מגזין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל | גיליון 4

משבר התשתיות לאן? ממגיפת הקורונה דרך מלחמת רוסיה-אוקראינה, השתלטות חברות הפשיעה וכניסת החברות הסיניות לישראל. מה צופן לנו עתיד הענף?

מ

דוד יהלומי, יו"ר מטה תשתיות ובנייה חוזית בקרן לפיתוח ועידוד ענף הבניה בישראל

ענף התשתיות והבנייה הציבורית, ענף קבלני הביצוע, הוא זרוע הביצוע של ממשלות ישראל והצורך ההכרחי בפיתוח תשתיות בשנים הקרובות, מחייב ענף חזק

דינת ישראל והעולם חווים משבר התייקרויות חסר תקדים בתשוי מות הבנייה וחומרי הגלם, שהחל בקורונה והתעצם עם פלישת צבא

טטיסטי של שיעור גידול האוכלוסייה מהגי שנים מהיום מדינת 30 בוהים בעולם. בתוך ישראל צפויה להכפיל את אוכלוסייתה. אי היערכות נכונה בהקמת תשתיות לגידול זה,

שיבצע את הפרויקטים. השקעות ציבוריות בתשתיות מהוות את אחד המפתחות המרכזיים לכלי כלה צומחת ומשגשגת ותורמות להגדלת היעילות והתפוקה של המגזר העסקי ועל-כן ממשלות ישראל חייבות לראות בפיתוח התשתיות השקעה ולא הוצאה. השקעה שתניב פירות בטווח הבינוני והארוך.

תותיר את ישראל כמדינה שקרוי בה יותר למדינות העולם השליי שי מאשר למדינות המפותחות. צריך לומר, בלי תשתיות לא ניתן יהיה לבנות דירות, להקים בתי חולים, להקים בתי ספר וגני ילדים או לסלול כבישים. המשי מעות היא, שלזוגות צעירים לא יהיה היכן לגור, הצפיפות והתוי רים בבתי החולים יהיו בלתי נסי

רוסיה לאוקראינה. מדינות רבות בעולם נתנו מענה הולם למשבר במגוון דרכים ופיצו את קבלני הביצוע על "צונאמי ההתייקרויות". בניגוד לעולם, ממשלת ישראל מסרבת להכיר במשבר ההתייקרויות כאירוע המצי דיק פיצוי לקבלני הביצוע. ההשלכות לכך עלולות להיות חמורות ולי עלות למדינה ולנו האזרחים, הרבה יותר מאשר עלות הפיצוי. הרבה יותר בכסף, באיכות חיים ובחיי אדם. נכון, משבר ההתייקרויות הוא זמני והגם שעלולים להיות גלי התייקרויות נוספים עקב משברים עולמיים, שגובים מהמשק ומקבלי ני הביצוע מחיר יקר, בראיית מאקרו, מדובר על משברים חולפים. יחד עם זאת, מדינת ישראל נמצאת במי שבר תשתיות אסטרטגי המאיים לא רק על ענף הבנייה (קבלני הביצוע), אלא מאיים ומי שפיע על כל אורחות חיינו. ארגוני הפשיעה משתלטים על כל חלקה טובה, לא רק בפרוטקשן בחסות חברות שמירה, אלא בהשתלטות על מכרזים שדי רכם מבצעים בין היתר הלבנות הון. חברות זרות ובראשן החברות הסיניות מאיימות על יציבות הענף באמצעות זכייה במכרזים "בכל מחיר". משבר זה מתעצם, לאור הנתון הסי

דוד יהלומי. צילום: לע"מ

שערו בנפשכם למשל, שמדינת ישראל הייתה מקימה את פרויקט הרכבת הקלה שנים. עכשיו תארו 40 ו- 30 והמטרו לפני מסיעה מיליוני 2022 לכם מדינה, שבשנת נוסעים ביום במטרופולין חדרה-גדרה, ללא פקקים, עם הפחתה דרמטית של זיהום האוויר ותאונות הדרכים והגדלה משמעותית של הפיריון, היעילות והתפוקות. מדינת ישראל אינה מצטיינת בחשיבה שנותיה 74 אסטרטגית עם חזון ומתנהלת ב- ממשבר למשבר. אולי מתוך משבר התשתיות המדינה תתעשת ותנקוט בצעדים הדרושים לפתרוי נות אסטרטגיים. הגיע הזמן שהמשברים לא ינהלו את המדינה אלא שהמדינה תתנהל בראייה מערכתית אסטרטגית באופן שימנעו את המשברים וביניהם משבר התשתיות.

בלים וכך גם הצפיפות בכיתות הלימוד ובי גני הילדים, לכן פקקים אינסופיים ועוד היד נטויה. כיצד נערכים להכפלת אוכלוסייה שכי זאת, המחייבת השקעות עצומות בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים. מיזם המטי מיליארד 170 רו בלבד עומד על היקף של שקל וכבר היום ובעתיד הנראה לעין חסרים מאות מהנדסים. ישראל מחויבת במסגרת אמנות בינלאומיות לאפס פליטות פחמן עד . השגת יעד זה מחייבת למשל 2050 שנת השקעה עצומה בתשתיות כגון, קווי הולכה של חשמל פוטו-וולטאי (סולארי). בנוסף, השקעה בתשתיות מחזור ובכלכלה מעי גלית. השקעות כגון אלו חייבות להתחיל היום, אחרת כולנו נשלם את מחיר אי ההיעי רכות מחר.

38