אסותא | חדשנות בתחום הכירורגיה

מגוון של הנחות פיסיקליות, פיזיולוגיות ואנטומיות. כדי להגיע למצוא את האזור הרגיש באופן מדויק, מסמן האפילפטולוג מספר אירועים (זיז גל) EEG בהקלטת ה־ EEG אופייניים לאותו מטופל בהקלטת מרובת ערוצים. באסותא רמת החייל ערוצים 64־ או ב 32־ אנחנו משתמשים ב בהתאם לשיקולים טכניים וקליניים. מספר ערוצים זה מאזן בין הצורך בריבוי ערוצים לביצוע ניתוח הנתונים ובין הצרכים הקליניים והטכניים של פעולה זו, לדוגמה היכולת לגייס את סבלנותו של המטופל להליך ארוך כזה. ניתוח הנתונים מתבסס הן על הפקת מודל מתמטי גאומטרי של הראש והמוח של המטופל והן על MRI מתוך סריקת מרובת הערוצים שעליה EEG הקלטת ה־ סימן האפילפטולוג את האירועים. בסיום האנליזה הזו מתקבלת תמונה תלת מימדית עם הצעה למיקום האזור הרגיש לאחר שילוב כל מקורות המידע. יש לציין שהשימוש במידע זה חייב להיות משולב עם ההנחות המוקדמות של האפילפטולוג ותפקידה בעיקר לספק תמיכה נוספת להשערותיו. ) SEEG שלב ב' (הניטור פולשני ושלב ג' (שלב הטיפול) מירי והוריה ניצבים לפני השלב S tereo EEG הפולשני. בשלב זה, המכונה ), משתילים אלקטרודות במוקד/ SEEG ( ים החשוד/ים בהליך שמתבצע בהרדמה מלאה. שיטה זו, אשר בוצעה לראשונה שבפריז, S ainte - A nne בבית החולים באיתור המוקד 90% מדויקת עד כדי האפילפטי. הליך השתלת האלקטרודות אורך שלוש־ארבע שעות, ומיד אחריו מעבירים את המטופל לניטור הנמשך שבעה־עשרה ימים בדרך כלל. הניטור כולל שלושה שלבים עיקריים : רישום אותות מוחיים ספונטניים )1( ביצוע )2( לשם זיהוי מוקדים אפילפטיים מיפוי מוחי באמצעות גירויים חשמליים, שבמהלכם נדרש המטופל לבצע מטלות דוגמת דיבור ותנועה. מטרת המיפוי היא לבחון האם תפקודים רגישים נמצאים בקרבה למוקדים האפילפטיים. בשלב זה, על מנת למקד את הרשת

שתואמת את הפעילות החשמלית של מוח המטופל. אם נמצאת פעילות תואמת כזו, מתייחסים אליה כאל האזור האנטומי הרגיש שממנו מתפתח ההתקף האפילפטי. S ource ניתוח איתור המוקד - כאשר לא מצליחים L ocalization להשיג תוצאות מספקות בבדיקת וגם באופן שגרתי כבדיקה f MRI - EEG משלימה, ניתן להפעיל על הפעילות החשמלית אמצעים לניתוח נתונים "המנחשים" באופן אלגוריתמי את המיקום הרגיש במרחב התלת מימדי. שיטות אלו מורכבות מאוד ונשענות על

(ללא ביצוע מטלה) ובאותו זמן מוקלטת גם הפעילות החשמלית מהקרקפת ). יש לציין ששילוב זה אינו מובן EEG ( מאליו, שכן סביבת הסורק בתהודה ) כוללת מגנט חזק מאוד MRI מגנטית ( שמחייב שימוש בציוד הקלטה מיוחד וניתוח נתונים קפדני על מנת להפריד בין הרעש החשמלי הרב שיוצר המגנט ובין האותות החשמליים החלשים שיוצר . לאחר EEG המוח שנקלטים על ידי ההקלטה, רופא אפילפטולוג מזהה את דפוסי הפעילות החשמלית המתאימים לאותו מטופל על גבי ההקלטה, ובשלב f MRI שילוב הנתונים מחפשים פעילות

) של מירי. source localization תוצאות איתור המוקד ( .6 תמונה ממוצע כל אירועי זיז־גל שנבחרו על ידי אפילפטולוג תמונה ב׳: ניתן לראות את הפריסה המרחבית תמונה ד׳: אצל מירי. C 3 בערוץ על הקרקפת של ממוצע הפוטנציאל החשמלי ברגע השיא של הפעילות. ניתן לראות בבירור את המעבר משדה חשמלי חיובי תוצאות איתור תמונה א׳: לשלילי בצד שמאל של הקרקפת. מיזוג התוצאות עם דימות תמונה ג׳: המוקד בשחזור תלת מימדי. אנטומי של המוח של מירי. ניתן לראות ששיטת איתור המוקד ממקמת את הפעילות החשמלית האופיינית לאירוע זיז־גל זה מעט קדימה מאזור מוטורי חשוב השולט ביד ימין של מירי diffusion בדיקת הדמיית מסילות העצבים במוח ( ) היא שיטה לדימות של מבנה tensor imaging , DTI החומר הלבן - סיבי העצבים ומסלוליהם - במוח באמצעות כימות של התכונות המגנטיות של דיפוזיה (פעפוע מים) ברקמה

ב

א

ד

ג

17 AMR ASSUTAMEDICAL REPORT VOL 10 ISSUE 1