נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 פברואר 326 + נטו

73 שאלות ותשובות

אציין עוד כי בשאלה חסר מרכיב אחד מרכזי בעלות אחזקת הרכב והוא המימון שלו (אלא אם מדובר ברכב ליסינג, ובתשלומים החודשיים הכלולים בהוצאות הרכב נכלל המרכיב המימוני) וכן המע"מ לפי החלק הפרטי האמיתי. אלה יכולים להוות טיעון כנגד גישת השואל בדבר גובה שווי השימוש האמיתי. מכל מקום, כל עמדה שמובאת בדוח המס, ובמיוחד עת יש ספק אם היא עולה בקנה אחד עם הלכת בית המשפט העליון – חובה לתת לגביה גילוי מלא. כמו כן אמליץ לקבל חוות דעת לשם מניעת טענה של פליליות. קיומם של הסכמי שומות שקיבלו טענה זו במפורש יכול גם הוא להוות צידוק להמשיך בדרך זו, כיוון שעובדה היא שהרשויות הביאו למשפט רק את הנושא של החלוקה ל"פרטי" או "עסקי". לכאורה קיים פתרון אחר. החברה יכולה להעניק הלוואה לעובד לרכוש את הרכב והוא ירכוש אותו בעצמו, או לחלופין העובד יתקשר עם חברת ליסינג שאליה יפנה אותו המעביד וישכור את הרכב בעצמו (ולא המעביד). על חלק זה אין כלל אובדן של קיזוז מס תשומות, ואז בעצם לעובד יש רכב משלו. לפי הסכם בין המעביד לעובד, המעביד יכסה את כל הוצאותיו של העובד בגין הרכב כנגד חשבוניות שהעובד יציג לו. הסכום יינתן או לברוטו או יגולם לבחירת המעסיק, ואז התוצאה תהיה "שווי שימוש" אמיתי שיחויב במס בידי העובד כשכר. וכך, בשל העובדה שלא יוצמד לעובד רכב בבעלות המעביד אלא הרכב יהיה רכב של העובד שהמעביד יכסה את כל הוצאותיו, נמצא עצמינו מתנתקים מתקנות שווי השימוש. הבעיה היא רכיב המע"מ על הוצאות אלה. לכאורה, לפי ההצעה הזו, החשבוניות על ההוצאות השוטפות אינן על שם המעסיק. ניתן אולי להגיע להסכם עם מוכר השירותים ולפיו החשבונית תימסר ליחיד עבור החלק הפרטי של הוצאותיו ותימסר למעסיק עבור החלק העסקי. השאלה היא איך תיעשה החלוקה הזו. ואולם כאן אנו נכנסים לעולם המע"מ ולא לעולם תקנות שווי השימוש. וגם, איך תהיה הוצאה כנגד חשבונית על שם המעסיק בספריו ובמקביל הוצאת שכר? הרי במקרה כזה יש כאן החזר הלוואה לעובד שנשא בהוצאה עסקית ואז אנו שוב נכנסים ל"פרטי" מול "עסקי" בהקשר של שווי השימוש. לסיכום – אין פתרון שהוא חד וחלק.