נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני 326 גיליון | 2020 פברואר

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

הקלות קטנטנות במיסוי משיכה מקופות גמל ופיצויים האם כדאי להפקיד לקרן השתלמות מעל התקרה? ריבוי דירות – השכרה למגורים חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

השפעת תקופת תשלום חלף הודעה מוקדמת על תקופת האכשרה לדמי אבטלה ) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) 2019 צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

ריבוי דירות – השכרה למגורים

קוראים יקרים, התפרצות נגיף הקורונה בעולם והחשש שהנגיף יגיע גם לישראל הובילה את הכנסת למהלך מזורז ולחקיקה רלוונטית בנושא.

עורכת ראשית מאירה טולדו

עריכה לשונית והגהה אדרה חתומי

אין ספק שאם יגיע הנגיף לישראל, עלולות להיות לכך השלכות קשות על שוק העבודה ועל המשק הישראלי בכלל. נכון להיום קבע משרד הבריאות הנחיות שיחולו על הנוחתים בישראל יום 14 ועד להשלמת 16.2.2020 מהמדינות הנזכרות בהן, החל מיום ממועד השהייה בארצות אלה. הנחיות אלה מעוררות מחלוקת בקרב ציבור המעבידים משום שעולה מהן כי המעסיק יישא בעלויות היעדרות העובדים שנאלצו או יאלצו להישאר בבידוד וייעדרו בשל כך מהעבודה. לדעתם, מאחר שאין מדובר בהיעדרות בשל מחלה אלא בצעדים שקבעה המדינה ומטרתם לנקוט אמצעי זהירות, לא המעסיקים הם אלה שצריכים לשאת בעלויות. ידוע לנו שהתאחדות התעשיינים פנתה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעניין זה, כדי להלין על הנחיות אלה ולקבל הבהרות. כמו כן פורסמה הוראת שעה (צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) ) הקובעת את הסדרת נושא 2020 (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף הבידוד של העובד והשלכותיו על מקום העבודה. עוד פורסם כי מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד גם אם העובד ביקש זאת, וכי מעסיקו של עובד בבידוד לא יפטרו רק בשל כך שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. תוקפו של צו יהא כל עוד הצו שלעיל עומד בתוקפו. עוקבת אחר כל התפתחות במהלכים אלה. + מערכת "נטו נאחל לציבור הקוראים ולעם ישראל בריאות שלמה ונזכירכם כי לשם הזהירות וכדי להתעדכן חשוב לעקוב אחרי הנחיות משרד הבריאות.

גרפיקה והפקה

שרה וייס

ר ״

יו

שי מגל

עורך מייסד ח ״ שלמה סמולסקי, רו

מ ״ חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע

67778 , תל אביב 12 יד חרוצים

03-5680888 טלפון מרכזיה:

03-5680891 פקס מערכת:

neto@hashavim.co.il דוא״ל מערכת:

03-5680886 מחלקת מכירות ופרסום:

אינטרנט:

WWW.HASHAVIM.CO.IL

קריאה נעימה,

36 שנה | 326 ' מס | 2020 פברואר 501 גליון | 2018 יוני כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

מאירה טולדו

2020 פברואר 326 + נטו

4

כתבו החודש

רו"ח מנדלאוי אייל רו"ח ויועץ פנסיוני עזרא ישראל עו"ד רו"ח פרנקל יועד רו"ח צח-גלרט אורנה רו"ח, עו"ד קדוש אבי רו"ח קירו עופר מומחה פנסיוני רוזנבאום אבי שי דוד רו"ח שמש רוזט

עו"ד הלפרין עמוס

אגמון איתן

עו"ד אליהו ג'ולייט

רו"ח וייסמן גבי

עו"ד (רו"ח) ארויו רונן

עו"ד זיו קרן

עו"ד רו"ח אריה רמי

רו"ח (משפטן) חיבה ישי

עו"ד בבדז'נוב ראובן

מר חיטמן חיים

יועץ פנסיוני בן-ארויה איציק

עו"ד טימן גוגול מורן

עו"ד ברנזון אסף

טסלר נדב

עו"ד דולב בלט מיטל

רו"ח (משפטנית) לרנר נועה

כותבים קבועים

מיניביצקי יהושע, רו״ח מנדלאוי אייל, רו״ח פינברג נחום, עו״ד צח-גלרט אורנה, רו״ח קדוש אבי, רו״ח

ברנזון אסף, עו״ד ברנזון חיים, עו״ד חיימוביץ׳ דוד, עו״ד חיטמן חיים כהן יעקב, רו״ח

אגמון איתן ארויו רונן, עו״ד (רו״ח) אריה רמי, עו״ד ורו״ח

בן הרוש חיים, יועץ פנסיוני בן-טולילה אורי עו״ד ורו״ח

חשבים ה.פ.ס-מידע עסקי בע"מ כל הזכויות שמורות להוצאת © מע"מ). +( שקלים 1,732 ) גיליונות 10 דמי חתימה לשנה (

אין להעתיק מכתב עת זה, לשכפל, לאחסן במערכות לאחזור מידע, לשדר בכל צורה או אמצעי - אלקטרוני, דיגיטלי, אינטרנטי או בכל דרך אחרת • המערכת עושה מאמצים להביא את החומר בדייקנות ובאמינות מרביות. המערכת אינה אחראית לאי דיוקים או לטעויות בחומר המתפרסם בדפוס או באתרי האינטרנט של "חשבים". אם תתגלה טעות היא תתוקן. אין המערכת מאשרת את תוכן הידיעות, המאמרים " או בשירות + והתשובות על שאלות הקוראים ואין היא מזדהה עם דעות הכותבים • אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בכתב העת "נטו הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בו. אין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

ת

2020 פברואר 326 + נטו

5

ע נ י י נ י ם ת ו כ ן

עמוד

דבר העורכת >>

3

לנושאים חוזרים + הפניות נטו >>

9

נטו במספר >> יחסי עבודה >>

10

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה

12

משפט עבודה >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה משרד העבודה והרווחה הגיש כתב אישום נגד שופרסל בע"מ: הזמינה שירותי כוח אדם מקבלן שלא החזיק ברישיון

13

14

תנאי עבודה >>

16

הזכות לפרטיות במקום העבודה

דוד שי נחוץ פתרון קבוע לנזקי מלחמה לעובדים

18

התפטרות ופיטורים >>

20

סיום העסקתו של אדם עם מוגבלות – הכללים החלים על מעסיק

עו"ד קרן זיו פיצוי בפיטורי צמצום של עובד ותיק

22

עו"ד קרן זיו עובד שגנב ממעסיק אינו זכאי לשימוע ולפיצויי פיטורים היכרות קרובה בין העובד למעסיק אינה פוטרת את המעסיק מעריכת

23

עו"ד מורן טימן גוגול שימוע טרם הפסקת עבודה

24

2020 פברואר 326 + נטו

תוכן עניינים

6

שכר >> קביעות עקרוניות לעניין החזר נסיעות, חישוב דמי הבראה למשרה חלקית, איתן אגמון והודעה מוקדמת שבה העובד לא שובץ לעבודה אין מניעה לקבוע עם העובד שכר בערכי "נטו" ובלבד שרכיבי השכר לא יבואו עו"ד ראובן בבדז'נוב במקום זכויותיו הקוגנטיות אין חובה גורפת בדין לתשלום שכרו של עובד שנעדר מעבודתו עקב תנאי מזג האוויר פרישה ופנסיה >> התקבל ערעורן של חברות הביטוח המובילות – פוליסות ביטוח המנהלים אינן נגועות בהפליה מגדרית פסולה 2000 שהנפיקו לנשים עד לשנת מה קורה לכיסוי הביטוחי בניוד מביטוח מנהלים לקרן פנסיה? עו"ד עמוס הלפרין

27

28

29

31

איציק בן-ארויה C.L.U יועץ פנסיוני

34

נדב טסלר לנייד או לא לנייד – זאת השאלה

35

שעות עבודה ומנוחה >>

38

2020 ימי מועד, ימי בחירה וימי עבודה מקוצרים לשנת

פס"ד מרדכי חן עתירה לגמול שעות נוספות שלא שולמו לעובד בעמותה מס הכנסה >>

44

עו"ד רו"ח רמי אריה הקלות קטנטנות במיסוי משיכה מקופות גמל ופיצויים נדב טסלר האם כדאי להפקיד לקרן השתלמות מעל לתקרה? בית המשפט המחוזי פסק פעם נוספת כי על מעסיק בענף התעשייה עו"ד ראובן בבדז'נוב בגין העסקת מסתננים 15% לשלם היטל של ביטוח לאומי >> השפעת תקופת תשלום חלף הודעה מוקדמת על תקופת האכשרה לדמי אבטלה רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה אלמן שהתברר כי היו לו הכנסות "גבוהות" עלול להידרש להחזיר קצבת שאירים שקיבל

50

52

54

56

רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

58

עו"ד ג'ולייט אליהו החזר כספי למעסיק בתאונת עבודה שהיא תאונת דרכים

60

2020 פברואר 326 + נטו

7

תוכן עניינים

נשים בעבודה >>

עו"ד קרן זיו "שעת הורות" ("שעת הנקה") – מי זכאי לה ולכמה זמן?

61

עובדים זרים >>

עו"ד אסף ברנזון עדכוני פסיקה פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיק סיעודי המעסיק עובד זר, שלא מקבל קצבה מהביטוח הלאומי עדכון סכומי אגרות, פיקדון, ערובה, ניכוי בעד מגורים הולמים,

62

63

64

2020 הוצאות נלוות וזיכוי בעד ביטוח רפואי לשנת -

שאלות ותשובות >>

רו"ח ויועץ פנסיוני ישראל עזרא העברת קרן השתלמות מחברה אחת לשנייה יתרון ברצף פיצויים כאשר ניתן לבצע רצף קצבה ולהתחרט אחר כך רו"ח, עו"ד אבי קדוש ניכוי דמי ביטוח כהוצאה בדיווח לרשויות המס בישראל מהכנסות עבודה של תושב ישראל בארצות הברית עו"ד רו"ח יועד פרנקל ורו"ח (משפטנית) נועה לרנר אופציות המוקצות לנותן שירותים ימוסו במס שולי ולא במס הוני רו"ח גבי וייסמן שווי רכב בעקבות פסק הדין חכם את אור-זך נ' פ"ש עכו שניתן בבית המשפט העליון עו"ד (רו"ח) רונן ארויו שיעורי מס במשיכת תגמולים מקרן פנסיה בסכום חד פעמי – משיכה שלא כדין מומחה פנסיוני אבי רוזנבאום אפשרות לביצוע חרטה מרצף קצבה לאור משיכת פיצויים פטורים ממס בעבר

67

68

70

71

72

74

רו"ח עופר קירו

74

רו"ח אייל מנדלאוי ניכוי מס מפיצויים המשולמים לשיעורין ג לפקודה על הכנסה מקצבה מחו"ל שמקבל נישום בישראל 9 החלת סעיף

75

רו"ח רוזט שמש

76

2020 פברואר 326 + נטו

תוכן עניינים

8

עדכונים - חוזרים >> הוראות למתן פטור מניכוי מס במקור - במשיכת סכומים מקופות גמל

רשות המסים לבעלי הכנסות נמוכות

77

רשות שוק ההון אופן הפקדת תשלומים לקופת גמל - תיקון תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם

83

משרד הבריאות 2020 ) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף- 2019 (נגיף הקורונה החדש – 102 על פי סוגי העובדים והטורים בטופס 2020 שיעורי דמי הביטוח בשנת המס ועדכונים שונים 126 דברי הסבר לתיאום דמי ביטוח - דיווח טופס

96

המוסד לביטוח לאומי

98

המוסד לביטוח לאומי איגרת למשלם הפנסיה

106

107

2020 עלות אחזקת רכב פרטי טיפוסי נכון לחודש ינואר

107

2020 עלות אחזקת רכב פרטי טיפוסי נכון לחודש פברואר

עדכונים - חקיקה >> ) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) 2019 צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2020 (הוראת שעה), התש"ף-

עו"ד מיטל דולב בלט

108

2020 פברואר 326 + נטו

9

הפניות לנושאים חוזרים

מקום נטו

טבלה זו נועדה להקלת התמצאות בנושאים חוזרים שימושיים שאינם מתעדכנים כל חודש

בנטו במספר

גיליון

עמוד

אש"ל הבראה מינימום שכר

121

300 320 325 325 205 262 319 301 325 295 308 325 268 287 299 319 296

קצובת אש"ל, דמי כלכלה בהעסקה בשעות נוספות והחזר הוצאות לינה

בגדי עבודה ביטוח לאומי

99 98 98

עדכון קצובת ביגוד לשנת 2019

ינואר 2020

ניכוי דמי

ביטוח

שיעורי דמי הביטוח המשולמים ע"י המעסיקים מינואר 2020 צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים

ביטוח פנסיוני

146

119

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

93

דמי הבראה לשנת 2019 במגז ר הציבורי דמי הבראה לשנת 2017 במגזר הפרטי שווי שימוש ברכב לשנת המס 2020 תקנות מס הכנסה – זיכויים לעובד זר

136

מס הכנסה

11

112 124

חוק מס הכנסה הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה שיעורי המס ממשכורת חודשית החל בינואר 2020 צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה

11 91

נסיעות

136

החזר הוצאות נסיעה מיום 1 בפברואר 2016

עובדים זרים עבודת נוער

62 94 99

היטל עובדים זרים ונקודות זיכוי לעובדים מסתננים ושוהים בלתי חוקיים

זכויות ותעריפים לנוער

שכר

- מינימום העלאת סכומי שכר המינימום

תוספת יוקר

124 115

165 116

הסכם תוספת היוקר מינואר 2004 שיעורי תוספת היוקר מדצמבר 1985

2020 פברואר 326 + נטו

10

נטו במספר

ריכוז נתונים נבחרים שיעורי המס לניכוי ממשכורת ומשכר עבודה החל מינואר 2020

המס

) אישית

יגיעה ( שנתית

המס

) אישית

יגיעה ( חודשית

שיעור שיעור מתנות

שיעור הכנסה עד עד עד מכל שיעור הכנסה עד מכל

הכנסה עד עד עד עד עד מכל שקל הכנסה עד עד מכל שקל

10% 14% 20% 31% 35% 47%

75,960

10% 14% 20% 31% 35% 47%

6,330

108,960

-מ 75,961 -מ 108,961 עד -מ 174,961 -מ 243,121 עד

9,080

-מ 6,331 -מ 9,081 -מ 14,581 -מ 20,261

174,960 243,120 505,920

14,580 20,260 42,160

נוסף

נוסף

שקל מיגיעה שקל מתנות

מדרגות המס החלות על הכנסות שאינן מיגיעה אישית (ש"ח)

המס

) אישית

לא שנתית

המס

) אישית

לא( חודשית

מיגיעה

31% 35% 47%

243,120

31% 35% 47%

20,260

505,920

-מ 243,121 עד

42,160

-מ 20,261

נוסף

נוסף

= נקודת זיכוי חודשית 219 ש"ח החל מ -1 בינואר 2020 נתונים וסכומים מתואמים בש"ח בשנת המס 2020

כנסה ה קובעת לקרן השתלמות לעצמאי ( לשנה ) 2020

משכורת חודשית מרבית שהפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס 2019

הכנסה לעמית מוטב סעיף 47( א ) (3 ) ו -(5 )

פטור מקצבה לפי סעיף 9 א – 52% בין השנים 2020-2024

קצבה מזכה לחודש

הכנסה מזכה שאינה

הכנסה מזכה שהיא הכנסת עבודה בלבד

הכנסה מזכה לקצבה - סעיף 47( א ()5 ) לחודש

הכנסת עבודה לחודש 12,400

265,000

15,712

8,800

4,425

8,510

8,800

22,000

מענק פרישה ( לשנת שירות ) עקב פרישה בעק מוות

תקרת הפקדה מוטבת בגיל הזכאות לעניין פטור על ריבית ורווחים קופת גמל לתגמולים

שכר מינימום לצורך משיכה מקופת גמל בפטור

הפקדה מוטבת -

הסכומים לפי סעיף 45 א ( ה ) 2020

הסכומים לפי סעיף 45 א ( ה )

הסכום לפי סעיף 45 א ( ד ) לפקודה

א )

סעיף 9 (16 ו -9(16

ב )

18,600

5,300

24,840

12,420

18,600

17,600

170

170

תשלום חד פעמי לספק הפטור מניכוי מס במקור (לשנה) –

הסכום המרבי לחודש של שכר דירה מהשכרת דירת מגורים החייב בשיעור מס של 10%

שכר דירה מרבי לחודש מהשכרת דירה למגורים פטור ממס

לעובדים לאירועים אישיים לאדם לשנה

לספקים וללקוחות בישראל לאדם לשנה

220

220

4,920

ללא תקרה

5,100

2020 פברואר 326 + נטו

11

נטו במספר

לפי קבוצות מחיר מ - 1.1.2020

שווי השימוש ברכב

צמוד

שיטה ישנה לפי קבוצות מחיר –

שווי השימוש ברכב

שווי שימוש לחודש

ק בוצת מחיר

2,950 2,930 3,830 4,590 6,360 8,240

1 2 3 4 5 6 7

10,600

אופנוע 3 L * 910 * אופנוע שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס .

שווי שימוש ברכב צמוד - המודל הליני ארי: החל משנת המס 2010 מחושב שווי השימוש ברכב צמוד, בנוגע לכלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1.1.2010 , כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. לנוחותכם: ניתן לראות את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר שכתובתו: www.shaam.gov.il/mm-usecar

משווי שימוש ל רכב משולב מנוע (היברידי :)

ה הפחת לחוק

500 *- הוארך עד 31.1.2021

תקרת מחיר המחירון לעניין חישוב שווי השימוש:

509,070

- החל מ 1 בינואר 2020

ה וצאות נסיעה לחו"ל

הוצאות שהייה

לינה לפי קבלות

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

289 ללילה

127 להיל ל

289 ללילה

127 ילהל ל

1.1.2020

ביטוח לאומי וביטוח בריאות -ל -

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים

השכר הממוצע במשק

12% שיעור מרבי עד הכנסה חודשית של

3.5% שיעור מופחת הכנסה חודשית של

ע"פ סעיף 1 לחוק

ע"פ סעיף 2

עד מדד

44,020 ש " ח

6,331 ש"ח

10,248 ש " ח לחודש

10,551 " ח לחודש

מקסימום הכנסה לחודש לגמלאי שלא תפגע בקצבת זקנה 2020

תגמולי מילואים החל מ - 1.1.2020

מינימום ליום

מינימום לחודש

מקסימום ליום

מקסימום לחודש

בודד זוג מדדים דצמבר

8,019 ש"ח

6,014 ש"ח

199.56 ש " ח

5,987.00 ש " ח

1,467.33 ש " ח

44,020 ש " ח

עבודה דמי הבראה

2019 (פורסם ב - 15.01.2020 )

מגזר ציבורי/הסתדרותי החל מ - 1.6.2019 מגזר פרטי ללא שינוי שכר מינימום לחודש דצמבר מ החל 2017

מדד מחירים לצרכן לפי בסיס חדש 100 = 2018

432 ש"ח

100.80

378 ש"ח 5,300 ש"ח

לפי בסיס 1951 = 100

34,210,628.42

2020 פברואר 326 + נטו

12

יחסי עבודה עדכוני פסיקה | עו"ד אסף ברנזון |

בית הדין האזורי לעבודה - חברת דואר ש"ח לאלמנת 115,000- ישראל תשלם כ מנהל סוכנות דואר שהוכר כעובד למרות הסכם העסקה כעצמאי אלמנתו של מנהל סוכנות דואר תבעה את חברת דואר ישראל בטענה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק. האלמנה טענה, כי יש לחייב את החברה לשלם לה פיצויי פיטורים ודמי הבראה שהגיעו למנוח מהיותו עובד. החברה לחוק הדואר, התשמ"ו 46 טענה, כי בהתאם לסעיף , בין הצדדים היה קיים הסכם לפיו לא ישררו 1986 - לחוק אינו 46 יחסי עבודה. בית-הדין קבע, כי סעיף קובע כי בין חברת הדואר לסוכן דואר מעולם לא ישררו יחסי עבודה, אלא קובע כי החברה רשאית לבצע את פעילותה גם באמצעות סוכני דואר שאינם עובדיה השכירים. בית-הדין קבע, כי יחסי העסקה בין הצדדים יקבעו לפי המבחן המעורב שבמרכזו מבחן ההשתלבות, ופסק כי למרות שנקבע בהסכם כי העובד יהיה זכיין, בפועל התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק. החברה חויבה בתשלום פיצויי ש"ח 115,000- פיטורים ודמי הבראה בסך של כ לאלמנת העובד. רחל לוי - חברת 9348-09-16 )' סע"ש (אזורי חי דואר ישראל בע"מׁ לפני: כב' השופט אסף הראל, נציג ציבור עובדים מר דניאל אמזלג, נציגת ציבור מעסיקים גב' ענבל רוור

שיתוף ברווחים אינו שותפות וסוכן עצמאי איננו עובד אלא קבלן סוכן מכירות של יהלומים תבע את חברת היהלומים לתשלום זכויות עבודה שונות בטענה כי הועסק בחברה כעובד. החברה טענה, כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עבודה אלא יחסי שותפות משום שהצדדים

חלקו ברווחים בניכוי ההוצאות. לאחר בחינת המבחן המעורב בית-הדין קבע, כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עבודה. בית-הדין קבע, כי על מנת שיתקיימו יחסי שותפות לא די בשיתוף ברווחים אלא נדרש ניהול עסק ביחד לשם הפקת רווחים. בית-הדין פסק, כי בין הצדדים התקיימו יחסים קבלניים ולא יחסי שותפות, דחה את תביעת הסוכן להכרתו כעובד ש"ח. 15,000 וחייב את הסוכן בהוצאות משפט בסך יעקב אליהו - 41936-10-15 ) סע"ש (אזורי ת"א מאיר אליה יהלומים בע"מ לפני: כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ - אב"ד, נציג ציבור נציגת ציבור (עובדים) מר אברהם דיאמנט, (מעסיקים) גב' עליזה מעין * * *

הכותב – ממשרד חיים ברנזון ושות', עורכי דין

2020 פברואר 326 + נטו

13

עדכוני פסיקה | עו"ד אסף ברנזון | משפט עבודה

ניגוד העניינים וחייב את משרד הפנים בהוצאות ש"ח. 5,500 ושכ"ט עו"ד בסך מירב בוסקילה - משרד 2697-06-18 ) פ"ה (אזורי ב"ש הפנים לפני: כב' השופטת רחל גרוס, נציג ציבור (עובדים) מר אריק חדד, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד * * * נדחה ערעור על הכרעת הדין של בית הדין למשמעת לעובדי מדינה בה זיכה בית הדין מנהל בית ספר מעבירה של הטרדה מינית עקב חוסר ראיות מספיקות אך הרשיע אותו בהתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה עקב כך שחיבק או ניסה לחבק מורה הכפופה למרותו, ולאחר מכן התנכל לה בעבודה. בית המשפט המחוזי פסק כי ככלל, אסור למנהל לחבק עובדים הכפופים לו, אף כאשר המניע לחיבוק אינו פסול, שכן עשוי החיבוק להתפרש באופן שלילי על ידי עובדים אחרים שצופים בו וקיים פוטנציאל לפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי בכלל ובתדמיתה של מערכת החינוך בפרט. עוד התנכלות תעסוקתית היא עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת של עובד מדינה

ריבוי קרובי משפחה אצל מעסיק ציבורי כשלעצמו אינו מעיד על ניגוד עניינים ואינו מונע קידום עובד עובדת בעיריית אשקלון עתרה לביטול החלטת ועדת מנהל השירות לעיריות שלא לאשר את מינויה לתפקיד מנהלת אגף תקציבים וכלכלה בעירייה. העובדת טענה, כי החלטת הועדה לא מוצדקת, חסרת מידה וסבירות ויש בה פגיעה קשה בזכותה לחופש העיסוק ולכן יש לאשר את מינויה לתפקיד ולחילופין להחזיר את עניינה לוועדת השירות לבחינה מחודשת. משרד הפנים טען, כי לא נפל כל 5 פגם בשיקול הדעת של הוועדה, שכן לעובדת יש קרובי משפחה בעירייה וקידומה לתפקיד בכיר יביא אותה להימצאות בניגוד עניינים תמידי ויגרום לפגיעה באמון הציבור בשל העדפת קרובי משפחה על פני מועמדים אחרים. בית הדין קבע, כי ריבוי קרובי משפחה והחשש לפגיעה באמון הציבור כשלעצמו אינו מונע את קידומה של העובדת, ועל הועדה היה לבדוק כנדרש אם קיים ניגוד עניינים בפועל בין העובדת לבין קרובי משפחתה. בית הדין דחה את תביעת התובעת לאישור קידומה לתפקיד המנהלת, השיב את עניינה של התובעת לוועדה על מנת שתשלים את בדיקת

הכותב – ממשרד חיים ברנזון ושות', עורכי דין

2020 פברואר 326 + נטו

משפט עבודה

14

המדינה על גזר הדין, החמיר בעונשו של מנהל בית הספר וקבע כי בנוסף לנזיפה החמורה והקפאת דרגה לשנה שהשית בית הדין למשמעת יושתו על המנהל גם אמצעי המשמעת הבאים: העברה למשרה אחרת למשך שנה ופסילה מלמלא תפקיד ניהולי לתקופה של שנה. יורם רוזנברג נ' 48732-08-19 ) עב"י (מחוזי חיפה מדינת ישראל לפני: כבוד השופט יגאל גריל

נקבע כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין, לפיה התנהלותו של המנהל כלפי המורה בכוחניות רבה, נטרולה מסמכויותיה ומתפקידיה בפני צוות המורים, מידורה מישיבות הנהלה, וההוראה כי תפנה את חדרה ללא הודעה מוקדמת, מהווים "התנכלות תעסוקתית" שהיא התנהגות בלתי הולמת עובד מדינה בכלל, וזאת עם רף התנהגות גבוה במיוחד לגבי מנהל במערכת החינוך. לכן בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור

משרד העבודה והרווחה הגיש כתב אישום נגד שופרסל בע"מ: הזמינה שירותי כוח אדם מקבלן שלא החזיק ברישיון

כתבי אישום נוספים הוגשו גם נגד קבלנים שסיפקו שירותי כוח אדם ללא רישיון ממשרד העבודה, וכנגד אלו שהזמינו מהם שירות

הפעילים, החבים בפיקוח נושאי משרה, הוגשו כתבי אישום הן בגין פעילות כחברת כח אדם ללא רישיון והן בגין ניכוי סכומים משכרם של עובדים עבור דמי ביטוח רפואי בשיעור העולה על הסכום שנקבע . בתקנות, בניגוד לחוק עובדים זרים חוק העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם והתוספת השנייה לחוק קובעים כי קבלני כוח אדם וכן ספקי שירות בתחומי השמירה והניקיון, מחויבים בקבלת רישיון ממינהל הסדרה ואכיפה. קבלת הרישיון

מחקירה שערך האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה עלה כי חברת "שירות ותפעול מעל כולם" סיפקה כח אדם קצביות בסניפי שופרסל וזאת, ללא שהיה בידה 4 ל- . רישיון ממשרד העבודה והרווחה, כנדרש בחוק הלשכה המשפטית במשרד הגישה כתבי אישום כנגד שופרסל בע"מ וכנגד מנהל בחברה על התקשרות עם חברת כח אדם שאין בידה רישיון, בניגוד לחוק; וכנגד "שירות ותפעול מעל כולם בע"מ" ומנהליה

2019 בדצמבר, 9 חוזר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, זרוע העבודה מיום

2020 פברואר 326 + נטו

משפט עבודה

15

מזמינות שירות בתחום כח אדם שהתקשרו עם קבלני כח אדם ללא רישיון כחוק, וכן הוגשו כתבי אישום כנגד מזמינות שירות בתחום כח אדם; בנוסף, הסכום הכולל של הקנסות במסגרת גזרי הדין שנתנו . 3,467,920 על עבירות לחוק קבלני כח אדם עומד על מנהל אגף אכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה, מר איל אסף: "קבלני כוח אדם וקבלני שירותים בתחומי האבטחה והניקיון הם מעסיקים של עובדים עם כוח מיקוח מוגבל ולכן קיימת חשיבות מוגברת שמעסיקים אלו יפוקחו ותתבצע אכיפה ביחס אליהם. גם למזמין השירות - על אף שאיננו המעסיק הישיר של העובד - האחריות על פי חוק לשמירת זכויות העובדים. על מזמיני השירות לוודא כי לקבלני כוח האדם איתם הם מתקשרים יש רישיונות כחוק, אחרת גם הם חשופים לכתבי אישום ולקנסות כפי שקובע החוק." עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית: "המדובר בעבירות שנאכפות במסלול הפלילי בלבד. הדבר מעיד על החומרה שמייחס המחוקק לעבירות אלה. המדובר בפעילות בעלת משמעות והשלכות על שוק העבודה שהסדרתה נקבעה בחוק. כפי שניתן להיווכח הליכים פליליים ננקטים גם כנגד החברות וגם כנגד נושאי משרה ואנו פועלים בנחישות למנוע ניסיונות לחמוק ממשטר הרישוי הקבוע בחוק. לכן על מי שרוצה להימנע מחשיפה להליכים פליליים, הן קבלנים והן מי שמקבל שירותים מקבלנים, לבדוק באתר משרדנו אם המדובר בקבלן מורשה. זאת, ביחס לתחומים בהם נדרש רישיון – תחום כוח האדם, תחום הניקיון, תחום השמירה והאבטחה . וביחס למפעילי עגורני צריח

מותנת בבדיקת הרקע ואופן ההתנהלות של החברה ומנהליה, ומאפשרת למינהל לפקח על העסקת העובדים בחברה ועל קיום זכויותיהם הסוציאליות. החוק קובע עונש פלילי לא רק על קבלן שירות המספק שירותים ללא רישיון, אלא גם על מזמין שירות המתקשר עם חברה שעובדת ללא רישיון. זאת, בכדי להרתיע ביחס לעצם ההתקשרות עם הגורם הלא מורשה ולהגביר את כלי האכיפה ביחס לעובדי חברות הקבלן המשויכים, על פי רוב, לאוכלוסיות מוחלשות הסנקציות בגין עבירה של התקשרות עם קבלן חסר ש"ח עבור כל עובד 14,400 ש"ח וכן 14,400 : רישיון שמזמין השירות קיבל מהקבלן חסר הרישיון; לגבי נושא משרה שלא פיקח או לא עשה כל מה שניתן כדי . ש"ח 29,200 למניעת עבירות כאמור: דינו - קנס כתב אישום זה מצטרף לכתב אישום נוסף שהוגש נגד החברה לפני כחודשיים. לאחר חקירת האגף לאכיפה פלילית במשרד העבודה והרווחה, השית בית הדין ש"ח על שופרסל בע"מ 252,000 לעבודה קנס בסך שעות 12 עובדים למעלה מ 63 וזאת, על העסקת ביום, בשעות נוספות מעבר למותר בחוק שעות . עבודה ומנוחה במקביל הגישה הלשכה המשפטית בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה החברתיים כתבי אישום חברות נוספות שעסקו במתן שירותי כח אדם 2 כנגד ללא רישיון ממשרד העבודה: "סאבר אבו מדיעם" ו"א.צ להב שירותי כח אדם תיווך בעבודות והסעות בע"מ", וכן הוגשו כתבי אישום כנגד החברות שהזמינו שירות מהן: "בירכת העוף" ו"אלפואד שירותי כוח אדם בע"מ" וזאת, על שהתקשרו עם . חברות ללא רישיון בשנה האחרונה נפתחו על ידי האגף לאכיפה פלילית במינהל הסדרה ואכיפה עשרות תיקי חקירה כנגד

2020 פברואר 326 + נטו

16

תנאי עבודה

הזכות לפרטיות במקום העבודה

עידן אוטוסטרדת המידע הוא גן עדן למעסיקים שרוצים לעקוב אחר העובדים שלהם. האם הזכות שלנו לפרטיות גוברת על האינטרס של המעסיק להבטיח את תפוקת עובדיו? האם מותר לבוס להתקין מצלמה במשרד שלך בלי לעדכן אותך? ומה עם לקרוא את תיבת הדואר האלקטרוני שלך? היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, מסביר על הזכות לפרטיות במקום העבודה

נגיש זה, מכיל, במקרים רבים, מידע אישי ופרטי כגון מידע רפואי הנוגע לעובד, מידע אודות עניינים משפחתיים או אודות עניינים אישיים אחרים של העובד שאין כל צורך שהמעביד יהיה מעורב בהם. חדירהלמחשבהעובד, עיון בתיבתהדוארהאלקטרוני שלו, בדיקת שיחות טלפון שביצע ואיכון מקום הימצאו מהווים, במקרים רבים, חדירה לפרטיות. אין להבחין בין חיטוט באתרי האינטרנט בהם גלש העובד לבין חיטוט בחפצים אישיים של העובד, אף אם אלה נמצאים במגירה במקום העבודה. חמור מכך, בעידן המודרני יכולתו של המעביד לאסוף מידע פרטי על העובד משתרעת גם מחוץ לשעות העבודה לרבות סופי השבוע, חופשות וכד'. על פי התפיסה הרווחת בקרב המעסיקים, היות והציוד שניתן לעובד (מחשב, תיבת הדוא"ל, טלפון נייד) הם רכוש המעסיק, זכותם לעיין בכל הדואר אלקטרוני ולהיכנס למחשבו של ללא הגבלה. אלא שתפיסה זו שגויה ופסולה מעיקרה. זכות הקניין של המעביד על הציוד במפעל אינה משתרעת על

רצונם של מעסיקים לעקוב ולפקח אחר עובדיהם שנים הציע 200 מוכר מזה עשרות שנים. כבר לפני הפילוסוף ג'רמי בנת'ם מבנה אדריכלי, בו יישב המנהל בקומה מוגבהת במרכז המפעל באופן שיאפשר שליטה, מעקב ופיקוח מלא אחר עובדיו העמלים. בעידן הטכנולוגיה המודרנית, שבו כמעט כל עובד מצויד במחשב, בתיבת דואר אלקטרוני, בטלפון נייד GPS (המשמש גם הוא כמחשב), במכשירי איתור ו המאפשרים איכון מדויק של העובד, יכולת המעקב של המעסיק אחר עובדיו גדלה ונעשתה קלה ופשוטה לאין ערוך. עתה כבר לא נדרש להקים מבנה פיזי מיוחד, כדי לעקוב אחר העובדים. כל מעסיק יכול כיום, מבלי לשאת בהוצאות מיוחדות, 'לראות' את תכתובות הדוא"ל של העובד ולדעת עליו פרטים אישיים, 'להציץ' באתרי אינטרנט בהם העובד גולש, 'לדעת' עם מי העובד נוהג לשוחח בטלפון ולעקוב אחר המקומות אליהם העובד הגיע במהלך היום. מידע

01/01/20 חוזר ההסתדרות מיום

2020 פברואר 326 + נטו

תנאי עבודה

17

כשינוי בחוזה העבודה ולכן על המעסיק לקבל את הסכמת העובד. לעיתים התקנת מצלמות היא אינטרס לגטימי של המעסיק (למשל התקנת מצלמות אבטחה בבנק). במקרה זה תותר התקנת המצלמה אולם על המעסיק ליידע את עובדיו בדבר התקנתה. אין להתיר התקנת מצלמה למטרת מעקב אחר עובדים אלא במקרים חריגים בהם יש חשש ספיציפי לביצוע עבירה פלילית של העובד כנגד המעסיק וגם זאת לזמן מוגבל ובאזור מוגבל. האם המעסיק רשאי להיכנס לתא הדואר האלקטרוני של העובד ולקרוא את התכתובות שבו? הזכות לפרטיות העובד ממשיכה לחול גם במקום העבודה. אסור למעסיק לחטט בהודעות הדואר האלקטרוני של העובדים ללא רשותם כשם שאסור לו לחטט בחפציהם האישיים. אמנם מעסיק רשאי לפקח על השימוש בתיבת הדואר האלקטרוני, למשל על ידי בדיקת היקף השימוש בתיבה אולם עליו לעשות כך ללא כניסה לתוכן ההודעות. החריג לכך הוא אם הוגדר והוסכם מראש בין העובד למעסיק כי תיבת הדואר האלקטרוני שמעמיד המעסיק לטובת עובדיו נועדה לשימוש מקצועי בלבד והוסבר לעובדים כי תיבת הדואר עומדת לעיון המעסיק. אני עובד כקופאי והמעסיק חושד בי במעילה. האם הוא רשאי לחייב אותי לעבור בדיקת פוליגרף? בדיקת פוליגרף מהווה פגיעה בפרטיות העובד. מעסיק אינו יכול לחייב עובד לעבור בדיקת פוליגרף ללא קבלת הסכמתו המפורשת שניתנה מרצונו החופשי. ככלל, הסכמה שניתנה עקב איום בפיטורים אינה הסכמה מרצון חופשי. גם הסכמה של העובד, בעת קבלתו לעבודה, להיבדק בבדיקת פוליגרף כל אימת שיתבקש לכך לא תיחשב, ככלל, כהסכמה שניתנה מרצון חופשי.

העובד. העובד, בשום אופן וצורה, אינו קניינו של המעביד והעבדות (שראתה בעובד קניין של המעביד) פסה מן העולם ואינה חוקית עוד. ברוח זו אסר בית הדין הארצי לעבודה על המעסיק לחדור למחשב העובד ולתכתובות הדוא"ל הפרטיות של העובד ללא הסכמה מפורשת של העובד וקבע כי לכל עובד נשמרת הזכות לפרטיות בעבודה. ברוח זו הכירה הנהגת ההסתדרות החדשה בצורך של עובד לפרטיות ובזכותו לעשות שימוש סביר והוגן במחשב שמספק מקום העבודה גם לצרכים פרטיים. אין אנו מקלים ראש באינטרס המעביד להבטיח כי עובדיו ינצלו כראוי את זמנם לענייני עבודה וברצונו להעלות את תפוקת העובדים בעבודתם. בנוסף אין לזלזל באינטרס הלגיטימי של המעסיק למנוע העברת סודות מסחריים באמצעות הדוא"ל. הצבת מצלמות במקום העבודה עשויה לעתים להעלאת רמת השירות של העובדים ולמנוע גנבות. אינטרסים אלה חשובים וראויים להגנה. אולם אין בכוחם של אינטרסים אלה לגבור על זכותם של העובדים לפרטיות בעבודה. הזכות לפרטיות נגזרת מזכות האדם לכבוד ומזכותו ליחס אנושי. הצורך בפרטיות בעבודה נועד לקדם עבודה בתנאים אנושיים. כל עובד בכל מקום עבודה זכאי ליהנות ממרחב אישי מוגן ולדעת שלמרחב פרטי זה ידו של האח הגדול לא תגיע. לא בכדי הוכרה הזכות לפרטיות כזכות יסוד חוקתית על חוקית וגם על ציבור המעסיקים לכבד זכות יסוד זו ולוודא כי זכות בסיסית תישמר גם במסגרת העבודה. גיליתי שהבוס שלי התקין במשרדי, בלי ידיעתי, מצלמה. האם זה חוקי? מעסיק חייב ליידע את עובדיו על התקנת מצלמה. התקנת מצלמה במקום עבודה עשויה להיחשב

2020 פברואר 326 + נטו

תנאי עבודה

18

הבוס שלי העמיד עבורי טלפון נייד על חשבונו והקו בבעלותו. האם משמעות הדבר שהוא רשאי להוציא תדפיס פירוט שיחות? עיון בפלט שיחות של העובד הכולל שיחות פרטיות מהווה פגיעה בפרטיותו. כאשר מעסיק מעמיד לטובת עובד טלפון נייד (ועל פי חוקי המס העובד אף משלם מס בגין זקיפת ההטבה) – ידוע לצדדים כי העובד מבצע מטלפון זה הן שיחות בענייני עבודה והן שיחות פרטיות. לפיכך, ככלל, ללא קבלת הסכמת העובד ויידוע מראש כי הטלפון משמש לצרכי עבודה בלבד – הוצאת פלט שיחות תהווה פגיעה אסורה בפרטיות העובד.

האם המעסיק רשאי לעקוב אחר עובדיו באמצעות מכשיר איתוראן המותקן ברכב שהעמיד לרשותם? בתי הדין לעבודה ערכו הבחנה בין מעקב אחר מקום הימצאם של עובדים (שעבודתם הרגילה אינה מבוצעת במקום אחד) שנעשה במהלך שעות העבודה, לבין מעקב שנעשה לאחר שעות העבודה. בעוד שנקבע כי מעסיק רשאי לבדוק היכן נמצא העובד במהלך שעות העבודה, וזאת למטרות פיקוח ובקרה אחר עבודתו, אין הוא רשאי לעקוב אחריו לאחר שעות העבודה.

נחוץ פתרון קבוע לנזקי מלחמה לעובדים

| דוד שי |

, הייתה נקודת מפנה 1991 מלחמת המפרץ, בתחילת מבחינת חשיפת העורף לאירועים מלחמתיים, חשיפה שגרמה לכך שעובדים נדרשו שלא להגיע לעבודתם. המעסיקים אלתרו פתרונות שונים לצמצום הפגיעה בשכר העובדים, אך לא ניתן פתרון ממוסד לבעיה. השנים שחלפו מאז חוו אזורים שונים בעורף 29 ב פגיעה ביכולת להמשיך בשגרת העבודה, אך פתרון מלא לבעיה זו לא ניתן עד היום. נדגים זאת במעקב אחר הפתרון שניתן להיעדרות עובדים עקב האירועים מול רצועת עזה בשנתיים האחרונות. החלה סדרת הפגנות המוניות 2018 במארס 30־ ב במאי ירה 29 ברצועת עזה, ליד הגבול עם ישראל. ב פצצות 25 הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מטח של

מספרים שישראל היא "וילה בג'ונגל". הבעיה: לפעמים רעשי הג'ונגל חודרים לווילה ומשבשים את שגרת החיים בה. כיאה לווילה מסודרת, תושבי הווילה נערכו לכך, והתקינו את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק , המעניקות פיצוי למי שניזוק 1973- עקיף), תשל"ג כתוצאה מפעולות מלחמה וטרור. התקנות מטפלות בצורה סבירה בנזק ישיר, כלומר ברכוש שניזוק – בית שנפגע מרקטה, מכונית שנפגעה מפצצה וכדומה. פעולות מלחמתיות גורמות גם לנזק עקיף, ולהלן אתמקד במקרה בולט של נזק עקיף – עובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם מחמת האירועים המלחמתיים. הטיפול בנזק עקיף לוקה בחסר, וראוי לתקנו.

2020 פברואר 326 + נטו

תנאי עבודה

19

מזו, ההסכם חל רק על עובדי המדינה ועובדים שמעסיקיהם חברים בנשיאות הארגונים העסקיים. הוא לא נתן מענה לכל יתר העובדים. , שנה ושמונה חודשים לאחר 2019 בדצמבר 5- רק ב הרחבה המחיל את צו תחילת האירועים, פורסם ההסכם הקיבוצי על כל העובדים המתגוררים או ק"מ מרצועת עזה. בכך נסגר 40 עובדים ברדיוס המעגל סוף סוף, ונקבעו חובת תשלום שכר לעובדים ופיצוי למעסיקים בגין היעדרות על פי הוראת פיקוד העורף. הורה פיקוד 2019 בנובמבר 12 אך אבוי, בבוקר העורף על השבתת העבודה בגוש דן, וחזר בו כעבור שעתיים. התוצאה: רבבות עובדים בגוש דן לא הגיעו לעבודתם באותו יום. המנגנונים המתוארים לעיל, אלה המחייבים תשלום שכר לעובד ואלה המקנים פיצוי למעסיק, לא הועילו באירוע זה, הנמצא מחוץ הקילומטר שבו עוסקים מנגנונים אלה. 40 לטווח האם העובדים הללו יקבלו שכר? האם מעסיקיהם יקבלו פיצוי? דוגמה לערפל בתחום זה ניתן לראות בתשובה שניתנה לעובדי המדינה. נציב שירות תחילה שלא לשלם שכר לעובדי המדינה החליט המדינה שנעדרו באותו יום, אך לאחר לחץ מתון 40 שינה דעתו וקבע שהעובדים שמחוץ לטווח הקילומטר יזוכו בשכר חצי יום עבודה. כל הפתרונות שמניתי לעיל מוגבלים לאירועים נחווה 2020 . ומה אם גם ב- 2019 שהתרחשו עד סוף השבתה כפויה של העבודה? ייתכן שיוארך תוקף הפתרונות שלעיל, ייתכן שיינתנו פתרונות חדשים, וייתכן שלא יינתן פתרון. מצב זה של חוסר ודאות ושל קביעת פתרונות אד הוק זמן רב לאחר שהנזק נגרם הוא בלתי נסבל. ראוי שכאשר נזכה לבית מחוקקים פעיל, המחוקק יקדיש מזמנו למתן מענה יציב לבעיה זו.

מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה. מאז היו מפעם לפעם הסלמות נוספות שבהן נורו רקטות לעבר ק"מ 40 יישובי עוטף עזה, לעבר יישובים ברדיוס מהרצועה ולעיתים אף לטווחים רחוקים יותר – גוש דן ואף מושב משמרת שמצפון לכפר סבא. בעקבות אירועים אלה הורה פיקוד העורף מפעם לפעם על סגירה זמנית של מקומות עבודה ובתי ספר. הוראה זו גרמה להיעדרות של עובדים ממקום עבודתם. ומה בעניין הסדרת תשלום שכר לעובדים בגין היעדרות כפויה זו, או תשלום פיצוי למעסיקים שהחליטו מרצונם לשלם שכר גם בימי היעדרות אלה? נבחן את לוח הזמנים של הסדרה זו. , תשעה חודשים לאחר תחילת 2019 בינואר 22 ב שעה בעניין תשלום הוראת האירועים, פורסמה פיצוי מהמדינה בגין נזק עקיף, ובכלל זה פיצוי למעסיקים ששילמו שכר לעובדיהם שנעדרו בעקבות הוראה של פיקוד העורף. גם במקרים קודמים, כגון מבצע עופרת יצוקה, ניתן הפיצוי לפי הוראת שעה שפורסמה באיחור ניכר. הוראת שעה זו נתנה , 2019 באפריל 30 מענה רק לאירועים שהתרחשו עד ובהמשך נערכו בה תיקונים להתאמתה להמשך האירועים. הבטחת הפיצוי למעסיק לא חייבה אותו לשלם שכר לעובדיו, אלא רק הבטיחה לו פיצוי במקרה שבחר מרצונו לעשות זאת. קיבוצי בין הסכם נחתם 2019 באוגוסט 14 ב מדינת ישראל ונשיאות הארגונים העסקיים לבין ההסתדרות החדשה, שעניינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל החלטה של פיקוד העורף. בהסכם זה נעשה צעד קדימה – הוא חייב את המעסיקים החתומים עליו לשלם שכר לעובדיהם שנעדרו. ההסכם נחתם כמעט שנה וחצי לאחר תחילת האירועים, ועד לחתימתו לא היה כל ביטחון לעובדים שאכן יקבלו שכר על ימי היעדרותם. יתרה

2020 פברואר 326 + נטו

20

התפטרות ופיטורים

סיום העסקתו של אדם עם מוגבלות – הכללים החלים על מעסיק לאחרונה, בתי הדין לעבודה מרחיבים ומדגישים את החובות החלות על מעסיקים, בטרם יקבלו החלטה על סיום העסקתו של אדם עם מוגבלות.

– ואת מעט המשימות שהיו באחריותו, לחלק 20% בין עובדים אחרים. בטרם התקבלה ההחלטה, החברה בחנה את האפשרות להציע לעובד תפקיד אחר, אולם לא נמצאה משרה אשר התאימה להכשרתו. גם העסקתו בהיקף משרה נמוך יותר לא היתה אפשרית, לנוכח הצורך בזמינות. החברה זימנה את העובד לשימוע. העובד ביקש כי מנהלו הישיר, אשר יזם את המהלך, לא יהיה נוכח בשימוע. החברה סירבה. לפיכך, העובד החליט לוותר על שימוע פרונטלי והסתפק בהצגת התייחסותו בכתב, ובה טען נגד ביטול משרתו ונגד פיטוריו. לאחר שטענות העובד נשקלו, החברה החליטה לסיים את העסקתו. העובד פנה לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לצו מניעה נגד פיטוריו. בית הדין דחה את בקשתו וקבע כי החלטת החברה היתה לגיטימית ומוצדקת. העובד הגיש ערעור על החלטה זו. בפתח הדיון, בית הדין הארצי הציע לצדדים הסדר לפיו הצדדים יפעלו ביחד עם יועץ תעסוקתי חיצוני כדי לבחון

ההגדרה המשפטית של אדם עם מוגבלות היא רחבה, וכוללת גם מקרים בהם אין סיממן חיצוני מובהק לנכות. החוק לא רק אוסר על הפלייה, אלא מחייב מעסיקים לבצע התאמות של מקום העבודה, כדי שיתאים לצרכיו של אדם עם מוגבלות. החובה לבצע התאמות אינה מתמצית בהנגשה של מקום העבודה, אלא מתייחסת גם להתאמת דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקים, הכשרה, נהלים וכיו"ב – ובלבד שהדבר לא יטיל על המעסיק נטל כבר מדיי. לפני ימים ספורים, בית הדין הארצי דן במקרה של אדם אשר התקבל לעבודה בחברה בתפקיד קב"ט. במועד קבלתו לעבודה, נכותו הרפואית היתה בשיעור . במהלך תקופת העסקתו, נכותו הוחמרה 75% של . המוגבלות של העובד היתה ידועה לחברה, 90% - ל למרות שכמעט ולא היה לה ביטוי בעבודתו. לאחר תקופת עבודה ממושכת, החברה הגיעה למסקנה כי ניתן לבטל את תקן הקב"ט באתר – משרה אשר הצדיקה, לכל היותר, עבודה בהיקף של

באדיבות הולין - הדס משרד עורכי דין

2020 פברואר 326 + נטו

התפטרות ופיטורים

21

לפיכך, התוצאה הנכונה לא תהיה אכיפת יחסי העבודה (מה גם שהעסקתו של העובד כקב"ט במשרה מלאה כנדרש, כאשר התפקיד מצריך היקף משרה בלבד – מהווה נטל כבד מדיי על החברה), 20% של אלא פסיקת פיצוי לעובד בגין נזק לא ממוני. נקבע כי התיק יוחזר לבית האזורי לעבודה למתן פסק דין משלים, במסגרתו ייפסק לעובד פיצוי כספי, בהתחשב בתרומה היחסית של כל אחד מהצדדים לכשלים כאמור. שלום רוזנברג – גיוון אימג'ינג 48726-11-18 עע )6.1.2020 (מיום בע"מ : המלצות בטרם תתקבל החלטה על פיטורי עובד, על מעסיק לבחון חלופות, וזאת בשיתוף העובד. כך בדרך כלל, וכך ביתר שאת כאשר מדובר בעובד שיש לו מגבלה רפואית. במקרים אלה, בית הדין מצפה כי הבחינה תהיה יסודית, ובמקרים המתאימים – שתכלול גם היעזרות ביועץ תעסוקתי חיצוני. עובדים ומעלה חייב 100 כזכור, כל גוף המעסיק למנות ממונה על העסקת עובדים עם מוגבלות, אשר תפקידו לוודא שמקום העבודה עושה כמיטב יכולתו כדי לשלב עובדים עם מוגבלות במקום העבודה לפחות), וכדי ששילובם ייעשה 3% (בשיעור של לצו ההרחבה לעידוד ולהגברת 3 באופן מיטבי (סעיף התעסוקה של אנשים עם מוגבלות). עובד אשר מוזמן לשימוע ומעוניין להמשיך בעבודתו, רשאי כמובן להעביר את טענותיו בכתב, אולם ראוי שלא יוותר על פגישת השימוע, בכדי לנסות לנצל אותה לקיום הידברות בדבר בחינת כל האפשרויות העומדות בפני הצדדים.

את האפשרות שהעובד ישתלב בתפקיד בחברה, בהתחשב בכישוריו, יכולותיו ומגבלותיו, וכן בצורכי מקום העבודה. הצדדים פעלו בהתאם להצעת בית הדין, אולם לאחר בחינה מקיפה של כלל האפשרויות, היועץ קבע כי לא נמצאה בחברה משרה אשר יכולה להתאים לעובד. העניין הוחזר להכרעת בית הדין הארצי, אשר פסק: החובה לנסות לאתר לעובד תפקיד חילופי היא חובה אקטיבית. גם כאשר, על פניו, לא נראה כי יש אצל המעסיק משרה פנויה אשר מתאימה לעובד, על המעסיק לנסות לייצר פתרון, גם אם באופן יצירתי, וגם אם זה מטיל עליו נטל מסוים, כל עוד הנטל אינו כבד באופן בלתי סביר. לגבי העניין הנדון, בית הדין קבע כי החברה אמנם ערכה בחינה יזומה כדי לאתר חלופה לפיטורים, אולם טיבה ועומקה של הבחינה לא פורט דיו. יתרה מזאת, העובדה שבזמן אמת, החברה לא מצאה לנכון להסתייע ביועץ תעסוקתי חיצוני לארגון, כדי שיעזור לסייע במציאת פתרון – שוקלת לחובתה. הליך זה – ראוי היה לערוך מראש, ולא בדיעבד. לעומת זאת, בית הדין קבע כי חלק מהאחריות לכך שלא נמצאה לעובד עבודה חילופית בחברה שוכנת לפיתחו של העובד עצמו. ויתורו של העובד על פגישת השימוע והסתפקותו בהעלאת טענות בכתב (מה גם שטענותיו התייחסו רק לביטול משרתו ולא לחלופות לפיטורים), גרמו לכך שאופיו הדינמי של תהליך שקילת קיומה של התאמה סבירה לא מוצה באופן מיטבי. לסיכום, לשני הצדדים היתה תרומה מסוימת לכך שלא מוצה הנסיון למצוא חלופה לפיטוריו של העובד.

2020 פברואר 326 + נטו

התפטרות ופיטורים

22

פיצוי בפיטורי צמצום של עובד ותיק

| עו"ד קרן זיו |

כמו כן, נקבע כי ככל שמדובר במעסיק גדול יותר, כך ידקדק איתו בית הדין יותר במילוי חובתו לתת לעובד "זכות טיעון" קודם לפיטורים. על מעסיק להקפיד על שימוע על פי כללים, שייתנו לעובד הזדמנות הוגנת לשכנע בטענותיו. כך למשל, על ההזמנה לשימוע להיות מפורטת ולא "ברמת כותרות" בלבד, אלא שיהיה ברור לעובד מפני מה עליו להתגונן. הליך שימוע ראוי, הוא הליך שבו העובד יודע מבעוד מועד את נימוקי כוונת הפיטורים, מקבל הזדמנות לטעון, הטיעון נשקל והפיטורים נעשים תוך התייחסות לטיעוני העובד. בית הדין קבע כי במקרה הנדון זכותו של התובע לשימוע הוגן טרם פיטוריו הופרה, וכי נפלו מספר פגמים בהליך השימוע: ● ● הזימון לשימוע היה "מהיום למחר" וכאשר שנים אצל 17 מדובר בעובד בעל ותק של המעסיק, לא מדובר בזמן סביר למתן הזדמנות ראויה לעובד לשקול ולהיערך לשימוע. ● ● בהזמנה לשימוע לא פורטו בפני העובד הטענות המועלות כלפיו, אלא רק "סגירת תקן" ו"אי התאמה". לא פורטו הסיבות לגבי אי ההתאמה באופן שהעובד יוכל להתייחס אליה כראוי. ● ● נימוקי כוונת הפיטורים הוצגו בפני התובע רק במהלך השימוע עצמו, ופרוטוקול השימוע לא נמסר לעובד חרף בקשתו.

עובד הועסק בחברה לשירותי תקשורת שנות 17 בתפקיד של מנהל אחזקה. לאחר עבודה זומן העובד לשיחה אצל הממונה הישיר שלו, שבה נמסרה לו החלטה על ביטול התקן של תפקידו והוצע לו לעבור לעבוד כעובד מהשורה, במשכורת חודשית הנמוכה ביותר ממחצית שכרו עד אז. מאוחר יותר באותו היום נמסר לעובד מכתב זימון לשימוע.

טרם התקבלה ההחלטה בעניינו, פנה העובד למעסיקו באמצעות עו"ד ודרש לבטל את הליכי השימוע ולהשיבו לתפקידו הקודם. המעסיק השיב כי לא יוכל להחזיר את העובד לתפקידו כיוון שתקן המשרה בוטל, אך היה מוכן להעלות את השכר אשר . 15%- הוצע לו לתפקיד החדש בכ העובד לא הסכים למהלך, ולאחר מספר ימים נמסר לו מכתב פיטורים. העובד הגיש תביעה של סך ש"ח בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש. 157,000 בית הדין קבע כי פיטורים במקום עבודה פרטי הם זכות המעסיק גם כשמדובר בפיטורי צמצום, וזאת כחלק מזכותו הקניינית. עם זאת, כאשר מעסיק מפטר עובד עליו לעשות כן בתום לב ומתוך שיקולים רלוונטיים. יש להקפיד על הליכי הפיטורין שיעשו כדין, ובית הדין יבחן את תום הלב שבפיטורים, תוך איזון בין האינטרס המיוחד של כל אותם עובדים שלא להיפלט לשוק העבודה, לעומת האינטרס של המעסיק לנהל את עסקו.

www.kzlaw.co.il הכותבת היא הבעלים של "קרן זיו – משרד עורכי דין", המתמחה בדיני עבודה וביחסי עבודה –

2020 פברואר 326 + נטו

התפטרות ופיטורים

23

נוסף על כך בית הדין קבע כי עוגמת נפש אינה עילה המקובלת בדיני העבודה, אלא במקרים חריגים במיוחד, ולכן לא פסק פיצוי בגין עוגמת נפש לעובד במקרה זה.

בהתחשב בתקופת עבודתו הממושכת של העובד, תפקידו האחרון אצל המעסיק, גובה שכרו והפגם אשר נפל בהליך פיטוריו, נפסק לעובד פיצוי של ש"ח בגין "פיטורים שלא כדין". 40,000

עובד שגנב ממעסיק אינו זכאי לשימוע ולפיצויי פיטורים

| עו"ד קרן זיו |

מוקדמת בעקבות פיטוריו, וכי עם העובד נערך עימות ולאור נסיבות הפיטורים, הוא אינו זכאי לפיצוי על פיטורים ללא שימוע. , בחן בית הדין שלילת פיצויי הפיטורים לעניין לעבודה את הנסיבות המחמירות והמקלות במקרה הנדון וקבע כי המקרה עומד ברף העליון של נשללו פיצויי הפיטורים השיקולים המחמירים ולכן : מהעובד – חומרת המעשים בגינם השיקולים המחמירים פוטר העובד, הנזק שנגרם לחברה או שעלול היה להיגרם לה עקב כך, היקפו והשלכותיו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים, תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת ממנו, הפרת האמון – המועצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון, השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה.

העובד, רואה חשבון במקצועו, היה סמנכ"ל כספים ואחראי על המערך הכספי והחשבונאי בחברה המייצרת מיטות, אלונקות וריהוט למוסדות שנים. 6 רפואיים במשך כ בעקבות חשד שהתעורר בחברה למעילה בידי העובד בהיקף רחב, משמעותי ולאורך זמן בכספי החברה, פתחה החברה בחקירה שהסתיימה בשיחת עימות שבסיומה פוטר התובע לאלתר, וזאת מבלי שנערך לו שימוע, מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת וללא קבלת פיצויי פיטורים. יום לאחר פיטורי העובד הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי נגדו, וכן תלונה במשטרה בגין גניבה ממעסיק. בית המשפט המחוזי קבע כי העובד אכן העביר לידיו כספים שלא כדין בסכום ש"ח. 140,000- של כ בהמשך הגיש העובד תביעה נגד החברה ודרש פיצוי בגין אי עריכת שימוע, דמי הודעה מוקדמת ותשלום פיצויי פיטורים. החברה טענה כי לאור קביעת בית המשפט המחוזי אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה

www.kzlaw.co.il הכותבת היא הבעלים של "קרן זיו – משרד עורכי דין", המתמחה בדיני עבודה וביחסי עבודה –

2020 פברואר 326 + נטו

התפטרות ופיטורים

24

, נפסק כי התביעה לפיצויים בהיעדר שימוע לעניין שיחת העימות שהתקיימה עם העובד, הציבה בפניו באופן ברור את החשדות שעומדים מולו, והתבקשה התייחסותו לשורה של סוגיות. על אף שאין חולק על זכות השימוע, אין משמעות הדבר כי בכל מקרה בו לא נערך לעובד שימוע לעובד יש לחייב את המעסיק בפיצוי בגין אי עריכת שימוע. במקרה הנדון, העובד הודה בשיחת העימות בסדרת מעילות והיה ברור שלאחר אותה שיחה לא תיתכן האפשרות של המשך ההתקשרות עימו נוכח החשדות שעמדו נגדו, ולכן אין לחייב את החברה בפיצוי על אי עריכת שימוע.

– אופן ביצוע העבודה במהלך השיקולים המקלים תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעסיק, משך תקופת העבודה וכפועל יוצא ממנה – עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה, נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת השתכרותו העתידית. , נפסק כי בהתאם לחוק ההודעה המוקדמת לעניין פטור המעסיק ממתן הודעה מוקדמת בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים, ולכן במקרה הנדון העובד אינו זכאי להודעה מוקדמת.

היכרות קרובה בין העובד למעסיק אינה פוטרת את המעסיק מעריכת שימוע טרם הפסקת עבודה

| עו"ד מורן טימן גוגול |

שותפים חדשים, דבר אשר גרר שינוי מסוים בסדרי העבודה ופיטורי עובדים. סמוך לאחר מכן הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. כתוצאה מכך העובדת עתרה לחייב את המעסיקה בפיצוי בגין פגיעה בזכויותיה בעת סיום העסקתה. העובדת טענה כי שיתפה את המעסיקה כי החלה סדרת בדיקות כהכנה לטיפולי פוריות ופוטרה לאחר מכן ומכאן שפיטוריה הינם תוך הפרת חוק עבודת (להלן: "חוק עבודת נשים") 1954- נשים, התשי"ד

רקע עובדתי שירלי לדקני (להלן: "העובדת") הועסקה במשך כארבע שנים כמנהלת פרויקטים וכמנהלת מוצר בחברה או.אם.סי.איי שיווק אונליין בע"מ (להלן: "המעסיקה). תחילה עבדה ממשרדי המעסיקה ובהמשך קיבלה אישור לעבוד מהבית. במהלך עבודתה ולאור היכרותה האישית עוד מילדות עם מנהל המעסיקה, לא הסתירה העובדת את רצונה להביא ילדים לעולם. כמו כן, המעסיקה נכנסה לשיתוף פעולה עם

הכותבת - עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2020 פברואר 326 + נטו

התפטרות ופיטורים

25

הדבר עלה בראש ובראשונה ממכתב סיום העסקה של העובדת בו נכתב כי: "לצערנו עלינו להודיעך כי החברה הגיעה להחלטה על הפסקת עבודתך". יתרה מכן, כפי שעלה מההתכתבות בין הצדדים שהובאה לעיל כי העובדת נדהמה לקבל את ההודעה על הפסקת העבודה והביעה כעס רב מול מנהל המעסיקה. הדבר סותר את הטענה כי הפסקת עבודתה של העובדת נעשתה בהסכמה הדדית. על יסוד מכלול ראיות אלו נקבע כי העובדת פוטרה מעבודתה. לעניין קיומה של זכות השימוע בית הדין כי ציין כי במקרה דנן לאחר ששמע את העדים ובחן את חומר הראיות שהובא בפניו, הגיע למסקנה כי המעסיקה לא קיימה את זכותה של העובדת להישמע בטרם תפוטר. לא הוכח כי המעסיקה הודיעה לעובדת על זכותה להישמע בטרם תתקבל ההחלטה בעניינה. אף לא הוכח כי נמסרה לה הכוונה לפטרה, עילות פיטוריה, או האפשרות שניתנה בידיה לנסות ולשכנע את המעסיקה שלא להביא לסיום עבודתה. צוין כי גם אם נניח התקיימו השיחות הנטענות בין העובדת לבין מנהל המעסיקה, אין כל ראיה כי לעובדת ניתנה במסגרתן תמונה בהירה של כוונת המעסיקה ואפשרות אמיתית לנסות ולשכנעה אחרת. לאחר מכן מנהל המעסיקה הסביר כי למרות שהוא יודע כיצד יש לנהל הליכי שימוע, החליט לבצע את ההליך מול העובדת באופן לא פורמאלי וזאת לאור היכרותם רבת השנים. טענה זו בית הדין לא קיבל. נקבע כי לא זו בלבד שהיכרות קרובה עם המעסיק אינה מאיינת את זכותו של עובד לשימוע, אלא שהיא אף מקימה ציפייה מוגברת מצד העובד להתנהלות בתום לב ולשמירה הולמת על זכויותיו. לאור מכלול הראיות, נקבע כי המעסיקה פגעה בזכותה של העובדת להישמע בטרם יוחלט על הפסקת עבודתה וגם אם התקיימו שיחות לא פורמאליות בין

1988 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה") ובהתאם ש"ח. בנוסף טענה 30,000 לכך תבעה פיצוי בסך כי פוטרה במפתיע, ללא שימוע וללא כל התראה וכי ההליך גרם לה לעוגמת נפש רבה ופגע קשות ש"ח בגין פיטורים 90,000 בפרנסתה כך שתבעה שלא כדין. מנגד המעסיקה טענה כי פיטורי העובדת בוצעו בהליך תקין לאחר דין ודברים בין העובדת לבין מנהל המעסיקה. בנוסף טענה כי עקב החלטה ניהולית שהתקבלה על ידי המעסיקה, התבקשה העובדת לשוב ולעבוד במשרדי המעסיקה, כפי שעבדה בעבר, אולם העובדת סירבה לכך בתוקף, תוך שהיא מעמידה את המעסיקה בפני עובדה מוגמרת לפיה היא מסיימת את העסקתה במידה ותתבקש לשוב לעבוד מהמשרד. עוד נטען על ידי המעסיקה כי אכן לא קוים הליך שימוע פורמאלי שכן הצדדים הגיעו להבנות לגבי סיום העסקתה וזאת עקב החברות רבת השנים וההיכרות המוקדמת האישית של מנהל המעסיקה עם העובדת, לאחר שסבר בתום לב כי הליך פורמאלי יפגע בעובדת משום שהיא "לא אדם פורמאלי". באשר לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה טענה כי העובדת מעולם לא הביאה לידיעת מי מגורמי המעסיקה כי החלה בטיפולי פוריות, למעט אמירות כלליות מתמשכות לאורך זמן כי ברצונה להביא ילד לעולם, ולשם כך אף אולי לבצע טיפולים לצורך כך בעתיד וכי העובדת לא עברה טיפולי פוריות במהלך העסקתה, אלא היו לה ככל הנראה כוונות לעתיד, באופן שלא רלוונטי לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. פסק הדין בית הדין פסק כי לא נמצא כל בסיס ראייתי לטענת המעסיקה כי סיום יחסי העבודה הגיע לאחר הבנות והסכמות בין הצדדים.

2020 פברואר 326 + נטו

התפטרות ופיטורים

26

כאלה אין לקבוע כי פיטורי העובדת בוצעו תוך הפרת חוק עבודת נשים. יתר על כן לאור עדותה של העובדת עצמה, אשר לא סברה כי קיים קשר כלשהו בין פיטוריה לבין כוונתה להתחיל בטיפולי פוריות ובהעדר הוכחה כי למעסיקה הייתה ידיעה בדבר כוונה קונקרטית כאמור, בית הדין דחה את התביעה לפיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. , בבית הדין האזורי 39738-10-16 תקציר סע"ש לעבודה בתל אביב-יפו, על ידי כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר, התובעת: שירלי לדקני, הנתבעת: או.אם. 05/02/2019- סי.איי שיווק אונליין בע"מ, ניתן ב

העובדת לבין מנהל המעסיקה, בית הדין לא התרשם כי הן מגיעות מהותית, לכדי קיום חובת השימוע. עקב הפרת זכות זו של העובדת והתנהלות המעסיקה בחוסר תום לב בסיום יחסי העבודה בין הצדדים, ש"ח. 30,000 נפסק לעובדת פיצוי בסך לעניין חוק עבודת נשים נקבע כי העובדת לא המציאה למעסיקה כל מסמך המעיד כי הייתה בהליך מקדים של ייעוץ לקראת טיפולי פוריות או יידעה את המעסיקה כי בשל הליך זה נעדרה מהעבודה. נוכח העובדה כי היא עצמה העידה כי אין היא סבורה כי פיטוריה קשורים לטיפולים, כי מנהל המעסיקה כלל לא ידע ולא נאמר לו כי העובדת מתחילה בטיפולי פוריות ומשלא הוצגו מסמכים המאשרים טיפולים

2020 פברואר 326 + נטו

27

שכר קביעות עקרוניות לעניין החזר נסיעות, חישוב דמי הבראה למשרה חלקית, והודעה מוקדמת שבה העובד לא שובץ לעבודה

| איתן אגמון |

: הודעה מוקדמת - עובד שלא שובץ לעבודה בית הדין האזורי קבע שהעובד, שהתפטר, אינו חייב למעסיקה תשלום בגין אי הודעה מוקדמת, מאחר ולא היה משובץ ממילא לעבודה בתקופת ההודעה, ולמעסיקה לא נגרם כל נזק בגין אי מתן ההודעה המוקדמת. לא קיבל הנמקה זו: "הקביעה בית הדין הארצי לפיה לא נגרם למעסיקה נזק, אינה טעם המצדיק אי חיוב העובד במתן הודעה מוקדמת. גם [כשהעובד] לא היה משובץ לעבודה באותה תקופה – וזאת בשל רצף אישורי מחלה שלו ושל בני משפחתו, שהסתיימו ביום סיום עבודתו, אין בה כדי לאיין את חובתו למתן הודעה מוקדמת כדין". , בן עזרא נ. עמישב שירותים בע"מ; 25872-12-18 עע השופטים פוליאק, סופר ושפיצר, נ"צ בנזימן ובן חיים; למערער עו"ד שניטמן, למשיבה עו"ד מנחם 16.12.19 ואידי. ניתן ביום

נקבעו )1 ( בפסק דין קצר של בית הדין הארצי מספר הלכות חשובות: : כתובת קובעת לענין החזר דמי נסיעה , בכל שנות עבודתו, 101 העובד רשם בטופס את כתובת בית הוריו - הסמוכה למקום עבודתו. בפני בית הדין טען כי בחלק מהזמן התגורר בעיר אחרת, ולכן הוא תובע החזר נסיעות. לטענתו, הממונים עליו במקום העבודה ידעו מה מקום מגוריו בתקופה זו. בית הדין קבע כי "העובדה לפיה ממונים על העובד, אשר אינם נמנים עם עובדי הנהלה או מינהלה בחברה, ידעו כי הוא מתגורר [בעיר אחרת] אינה מזכה את העובד בדמי נסיעות בהתאם, מקום בו העובד לא טרח לתבוע את תשלומם בתקופת העסקתו". : את דמי - למשרה חלקית חישוב קצובת הבראה ההבראה המגיעים לעובד שבמשרה חלקית יש לחשב לפי היקף משרתו החלקית של העובד (ככל הנראה, בתקופה הרלוונטית לתשלום זה).

הכותב - מומחה למשאבי אנוש

2020 פברואר 326 + נטו

28

שכר

אין מניעה לקבוע עם העובד שכר בערכי "נטו" ובלבד שרכיבי השכר לא יבואו במקום זכויותיו הקוגנטיות

| עו"ד ראובן בבדז'נוב |

ושלרוב אף אינם נהנים מייעוץ משפטי שוטף ומליווי חשבונאי. הניסיון אף מלמד כי מתכונת זו מקובלת בהעסקתם של עובדים זרים. לעיתים הסדרת השכר בערכי "נטו" איננה מלווה בקביעה ברורה ביחס לרכיבי השכר שנכללים בסכום המוסכם ולעיתים (כמו בנסיבות זה) היא מלווה בהסכמה ביחס לרכיבים שיכלול השכר השעתי "נטו" שהוסכם. בית הדין לעבודה פסק כי הגם שמדובר בסטייה "מדרך המלך" המקובלת לתשלום שכר העבודה בערכי ברוטו, אין למנוע מצדדים להסכם עבודה להסכים ביניהם על תשלום שכר בערכי "נטו", ואף להסכים ביניהם אילו רכיבי שכר יכללו בשכר המוסכם, ועם זאת יש להקפיד על כך שלא יהיה בהסכמים מהסוג האמור כדי לחתור תחת הוראות הדין ובכלל זה ההוראות הקבועות בחוק הגנת השכר, ובחוק שעות עבודה ומנוחה. ולפיכך הסכמה כאמור איננה יכולה אלא להיטיב עם העובד ואל לה לגרוע מזכויותיו על פי הדין. לפיכך התוספת המוסכמת או התשלום של רכיב שכר מוסכם איננו יכול להיות "במקום" זכות קוגנטית אלא אך ורק "על חשבון" זכות קוגנטית. כמו כן, קבע בית הדין לעבודה כי בשים לב לחובה החלה על הצדדים להסכם עבודה לנהוג זה כלפי זה בתום לב, כשם שאין לתת תוקף להסכמה שיש בה

העובדות ") הועסק העובד העובד אזרח אריטריאה (להלן: " כפועל ניקיון במסעדה בחוף הרצליה (להלן: ") במשך כשנתיים וחצי ועד לחודש מאי המעסיקה " . בהסכם העבודה שנחתם עם העובד בשפה 2016 ש"ח 26 שמובנת לו נכתב כי שכרו השעתי יעמוד על שכר בסיס (שכר מינימום 23.13 לפי הפירוט הבא לשעה 1.88 באותה עת) גמול בגין שעות נוספות בסך ש"ח לשעה. עוד סוכם בין העובד לבין 1 ודמי נסיעות המעסיקה כי שכרו ישולם בערכי "נטו". העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיקה לתשלומים שונים בגין עבודתו בשעות נוספות וכן זכויות סוציאליות נוספות. העובד טען בין יתר טענותיו כי יש לראות בערך השעתי שנקבע עימו ב"נטו" כשכר בסיס ועל כן הוא זכאי לקבל הפרשי שכר בגין עבודתו בשעות נוספות. פסק-דין בית הדין לעבודה התייחס לסוגיית קביעת השכר בערכי "נטו" ובאופן הכולל תוספת בגין שעות נוספות ונסיעות. הניסיון השיפוטי מלמד כי מתכונת העבודה שבצידה קביעת שכר שעתי/חודשי בערכי "נטו" עדיין מקובלת בענפים מסוימים, במיוחד בקרב עובדי כפיים ואצל מעסיקים שאינם מוסדיים

הכותב - עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ