הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

קעקועי החינה נפוצים כמעט בכל השווקים/אתרים במרוקו. 'אמניות קעקועים' רבות מוכרות שם את "מרכולתן" ומעטרות בזילופי חינה את הלקוחות. את החינה מכינים מצמח ממשפחת הכופרים הנקרא "כופר לבן". מעליו המיובשים והכתושים מכינים את אבקת החינה לקעקוע. לצורך הכנת תערובת הקעקוע מערבבים את האבקה עם מים חמים וציפורן טחון. תערובת החינה מוכנסת למזרק ובאמצעות זילוף ניתן לצייר על העור. נוסף לקישוט הגוף לצרכי יופי, לחינה אופי מיסטי והיא נוטלת חלק חשוב באירועים שונים: חתונה, אירוסין, לידה, וכן בטקסים לגירוש הרוחות והשדים. משחר ההיסטוריה חיפש האדם מרפא והצלחה במעשיו, דבר שהוביל אותו לרופאי אלילים או לכהן בשבט או השמאן. במרוקו פנו לצורך כך ליועצים שהתמחו בשימוש בצמחים ובשיקויים, אשר הקיפו יריעה רבת תווך של נושאים פתירים. תושבי מרוקו המוסלמים והברברים מאמינים באמונות שונות הנוגעות לחיי היום יום. כמותם, פעפעו אמונות אלו חלקית גם בקרב יהודי מרוקו אשר הושפעו משכניהם. אמונות אלו כללו פגיעה של רוחות ושדים, כישופים ועין הרע. והכלים לשמירה ולמלחמה במפגעים אלו היו מאגים באמצעות קמעות, צמחי מרפא, סגולות ומשפטי תפילה.

שימושים רבים לשפע התבלינים במרוקו מכישופים ועד לרפואה

לדלקת השתן. לכאבי גרון לשתת תה מרווה. הכמון לגזים בבטן. ולימון מחטא, מרפא ומוריד חום.

חלק בלתי נפרד מהמסורת המוסלמית, הינו חיפוי מקושט באמצעים שונים ובעיקר בטכניקת הזליג'. חיפוי הזליג'-פסיפס המעטר חפצים, קירות המסגדים, בתי ציבור, ארמונות ובתי המגורים. ככל הנראה מקורו במלאכת הפסיפס מהתרבות הביזנטית, אך בשונה ממנה רפרטואר הצורות לקוח בעיקר מעולם הטבע והצמחים הגיאומטרי-ללא דמויות האסורות לפי האסלאם כגון-אדם ובעלי חיים. הפסיפס מתחיל מיחידה אחת קטנה החוזרת על עצמה בדפוס קבוע עד שכל הקיר מחופה בזליג', חומר הגלם הינו חמר צבוע ושרוף בתנור בעלי זיגוג צבעוני מרהיב ברב גוניות, ביופי ובשלל צבעים. )–טיח העשוי מתערובת STUCCO אמנות הסטוקו ( של חומר מליטה מגבש ומים. החומר משמש ליציקה/ חיפוי/ עיטור ועיצוב של קירות. הוא מעטר את המשקופים או הקשתות של המסגדים ויוצר גימור לקיר או לנטיפים מעל הקשתות. הכתב הערבי המסותת על הקירות והמשקופים בעל תפקיד כפול: מרכיב עיטורי והעברת מסר דתי לצופה –המשפטים החרוטים בסטוקו הינן מהתפילה או שמו של אללה אלוהי האיסלאם. וכך, בכל רחבי מרוקו ניתן למצוא מבחר עשיר ומגוון של יצירה בחומרים שונים ובעלי השפעות זרות: מכלי בית ואוכל, בישול ואכסון ועד לאריחים מעוטרים- זליג' המעטרים קירות, מזרקות, שערים, בתים פרטיים, עמודים, קשתות, ועוד...גם מעבדי צמר, מעבדי עץ, מפרזלים, אורגי שטיחים, קולעי מחצלות, ועוד... וביחד עם חרשי הנחושת – מתקבלת סימפוניה של קולות וצבעים, מעיין חזרה במנהרת הזמן לעולם של פעם – אומנות במיטבה.

לדוגמה : הלפת "ויאגרה" לחיזוק הגבריות. הלוף והצלפים גורמים להגברת החשק המיני. הפטרוזיליה

אומנות מרוקנית-מראה שערים מעוצבים הנפוץ במרוקו. שער הכניסה לארמון המלך.

55

2021 יולי-דצמ' , תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב :14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו