הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

שיהודים רבים חיו במרוקו בערים ובמדבר.

אחדיה עומר שקוארי ממרוקו שכותבת: "אל תבקש ממני רשות, הסתער אל תוכי, השתלט עלי, כי איש עד היום לא הצליח להגיע עדי, הגבר, הו אדוני, הוא הסתערות על מחוז חפצו, אם תמרד בכלל של האחרים, תצליח להגיע עדי, גם עם תלך נעול, וגם אם ברגלים יחפות, האהבה בימי היא שטח מגדר, כזירת אגרוף, ומשום שאני אישה עדינה ופקחית, אני רוצה גבר מחוספס אמיץ ורב יכולת" (מתוך: קולות מהים האחר) ברחבי מרוקו נפוצה האמנות העממית בעלת המאפיינים המיוחדים אותה, מאפיינים אלו הינם 'טביעות האצבע' של ההשפעות מהממלכות השונות אשר שלטו על מרוקו לאורך השנים. מאפיינים אלו מוטבעים בכל מלאכה ומלאכה ברחבי הממלכה: בשטיחים, בתלבושות, בתכשיטים, בקרמיקה, בפיסול, בציור, בגילוף, בקליגרפיה, במוסיקה ובריקוד. השפעתם ניכרת גם בפולקלור באמצעות מזלות וקמעות, בתרופות וצמחי מרפא ועוד... המוסיקה והשירה במרוקו קשורים לשבטים הברברים" )". הנגניםמתופפיםב"לאוטה" Imazighen אימאזיגין ( (תופים גדולים) מוסיקה קצבית. על המוסיקה משפיעה הדת האיסלמית שהכניסה לשירה מילים מהתפילה. על המוסיקה כמובן ניכרת ההשפעה הספרדית-אנדלוסית. המוסיקה היהודית הושפה והשפיעה אף היא היות

) Gnawa המוסיקה הגנאוויתמקורה בשבט הגאנווים-( שבטים אפריקאים שנלקחו בשבי וחיו בסהרה עד לשחרורם. צלילי המוסיקה שלהם הינם ייחודיים ומאופיינים בשילוב כלי נגינה מגוונים: קסטנייטות, תופים, ולאוטה בס. המוסיקה הינה מונוטונית החוזרת על עצמה בקצב קבוע. היא לרוב מנוגנת על ידי חמישה נגנים, הלבושים לבן. מוסיקה זו מושפעת מהמוסיקה הספרדית-אנדלוסית בנוסף למוסיקה המקורית השבטית מאפריקה. אחד הנושאים המסקרנים בעיניי יותר מכל הינו חוסר ההתאמה בארצות ערב בעלות תרבות מוסלמית מסורתית-מוצנעת, לבין רקדניות חשופות, שהאירופאים מכנים את ריקודם המענטז בשם "ריקוד בטן". ריקוד זה הינו ריקוד עממי שהפך לפופולארי במזרח החלו 19 התיכון ומאוחר יותר גם במערב. בסוף המאה ה האירופאים לכנות את הריקוד המענטז בשם "רקוד בטן", מעריכים שמקורו במצרים ומשם נפוץ לשאר ארצות ערב. הריקוד מאופיין בשליטה יוצאת דופן על השרירים, הרקדניות לובשות בגד ריקוד ייחודי הכולל אביזרים וצעיפים המדגישים את השליטה בשרירים ומעצימים את תנועות הגוף והאגן .

. פרי מכחולו של הצייר אז'ן דלקרואה (ויקיפדיה) 1837 חתונה יהודית במרוקו

54

2021 : תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב, יולי-דצמ' 14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו