אסותא | חדשנות בתחום הכירורגיה

מיליגרם ביום). האפילפסיה היתה קשה, הלכה והחמירה וגרמה ללקות תפקודית, קוגניטיבית ונוירולוגית (חולשת יד) וכן הפריעה לשינה באופן יום יומי. מירי והוריה מתחילים איתנו את מסע הבירור הרב־מקצועי לקראת התערבות פולשנית אפשרית. לאחר הערכה קלינית נוירולוגית ונוירוכירורגית ראשונית, הופנתה מירי לאבחון נוירופסיכולוגי. האבחון הנוירופסיכולוגי מאפשר להבין טוב יותר את הגורמים לקשיים של המטופל ומספק תמונה רחבה ומעמיקה של הפרופיל הקוגניטיבי̈ והרגשי שלו. כמו כן, ניתן ללמוד על הקשר לאזורים המוחיים שבהם מתבטאת המחלה הנוירולוגית. אבחון נוירופסיכולוגי מקיף כולל את התחומים הבאים: אינטליגנציה, קשב וריכוז, תפיסה, זיכרון ולמידה, תפקודי חשיבה גבוהים, לרבות ארגון, תכנון, גמישות מחשבתית ובקרה, מוטוריקה וגרפו־ מוטוריקה, הישגיים לימודיים (קריאה, כתיבה וחשבון), תפקוד רגשי ומיומנויות חברתיות. אבחון נוירופסיכולוגי ממוקד יכול ללמד על המצב הבסיסי של המטופל על מנת שניתן יהיה להעריך בהמשך השפעת התערבות וטיפולים שונים על התפקוד. התפקודים השפתיים, הכוללים שיום והפשטה מילולית, היו שמורים, כמו גם הזיכרון המילולי והחזותי. מצב הרוח היה תקין ללא תסמינים של דיכאון ו/או חרדה. גם היכולת הבינאישית חברתית היתה תקינה. הקשיים העיקריים שנמצאו אצל מירי היו בתחום התפיסה החזותית, האינטגרציה הויזו־מוטורית והקואורדינציה המוטורית, וכן בתחום הקשב ותפקודים ניהוליים (זיכרון עבודה וגמישות מחשבתית). למירי יד ימין דומיננטית אך היא כותבת בשתי הידיים - היא מתקשה במיומנויות גרפו־מוטוריות וכתיבתה איטית בשתי הידיים. כתב שנכתב ביד שמאל היה קריא יותר, ככל הנראה משנית לרעד ביד ימין. מידע זה חשוב לקראת הערכה כירורגית, כיוון שהמוקד האפילפטי המשוער היה באזור פרונטלי שמאלי הקרוב לתפקודים מוטוריים. בשלב הבא אושפזה מירי על מנת לבצע אלקטרואנצפלוגרם בוידיאו

(ב) אבחון פולשני VEEG שלבי האבחון והטיפול במרכז: (א) אבחון לא פולשני .1 תמונה (ג) טיפול (ד) מעקב ארוך טווח SEEG

שלב ב׳ - אבחון SEEG פולשני ניטור באמצעות אלקטרודות זעיר 0.08( פולשניות מ״מ) לאיתור המוקד ומיפוי תפקודים מוחיים

כולל SEEG אשפוז דימות מתקדמת ואבחון רב צוותי שלב א׳ - אבחון לא פולשני

מעקב ארוך טווח

שלב ג׳ - טיפול

הצעת חלופה לניתוחים קלאסיים באמצעות צריבות ממוקדות תוך כדי EEG ניטור קליני ו־

מעקב ארוך טווח ע״י אותו צוות ייעודי וקבוע

מירי בזמן פרכוס טיפוסי המכונה "תנוחת הסייף", שבה יד שמאל מורמת .2 תמונה ומקופלת לכיוון הראש, הראש נוטה ימינה ויד ימין מתוחה מעלה. תנוחה זו מחשידה המוחית שבו מודגמת EEG למוקד פרכוסי ממקור שמאלי. במקביל מתוארת פעילות ה־ תחילת הפעילות האפילפטית סביב מוקד שמאלי

באמצעות שילוב של שיטות שונות ניתן לעתים להאיר ולהדגיש MRI מבנים עדינים מאוד במוח אשר נראים כתקינים בפענוח של רגיל, אך יכולים להיות מזוהים כמוקדים פתולוגיים כאשר משלבים אותם עם בדיקות נוספות

עולה לצוואר ולפנים. במהלך הפרכוס המנח הוא טוני. היא מדברת לעתים תוך כדי הפרכוס, ללא איבוד הכרה בשום שניות ואז 20-10 מקרה. הפרכוס נמשך חולף ומירי חוזרת לעצמה. מירי זוכרת את האירועים האלה ואין לה הפרעה בדיבור בסיומם. כשהגיעה אלינו סבלה מירי מפרכוסים כפעמיים־שלוש בשבוע למרות שטופלה 900( oxcarbazepine בשלוש תרופות: 1,200( felbamate מיליגרם ביום), 10( perampanel מיליגרם ביום) ו־

הערכה רב מקצועית לקראת התערבות פולשנית אפשרית, תחת ההשערה כי מדובר באפילפסיה מוקדית שמאלית פרונטו־מרכזית. בהגיעם למרכזנו, תיארו מירי והוריה פרכוס אופייני אחד, המתקיים בעיקר במצבי עייפות ולקראת ההירדמות, ולעתים במהלך השינה. הפרכוס מתחיל ב"רעידות" של יד ימין. לפני חלק מהאירועים קיימת ) ברורה - ריח aura תחושה מקדימה ( לא נעים, סחרחרות או כאבי ראש. היד הימנית מתחילה לרעוד, התחושה הזו

AMR ASSUTAMEDICAL REPORT VOL 10 ISSUE 1 14