עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ומציעים נקודות מבט חדשות על מקומו של האדם בעולם. ד"ר מיכל בירקנפלד מציינת כי הארכיאולוגיה אף היא מאפשרת לבחון את העבר הרחוק, את מערכת היחסים הארוכה והעקלקלה בין האדם וסביבתו, ואת אחד התהליכים המשמעותיים ביותר במערכת היחסים הזו - המהפכה החקלאית. המעבר של האדם - מחיי נוודות המבוססים על צַיִד ולקט של משאבים קיימים, לישיבת קבע מבוססת חקלאות - הגדיר מחדש את יחסו לטבע, שינוי שמשתקף היטב בסיפורי הבריאה הנזכרים לעיל. שאלות של בעלות על קרקע, טריטוריאליות, ניצול יתר של משאבים מקומיים (ואפילו היררכיה חברתית, ויש שיגידו גם הופעת הפטריארכיה) – מקורן במהפכה החקלאית. כך, למשל, מאפשר לנו המחקר הארכיאולוגי לבחון את התהליכים המורכבים הללו, לצד שאלות אחרות מהפרהיסטוריה האנושית, וביניהן כיצד התמודדו אוכלוסיות אנושיות של ציידים ומלקטים עם תנאי מדבר הנגב הקיצוניים לפני התפתחות הטכנולוגיה המודרנית, שנה? או כיצד הצליחו לקיים 23,000 לפני חקלאות עונתית בבקעת עובדה כבר לפני שנה? 10,000 "הבנת הפעילות האנושית בעבר הרחוק, ובתוכה גם מערכת היחסים המורכבת של האנושות עם סביבתה, היא לא רק תרגיל אינטלקטואלי מסקרן; את תוצאותיה של מערכת יחסים זו אנו חווים היום", מסכמת פרופ' בן אריה דבי. "הבנתה יכולה וצריכה להוסיף ולתרום לדגמים עכשוויים של התמודדות ושל תיקון". אלה רק דוגמאות אחדות מתחומי העיסוק המתוכננים במסגרת המרכז למדעי הרוח הסביבתיים. המרכז החדש עתיד לקדם מחקר סביבתי-אקולוגי בכל ענפי מדעי הרוח, באמצעות עידוד שיתופי-פעולה בין-תחומיים, הענקת מלגות לתלמידי. ות מחקר, כמו גם קיום כנסים ואירועים ייעודיים.

גם בגלל הרוח (והחברה). פרופ' נירית בן-אריה דבי

13 | אבג