בדרכי שלי | ספר זיכרון לישי שליף ז"ל

ואני תמיד כשאני רואה את זה אני אומר לעצמי: אם הם רק היו שואלים "היי, לאן אתה הולך?" והוא היה עונה להם... זאת אומרת, אנחנו לפעמים פשוט מספרים סיפורים - עד כדי כך סיפורים מפחידים שגורמים לנו אולי להזדקק לשנות מפני השלום - כשבאמת הסיפור הוא סיפור אחר. הסיפור הוא טוב וצריך פשוט ללמוד לשאול . ישי : וזה באמת אחד הדברים העקרוניים בנרטיב - שאנחנו לומדים לשאול, להסתקרן, לא לקחת דברים כמובן מאליהם . כשילד אומר "אני מפחד" - אז מה הוא מתכוון שהוא מפחד? לשאול אותו: ממתי אתה מפחד? מה זאת אומרת שאתה מפחד? ממי אתה מפחד? ממה הפחד גורם לך? להתעניין, להסתקרן ואז אתה מגלה דברים . אני זוכר שעבדתי עם ילד ושהיו לו פחדים ושאלתי אותו איך נראים הפחדים שלך. אז הוא אמר: "כמו פרפרים". ואז שאלתי אותו איך הפרפרים יעופו, איך הם עפים? מצאנו שפה לדבר על הדברים. ואחרי שהוא דיבר על הפרפרים כמשהו שהוא מחוץ ממנו - שזה עוד עיקרון נרטיבי . ישי : זה לא חלק ממנו. הבעיה היא הרבה פעמים שהבעיות שבן אדם יש לו מעצבות את הזהות שלו. זאת אומרת הוא "הילד הרע", הוא "הבעיה", הוא "הפחד". הפחד הוא חלק ממנו. וברגע שהפחד הופך להיות פרפרים - ופרפרים זה לא חלק ממנו, זה משהו שמשפיע עליו, אבל גם הוא יכול להשפיע על הפרפרים . נוצר ריחוק שמאפשר התבוננות ומאפשר לצאת מהשליטה של הבעיות על החיים של הבן אדם. וגם במיוחד אצל ילדים. ילדים מדברים עליהם ועבודה אמנותית שעושים בטיפול אמנותי. עבודה אמנותית - נותנים למשל בעוטף עזה, עובדים עם ילדים, נותנים להם בפלסטלינה לעשות את "מר פחד" או את "מר חרדה ". ועצם זה שהם מגשימים - זאת אומרת שהופכים את זה למשהו אנושי ועושים אותו מבחוץ ולא בתוך עצמם - עצם זה משחרר אותם מהפחדים והחרדות . שלמה : זה מדהים, כי אני חושב לעצמי מה היה מפחיד אותי כהורה או כמטפל לשאול ילד "איך נראה הפחד?" אני מריץ בראש כבר את התסריט הגרוע שאולי הוא יגיד "זה נראה כמו מפלצת נוראה". ובעצם אני עכשיו מבין ממה שאתה אומר שגם אם זה מפלצת - זה פשוט זה לא בתוך הגוף שלי. זה מפלצת שאולי היא באה, היא הולכת, היא לא מתחת לעור שלי, היא לא חלק ממני, היא משהו שמאפשר לבחור איך הייתי רוצה שהקשר, איך טיב הקשר שלי איתה יהיה . ישי : נכון מאוד. יש הרבה ספרי ילדים לעבודה עם פחד וכעס וחרדות, שבאמת הופכים את הפחד למפלצת, החרדה לדינוזאור. כל מיני דוגמאות של האנשה של הקושי והבעיה . לתת לילדים כוח על הבעיה שלמה : שזה לא חלק ממנו .

שלמה : האנשה או כל דבר שהופך את הבעיה למשהו קונקרטי שאפשר... כמו הפלסטלינה בעצם .

49

Made with FlippingBook Learn more on our blog