אסותא | "חליתי בסרטן" - תקשורת עם ילדים

תפיסת מחלה אצל ילדים בגילאים שונים

גיל ההתבגרות

גישות - דוגמה אישית לשיח

הבנה יכולת הבנה של בריאות וחולי ומשמעות של מחלת הסרטן חשופים למידע רב מהסביבה - חשוב להבין מה הם שמעו ולדייק את המידע בהתאם למצבכם האישי

להוות דוגמה אישית לשיתוף בנוגע למחלה גם בהיבטים טכניים וגם רגשיים: "איזה יופי, לא היו היום פקקים בדרך לבית החולים". "חששתי שיהיה טיפול ארוך אך סיימנו מהר יחסית". "היום הטיפול מעט התארך והתאכזבתי שלא הספקתי לראות אותך לפני החוג". תשומת לב לשינויים בהתנהגות לעודד ביטוי רגשי לתאם ציפיות בנוגע לתפקוד בבית - מה המשימות שייקלו עליכם אם ילדכם ייקח אותן על עצמו )לדוגמה: שטיפת כלים לאחר ארוחת הצהריים( לכבד פרטיות - ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא אישית ושונה עבור כל אחד מבני ובנות הבית. יהיו ילדים שירצו לשמור על פרטיות גם מול חבריהם וגם מול המשפחה. לצד העידוד לשיח פתוח חשוב

תגובות אפשריות רצון לקבל יחס של מבוגר

אדישות - זה בדיוק השלב שנרצה לראות את הילדים הבוגרים בבית, מתחשבים ושמים לב לפרטים. אך במקרים רבים המתבגרים ימשיכו בשגרת חייהם. מבחינה נפשית - רגשית זה המצב הרצוי והבריא ביותר עבורם כעס, מרדנות, ריחוק מהבית תגובות סומטיות: כאבי ראש או בטן שינויים בתפקוד בבית הספר חרדה או דיכאון בושה או תחושת חריגות מול קבוצת השווים התנהגויות מסוכנות )שימוש בסמים,

לכבד את פרטיותם ורצונם איזון בין זמן בית לבין יציאות

לא לצפות מהם להיות "המבוגר האחראי" - לצד הצורך בהתחשבות ועזרה בבית, הם עדיין הילדים. לטובתם, חשוב שמקום זה יישמר ככל הניתן

אלכוהול ומיניות לא בטוחה(

12

Made with FlippingBook - Share PDF online