אסותא | "חליתי בסרטן" - תקשורת עם ילדים

מהדורה דיגיטלית

ילדים תקשורת

2

"חליתי בסרטן"

ילדים תקשורת

כהורים, אנחנו רוצים לעטוף את ילדינו בחום ובאהבה ולהקנות להם תחושת ביטחון. במקרה שאחד ההורים חלה בסרטן, תקשורת פתוחה אודות המחלה, הטיפולים והשלבים שאתם עתידים לעבור, יכולים לסייע לילדיכם בהתמודדות עם קבלת הבשורה. ככלל, ההמלצה היא לשתף את הילדים בנוגע למחלה והטיפולים הצפויים. השיתוף נעשה בהתאם להתפתחות האישית של הילדים ואפשרי בכל גיל. כך ניתן לתווך את המחלה באופן המתאים והנכון לכם ולילדיכם ולהעביר מסר של תקווה ואופטימיות. ככל שתיידעו את הילדים בנוגע לשינויים הקרבים בשלב מוקדם יותר, כך יהיה להם קל יותר להסתגל למצב החדש בבית. השיתוף יאפשר להם להיעזר בכם, בסביבה ובמנגנוני ההתמודדות שלהם. גם כאשר בוחרים אחרת, כדאי לזכור כי ילדים יודעים לזהות מתי מסתירים מהם מידע ועלולים לפרש את הסיטואציה באופן שגוי. הטיפול בסרטן יכול לכלול ניתוח ואשפוז בבית החולים וטיפולים הכוללים תופעות לוואי שונות. בנוסף, ילדים עלולים להיחשף לשיחות בנוגע למחלה "מעל הראש שלהם" ולקלוט מידע לא מדויק. ההסתרה קשה גם להורים ולעיתים קרובות מאתגרת עד כדי בלתי אפשרית. זיכרו - ילדים הם סתגלני-על!

3

דגשים חשובים לשיחה עם הילדים

חשוב לגשת לשיחה כאשר אתם מוכנים, קחו את הזמן לעכל את המידע. שוחחו איתם כאשר ברור לכם מהו המסר שתרצו להעביר. הציגו את ההתרחשויות הקרובות ואת רשת התמיכה הקיימת עבורכם ועבורם.

סביבה תזמון ומיקום השיחה חשובים. תכננו מי יהיה נוכח וכיצד תוכלו למנוע הפרעות. החליטו מי האדם הנכון להוביל את השיחה והאם תעדיפו שהמידע יגיע מכם, מההורה השני או אדם קרוב אחר. כדאי לקיים את השיחה כשכל המשתתפים פנויים מחשבתית ופיזית. כדאי לשים לב שהילדים לא רעבים או קרובים מדי לשעת השינה, שאין מסכים פועלים ברקע ושיש לכם זמן מספק לענות לשאלות ולפתח שיחה משמעותית.

4

הזמנה לשיחה כדאי להכין את הילדים לשיחה בה יימסר מידע חשוב. נסו להבין עד כמה הילדים מוכנים לשיחה, האם הם רוצים לקבל מידע כללי

או פרטים מדויקים והאם הסיטואציה הנוכחית נוחה להם: "אני רוצה לספר לך משהו שחשוב לי. יש לך כוח / סבלנות עכשיו? תגיד לי אם אתה רוצה לדעת יותר, יש לך שאלות או שאתה מעדיף שלא אפרט על חלקים מסוימים".

תפיסה וידע קודם

התחילו את השיחה בשאלות שיעזרו להבין מה הידע הנוכחי של הילדים לגבי מצבכם הרפואי: "את זוכרת שהלכתי לרופאה בשבוע שעבר? במה את חושבת שמדובר?" "זוכר שקצת כאב לי שהתחבקנו?" לשים לב איך הילדים מפרשים את המצב והאם ההבנה שלהם מדויקת: "כן, כאב לך כי חיבקתי אותך חזק מדי".

לפעמים ילדים ישתפו בידע כללי על מחלת הסרטן נכון או רלוונטי למקרה שלכם. יהיה ולא תמיד הוא

5

דגשים חשובים לשיחה עם הילדים

מסירת המידע חשוב לתת לילדים תחושה של שותפות, שהם חלק מהמשפחה ויכולים להיות מעורבים במתרחש בבית. להסביר את האירועים הצפויים במילים ברורות ופשוטות. לדוגמה: תוכלו להסביר כי תופעות הלוואי נגרמות מהטיפולים עצמם ולא מהמחלה ולא בהכרח תחוו את כולן. לאורך השיחה, מומלץ לוודא הבנה ולהדגיש את ההיבטים האופטימיים: "אמרו לי שבעקבות הטיפולים אני עלולה להיות עייפה ואז אצטרך לנוח במיטה. בימים כאלה נוכל לראות ביחד טלוויזיה ובימים שארגיש יותר טוב נוכל לשחק ביחד". : בדקו עם הילדים עד כמה הם רוצים לדעת ולהיות מעורבים בפרטים "אתה יודע מה "שמעת פעם על "את רוצה לדעת על זה אומר?" כימותרפיה?" הניתוח שאעבור?"

6

ביטוי רגשי אפשרו ועודדו את הילדים להביע רגשות בכל אופן שיעלה. הזמינו אותם לשאול שאלות ולשתף במחשבות לכל אורך הדרך. אל תחששו אם הם יבכו, יצעקו, או ישאלו מתי יוכלו לחזור ולצפות בטלוויזיה. לכל אחד מהילדים צורת התמודדות שונה. כדאי ליידע את סביבתם הקרובה ואת מסגרות החינוך בנוגע למצב בבית. מומלץ להנגיש לילדים מבוגר / קרוב נוסף כמו דוד אהוב או חברה קרובה אליהם יוכל לפנות בשאלות.

סיכום סכמו עם הילדים את הנקודות החשובות ביותר בשיחה,

בדקו אם יש שאלות נוספות והבטיחו כי תעדכנו בצפוי לאורך הדרך. השארת ערוצי התקשורת פתוחים הינה בעלת ערך לקשר ולאמון בינכם. המלצות אלו תקפות לכל תסריט שיחה הקשור במחלת הסרטן, בין אם מדובר בשיתוף ראשוני בנוגע לאבחנה או בכל שלב אחר.

7

תפיסת מחלה אצל ילדים בגילאים שונים

בחלק זה תוכלו למצוא מידע על תפיסת המחלה אצל ילדים בגילאים שונים, יכולת ההבנה, התגובות והגישות האפשריות של ילדים למחלת הורה. חשוב להדגיש כי התגובות למחלה עשויות להשתנות בין הילדים.

כמובן שלכל משפחה יש את האופי והסיפור שלה...

המידע נועד לתת לכם הכוונה ולאפשר לכם ההורים להתכונן למגוון ההתנהגויות היכולות להגיע עם בשורת המחלה.

8

גיל 0-2

גישות שמירה על יציבות ושגרה מגע מוגבר )חיבוק, החזקה( מתן מענה רגשי הולם

הבנה אינם יכולים להבין את משמעות המחלה שמים לב לשינויים בשגרה חשים בשינויים רגשיים כמו מתח, פחד ועצב תגובות אפשריות רגרסיות התנהגותיות / התפתחותיות התנגדויות והתפרצויות זעם )סביב גיל שנתיים( שינויים באופני המשחק

9

תפיסת מחלה אצל ילדים בגילאים שונים

גיל 3-5

גישות העברת מידע ברור, פשוט וקצר להדגיש כי המחלה אינה מדבקת ולא נגרמה על ידי ילדיכם שימוש בעזרים כמו ספרים, בובות ועזרי רפואה במשחק בהירות בנוגע לציפיות ולשינויים - מי אוסף מהגן ולוקח לחוגים, האם ניתן לארח חברים בבית דמויות מטפלות קבועות - במידה ולא תהיו פנויים עבור הילד בחלק מהזמן, חשוב שתהיינה בחייהם דמויות קבועות, מוכרות ואהובות, עליהן יוכלו לסמוך לעודד הנאה במשחק לארגן הזדמנויות לפריקת אנרגיה לשים לב לביטויים רגשיים במשחק ובהתנהגות

הבנה הבנה בסיסית של בריאות וחולי

קושי להפריד בין מצבי חולי שונים - ילדים בגיל הזה לא יודעים באיזה אופן סרטן שונה משפעת. לכן, חשוב לקרוא סרטן למחלה בשמה - חיפוש סיבתיות והקשרים - שימוש בידע קודם בצורה מכלילה ולא )"סבא נפטר בבית חולים ועכשיו בהכרח נכונה אמא בבית חולים ועוברת ניתוח אז גם אמא תמות"( חשיבה מאגית ואגוצנטרית - נקודת המבט של הילדים ממוקדת בעצמם והם יכולים להשתמש בדמיון בכדי לחפש הסבר למחלה )"אני גרמתי לאבא לסרטן כי הפרעתי לו לישון"( התחלת הכרה במושג המוות - ילדים בגיל הזה מתחילים להכיר את המושג ואף להשתמש בו במשחק תגובות אפשריות רגרסיות התנהגותיות / הפרעות שינה / חרדת נטישה פחדים מוגברים היפר-אקטיביות / אדישות שאלות חזרתיות

10

גיל 5-11

גישות להבין לאיזה ידע הם חשופים ומאילו גורמים להבטיח כנות ושקיפות להדגיש כי המחלה אינה מדבקת ולא נגרמה על ידי ילדכם לאפשר לילדיכם להיות פעילים בבית ולסייע במשימות בסיסיות לשמור על שגרת פעילויות אחה"צ ככל הניתן להיערך לשיח העוסק בתכנים של חיים ומוות

הבנה יכולים להבחין בין מצבי חולי שונים - כיצד שפעת שונה מסרטן חשופים למידע רב שעלול להיות שגוי חשיבה מאגית )"כעסתי על אמא ובגלל זה יש לה סרטן"( עיסוק וסקרנות סביב נושא המוות

תגובות אפשריות תגובות רגשיות מגוונות:

עצב, עצבנות, דאגה, אשמה או קנאה תגובות סומטיות: כאבי ראש או בטן קשיי שינה קשיי קשב וריכוז ושינויים בתפקוד בבית הספר

קשיי פרידה וחרדת נטישה הסתגרות ושינויים בתפקוד החברתי מאמץ מוגבר להיות "טובים"

11

תפיסת מחלה אצל ילדים בגילאים שונים

גיל ההתבגרות

גישות - דוגמה אישית לשיח

הבנה יכולת הבנה של בריאות וחולי ומשמעות של מחלת הסרטן חשופים למידע רב מהסביבה - חשוב להבין מה הם שמעו ולדייק את המידע בהתאם למצבכם האישי

להוות דוגמה אישית לשיתוף בנוגע למחלה גם בהיבטים טכניים וגם רגשיים: "איזה יופי, לא היו היום פקקים בדרך לבית החולים". "חששתי שיהיה טיפול ארוך אך סיימנו מהר יחסית". "היום הטיפול מעט התארך והתאכזבתי שלא הספקתי לראות אותך לפני החוג". תשומת לב לשינויים בהתנהגות לעודד ביטוי רגשי לתאם ציפיות בנוגע לתפקוד בבית - מה המשימות שייקלו עליכם אם ילדכם ייקח אותן על עצמו )לדוגמה: שטיפת כלים לאחר ארוחת הצהריים( לכבד פרטיות - ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא אישית ושונה עבור כל אחד מבני ובנות הבית. יהיו ילדים שירצו לשמור על פרטיות גם מול חבריהם וגם מול המשפחה. לצד העידוד לשיח פתוח חשוב

תגובות אפשריות רצון לקבל יחס של מבוגר

אדישות - זה בדיוק השלב שנרצה לראות את הילדים הבוגרים בבית, מתחשבים ושמים לב לפרטים. אך במקרים רבים המתבגרים ימשיכו בשגרת חייהם. מבחינה נפשית - רגשית זה המצב הרצוי והבריא ביותר עבורם כעס, מרדנות, ריחוק מהבית תגובות סומטיות: כאבי ראש או בטן שינויים בתפקוד בבית הספר חרדה או דיכאון בושה או תחושת חריגות מול קבוצת השווים התנהגויות מסוכנות )שימוש בסמים,

לכבד את פרטיותם ורצונם איזון בין זמן בית לבין יציאות

לא לצפות מהם להיות "המבוגר האחראי" - לצד הצורך בהתחשבות ועזרה בבית, הם עדיין הילדים. לטובתם, חשוב שמקום זה יישמר ככל הניתן

אלכוהול ומיניות לא בטוחה(

12

לענות על שאלות קשות

"זה הולך לכאוב?"

"האם השיער שלך יחזור?"

"לא תמיד יש כאבים מהסרטן עצמו.

"הרופאים אומרים שהשיער שלי עלול

לנשור בגלל הכימותרפיה. אני אעבור טיפול מסויים ואלו תופעות הלוואי שהרופאים אמרו שאני עלול להרגיש. כשהטיפול יסתיים השיער יתחיל לגדול בחזרה. בינתיים, אני אולי אשתמש בכובע. במידה ויהיו לי כאבים, יתנו לי תרופה אתה יכול לחשוב איך תעדיף שאראה כשאני שתעזור לכאב לעבור". אוסף אותך מבית הספר או כשבאים אלינו חברים הביתה, ולהגיד לי". "למה את נראית חולה אם הטיפול אמור לעזור לך?" "אני מקבלת תרופה מאוד חזקה שאמורה "האם טיפולי הקרינה הופכים אותך לרדיואקטיבית?" לחסל את הסרטן, אבל, התרופה משפיעה "לא. טיפולי הקרינה דומים לצילום רנטגן. גם על התאים הבריאים ולא רק על התאים הסרטניים. יהיו ימים שאני אראה וארגיש הם לא כואבים ואפשר יותר חולה ויהיו ימים שארגיש יותר טוב ובהם לגעת ולהתחבק אחריהם". נוכל לעשות דברים ביחד. "למה אתה צריך לנוח הרבה?" כשהטיפול יסתיים אני אתחזק לאט לאט". "הניתוח/טיפול מעייף ואני צריך לנוח

כדי שהגוף שלי יחלים ויתחזק. מה תרצה לעשות ביום שארגיש יותר טוב ואהיה חזק יותר? אולי היום נוכל לעשות ביחד משהו רגוע כמו לראות ביחד סרט?"

13

14

סיכום

אין ספק כי מדובר בסיטואציה מורכבת ולא פשוטה רגשית ופיזית.

אנחנו חושבים כי הענקת כלים להתמודדות עם המצב יכולה לסייע בהעברת המסרים המורכבים לילדיכם וכן ליצור מעטפת רגשית תומכת במסע הלא פשוט אליו אתם עומדים לצאת.

זיכרו שאנחנו כאן עבורכם ועבור משפחותיכם.

תומכים ומחבקים.

המכון האונקולוגי המערך הפסיכולוגי אסותא מרכזים רפואיים

15

מידע נוסף זמין באתר אסותא

www.assuta.co.il

51200285 - 01

Made with FlippingBook - Share PDF online