בדרכי שלי | ספר זיכרון לישי שליף ז"ל
שאלה מעניינת .
היא מאתגרת אותי במיוחד מהזווית הנרטיבית כי יש בה שקיפות וצניעות מול המטופל, מול העשייה הטיפולית הרגילה, שבה זה מובן מאליו . המבנה הזה של ישיבות הצוות התמשך עד שהשפ"ח גדל מאד, ואז המבנה שניסיתי להוביל של אלכסון ניהולי כבר היה אפשרי פחות כשעוד אנשים היו צריכים לקבל תפקיד וסמכות. כמו שאמרתי, אני הייתי יכול להרשות לעצמי "לא להיות מנהל", אבל אחרים לא, ואז היה צורך בייצוב הסמכות של אחרים במקביל לחלוקת הסמכויות. גם המליאה הפכה להיות פחות אינטימית, ולכן פחות יעילה, והיה צורך לפצל, אפילו שזה דרש הסתגלות מהותית מהשפ"ח.
על השתיקה ועל השפה
אתה שותק. המון. זה כמעט תו ההיכר שלך.
זה משהו שלמדתי בפוירשטיין, בנרטיב ומהרב וולבה, אמונה עמוקה בכוח ההקשבה. כלומר, הקשבה זה לא רק נימוס. אבא שלי סיפר לי בסוף ימיו איך הוא הכניס מיכשור אלקטרוני לחיל הים. כשבנו את הסטי"לים מסוג "גבריאל", כל הרכיבים היו מכניים, והוא כבר ראה את המהפכה האלקטרונית. הרבה אנשים חשבו שזה יתקלקל וזה אופנה ויעבור. אז הוא סיפר, שבישיבות המכריעות לגבי זה הוא היה מקשיב לכולם ובסוף אומר את דעתו שבנויה על כל מה שהקשיב לו . אמרתי לו: "גם אני עושה את זה." הוא אמר: "כן, אבל אתה עושה את זה בשקט ואני צעקתי." להפתעתי – הוא אמר את זה בהערכה. כלומר, בהקשבה אתה לומד ומשת נה, מחדד את הדברים. אני רואה את זה גם בטיפולים זוגיים, כשאני אומר לזוג שהם צריכים במקום להניח מה השני חושב - לשאול, ואז להקשיב באופן שפתוח לחידושים ותיקונים ושיפורים .
ואם לא קרה כלום מראשית ההקשבה לסופה זה סימן שלא הקשבת מספיק טוב ?
כן. ו יש עוד פן בהקשבה, שקשור לרוח הניהול – זה הקשבה לרוח הדברים ולאיפה שהכוח נמצא, ולשנות את הקשרים והחיבורים לפי איך שאתה קורא את המפה. אמר לי פעם פסיכולוג מחוזי בפנסיה, כשהייתי יו"ר ועד המנהלים: "למה אתה לא הולך לפוליטיקה?" לא משנה מה אמרתי לו, הוא קרא את היכולת שלי למפות את הכוח ול לכת ולהתחבר למוקדי הכוח .
אם היית אומרת לי בשנות העשרה שיש לי כוח הקשבה – הייתי מופתע .
הייתי מקשיב לאמא שלי, שהיתה חכמה מאוד, אבל חשבתי שאני כמו אבא שלי, שיודע את התשובה והאמת עוד לפני שסיימו את השאלה. יש לי חבר מאוד מורכב, פעם ניהלנו שיחה 3 שעות, רק הוא דיבר. זה היה משמעותי עבורו וגם עבורי, לא ידעתי שאני יכול לעשות את זה. לשתוק שלוש שעות .
זה מבחירה ?
כן, אבל לא במובן המניפולטיבי. לפעמים אני יכול לשתוק פגישה שלמה, אבל מתוך שיקול דעת . זו היתה בחירה. עד כמה שאני חושב שהדברים שאני רוצה להגיד הם חשובים, אני יכול לחשוב על כמה מתאים לשמוע אותם בסיטואציה הזו.
אתה מדבר על יכולת ויסות .
ולא תמיד הייתי ככה. לא חשבתי על זה כשהייתי צעיר . אני רואה היום דברים בבהירות רבה יותר מפעם, וגם יודע יותר בקלות להבדיל בין עיקר וטפל, לזהות מוקדי כוח ולהתייחס אליהם.
37
Made with FlippingBook Learn more on our blog