עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עיתון אוניברסיטת בן גוריון בנגב -

מחַיִל אל חַיִל

בעודו מגויס לשירות מילואים התבשר ד"ר ניר שלזינגר, מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים, כי פעילותו המחקרית זיכתה אותו בפרסי הצטיינות יוקרתיים 11-10 עמודים | ספרא וסייפא |

אליי חוגג גולן שרדה מתקפת מחבלים שפרצו לביתה בנחל עוז, ולאחר שהתאוששה | מפציעה קשה סיימה את התואר ברפואה 5-4 עמודים | עדות חיה לעוצמה ניצחון הרוח

2024 ספטמבר – אוקטובר | אלול תשפ"ד – תשרי תשפ"ה | 143 גיליון

דבר המערכת

בתקווה ובתפילה להחזרת החטופות והחטופים במהרה

רשומים במעונות וגויסו בתקופה זו למילואים יהיו זכאים להנחה בדמי המעונות בהתאם לאורך התקופה שבה שירתו. מענקים מיוחדים ניתנו לעובדים ועובדות שפונו מבתיהם. בצל המלחמה, ובתנאים לא פשוטים, השקיעו חברות וחברי הסגל מאמצים גדולים כדי שהפעילות המחקרית תימשך.

לסיוע כלכלי לסטודנטים ולחברי סגל שנתקלו בקשיים כלכליים משמעותיים בגלל המלחמה, והיא מסייעת להם במגוון נושאים. בין השאר, כל סטודנט וסטודנטית שגויסו למילואים בתקופה זו קיבלו שקלים. כמו כן נקבע כי 1,200 סטודנטים וסטודנטיות שהיו

7- מאז השבת השחורה של ה באוקטובר ועד לרגע כתיבת שורות אלה מגויסת האוניברסיטה לעזרת הסטודנטים והסטודנטיות ששירתו ועדיין משרתים במילואים. האנרגיות והמשאבים נועדו להבטיח שהשכלתם לא תיפגע בגלל המלחמה המתמשכת. למען קידום המטרה הוקמה קרן

דף הבית | 2

פעמיים כי טוב: אוניברסיטת בן-גוריון מציעה תוכנית ראשונה מסוגה שתעניק לבוגריה תארים במדעי החיים במסלול לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית, כמו גם במדעי כדור הארץ והסביבה. "לצד הבנה עמוקה של המערכת האוקיינית והשינויים הגלובליים, עם פרקטיקה בביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית, יקנה התואר לבוגריו את האפשרות להשתלב במעבדות מחקר חשובות בעולם", אומרת פרופ' סיגל אברמוביץ, ראשת המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה. "ההפלגה אל התואר" תעבור דרך צלילות ועבודה במעבדות ימיות סביבתיות וביוטכנולוגיות. בוגרי ובוגרות התוכנית יקבלו בסיומה שני תארים נפרדים - במדעי כדור הארץ והסביבה, ובמדעי החיים במסלול ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. זוהי התוכנית הראשונה מסוגה המשלבת את שני התארים במסלול זה, והיא מעניקה את ההכשרה הרחבה והמעמיקה ביותר שיש כיום במדעי הים. בישראל וברחבי העולם מסתמנת עלייה בדרישה להתמחות רב תחומית במדעי הים והסביבה ובפיתוח טכנולוגי לצורך ניצול משאבי הים, תוך הכרה בחשיבות של שמירת הסביבה. בתוכנית החדשה יילמדו שני תחומי ליבה של מדעי הטבע, בדגש על מדעי הים. התוכנית לביוטכנולוגיה ימית נשענה על שני עוגנים. היא נפתחה בקמפוס האוניברסיטה בבאר שבע, בליווי המרכז הימי החדש באשקלון המסונף לבן-גוריון, והכוונה היא להעתיק אותה באופן מלא לקמפוס אילת. לצד לימודים מרתקים, תכלול התוכנית קורסים המעניקים רישיון סקיפר. בהמשך הגיליון תוכלו להתרשם ממחקרו הייחודי של ראם נרי, דוקטורנט מהמחלקה לביוטכנולוגיה ימית. ים של הצלחות שני תחומי ליבה של מדעי הטבע, בדגש על מדעי הים, יילמדו במסגרת תוכנית ראשונה מסוגה בבן-גוריון

במיוחד יש לציין את החוקרות והחוקרים שנאלצו לעזוב את משמרתם האקדמית ולהתגייס .8 למילואים מכוח צווי לרגע אחד לא כובה המנוע האקדמי של האוניברסיטה. המחקר וההוראה לא נעצרו ובניית "הכוח המדעי" נמשכה. אותרו מוחות חדשים ומדענים מבטיחים הצטרפו. איתם ובסיוע המעטפת המנהלית והטכנית נכבשו פסגות חדשות בתחומי המדע והמחקר. הישגי האוניברסיטה תורגמו מקומות 200- לזינוק מרשים של כ בדירוג שנחאי לעומת שנה 300 שעברה, והיא ממוקמת בין האוניברסיטאות הטובות בעולם. העלייה של אוניברסיטת בן גוריון בדירוג האיכות של מוסדות אקדמיים ברחבי תבל היא תולדה של תהליך אסטרטגי שנבנה וגובש לפני חמש שנים בהובלת הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ, כאשר התגייסות הקהילה האוניברסיטאית לתהליך תרמה להצלחתו. ובמעבר חד: השנה החולפת הייתה האיומה ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה, והקשה ביותר 7- בתולדות האוניברסיטה. מאז ה הקפידו ראשי 2023 באוקטובר האוניברסיטה, בכל הזדמנות, לקרוא לשחרורה של נעה ארגמני, סטודנטית בבן-גוריון, משבי החמאס. לאחר שחרורה במבצע צבאי נועז של צה"ל, הדהדה בעוצמה חזקה יותר הקריאה לשחרורם של כל החטופים והחטופות שעדיין מוחזקים בעזה. סיפוריהם שוברים את הלב ומזכירים לכל אחד ואחת מאיתנו את המחיר הנורא של המלחמה. בתקווה ובתפילה לבשורות טובות ולהחזרת החטופות והחטופים במהרה,

מה בגיליון

המחלקה לפרסומים ודוברות מופק על–ידי: אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום : צוות אי. אר. דיזיין בע״מ עיצוב: 08-6461281 טלפון : 08-6477674 פקס: zalkai@bgu.ac.il דוא״ל : אתר אינטרנט: https://digitaler.cld.bz/BenGurion 5-4 מעוררת השראה ד"ר אליי חוגג גולן 7-6 מדעי האובדן פרופ' דנה ודר-וייס 13-12 כדור הארץ בידיה פרופ' נירית בן-אריה דבי 15-14 דרך ארץ פרופ' חבצלת יהל 19-16 הלוחש לכרישים ראם נרי 21-20 אסיר תודה פרופ' יצחק קטרה

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

| אבג 3 |

הכי טובים שיש כמה עובדות שכדאי לדעת על מקבלי התארים שלנו בשנת הלימודים תשפ"ד

טובים השניים חנה קנאי סיימה במקביל לימודי רפואה ותואר שני בבריאות הציבור

הכי הרבה בוגרים 368 סטודנטים וסטודנטיות סיימו תואר ראשון במחלקה למדעי המחשב

ניצחה את הרוע. ד"ר אליי חוגג גולן

יותר בוגרות

2,435 סטודנטים

3,071 סטודנטיות

עדות חיה לעוצמה

הבוגר הכי צעיר 21 בן טל פיזואטי סיים תואר ראשון במדעי המחשב

הבוגר הכי מבוגר 74 בן אלימלך מילר סיים תואר שני בלימודי המזרח התיכון

אוניברסיטת בן-גוריון 226- העניקה תוארי דוקטור ל בוגרי בית הספר לרפואה על | שם ג'ויס וארווינג גולדמן ד"ר אליי חוגג גולן, מניצולות באוקטובר, הייתה 7- טבח ה אחת ממקבלות התואר

הפקולטה הכי פורייה 1,066 סטודנטים וסטודנטיות סיימו תואר ראשון,

תואר שני ותואר שלישי בפקולטה למדעי ההנדסה

4

תעוזה מנצחת |

מהמחלקה לפיסיקה, שנפל בשירות מילואים במלחמת חרבות ברזל; ובר שוורץ ז"ל, מהפקולטה למדעי הבריאות. השנה העניק בית הספר בוגרים 382- קרייטמן תארים ל אשתקד. 232 ובוגרות, לעומת לצד רגעי האושר שליוו את הבוגרים ובני משפחותיהם ביום חגם, ניתנה תשומת לב מיוחדת לנושא החטופים. על הבמה הונח כיסא ריק והבוגרים ענדו את סיכת החטופים; חלקם אף בחרו להצמיד את תמונותיהם לגב חולצתם במהלך הטקס. למעט הדוקטורים החדשים, התווספו השנה למשפחה המורחבת בוגרים – 4,919 של בן-גוריון 1,583 , מסיימי תואר ראשון 3,262 מקבלי 74- מסיימי תואר שני, ו תעודת הוראה. עוד כותרת מעניינת מתייחסת לגידול שחל השנה במספרם של בוגרי הפקולטה למדעי בוגרים לשלושת 845 – הטבע אחוזים 25- התארים, גידול של כ לעומת שנת הלימודים הקודמת.

על המחבלים הארורים שפגעו בה ציינה אליי בטקס קבלת תואר דוקטור לרפואה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון, שהשקיעה כה רבות למען השגתו. עיניהם של הנוכחים בכיכר קרייטמן לא נותרו יבשות כשד"ר חוגג גולן שיחזרה את סיפורה: "כשהתעוררתי מהתרדמת, הבנתי עד כמה חבריי ללימודים דאגו לי וסייעו למשפחתי לאורך כל התקופה הזאת. הנוכחים כאן הם עדות חיה לעוצמה שלנו, למארג האנושי הייחודי שנוצר כאן ומבוסס על ערבות הדדית ועל ערך אחד משותף לכולנו – בחירת החיים". בטקס הענקת התארים לבוגרי בית הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן הוענקו דיפלומות לשלוש משפחות של סטודנטים לאחר מותם: רונית טל סולטן ז"ל, מהמחלקה לאמנויות, אשר נרצחה עם בן זוגה בביתה שבעוטף עזה באוקטובר; גדעון אילני ז"ל, 7- ב

בסיומה של שנת הלימודים תשפ"ד דוקטורים 608- הוענקו תארים ל בוגרי בית 226 חדשים, מתוכם הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר אליי חוגג גולן, באוקטובר, 7- מניצולות טבח ה הייתה אחת ממקבלות התואר. בשבת הארורה ההיא מחבלי חמאס שרפו את ביתה של אליי חוגג גולן בכפר עזה, והיא נמלטה דרך החלון יחד עם בעלה ובתם התינוקת. שלושתם מצאו מסתור בתחומי הקיבוץ, כשבכל אותה עת התמודדה אליי עם כוויות קשות בכל חלקי גופה. מסוק פינה אותה לבית החולים, שם איבדה את הכרתה. ימים נלחמה על חייה, 51 במשך כשהיא מורדמת ומונשמת. כנגד כל הסיכויים, אליי התאוששה ולאחר שהתעוררה החליטה להשלים את הסטאז' בבית החולים שיבא. בדרכה להגשמת חלומה עברה טיפולים אינטנסיביים במחלקת השיקום ובמקביל עשתה משמרות כרופאה במחלקה הפנימית. את ניצחונה

5 | אבג

״יסמין הייתה חוקרת מוכשרת ואדם אהוב על כולנו. היא חסרה לנו מאוד״

יסמין זוהר במהלך עבודת מחקר בכיתה (צילום באדיבות בית הספר לחינוך)

פרופ' דנה ודר-וייס (בעיגול) מדברת בכאב על תלמידתה יסמין זוהר ז"ל, שנרצחה בשבת השחורה יחד עם רוב בני 2024 ביולי 17- ב | משפחתה התכנסו חברות וחברי בית הספר לחינוך יחד עם בני משפחתה של יסמין לטקס שבו הוענקו מלגות הצטיינות על שמה ולסטודנטיות מלגות הצטיינות על שמה, במימון בית הספר והמשפחה. באותו מעמד הוצגה התיזה של יסמין זוהר ועותקים ממנה חולקו בין הנוכחים באירוע. רציחתה של תלמידתה גרמה לפרופ' ודר-וייס כאב רב, והשפיעה במשך תקופה מסוימת על פעילותה האקדמית. "העבודה המחקרית היחידה שהייתי מסוגלת לעשות בחודשים הראשונים של המלחמה היתה על התיזה של יסמין", היא אומרת בגילוי לב. "יחד עם חברות בקבוצת המחקר ובמחלקה, השלמנו את ניתוח הנתונים והכתיבה עבורה. יסמין הייתה חוקרת מוכשרת ויסודית, ואדם אהוב על כולנו. היא חסרה לנו מאוד".

'ביטויים רגשיים של מורות.ים בהשתלמות בנושא קונפליקטים עם הורים'. בעבודה זו, שהתנהלה בהנחייתה של פרופ' ודר-וייס, בחנה יסמין את השיח הרגשי של המורות והמורים בהשתלמות מבוססת סימולציות לסיטואציות עם הורים. באוקטובר נגדעו 7- בבוקר ה חייה של יסמין וחייהם של רוב בני משפחתה באכזריות בידי בני עוולה שחדרו לביתה 13- בקיבוץ נחל עוז. בנה בן ה היה מחוץ לבית וחייו ניצלו. התכנסו חברות 2024 ביולי 17- ב וחברי בית הספר לחינוך, בצוותא עם בני משפחתה של יסמין, לטקס שבו הוענקו לסטודנטים

7- מתקפת הפתע של ה שינתה את חייה 2023 באוקטובר של פרופ' דנה ודר-וייס. שלושת בניה, חיילים ביחידות קרביות, נלחמו על הגנת היישובים בעוטף עזה, ובהמשך היו שותפים למאמץ המלחמתי ברצועת עזה בחודשים הארוכים שעברו מאז. M.A יסמין זוהר ז"ל, תלמידת מקבוצת המחקר שלה, נרצחה באותה שבת שחורה בביתה בנחל עוז, יחד עם שתי בנותיה ובן זוגה. גם אביה נרצח. בנה הצעיר ניצל. יסמין היתה אשת חינוך, סטודנטית מצטיינת באוניברסיטת בן-גוריון, עוזרת הוראה, חוקרת וחברה. היא היתה בעיצומה של העבודה על התיזה שלה בנושא:

6 עמוד זיכרון |

פעם מורה חיילת, היום פרופסורית לחינוך

הוראה ואח"כ החלה לעבוד כמורה למדעים. תחנתה הבאה הייתה מכון וייצמן למדע שם עשתה דוקטורט. לאוניברסיטת 2015 בן-גוריון הגיעה בשנת כפוסט דוקטורנטית, וכעבור שנה הצטרפה כחברת סגל בכיר לשורות המחלקה לחינוך, לימים בית הספר לחינוך. בתפקידה הנוכחי היא משמשת כראשת החוג לפדגוגיה ולמידת מורות ומורים, הכולל את התוכנית להכשרת מורים. מחקרה מתמקד בתהליכי למידה בכל הסביבות, בכל הגילים ובכל הנושאים, והיא פועלת לקידומם. במבט פנימה נדמה לה שמחקריה על סביבות לימודים לא פורמאליות מתחברים לפעילותה בשחר נעוריה כמדריכה בחברה להגנת הטבע וכמורה בבית ספר פתוח. open הנוכחי, עם התפשטות ה- והשימוש באינטליגנציה access מלאכותית לצורכי מחקר ופרסום". המינוי התקבל לאחר תהליך הגשת מועמדות של צוותי עורכים, כאשר ועדת האיתור של האגודה שאליה משתייך כתב העת דחתה את הדדליין להגשת המועמדויות כדי לאפשר למי "שמושפע מהמצב במזרח התיכון להשתתף בתהליך". למרות המצב, הגיעו אליה כמה וכמה הודעות תמיכה על בחירתה מקולגות בעולם. פרופ' ודר-וייס תכהן כעורכת ראשית יחד עם עמית ועמיתה מארה"ב.

בעודה מתייסרת על רציחתה של תלמידתה, יסמין זוהר, התבשרה פרופ' ודר-וייס על מינויה לעורכת ראשית באחד מכתבי העת המובילים והחשובים בתחום החינוך - JRST Journal of Research in( זוהי . )Science Teaching הפעם הראשונה שעורכת מישראל נבחרת לכתב העת הזה ועד כמה שידוע גם העולם לא כולו נגדנו דנה ודר-וייס היא חוקרת בתחום החינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא מתמקדת בחקר הלמידה בסביבות פורמליות ובלתי פורמליות בקרב ילדים ומבוגרים, תלמידים ומורים, בתחום המדע ובתחומים אחרים. דרך עבודתה, היא מביאה לקדמת המחקר החינוכי הבנה עשירה יותר של התהליכים הרגשיים חברתיים שמעורבים בלמידה. פעילותה נעשית מתוך ההנחה שלמידה מתרחשת לאורך ולרוחב החיים, במגוון של סביבות ואינטראקציות, ביניהן גם כאלה שאינן מכוונות ללמידה. דנה נולדה בישראל והתגוררה בהרבה מקומות, כולל בחבל

הפעם ראשונה שנבחר.ה עורכ.ת מחוץ לגבולות ארצות הברית. "אני נרגשת מהזכות שנפלה בחלקי לייצג את ישראל ואת אוניברסיטת בן-גוריון במשימה הזו וגאה בארגון שבחר ישראלית לתפקיד בעת הזאת", אמרה פרופ' ודר וייס לאחר בחירתה לתפקיד, והוסיפה: "אעשה כמיטב יכולתי כדי להצדיק את האמון שניתן בי, תוך שמירה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מחקר מוקפד. זהו אתגר מורכב, במיוחד על רקע אקלים הפרסום האקדמי ימית. במשך מספר שנים חיה בחו"ל, בארצות הברית ובאוסטרליה. כיום היא גרה בגדרה. תחום החינוך משך אותה מגיל צעיר, מאז שהייתה נערה ונתנה שיעורים פרטיים. בצבא שירתה כמורה חיילת בבית ספר שדה אילת, ובהמשך הדריכה בחוגים לנוער שוחר מדע. תואר ראשון ותואר שני במדעי הצמח עשתה באוניברסיטה העברית, ואז החליטה לשנות כיוון. היא נפרדה מחברי הצוות במעבדה והצטרפה לצוות שמחבר תחת המטרייה של משרד החינוך חומרי למידה ותוכניות לימודים בתחום המדעים. באוניברסיטה העברית היא גם למדה לתעודת

7 | אבג

יוצאים מהמבוך

שיראל ליברסאט, בוגרת המחזור הראשון של 'תוכנית איתן למצטיינים ומצטיינות', ממשיכה לדוקטורט בפסיכולוגיה חברתית במקביל היא מסייעת למרכז למדעי ההתנהגות בצה"ל | וקוגניטיבית יש עם מי לדבר

כחלק מתהליך הסינון של מועמדים ומועמדות ל'תוכנית איתן למצטיינים ומצטיינות', מוצגות להם.ן שאלות מורכבות בתחומי המדע, וביניהן מהו המכנה המשותף לכל השילובים הבאים: פוטון וגל? פעילות חשמלית ומוח? אלגברה וגיאומטריה? זוג שמחזיק ידיים וטווס שמנופף את זנבו הכבד? פולימרים וכיפות קרח? חול בתוך הבית וחזירים? גוף ונפש? יודעים.ות את התשובה? סימן שאתם.ן מתאימים.ות לתוכנית איתן למצטיינים ומצטיינות. לקבלת אישור על התשובה ניתן לפנות aviadraz@bgu.ac.il לפרופ' אביעד רז –

שיראל גדלה בבאר שבע ולאחר מכן עברה לירושלים. כיום היא מתגוררת בגבעתיים. בצבא שירתה ביחידת . במהלך מלחמת חרבות הברזל 8200 התנדבה למערך מדעי ההתנהגות בצה"ל, שם השתמשה בידע המשולב Data שצברה בפסיכולוגיה וב- על מנת לשפר תהליכי מיון Science והערכה בצבא. במסגרת עבודתה היא מיישמת את הידע שצברה בבן גוריון ומיישמת אותו לטובת שיפור וטיפוח המשאב האנושי בצה"ל. שאלות הקשורות לעולם הפסיכולוגיה התעסוקתית היא פותרת באמצעות כלים סטטיסטיים מתקדמים. למה בחרת דווקא במסלול לפסיכולוגיה? "תמיד התעניינתי בהתנהגות אנושית – סיקרן אותי לדעת למה אנשים מרגישים, חושבים ומתנהגים בצורות מסוימות; כבר מגיל צעיר שאלתי הרבה שאלות כאלה. ולמרות שלא הבנתי מספיק שזה קשור לפסיכולוגיה חברתית, כשחיפשתי מה ללמוד לפני התואר הראשון, הלכה והתבהרה אצלי ההבנה שזה אכן קשור לתחום הזה". ואיך הדברים התגלגלו בהמשך? "המפגש הראשון שלי עם תיאוריה פסיכולוגית היה לפני הצבא, כשלמדתי על משנתו של הפסיכו-אנליטיקאי והפסיכיאטר הצרפתי, ז'אק לאקאן. התאהבתי בגישתו המתבססת על כתביו של זיגמונד פרויד, ומאותה נקודה התגבשה בקרבי ההבנה שאני מתעניינת בתחום הפסיכולוגיה. ואכן, במהלך השירות הצבאי נחשפתי ומאז אני Data Science לעולם ה

, בוגרת 28 שיראל ליברסאט, בת המחזור הראשון של 'תוכנית איתן למצטיינים ומצטיינות', לומדת במסלול המשולב לדוקטורט באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הצלחותיה במסלול היוקרתי סללו את דרכה למערך מדעי ההתנהגות בצה"ל, שם היא תורמת מכישוריה לטובת שיפור תהליכי קליטה, מיון והערכה של מועמדים לגיוס. על השתלבותה המוצלחת בתוכנית ועל תרומתה להמשך התקדמותה, היא מספרת: "'איתן' היא תוכנית מדהימה שנתנה לי את החופש לקחת קורסים מגוונים מדיסציפלינות שונות, ובזכותה סיימתי את התואר הראשון והתואר השני בארבע שנים. התוכנית עודדה אותי לחקור תחומים ונושאים שלא קשורים ישירות לתוכנית הלימודים הסטנדרטית. אני שמחה מאוד שזכיתי להשתתף בה, ומודה מקרב לב לצוות ההיגוי הנהדר שמוביל אותה ולכל השותפים בהובלתה". במסגרת לימודיה הוענקו לשיראל מלגות שכר לימוד ושכר קיום שפטרו אותה מדאגות כלכליות. עם ממוצע ציונים גבוה נסללה דרכה למסלול המשולב לדוקטורט אצל פרופ' נחשון מירן מהמחלקה לפסיכולוגיה. מחקרה עוסק בנושא "ויסות עצמי של התנהגות ורגשות".

מבוך למוח. הפסל הוצב בתערוכת פסלי חול בסן דייגו (צילום: אביעד רז)

8 הגשמה עצמית |

שם. כשנוצרה הזדמנות לשלב בין העולמות החביבים עליי, בחרתי לעשות תואר שני Data בפסיכולוגיה חברתית בשילוב עם . " Science תוכניות ושאיפות? "אם אוכל לתרום לספרות המחקרית בנושא של איך אנשים מווסתים את עצמם התנהגותית ורגשית, ארגיש שעשיתי משהו משמעותי". תהליך הבנייה של תוכנית איתן מתקדם בקצב משביע רצון, ופרופ' אביעד רז העומד בראשה מביט אחורה בסיפוק, וקדימה בביטחה: "אנחנו מצפים שהתוכנית תמשוך אלינו סטודנטים מצטיינים במיוחד, שמבחינת נתוניהם יכולים להתקבל למחלקות היוקרתיות ביותר בכל אוניברסיטה בארץ. 'איתן' עומדת בציפיות, היא כבר מתחרה בהצלחה בתוכניות דומות של אוניברסיטאות אחרות". והוא מוסיף בנימה אישית: "בתור בוגר של תוכנית בעלת אופי דומה, וכמי שמחקריו עסקו ועוסקים באופן בינתחומי בהיבטים חברתיים ובריאותיים של טכנולוגיות רפואיות חדשות, אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי לקדם שני נושאים חשובים שמאוד קרובים לליבי: בינתחומיות ומצוינות". פרופ' רז, חבר סגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מסתייע בחברי.ות צוות ההיגוי של התוכנית - פרופ' מאיה בר סדן מהמחלקה לכימיה; ד"ר אסף זריצקי מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה על שם אברם וסטלה גולדשטיין-גורן; ד"ר יובל פינטר מהמחלקה למדעי המחשב; ופרופ' יעל שגב מבית-הספר למדעי המעבדה הרפואית. לימור כליפה היא רכזת הסטודנטים של התוכנית. מדובר בתוכנית כלל-אוניברסיטאית, המיועדת לסטודנטיות וסטודנטים מצטיינים שמעוניינים ללמוד במסלול ישיר לתואר שני. התוכנית נבדלת מתוכניות מצטיינים רגילות, פקולטיות או מחלקתיות, בכך שהיא אינה ספציפית לפקולטה או מחלקה מסוימות, אלא מיועדת לאפשר מסלול אישי ישיר לתואר שני מחקרי, העוסק בשאלות בינתחומיות, אשר פורצות דרך מעבר למעטפת של דיסציפלינות מּובְנֹות.

אוזן קשבת לחיילים. שיראל ליברסאט (צילום: פרטי)

| אבג 9

מצטיין בכל החזיתות

שבין עיבוד אותות, למידת מכונה, תקשורת דיגיטלית ותורת המידע. עבודתו בלמידת מכונה מבוססת מודל חוללה מהפכה בתחום זה, והציעה פתרונות חדשניים. שיטות המחקר שפיתח שלזינגר קידמו משימות חשובות בתקשורת אלחוטית וביססו את מעמדו כמוביל מחשבתי בעיבוד אותות.

מהחזית לאולם הההרצאות. ד"ר ניר שלזינגר

אני אסיר תודה לקולגות מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים על האמון והתמיכה. זה לא מובן מאליו מסירותו להוראה האקדמית ראויה לשבח. בעודו בשירות מילואים המשיך להתכונן להרצאות, ובהפוגות שבין פעילות מבצעית לחופשה קצרה, התייצב באוניברסיטה והמשיך ללוות את תלמידיו שרבים מהם שירתו, כמוהו, במילואים. בזכות תרומתו לסטודנטים ולעולם המחקר מהווה ד"ר שלזינגר מקור השראה לעמיתיו ולאנשי אקדמיה נוספים. את שלושת תאריו בהנדסת חשמל ומחשבים עשה ניר באוניברסיטת בן-גוריון; את הפוסט דוקטורט התחיל בטכניון וכעבור שנה וחצי עבר למכון ויצמן למדע. כיום הוא מרצה בכיר בפקולטה למדעי ההנדסה באוניברסיטת בן-גוריון.

ד"ר ניר שלזינגר, מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים, גויס בשנה האחרונה לתקופות מילואים ממושכות ומילא תפקידים משמעותיים במערך הלוחם בתוקף תפקידו כקצין בחיל את חופשותיו הקצרות ניצל לקידום ההוראה והמחקר | השריון באוניברסיטת בן-גוריון, ו"על הדרך" זכה פעמיים בפרסים על הצטיינותו במחקר

בפרסים על הצטיינותו במחקר. עבודתו פורצת הדרך בתחומי למידת מכונה, עיבוד אותות, תקשורת ותורת המידע זיכתה אותו ב"פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי" ובפרס סגן נשיא האוניברסיטה למחקר יישומי פורץ דרך. מחקרו של ד"ר שלזינגר מקיף נושאים מגוונים. תחומי המחקר שלו נמצאים על התפר

ד"ר ניר שלזינגר הוא מרצה מבוקש בבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים, ומפקד אהוב על חייליו במילואים. בשנה האחרונה גויס לתקופות מילואים ממושכות ומילא תפקידים משמעותיים במערך הלוחם בתוקף תפקידו כקצין בחיל השריון. את חופשותיו הקצרות ניצל לקידום ההוראה והמחקר באוניברסיטת בן גוריון, ו"על הדרך" זכה פעמיים

10 אמנות האפשר |

המשמש כממלא מקומו של יו"ר קרן וולף. "זה כבוד גדול עבורי להימנות עם קבוצה כל כך מרשימה של מדענים", אמר ד"ר שלזינגר לאחר קבלת הפרסים. "אני אסיר תודה לקולגות מבית הספר להנדסת חשמל ומחשבים על האמון והתמיכה. זה לא מובן מאליו".

את הפרס לפני שאר הזוכים והזוכות מקרב החוקרים והחוקרות המצטיינים בבן גוריון. כעבור מספר שעות הוא כבר היה ברמת השרון. פרס קריל הוענק לו בטקס ביוני 18- חגיגי שהתקיים ב במעמד פרופ' דן שכטמן, חתן ,2011 פרס נובל לכימיה לשנת

פרסי קריל מוענקים מדי שנה במימון משפחת קריל לעשרה חוקרים מכלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, המצטיינים בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה. חוקרים וחוקרות אלה כבר הציגו מתווה לפריצות דרך מחקריות משמעותיות, והם צפויים להוביל בעתיד את המחקר והאקדמיה בתחומי המדעים המדויקים בישראל. את הזוכים בוחרת ועדת המלגות של קרן וולף על-פי קריטריונים של הצטיינות, נושא המחקר וחשיבותו. ביום שבו התקיים טקס הענקת פרסי קריל הוזמן ניר לטקס קבלת פרס חוקר פורץ דרך מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. לנוכח הלו"ז הצפוף הוחלט להתחשב בו ולזמן אותו לקבל

ד״ר שלזינגר מקבל תעודת הצטיינות מידי פרופ׳ רז ילינק

11 | אבג

יוזמה משותפת של הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ובית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, הולידה את המרכז The BGU Environmental החדש למדעי הרוח הסביבתיים - כשאֹוצְרֹות הספרות העברית | Humanities Research Center נפגשים עם ההתחממות הגלובאלית אקלים ספרותי

רק באופן ספציפי, אלא גם כמפתח רב-ערך לנקיטת צעדים מעשיים יעילים יותר במסגרת המאבק בשינויי האקלים. ד"ר מרינברג-מיליקובסקי מרחיב את היריעה: "הספרות העברית, למשל, מגלמת מראשיתה את שאלת האדם והסביבה בטקסט שהוא אולי אחד המפורסמים והמשפיעים ביותר על העולם המערבי: ספר בראשית. הראשון בספרי התנ"ך נפתח בשני סיפורים חלופיים על אודות בריאת העולם. ההבדל ביניהם, מנקודת מבט אקולוגית, משמעותי ביותר: בעוד שבסיפור הבריאה הראשון נאמר לאדם ' ְּפּרּו ּורְבּו ּומִלְאּו אֶת הָָארֶץ וְכִב ְֻׁשׁה ּורְדּו ִּבְדְגַת הַָּיּם ּובְעֹוף ה ַָּׁשַמַיִם ּובְכָל חַָּיּה הָרֹמ ֶֶׂשׂת עַל הָָארֶץ'; בסיפור הבריאה השני נאמר עליו כי הוצב בגן עדן 'לְעָבְדָּה ּולְָשְׁמְרָה'. בעוד הציווי הראשון משקף אתוס שבו האדם עליון על כל הבריאה, ובכוחו לשלוט בה ולרדות בה לצרכיו, השני מחייב אותו לעבד את האדמה ולהגן על הצמחייה". לדברי ד"ר מרינברג-מיליקובסקי, דוגמה זו ממחישה את ההשפעה שיכולה להיות לסיפור שהמין האנושי מספר לעצמו על אודות יחסי הגומלין שלו עם הטבע; והיא ממחישה גם את חשיבותם של סיפורים אלטרנטיביים, שיוכלו לתמוך ביצירת עתיד טוב יותר. ואכן, לא רק הספרות העברית הקדומה ממחישה זאת, אלא גם ספרים פופולאריים בני זמננו: אפשר להזכיר למשל את 'קליפות', ,)2021( רומן מאת מור קדישזון ואת הנובלה 'החזאית' מאת תמר ) - שני ספרים 2022( וייס-גבאי מהשנים האחרונות שזכו לתשומת לב מחקרית וציבורית נרחבת,

איזה סיפור מספר לעצמו האדם בבואו להצדיק את ניצול משאבי הטבע? במה שונה יחסם של אנשי העולם העתיק לסביבה, מזה של אנשי ? כיצד אמנות 21- המאה ה יכולה לעורר מודעות ציבורית למשבר האקלים? מהם התנאים לפיתוחה של אתיקה אקולוגית חדשה? ואולי מקורותיה של אתיקה כזו נטועים דווקא בעבר

במהלך מפתיע ומעורר השראה החליטו באוניברסיטת בן-גוריון לרתום את אוצרות הספרות העברית למאבק בשינויי האקלים. נשמע מופרך, אבל זה לגמרי אמיתי. למען קידום המהלך הוקם מרכז חדש למדעי הרוח הסביבתיים ושולבו בו נקודות ממשק בין חקר הקיימות והסביבה וחקר הרוח והחברה, מתוך כוונה ליצור חיבורים מפתיעים ומחקרים פורצי דרך בתחום. המרכז הוא פרי יוזמה משותפת של ד"ר איתי מרינברג-מיליקובסקי, מהמחלקה לספרות עברית, וד"ר מיכל בירקנפלד, מהמחלקה לארכיאולוגיה, ושניהם יעמדו בראשו. הקמתו יצאה לפועל בתמיכתם ובעידודם של פרופ' נירית בן-אריה דבי, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח והחברה, ושל פרופ' ירון זיו, מי שעמד עד לאחרונה בראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד. תחום מדעי הרוח הסביבתיים, שהולך ומתפתח בשנים האחרונות, נחשב לחלק בלתי נפרד מההתמודדות של האקדמיה עם משבר האקלים. ביסודו, עומדת ההנחה לפיה יחסי האדם והסביבה הטבעית מושפעים עמוקות מדימויים

הרחוק? שאלות אלה ודומותיהן ניצבות כעת לפתחן של כל הדיסציפלינות של מדעי הרוח: ספרות, אמנות, ארכיאולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, ועוד; הבנה מעמיקה שלהן חשובה לא אתיקה אקולוגית חדשה? שאלות אלה ודומותיהן ניצבות כעת לפתחן של כל הדיסציפלינות של מדעי הרוח איזה סיפור מספר לעצמו האדם בבואו להצדיק את ניצול משאבי הטבע? כיצד אמנות יכולה לעורר מודעות ציבורית למשבר האקלים? מהם התנאים לפיתוחה של

ומתפיסות שונות שהשתרשו בתרבות האנושית - דימויים ותפיסות שיש לחקור בכלים המתאימים.

12 מחקר בינתחומי |

ומציעים נקודות מבט חדשות על מקומו של האדם בעולם. ד"ר מיכל בירקנפלד מציינת כי הארכיאולוגיה אף היא מאפשרת לבחון את העבר הרחוק, את מערכת היחסים הארוכה והעקלקלה בין האדם וסביבתו, ואת אחד התהליכים המשמעותיים ביותר במערכת היחסים הזו - המהפכה החקלאית. המעבר של האדם - מחיי נוודות המבוססים על צַיִד ולקט של משאבים קיימים, לישיבת קבע מבוססת חקלאות - הגדיר מחדש את יחסו לטבע, שינוי שמשתקף היטב בסיפורי הבריאה הנזכרים לעיל. שאלות של בעלות על קרקע, טריטוריאליות, ניצול יתר של משאבים מקומיים (ואפילו היררכיה חברתית, ויש שיגידו גם הופעת הפטריארכיה) – מקורן במהפכה החקלאית. כך, למשל, מאפשר לנו המחקר הארכיאולוגי לבחון את התהליכים המורכבים הללו, לצד שאלות אחרות מהפרהיסטוריה האנושית, וביניהן כיצד התמודדו אוכלוסיות אנושיות של ציידים ומלקטים עם תנאי מדבר הנגב הקיצוניים לפני התפתחות הטכנולוגיה המודרנית, שנה? או כיצד הצליחו לקיים 23,000 לפני חקלאות עונתית בבקעת עובדה כבר לפני שנה? 10,000 "הבנת הפעילות האנושית בעבר הרחוק, ובתוכה גם מערכת היחסים המורכבת של האנושות עם סביבתה, היא לא רק תרגיל אינטלקטואלי מסקרן; את תוצאותיה של מערכת יחסים זו אנו חווים היום", מסכמת פרופ' בן אריה דבי. "הבנתה יכולה וצריכה להוסיף ולתרום לדגמים עכשוויים של התמודדות ושל תיקון". אלה רק דוגמאות אחדות מתחומי העיסוק המתוכננים במסגרת המרכז למדעי הרוח הסביבתיים. המרכז החדש עתיד לקדם מחקר סביבתי-אקולוגי בכל ענפי מדעי הרוח, באמצעות עידוד שיתופי-פעולה בין-תחומיים, הענקת מלגות לתלמידי. ות מחקר, כמו גם קיום כנסים ואירועים ייעודיים.

גם בגלל הרוח (והחברה). פרופ' נירית בן-אריה דבי

13 | אבג

מדינת ישראל, ועל מה ולמה אנחנו נלחמים ונלחמות כאן. כך נולד המסלול לדיפלומטיה ציבורית". במשך תקופה ארוכה ליוותה את פרופ' יהל תחושת תסכול על כך שהשיח על ישראל בתקשורת הבינלאומית אינו קשור לעובדות; רווי סילופים, שקרים וחצאי אמיתות. דוגמאות, למרבה הצער, לא חסרות, כעולה מדבריה: "למשל, קוראים למדינת ישראל ישות קולוניאליסטית זרה של מתיישבים אירופאים לבנים, אשר השתלטה ללא כל זכות על מרחב שאינו קשור אליה. זאת בעוד שמדינת ישראל קמה על ידי העם היהודי ששב לארצו, על יסוד הצבעה באו"ם והכרה בינלאומית רחבה. רבים מהישראלים בכלל לא הגיעו מאירופה, אלא ממדינות ערב". הדיפלומטיה הציבורית היא תחום מחקרי מתפתח באקדמיה, בינתחומי במהותו, אשר העניין בו 7- גבר בישראל בעקבות טבח ה באוקטובר, כשצעירים רבים חיפשו כלים, במישור התיאורטי ובמישור הפרקטי, להיות מעורבים ולהשפיע על האופן שבו מוצגת ישראל בפלטפורמות תקשורתיות מגוונות, בעיקר במדיה החברתית. פרופ' יהל: "בתוכנית ללימודי ישראל, אנחנו מלמדים במה ישראל דומה, אבל גם שונה, מיתר המדינות והעמים. למשל, שאנחנו העם היחיד שחזר למולדתו ההיסטורית והצליח להקים בה מחדש מדינה עצמאית, עם שפה ותרבות ומערכות משלו בתחומי הכלכלה, הבריאות הרווחה ועוד. כמו כן, אנחנו שואלים את עצמנו מהו ה-די.אן.איי שבזכותו הצלחנו לפתח בישראל את תחומי המדע ולהגיע להישגים חסרי תקדים בעולם הסטארט אפ? ומה איפשר לנו לשמור על היותנו

"להסביר טוב יותר מהו הסיפור של מדינת ישראל". פרופ' חבצלת יהל

הדיפלומטית מסלול חדש לדיפלומטיה ציבורית יוצא לדרך, בהובלת פרופ' חבצלת יהל, ראשת התוכנית ללימודי מדינת ישראל, וד"ר נועם פתיחתו מתבססת על שיתוף | תירוש, ראש המחלקה לתקשורת פעולה בין התוכנית ללימודי מדינת ישראל והמחלקה לתקשורת

ישראל וחברת סגל במכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, משתפת אותנו בתחושותיה לקראת פתיחת המסלול החדש בדיפלומטיה ציבורית. והיא מוסיפה: "הבנתי שאנחנו יכולים לתת להם את הידע הדרוש להבין טוב יותר מהו הסיפור של

"ממש התרגשתי להיווכח עד כמה הצעירים והצעירות המגיעים אלינו הם אנשים מעורבים, מלאי ערכים, שחשוב להם ללמוד לעומק ולהשפיע על השיח הבינלאומי בנושא מדינת ישראל, במיוחד לאחר באוקטובר". פרופ' חבצלת 7- טבח ה יהל, ראשת התוכנית ללימודי מדינת

רוח ישראלית | 14

יותר ויותר מדינות מבינות את תפקידו של הספורט בזירה הדיפלומטית הבינלאומית כמקור לקידום ערכים ואינטרסים. רק לאחרונה ניסתה הרשות הפלסטינית לגרום להרחקת הכדורגל הישראלי מהמפעלים הבינלאומיים, ורק בזכות פעילות דיפלומטית נמרצת סוכל המהלך לעת עתה. של המילניום 70- בתחילת שנות ה הקודם חיממה 'דיפלומטיית הפינג פונג' את יחסי ארה"ב וסין; ביפן עושים כבוד לתרבות הכדורגל וקטאר שיפרה את מעמדה הבינלאומי .2022 בעקבות אירוח מונדיאל דמוקרטיה ליברלית, למרות שאנחנו בסביבה מורכבת, מוקפים במדינות שאינן כאלה?". לסיכום, פרופ' יהל מציגה משוואה עם כמה נעלמים: "אנחנו גם מנסים להבין מה יש בנו שמביא את העולם לדרוש מאיתנו להתנהג

לפיכך, המסלול החדש מתבסס על שיתוף פעולה בין המסלול ללימודי מדינת ישראל והמחלקה לתקשורת, שתורמת לארגז הכלים חוקרים מובילים בתחומי התקשורת, המדיה הדיגיטלית והדיפלומטיה הציבורית. "אנו רואים יותר ויותר מדינות המשתמשות בספורט לטובת קידום הערכים והאינטרסים שלהן. על רקע אירועי השעה זהו ממד נוסף שעשוי לסייע לדיפלומטיה הישראלית". נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ: "מאז ומעולם ראינו חשיבות בהשפעתם של מחקרים המשלבים בין תחומי ידע שונים. המרכז החדש יחבר את תחומי הספורט והתרבות עם מדיניות ויחסים בינלאומיים ויציב את האוניברסיטה כמובילה בתחום צומח זה".

בשונה מהמרחב שבו אנחנו חיים? ומה מביא אותנו לדרוש זאת מעצמנו?". מסקנתה היא שצבירת ידע על ישראל וישראלים, נרחב ככל שיהיה, אינו מספיק. נדרש גם ידע מעמיק בתחום התקשורת. כעת, עם הקמת המרכז לדיפלומטיית ספורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יש לצפות כי בחינת תפקידו של הספורט בדיפלומטיה, באמצעות כלים מחקריים, תאתגר גישות מסורתיות הממוקדות במדינה ותשפוך אור על מספר רחב של תחומי ידע רלבנטיים. בכלל זה יחסים בינלאומיים, מדע המדינה, ניהול, תקשורת, רפואת חירום, דיפלומטיה תרבותית ודיפלומטיה ציבורית. "ספורט הוא בסיס נוסף למיתוג מדיניות ולשיפור תדמית של מדינות", ציין פרופ' שרון פרדו שיעמוד בראש מרכז המחקר.

ספורט בשירות הדיפלומטיה

15

| אבג

מהרשת החברתית לרשת הדייגים בעזה

ראם נרי בסביבת המחקר שלו (צילום: אסא אורן, דוקטורנט במעבדה של פרופ' נדב ששר)

הגנת הסביבה | 16

שימוש במידע שנאסף מרשתות חברתיות סייע לראם נרי, סטודנט לתואר שני בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת, להתחקות אחר פעילותם הבעייתית של הדייגים ברצועת עזה, ולהתריע על הסכנה המאיימת על אוכלוסיית דגי הסחוס בים התיכון

חמישה סטודנטים לתארים מתקדמים מבן-גוריון שהגיעו לכנס יחד עם פרופ' נדב ששר, ביוטכנולוג ימי בעל שם עולמי. הכנס בנאפולי הדגיש שיתוף פעולה חוצה אוקיינוסים, כמו גם גבולות מדיניים, בין חוקרים הפועלים בסביבה ימית, בעיקר בתחום שוניות האלמוגים. "לא הסתרתי >>> המשך בעמוד הבא

'ניטור מבוסס קהילה וניהול מבוסס מערכת אקולוגית'". נאפולי הססגונית קיבלה בזרועות פתוחות את חוקר האלמוגים מקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת. הנציגות הישראלית בכנס הייתה מרשימה וכללה סטודנטים וחוקרים 15 ממוסדות ישראליים שונים. ראם היה חלק מקבוצה של

ראם נרי מדלג במיומנות רבה בין שני עולמות. בחודשים האחרונים הוא גויס למילואים ומילא משימות צבאיות בגבול הצפון. בהפוגה שבין גיחה לגבול לחופשה קצרה, סיים לערוך מחקר מרתק בנושא שוניות אלמוגים בים האדום, ובין לבין "קפץ" לכנס מדעי בנאפולי. מארגני הכנס העניקו לו את "פרס הפוסטר הטוב ביותר לחוקר צעיר בקטגוריית

| אבג 17

המשך מהעמוד הקודם >>>

נאספו לפני מלחמת חרבות .2023-2020 הברזל, בשנים המטרה הייתה לגשר על פערי ידע ולתרום למאמצי שימור הדגים, במיוחד באזורים שלא זורם מהם מספיק Data-poor מידע סביבתי ( .) regions המידע על המתרחש מתחת לרשתות הדייגים מעזה ומעל הדוכנים למכירת דגים בשווקיה הושג באמצעות כרייה שיטתית של תוכן מרשתות החברתיות, בעיקר מפוסטים בפייסבוק של אנשי תעשיית הדייג ומשפיעני רשת מהתחום. במסגרת השיווק האגרסיבי, הוצגו צילומים וסרטונים יומיים של שלל הדייג. בהיעדר אמצעי קירור ניסו סוחרי הדגים להיפטר מהסחורה בהקדם האפשרי. תמורת מחיר זעום, בעיניים שקלים, 50-4 ישראליות, של רכש הלקוח העזתי קילו של דגי סחוס. בשיתוף עם ד"ר עדי ברש מעמותת הכרישים הצליח האקולוג הימי מבן-גוריון "לדוג" את רשימת המצאי המקיפה של דגי הסחוס שנתפסו ונמכרו בשווקי הדגים בעזה. מניתוח "שלל המחקר"

סקרנותו המדעית שכנעה אותו להצטרף ל"עמותת הכרישים בישראל", ובהזדמנות זו החל לעקוב אחר דגי הסחוס - כרישים וחתולי ים המכונים גם בטאים. זוהי אוכלוסייה בסכנת הכחדה ונדרשים מאמצי מחקר ושימור כדי לצמצם את רמת הסיכון הנשקפת לה מצד גורמים שונים, ביניהם דייגים פורעי חוק.

את היותי ישראלי וכל מי שניגש לדבר איתי הגיב באופן חיובי ומקצועי", אומר ראם. "השתתפו בכנס חוקרים ממדינות מוסלמיות והאינטראקציה איתם הייתה טובה, כמו עם שאר המשתתפים, ביניהם חוקר מספרד, מאזין קבוע של פודקאסט שעוסק בישראל ומיועד לדוברי לאדינו". החוקרים ממדינות ערב לא נרתעו מיצירת קשר איתכם? "להיפך. יצא לי לשוחח עם חוקרים מערב הסעודית שעוסקים בתחומים דומים. כמוני, גם הם מנסים לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים שתכליתם לשמר ולשקם שוניות אלמוגים בעולם". נקודת הזינוק לנאפולי הייתה לחופי הים האדום. הקירבה הפיסית לשוניות האלמוגים במפרץ אילת, שמהוות מעבדה טבעית למחקר ימי, הייתה גורם משמעותי בהחלטתו של ראם להמשיך ללימודי תואר שני בבן-גוריון ולהעמיק את ידיעותיו בתחום המחקרים התת ימיים. לדבריו, "במיוחד משכה אותי המעבדה של פרופ' נדב ששר, שעסקה בתחומים שעניינו אותי".

מאגר המידע של "עמותת הכרישים" מבוסס בעיקרו על דיווחים ותצפיות שמשתפים חובבי ים - שחיינים, צוללנים ודייגים - ברשתות החברתיות. דיווחים אלה היוו את הבסיס למחקרו של ראם על דייג כרישים ובטאים ברצועת עזה, מחקר שממצאיו כמחצית ממיני הכרישים בים התיכון נמצאת בסכנת הכחדה, והדייג הפרוע, הנובע מחוסר פיקוח וניהול לא מושכל של ענף הדייג ברצועת עזה, האיץ את תהליך הכחדתם

18 הגנת הסביבה |

עולה כי מתוך המינים שתועדו, שלושה מוגדרים בסכנת הכחדה חמורה, ושלושה בסכנת הכחדה 55%- ממשית. זאת ועוד: כ מהכרישים שנתפסו היו מתחת לגודל הבגרות המינית המינימלי, מה שמעיד על דייג חריג. הוכח גם שהגדלת מרחב הדייג המותר מייל ימי מחופי עזה 15- ל הובילה לעלייה 2021 במחצית משמעותית בכמות הדגים הנתפסים. מסקנתו של ראם באשר לגורלה של אוכלוסיית דגי הסחוס באזורנו מטרידה למדי: "כמחצית ממיני הכרישים בים התיכון נמצאת בסכנת הכחדה, והדייג הפרוע, הנובע מחוסר פיקוח וניהול לא מושכל של ענף הדייג ברצועת עזה, האיץ את תהליך הכחדתם". הנתונים שנאספו במחקר התווספו למאגר המידע של עמותת כרישים בישראל, MECO המשולב בפרויקט )Mediterranean Elasmobranch Citizen Observation Project( כלול בו מידע שנאגר בסיוע ארגונים דומים מרחבי הים התיכון, הפועלים למען הגנת דגי הסחוס ושימורם.

צלילה למעמקי המחקר ראם גדל במושב ירקונה בשרון. בצה"ל שירת לשלב את אהבתי לצלילה עם מחקר מדעי ופעילות לשיקום ושימור הסביבה הימית", כלשונו.

בצנחנים, ומאז מלחמת ימי 120- אוקטובר גויס ל מילואים בגבול הצפון. קורס צלילה שקיבל במתנה בסוף השירות הצבאי חשף אותו למכמני העולם התת ימי. "התאהבתי בצלילה ובסביבה הימית ובמהלך כמה שנים התקדמתי ברמה המקצועית עד לרמת מדריך צלילה", הוא מספר. צלילותיו בשונית האלמוגים של אילת השאירו טעם של עוד והובילו אותו ללימודי תואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית בקמפוס מכמורת של המרכז האקדמי רופין, ולאחר מכן לתואר שני במגמה לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית בקמפוס אילת, "לימודים המאפשרים

בהתייחסו לתוכניותיו העתידיות, אומר ראם נרי: "אני שואף להרחיב את השימוש במדע אזרחי לטובת iEcology- ו שמירת הטבע הימי, ולפתח שיטות יעילות יותר לניטור ושימור אקולוגי בסביבה הימית, במיוחד באזורים מוגבלי גישה. בחינה מעמיקה יותר של ההשפעות של שוניות מלאכותיות על הסביבה הימית ועל תיירות הצלילה, תוך כדי התייחסות לצוללים וצרכיהם, מופיעה אף היא ברשימת היעדים שלי".

19 | אבג

חופש אקדמי. בוגרי חלונות לחלומות בטקס הסיום, לצד מארגנות התוכנית (צילום באדיבות שירות בתי הסוהר)

נקודות זכות מאחורי הסורגים

"זו | מרצים בכירים מאוניברסיטת בן-גוריון מעבירים הרצאות לאסירים מבתי סוהר באזור הדרום הייתה בשבילי הזדמנות מצוינת לתרום מהידע שלי לאוכלוסייה שנמצאת בשולי החברה", אומר פרופ' יצחק קטרה, חבר סגל המחלקה למדעי הסביבה, גאו-אינפורמטיקה ותכנון ערים, שהתנדב לפרויקט

שנים השלימו את לימודיהם אסירים. 162 בצל מלחמת חרבות הברזל, והאילוצים השונים שנכפו במהלכה, הגיעו מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון לבית הסוהר אשל הסמוך לבאר שבע - והעבירו את חומר הלימודים, כל מרצה בתחום מומחיותו. פעילותם הברוכה נעשתה בהתנדבות וזכתה בוגרי 12 להכרת תודה מצד של התוכנית. הם 11- המחזור ה נחשפו לתחומי לימוד שונים, כמו רפואה, כלכלה וגיאוגרפיה והעשירו את ידיעותיהם בסיוע הרצאותיהם של מיטב החוקרים

של התוכנית 'חלונות 11- המחזור ה לחלומות בקמפוס' הגיע לסיומו וצוין בטקס מרגש שהתקיים בנוכחות בוגרי 2024 ביוני 9- ב התוכנית ובני משפחותיהם, נציגי האוניברסיטה ושירות בתי הסוהר, כמו גם סטודנטים וסטודנטיות שהיו שותפים למיזם. שיתוף פעולה בין המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה, בראשותה של עו"ד ורד סרוסי כ"ץ, ושירות בתי הסוהר הוליד את התוכנית. תכליתה היא להטמיע באסירים את האמונה שהם יכולים להשתלב בחברה הנורמטיבית באמצעות יצירת חוויית למידה 11 חיובית. מפתיחת המיזם לפני

והמרצים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אחד מהם היה יצחק קטרה, פרופסור במחלקה למדעי הסביבה, גאו-אינפורמטיקה ותכנון ערים, מומחה בתחום הגיאומורפולוגיה העוסק בהשפעות סביבתיות על הנוף הטבעי ועל האדם. אין זו הפעם הראשונה שפרופ' קטרה מתנדב בתוכנית, והאינטראקציה שנוצרה בינו ובין תלמידיו הפתיעה אותו לטובה. "בשבילי זו היתה הזדמנות מצוינת לתרום מהידע שלי לאוכלוסייה שנמצאת בשולי החברה", אומר פרופ' קטרה. "האתגר שניצב לפניי היה להעביר את החומר כך שיתעניינו בו ויבינו את הנאמר בכיתה. העברת החומר

20 מעורבות בקהילה |

מכל תלמידיי השכלתי חננאל קרא איוונוב, סטודנט לרפואה, שינה בהשפעת תלמידיו את התוכנית | " מבנה ההרצאה שהעביר במסגרת התוכנית "בשביל לדעת כדי להנגיש את האקדמיה לאנשים עם צרכים 2014 נוסדה בשנת מיוחדים ולחשוף אותם לעולמות התוכן של האוניברסיטה

בצורה אקטיבית, ואולי אף מעט שונה, נועדה לחשוף את תלמידי התוכנית לתכנים מבלי להיתקל בהתנגדות". בהתייחסו לפידבקים שהתקבלו מהאסירים, מוסיף פרופ' קטרה: "התלמידים היו מאוד ערניים. המידע החדש עורר את סקרנותם והם הציגו שאלות בלתי צפויות, כמו למשל בנוגע להשפעת סופות אבק על האקלים, ומה קורה עם האבק בחלל, שהובילו אותי להסביר חומר אחר שלא היה מתוכנן. בזכותם עלה בראשי רעיון לגבש נושא חדש להרצאה". והיה אפילו דיאלוג שנצרב בזיכרונו, כעולה מדבריו: "במפגש האחרון עלתה שאלה על תופעת טבע שהתשובה עליה עדיין לא נפתרה מבחינה מדעית. הצגתי את שתי האפשרויות הקיימות ומכאן התפתח דיון רב משתתפים". האסיר מ, ממשתתפי התוכנית, סיכם: "התוכנית מילאה אותי ברצון להמשיך ללמוד. עד השחרור נשארו לי חמש שנים ועד אז אני מאוד רוצה להשלים את התואר. זו תהיה בשבילי הזדמנות לתרום לחברה ולפצות אותה, בדרכים טובות יותר, על מה שלקחתי ממנה". התוכנית 'חלונות לחלומות בקמפוס' התנהלה תחת אחריותה של שוש קסאי, רכזת גיוון במחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה. מפקד בית סוהר אשל, גונדר משנה מנחם ביבס, נתן את ברכת הדרך להפעלתה של התוכנית בין כותלי הכלא, בסיוע קצינת החינוך שמרית אורבנט.

היווה בשבילי עוגן", מספרת ניצן. "פעם בשבוע הגעתי למפגש שבו כל הדאגות נדחקו הצידה. הקדשתי את עצמי להדרכה וללמידה שהרבה ממנה היה מעבר למילים". חננאל קרא איוונוב, סטודנט לרפואה בבן-גוריון, ליווה את תלמידי התוכנית זו השנה השנייה ברציפות. יחסי הגומלין עם התלמידים עוררו בו התרגשות רבה, ואפילו שכנעו אותו להכניס רכיבים חדשים למבנה ההרצאה, כעולה מדבריו: "כמעט בכל מפגש התלמידים ניגשו אלינו בסוף השיעור והרעיפו עלינו אהבה. אחת המשימות שלי כמורה הייתה להסביר על מערכות שונות בגוף האדם, למשל כיצד פועל הלב שלנו. בהתחלה ניסיתי ללמד אותם בצורה דומה לזו שבה לימדו אותי - לפרק לגורמים (הלב זה שריר שמורכב מתאים), להשתמש במושגים מורכבים וכן הלאה. די מהר שמתי לב שזה פשוט לא עובד. הבנתי שאם אני רוצה שהתלמידים יבינו אותי, אני צריך להסביר להם את הדברים במילים פשוטות. אבל לצורך כך אני עצמי חייב להבין את הדברים בצורה פשוטה. האתגר הזה נתן לי הזדמנות להביט על הלימודים שלי מנקודת מבט נוספת, ובפעמים שבהם הצלחתי להבין וללמד את הדברים בצורה פשוטה, זה הסב לי סיפוק רב. זה היה עבורי שיעור נוסף שהתלמידים לימדו אותי".

המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטת בן-גוריון מפעילה מזה עשור את התוכנית "בשביל לדעת", המיועדת לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. טקס לציון ביוני 25- המאורע התקיים ב בנוכחות בוגרי התוכנית ונציגי האוניברסיטה. כדי 2014 התוכנית נוסדה בשנת להנגיש את האקדמיה לאנשים עם צרכים מיוחדים ולחשוף אותם לעולמות התוכן של האוניברסיטה. מדובר בתוכנית ייחודית שאין דומה לה בארץ. בזכות תרומתה לקהילה הוענק לה בעבר הלא רחוק פרס "נקודת אור" מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי. במהלך עשר שנות פעילותה למדו וסיימו תלמידים מערי 437 את התוכנית ויישובי הדרום. נרגשים וחדורי מוטיבציה הם הגיעו לאוניברסיטה מאשדוד, אשקלון, להבים, מיתר, באר שבע, ערד, דימונה וירוחם. המחזור הראשון של "בשביל לדעת" נפתח עם קורס מבוא לרפואה, ובהמשך התווספו לתוכנית קורסים בכלכלה וניהול, גיאוגרפיה, פוליטיקה וממשל, כמו גם קורסים בתחומי הפסיכולוגיה, התקשורת ומדעי החיים. ניצן ארליך, סטודנטית לסיעוד, הדריכה שישה תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרת הקורס "מבוא לרפואה" שבו למדו על גוף האדם, על גנטיקה ועל אורח חיים בריא. "בתוך שנה מאתגרת, השיעור עם התלמידים

| אבג 21

קמפוקוס תמונות מחיי הקמפוס כפי שנקלטו בעדשת המצלמה של דני מכליס

מבט לעתיד

כוח משיכה

בדרך הנכונה