ד"ר משה קניג | חולם, לוחם, מחנך | חלק שני

127 | חולם, לוחם, מחנך

תעתועי הגורל הביאו לכך שהנס שלא אירע בין הסדינים במיטתנו הרכה והחמה, התרחש דווקא באזור הדמדומים שבין העמוד והדלפק. מספר שבועות מאוחר יותר, בשעה שהתופת הנאצית עדיין להטה סביבנו, החלה מרים נתקפת בחילות. אחרי בדיקה של גיניקולוג תושב הבית, קיבלנו את הבשורה המשמחת. "מזל טוב, את בהריון". שמחנו מאוד למשמע הדיאגנוזה, רק דבר אחד לא היה עדיין ברור; האם נישאר בחיים. עיניכם הרואות, נשארנו בחיים. שלושה חודשים מאוחר יותר הגיעו ייסורינו לקצם והמלחמה תמה עבורנו. בכורנו דוד, שנוצר בעיצומה של מלחמה איומה ובתנאי מנוסה והישרדות, הגיח לעולם טוב יותר, בימים של שלום ושקט. פעולת הצלה המונית החשש הגדול שהתעורר בנו בעקבות ההפיכה השלטונית והשפעתה על מתן אישורי העלייה הסתבר, בסופו של דבר, כחסר בסיס. מפלגת צלב החץ שעלתה לשלטון באוקטובר, גילתה עניין לא פחות בהכרה בינלאומית רחבה של המדינות הניטרליות. מתוך כך, אושר ההסכם שיזם הקונסול לוץ לפיו יורשו יהודים לעלות לישראל. ההתחייבות שכל הנכללים ברשימת העלייה יזכו לחסות 7,800 הצירות השוויצרית עד שיעזבו את המדינה בדרכם לארץ ישראל, כובדה גם היא. כך אירע שהשלטון אישר לצירות להעניק לכל החוסה בצילה אישור - שוצפס - על הימצאותו ברשימה האמורה. בעלי השוצפס זכו בהטבות מפליגות: הם לא יגורשו, יקבלו פטורים מחפירת שוחות ומשירות העבודה הצבאי ויהיו רשאים לעבור לגור ברובע החמישי, במבנים שיוכרו כ-"בתים מוגנים". הסכמים דומים נחתמו עם נציגויות זרות אחדות. כך החלה התקופה היפה והאינטנסיבית יהודים. רבים מהם 200,000- ביותר של בית הזכוכית. בבירה ההונגרית שהו עדיין כ תלו את יהבם בקבלת שוצפס. המונים היו מגיעים מדי יום אל בית הזכוכית ובפיהם תחינה אחת - להיכנס בשערי הצירות ולזכות בתעודת חסות. יהודים אחרים פנו לציריות אחרות שהעניקו מחסותן למספר מצומצם של פונים. מקום מושבו של הקונסול לוץ בכיכר סבדשג הפך למפעל משגשג לתעודות חסות רשמיות ומהודרות. על פי ההסכמים, התעודה היוותה עדות לכך שנושאה מופיע ברשימת הדרכון הקולקטיבי של הצירות השוויצרית ולכן זכאי לקבלת עזרה ככל שיידרש. החבר קראוס הטביע כל יום את חותמת הקונסול על מאות תעודות אלו. בכל בוקר היה יוצא אחד מחברי הסגל של בית הזכוכית אל כיכר סבדשג וחוזר לבית הזכוכית כשידיו עמוסות כל טוב אישורים חתומים.