בדרכי שלי | ספר זיכרון לישי שליף ז"ל
פעם הפסיכולוגית הקלינית הזו אמרה: "אני מטפלת בעשרות נשים ואין פגיעות". אמרתי לה: "כי את לא מוכנה לשמוע על פגיעות". היא עברה הכשרה לטיפול בפגיעות, וראו זה פלא - פתאום בכל טיפול שלה, לא בכל אך ברובם, עולה הרבה מאוד פעמים נושא הפגיעות. בטיפול הנרטיבי אנחנו פתוחים לשמוע, אבל לא פתוחים לשמוע מעבר לגבול שיהפוך את הדבר ליצירת רה- ויקטימיזציה. זהו איזון בין הפתיחות, המודעות והתפיסה האנטי-היררכית והאנטי- כוחנית, לבין השמירה על זהירות שלא תיעשה פגיעה מחדש.
זאת אומרת שאנחנו שואלים במפורש.
וחיים עם המודעות לפגיעות ועם הפתיחות לשמוע ועם התקוממות כנגד התופעה הציבורית הזו של פגיעות ושל השתקה. כי הדינמיקה של הפגיעה כל כך קשורה להשתקה - בדרך כלל הפוגע אומר או משדר סודיות ו"חס וחלילה לא תספר לאף אחד". וזה חלק מהפגיעה. אז להיות שותף לכך זה להיות שותף לפגיעה.
נועם: הנחת את דעתי. תודה.
יש לי עוד שאלה כמעט אחרונה - מתי טיפול נרטיבי אינו מתאים?
ישי: אני מאוד לא אוהב את התשובה שלי.
נועם: כולי אוזן.
ישי: אני חושב שטיפול נרטיבי זה לא רק טכניקה, זו תפיסת עולם. ובתפיסת העולם הזו אני מאמין.
נועם: יש משהו שהיית רוצה לומר לסיום?
ישי: שמאוד נהניתי מהשיח. זה משהו יקר לליבי ואני אוהב לשתף אנשים בדברים יקרים לליבי.
45
Made with FlippingBook Learn more on our blog