פעמי ובאירוע "אפור" במהותו וחסר בפרטים נוספים (למשל, לא ניתן לשלול את האפשרות שהאב גירד במכנסיו באזור

35 שאלה מס' במסגרת טיפול, ההורה משתף את המטפל שבעבר נהג להכות את בנו הקטין, אך הפסיק לעשות זאת, עוד לפני התחלת הטיפול וכעת, הוא מרגיש חרטה ובושה על-כך. לכאורה חלה על המטפל חובת דיווח גם כאשר מדובר בפגיעה אשר הסתיימה ולא מתרחשת יש לשים לב שחובת הדיווח, במקרה של יותר, חשד לעבירות אלימות, מתייחסת לעבירות של הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירת נטישה או הזנחה או עבירה של תקיפה או התעללות, קרי, עבירות אלימות ברף היחסית גבוה, ולכן באם מדובר בעבירות אלימות ברף הנמוך, בתדירות לא תחול חובת דיווח. רחוקה וכדומה - ראה כאמור, התייחסות לרף אלימות המחייב חובת .20 ו- 12 דיווח בתשובה לשאלות 36 שאלה מס' אמא של מטופל אשר סיפרה למטפלת שהוא מרביץ לאחיו אלימות בין אחים אינה נכללת במסגרת חובת הדיווח. באלימות בין אחים לא מתקיימת הנסיבה של "אחראי על קטין", וההרחבה של חוק חובת הדיווח 18 כך שתכלול גם בני משפחה בני מתחת גיל (למשל אחים) חלה רק בעבירות מין ספציפיות.

33 שאלה מס' ילדים שחשופים לאלימות של האב כלפי האם אבל אין עדות לכך שהאב אלים כלפי הילדים חובת הדיווח לא חלה במקרה של אלימות בין בני זוג, ולא ניתן להסיק מכך כי בהכרח האב אלים גם כלפי הילדים, ומשכך בהיעדר חשד סביר שנעשית גם פגיעה בקטינים עצמם, בין נפשית לא קמה חובת הדיווח. ובין פיזית - ואולם, במקרה שחשיפתם של הקטינים לאלימות כלפי האם משפיעה עליהם עד כדי כך שמתקיימת בפועל עבירה של הפרת חובה של הורה/אחראי, או

איבר המין), הרי שבמקרה כזה, לא ובהיעדר אינדיקציות נוספות - חלה חובת דיווח.

-22

חובת הדיווח ד לחוק העונשין 368 סעיף

יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה פלילית*

המרכז הישראלי למוגנות

העבירה בוצעה כלפי בגיר

העבירה בוצעה כלפי קטין/חסר ישע

אין חובת דיווח

הפגיעה נעשתה במעון, מוסד או מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת שבה נמצא הקטין/חסר הישע והמדווח הוא בגיר בתפקיד מנהל או איש צוות )ס”ק ד(

הפגיעה נעשתה ע”י בן משפחה*** שנה 18 )כמוגדר בחוק( שטרם מלאו לו בעבירות מין ספציפיות לחוק העונשין 351 , 348 , 345-347 סעיפים

הפגיעה נעשתה ע”י אחראי על הקטין/חסר הישע

הפגיעה נעשתה ע”י אדם שאינו אחראי על הקטין/חסר הישע

(3 )ג

(2 )ג

אין חובת דיווח

(1 )ג

המדווח הוא בגיר אדם מן הישוב )ס”ק א(

345-348 עבירת מין לפי סעיפים ב )ב( 368 עבירת אלימות לפי סעיפים ג 368 או עבירת התעללות לפי סעיף

המדווח הוא בגיר האחראי על הקטין/חסר הישע )ס”ק ג(

המדווח הוא בגיר איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי** )ס”ק ב(

נודע למדווח במסגרת עיסוקו במקצוע או תפקידו

נודע למדווח באקראי ולא במסגרת תפקידו או עיסוקו

הפגיעה ”זה מקרוב“

הפגיעה נעשתה בעבר

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

אין חובת דיווח

* ס”ק )ח( מפרט את רשימת העבירות לפי חובת הדיווח - עבירות זנות ותועבה, הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות מין, עבירות נטישה או הזנחה, עבירות תקיפה או התעללות, עבירות סחר בבני אדם. ** איש מקצוע לפי ס”ק ב - רופא, אחות, עובד חינוך, עו”ס, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו נמצא הקטין/חסר הישע. בן זוג/הורה/אח/צאצא של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלו, מי שהקטין/חסר הישע מתגורר - בן זוג של הורה, סב/סבתא, צאצא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, 18 א - הורה או אחראי על קטין/חסר ישע מכח החלטה שיפוטית וכדומה, בן משפחה מעל גיל 368 *** בן משפחה עפ”י ס’ שנה וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. 18 או נמצא עימו דרך קבע ומלאו לו *** **** חובת דיווח לא חלה על קטין )ס”ק ה(. ***** חובת הדיווח היא לעו”ס שמונה עפ”י חוק או למשטרה.

-23-

מקרא לעבודה נכונה אל מול תרשים הזרימה

בניסיון לפשט את חוק חובת הדיווח ערכנו את סעיפיו לתרשים הזרימה המופיע בדף הקודם. המרכז הישראלי למוגנות

. האם הפגיעה נעשתה במעון, מוסד או מסגרת 4 חינוכית/טיפולית (גם אם לא נעשתה ע"י אחראי או בן משפחה). כמו כן החוק מטיל חבויות על שלושה סוגי מדווחים: . המדווח הוא אדם בגיר "מן הישוב" - החובה 1 חלה רק אם נודע לו על הפגיעה "זה מקרוב". . המדווח הוא איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי 2 (ראה רשימת בעלי המקצוע בתחתית התרשים בשורה השניה בסימון **) - אזי חלה עליו חובה מוגברת, ללא תלות במועד הפגיעה וכל עוד הנפגע עדיין קטין/חסר ישע. . המדווח הוא בגיר האחראי על הקטין - גם עליו 3 חלה חובה מוגברת, וזו חלה ללא תלות במועד הפגיעה וכל עוד הנפגע עדיין קטין/חסר ישע. עפ"י חוק העונשין: "אחראי על קטין או חסר ישע" - כל אחד מאלה: ) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, 1 ( לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע - מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה

תרשים הזרימה נועד לסייע בשאלה האם המקרה שהובא בפניכם עונה על חובת הדיווח. לפיכך, הדרך המומלצת להסתייע בתרשים היא לעבור שלב שלב על סמך נתוני המקרה הספציפי לגביו אתם מתלבטים האם חלה חובת הדיווח. זכרו - ישנם מספר "עוגנים" בבחינה האם המקרה שבפניכם מחייב חובת דיווח: . האם הנפגע הוא קטין או חסר ישע. 1 . האם הפוגע הוא אחראי על הקטין/חסר הישע 2 או בן משפחה שלו (כמוגדר בחוק, ומופיע בתחתית התרשים (ראה בשורה השלישית בסימון ***). תשומת הלב כי בעבירות מין ספציפיות חובת הדיווח תחול גם כאשר הפוגע הוא בן משפחה (כך לדוגמא חלה חובת הדיווח 18 שטרם מלאו לו בפגיעה מינית בין אחים, גם כאשר האח הפוגע שנה). 18 הוא קטין שטרם מלאו לו האם העבירה שנעברה נכללת במסגרת העבירות .3 הספציפיות בחוק (ראה בתחתית התרשים בשורה הראשונה בסימון *)

-24-

ניקח לדוגמא מקרה, ו"נלך" לפי התרשים שנאנסה לפני כשנה וחצי על ידי 16 נערה בת הדוד שלה, שהוא בן גילה. יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה פלילית- ● מדובר בפגיעה מינית שהיא בגדר העבירות הנכללות בחוק. מדובר העבירה בוצעה כלפי קטין/חסר ישע - ● 16 בקטינה בת

בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או 3 ( נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.

מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו; ) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו 2 ( לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו,

ראה הסימון הצהוב על גבי התרשים

חובת הדיווח ד לחוק העונשין 368 סעיף

יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה פלילית*

המרכז הישראלי למוגנות

העבירה בוצעה כלפי בגיר

העבירה בוצעה כלפי קטין/חסר ישע

אין חובת דיווח

הפגיעה נעשתה במעון, מוסד או מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת שבה נמצא הקטין/חסר הישע והמדווח הוא בגיר בתפקיד מנהל או איש צוות )ס”ק ד(

הפגיעה נעשתה ע”י בן משפחה*** שנה 18 )כמוגדר בחוק( שטרם מלאו לו בעבירות מין ספציפיות לחוק העונשין 351 , 348 , 345-347 סעיפים

הפגיעה נעשתה ע”י אחראי על הקטין/חסר הישע

הפגיעה נעשתה ע”י אדם שאינו אחראי על הקטין/חסר הישע

(3 )ג

(2 )ג

אין חובת דיווח

(1 )ג

המדווח הוא בגיר אדם מן הישוב )ס”ק א(

345-348 עבירת מין לפי סעיפים ב )ב( 368 עבירת אלימות לפי סעיפים ג 368 או עבירת התעללות לפי סעיף

המדווח הוא בגיר האחראי על הקטין/חסר הישע )ס”ק ג(

המדווח הוא בגיר איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי** )ס”ק ב(

נודע למדווח במסגרת עיסוקו במקצוע או תפקידו

נודע למדווח באקראי ולא במסגרת תפקידו או עיסוקו

הפגיעה ”זה מקרוב“

הפגיעה נעשתה בעבר

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

אין חובת דיווח

הפגיעה נעשתה ע"י בן משפחה שטרם מלאו ● דוד נחשב בן שנה בעבירות מין ספציפיות - 18 לו משפחה (ראה כאמור בשורה השלישית בתחתית התרשים, בסימון ***), וסעיף זה הרחיב את הגדרת בן המשפחה גם כשבן המשפחה הוא מתחת לגיל לחוק העונשין) 345 , עבירת אינוס (סעיף 18 נכללת בגדר הסעיפים הספציפיים הכלולים בחוק בעניין זה. *ס”ק )ח( מפרט את רשימת העבירות לפי חובת הדיווח - עבירות זנות ותועבה, הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות מין, עבירות נטישה או הזנחה, עבירות תקיפה או התעללות, עבירות סחר בבני אדם. **איש מקצוע לפי ס”ק ב - רופא, אחות, עובד חינוך, עו”ס, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו נמצא הקטין/חסר הישע. שנה וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. 18 - בן זוג של הורה, סב/סבתא, צאצא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, בן זוג/הורה/אח/צאצא של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלו, מי שהקטין/חסר הישע מתגורר או נמצא עימו דרך קבע ומלאו לו 18 א - הורה או אחראי על קטין/חסר ישע מכח החלטה שיפוטית וכדומה, בן משפחה מעל גיל 368 ***בן משפחה עפ”י ס’ ****חובת דיווח לא חלה על קטין )ס”ק ה(. *****חובת הדיווח היא לעו”ס שמונה עפ”י חוק או למשטרה.

-25-

בשורה השניה בסימון **) והפגיעה נודעה לו במסגרת עיסוקו במקצוע או במסגרת תפקידו - אין משמעות לשאלת מועד הפגיעה וחלה עליו חובת דיווח. ואולם, במידה והפגיעה נודעה לו באקראי ולא במסגרת תפקידו או עיסוקו, הרי דינו כדין אדם "מן הישוב"- ואז לא תחול עליו חובת הדיווח.

ראה הסימון האפור על גבי התרשים

ראה הסימון הבורדו על גבי התרשים

חובת הדיווח ד לחוק העונשין 368 סעיף

חובת הדיווח ד לחוק העונשין 368 סעיף

יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה פלילית*

המרכז הישראלי למוגנות

יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה פלילית*

המרכז הישראלי למוגנות

העבירה בוצעה כלפי בגיר

העבירה בוצעה כלפי קטין/חסר ישע

העבירה בוצעה כלפי בגיר

העבירה בוצעה כלפי קטין/חסר ישע

אין חובת דיווח

אין חובת דיווח

הפגיעה נעשתה במעון, מוסד או מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת שבה נמצא הקטין/חסר הישע והמדווח הוא בגיר בתפקיד מנהל או איש צוות )ס”ק ד(

הפגיעה נעשתה ע”י בן משפחה*** שנה 18 )כמוגדר בחוק( שטרם מלאו לו בעבירות מין ספציפיות לחוק העונשין 351 , 348 , 345-347 סעיפים

הפגיעה נעשתה ע”י אחראי על הקטין/חסר הישע

הפגיעה נעשתה ע”י אדם שאינו אחראי על הקטין/חסר הישע

הפגיעה נעשתה במעון, מוסד או מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת שבה נמצא הקטין/חסר הישע והמדווח הוא בגיר בתפקיד מנהל או איש צוות )ס”ק ד(

הפגיעה נעשתה ע”י בן משפחה*** שנה 18 )כמוגדר בחוק( שטרם מלאו לו בעבירות מין ספציפיות לחוק העונשין 351 , 348 , 345-347 סעיפים

הפגיעה נעשתה ע”י אחראי על הקטין/חסר הישע

הפגיעה נעשתה ע”י אדם שאינו אחראי על הקטין/חסר הישע

(3 )ג

(3 )ג

(2 )ג

(2 )ג

אין חובת דיווח

(1 )ג

אין חובת דיווח

(1 )ג

המדווח הוא בגיר אדם מן הישוב )ס”ק א(

345-348 עבירת מין לפי סעיפים ב )ב( 368 עבירת אלימות לפי סעיפים ג 368 או עבירת התעללות לפי סעיף

המדווח הוא בגיר האחראי על הקטין/חסר הישע )ס”ק ג(

המדווח הוא בגיר איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי** )ס”ק ב(

המדווח הוא בגיר אדם מן הישוב )ס”ק א(

345-348 עבירת מין לפי סעיפים ב )ב( 368 עבירת אלימות לפי סעיפים ג 368 או עבירת התעללות לפי סעיף

המדווח הוא בגיר האחראי על הקטין/חסר הישע )ס”ק ג(

המדווח הוא בגיר איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי** )ס”ק ב(

ראה הסימון הירוק על גבי התרשים

נודע למדווח במסגרת עיסוקו במקצוע או תפקידו

נודע למדווח באקראי ולא במסגרת תפקידו או עיסוקו

הפגיעה ”זה מקרוב“

הפגיעה נעשתה בעבר

נודע למדווח במסגרת עיסוקו במקצוע או תפקידו

נודע למדווח באקראי ולא במסגרת תפקידו או עיסוקו

הפגיעה ”זה מקרוב“

הפגיעה נעשתה בעבר

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת הדיווח ד לחוק העונשין 368 סעיף

חובת דיווח

חובת דיווח

אין חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

אין חובת דיווח

יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה פלילית*

המרכז הישראלי למוגנות

*ס”ק )ח( מפרט את רשימת העבירות לפי חובת הדיווח - עבירות זנות ותועבה, הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות מין, עבירות נטישה או הזנחה, עבירות תקיפה או התעללות, עבירות סחר בבני אדם. **איש מקצוע לפי ס”ק ב - רופא, אחות, עובד חינוך, עו”ס, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו נמצא הקטין/חסר הישע. שנה וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. 18 - בן זוג של הורה, סב/סבתא, צאצא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, בן זוג/הורה/אח/צאצא של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלו, מי שהקטין/חסר הישע מתגורר או נמצא עימו דרך קבע ומלאו לו 18 א - הורה או אחראי על קטין/חסר ישע מכח החלטה שיפוטית וכדומה, בן משפחה מעל גיל 368 ***בן משפחה עפ”י ס’ ****חובת דיווח לא חלה על קטין )ס”ק ה(. למשטרה. או *****חובת הדיווח היא לעו”ס שמונה עפ”י חוק

*ס”ק )ח( מפרט את רשימת העבירות לפי חובת הדיווח - עבירות זנות ותועבה, הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות מין, עבירות נטישה או הזנחה, עבירות תקיפה או התעללות, עבירות סחר בבני אדם. **איש מקצוע לפי ס”ק ב - רופא, אחות, עובד חינוך, עו”ס, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו נמצא הקטין/חסר הישע. שנה וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. 18 - בן זוג של הורה, סב/סבתא, צאצא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, בן זוג/הורה/אח/צאצא של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלו, מי שהקטין/חסר הישע מתגורר או נמצא עימו דרך קבע ומלאו לו 18 א - הורה או אחראי על קטין/חסר ישע מכח החלטה שיפוטית וכדומה, בן משפחה מעל גיל 368 ***בן משפחה עפ”י ס’ ****חובת דיווח לא חלה על קטין )ס”ק ה(. למשטרה. או *****חובת הדיווח היא לעו”ס שמונה עפ”י חוק

העבירה בוצעה כלפי בגיר

העבירה בוצעה כלפי קטין/חסר ישע

אין חובת דיווח

בשלב זה נבחן מיהו המדווח - ● * אם מדובר באדם בגיר מן הישוב - לא תקום חובת הדיווח שכן פגיעה שהתרחשה לפני כשנה וחצי אינה עונה על הגדרת "זה מקרוב".

כפי שניתן לראות, הרי שיתכנו מצבים, בהם לעיתים תחול חובת דיווח ולעיתים באותו מקרה לא. הדבר מושפע מזהותו של מקבל המידע על העבירה וממועד הפגיעה.

הפגיעה נעשתה במעון, מוסד או מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת שבה נמצא הקטין/חסר הישע והמדווח הוא בגיר בתפקיד מנהל או איש צוות )ס”ק ד(

הפגיעה נעשתה ע”י בן משפחה*** שנה 18 )כמוגדר בחוק( שטרם מלאו לו בעבירות מין ספציפיות לחוק העונשין 351 , 348 , 345-347 סעיפים

הפגיעה נעשתה ע”י אחראי על הקטין/חסר הישע

הפגיעה נעשתה ע”י אדם שאינו אחראי על הקטין/חסר הישע

(3 )ג

(2 )ג

אין חובת דיווח

(1 )ג

המדווח הוא בגיר אדם מן הישוב )ס”ק א(

345-348 עבירת מין לפי סעיפים ב )ב( 368 עבירת אלימות לפי סעיפים ג 368 או עבירת התעללות לפי סעיף

המדווח הוא בגיר האחראי על הקטין/חסר הישע )ס”ק ג(

המדווח הוא בגיר איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי** )ס”ק ב(

נודע למדווח במסגרת עיסוקו במקצוע או תפקידו

נודע למדווח באקראי ולא במסגרת תפקידו או עיסוקו

הפגיעה ”זה מקרוב“

הפגיעה נעשתה בעבר

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

אין חובת דיווח

*ס”ק )ח( מפרט את רשימת העבירות לפי חובת הדיווח - עבירות זנות ותועבה, הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות מין, עבירות נטישה או הזנחה, עבירות תקיפה או התעללות, עבירות סחר בבני אדם. **איש מקצוע לפי ס”ק ב - רופא, אחות, עובד חינוך, עו”ס, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו נמצא הקטין/חסר הישע. שנה וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. 18 - בן זוג של הורה, סב/סבתא, צאצא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, בן זוג/הורה/אח/צאצא של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלו, מי שהקטין/חסר הישע מתגורר או נמצא עימו דרך קבע ומלאו לו 18 א - הורה או אחראי על קטין/חסר ישע מכח החלטה שיפוטית וכדומה, בן משפחה מעל גיל 368 ***בן משפחה עפ”י ס’ ****חובת דיווח לא חלה על קטין )ס”ק ה(. למשטרה. או *****חובת הדיווח היא לעו”ס שמונה עפ”י חוק

ראה הסימון הסגול על גבי התרשים

*אם המדווח הוא בגיר האחראי על הקטינה (כהגדרת אחראי עפ"י החוק שהובאה כאן)- הרי שתחול עליו חובת הדיווח, ללא תלות במועד הפגיעה (אותה חובה כשל איש מקצוע).

חובת הדיווח ד לחוק העונשין 368 סעיף

יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה פלילית*

המרכז הישראלי למוגנות

העבירה בוצעה כלפי בגיר

העבירה בוצעה כלפי קטין/חסר ישע

אין חובת דיווח

הפגיעה נעשתה במעון, מוסד או מסגרת חינוכית או טיפולית אחרת שבה נמצא הקטין/חסר הישע והמדווח הוא בגיר בתפקיד מנהל או איש צוות )ס”ק ד(

הפגיעה נעשתה ע”י בן משפחה*** שנה 18 )כמוגדר בחוק( שטרם מלאו לו בעבירות מין ספציפיות לחוק העונשין 351 , 348 , 345-347 סעיפים

הפגיעה נעשתה ע”י אחראי על הקטין/חסר הישע

הפגיעה נעשתה ע”י אדם שאינו אחראי על הקטין/חסר הישע

(3 )ג

(2 )ג

אין חובת דיווח

(1 )ג

המדווח הוא בגיר אדם מן הישוב )ס”ק א(

345-348 עבירת מין לפי סעיפים ב )ב( 368 עבירת אלימות לפי סעיפים ג 368 או עבירת התעללות לפי סעיף

המדווח הוא בגיר האחראי על הקטין/חסר הישע )ס”ק ג(

המדווח הוא בגיר איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי** )ס”ק ב(

נודע למדווח במסגרת עיסוקו במקצוע או תפקידו

נודע למדווח באקראי ולא במסגרת תפקידו או עיסוקו

הפגיעה ”זה מקרוב“

הפגיעה נעשתה בעבר

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

חובת דיווח

אין חובת דיווח

*ס”ק )ח( מפרט את רשימת העבירות לפי חובת הדיווח - עבירות זנות ותועבה, הפרת חובה של הורה/אחראי, עבירות מין, עבירות נטישה או הזנחה, עבירות תקיפה או התעללות, עבירות סחר בבני אדם. **איש מקצוע לפי ס”ק ב - רופא, אחות, עובד חינוך, עו”ס, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו נמצא הקטין/חסר הישע. שנה וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. 18 - בן זוג של הורה, סב/סבתא, צאצא, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, בן זוג/הורה/אח/צאצא של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלו, מי שהקטין/חסר הישע מתגורר או נמצא עימו דרך קבע ומלאו לו 18 א - הורה או אחראי על קטין/חסר ישע מכח החלטה שיפוטית וכדומה, בן משפחה מעל גיל 368 ***בן משפחה עפ”י ס’ ****חובת דיווח לא חלה על קטין )ס”ק ה(. למשטרה. או *****חובת הדיווח היא לעו”ס שמונה עפ”י חוק

* אם המדווח הוא איש מקצוע או עובד מוסד חינוכי (כאמור בפירוט המופיע בתחתית התרשים

-26-