עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

גיליון 124

לקובץ מונגש

להיווסדה תורמת האוניברסיטה תרומה 50- בשנה ה | משמעותית לשוויון והוגנות מגדרית בכל הדרגים מהדורה מיוחדת | נשים את זה בראש סדר העדיפויות לרגל יום האישה הבינלאומי

2020 מארס | אדר תש"ף | 124 גיליון

דבר נשיא האוניברסיטה

שותפות יקרות, שותפים יקרים, כפי שניכר בפנייה הפותחת את דבריי אלה, השפה העברית הופכת למסורבלת מעט כשאנו מקפידים על שוויון מגדרי. דבר זה נובע מן הסתם מן העובדה שהעברית היא שפה עתיקה מאוד, והיעדר השוויון שהיה מקובל בזמנים עברו מושרש בה באופן עמוק. ייתכן שהביטוי הלשוני הזה יתוקן בעתיד, וייתכן שלא. כך או אחרת, לכולנו ברור שהנשים של היום אינן מחכות לו. הן מבטאות את עצמן ואת עצמאותן בדרכים רבות ובשפות שונות, ועל פי הבנתי, תפקיד הגברים שלצידן הוא לסייע, לחזק ולתמוך במאבקן. , השוויון בין המגדרים הוא 2020 כי היום, בשנת בנפשנו. בעולם המתמודד עם אתגרים עצומים, עלינו לגייס את כל המשאבים העומדים לרשותנו, ואין לנו כל אפשרות או זכות לוותר על היכולות האדירות והמיוחדות של מחצית האנושות... זהו צו השעה. כי כולנו יודעים, ורבות וטובות כבר הוכיחו ומוסיפות להוכיח מדי יום ביומו, שתרומתן של נשים לעתידנו היא חיונית, מעשירה וייחודית. כאן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב אנו תורמים 50- את תרומתנו לשוויון ולהוגנות מגדרית. בשנת ה - 50:50 לאוניברסיטה אנחנו שואפים למצב של שוויון מספרי ושוויון הזדמנויות בכל הדרגים, ובכל רחבי הקהילה – סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי והנהלה. אך אם בקרב הסטודנטים כבר הגענו או לפחות התקרבנו לשוויון המיוחל, בדרגים האקדמיים והניהוליים הגבוהים עוד ארוכה הדרך. אך אנו עושים מאמצים ניכרים כדי להגשים את הסיסמה המלווה את Generation בכל העולם: 2020 יום האישה הבינלאומי – דור השוויון: מימוש זכויות נשים למען Equality עתיד של שוויון. ועד אז, אם נתבונן בחצי הכוס המלאה, השפעתן של נשים, יכולותיהן והאנרגיה המצוינת שהן מביאות איתן מורגשות בכל מקום, בכל מחלקה ובכל פקולטה בקמפוס. כאן במהדורה המיוחדת של 'אבג' תמצאו מדגם מייצג של מצוינות נשית מובילה ויוזמת – במנהיגות ובניהול, בפילנתרופיה, בטכנולוגיה ובמגוון רחב של תחומי מחקר - שבלעדיה הייתה האוניברסיטה שלנו מקום שונה לחלוטין.

שלכם, פרופסור דניאל חיימוביץ

אבג | 2

דבר יועצת הנשיא

חברות וחברים, בשנת החמישים לאוניברסיטה אנחנו מציינים ומציינות את הישגינו לאורך השנים. ויש לנו במה להתגאות. אני גאה ושמחה במיוחד על ההזדמנות לציין בגיליון זה של 'אבג' את תרומת הנשים הנפלאות המעורבות בפעילות האוניברסיטה – סטודנטיות, בוגרות, חברות סגל מינהלי וטכני, מרצות וחוקרות – נשים מבריקות ומוכשרות, כל אחת בתחומה. נשים מעורבות יותר ויותר בפעילות האוניברסיטה ותרומתן לא תסולא בפז. ואולם, למרות האמור לעיל, הייצוג המגדרי עדיין אינו מאוזן. עדיין קיים תת-ייצוג של נשים בתחומי מפתח. מצב זה נכון גם בישראל וגם מעבר לים, גם באקדמיה וגם מחוצה לה, וב'בן-גוריון' כמו באוניברסיטאות אחרות. ולכן יש לנו משימה חשובה: להוביל לאיזון מגדרי. זוהי הדרך הצודקת והדרך החכמה למצוינות האמיתית. בעולם כבר מבינים שאיזון מגדרי בארגונים מאפשר דפוסי חשיבה מגוונים, מגביר יצירתיות וחדשנות, ומסייע בפתרון בעיות ובקבלת החלטות. מצוינות באמצעות איזון מגדרי מתאימה במיוחד לאוניברסיטת בן-גוריון, השואפת למצוינות יחד עם אחריות חברתית. ולפיכך, בשנת החמישים לאוניברסיטה .'50:50 אנחנו מכריזים על פרויקט 'לקראת בפרויקט זה נפעל באינטנסיביות לשוויון הזדמנויות ולייצוג מגדרי מאוזן בכל התחומים ובכל הדרגות. מטרתנו היא להיות האוניברסיטה הטובה ביותר בארץ בהיבט הזה. לשם כך נשקיע בשינוי מדיניות, בתהליכים, בתוכניות ובפרויקטים. נשקיע בהגברת ההבנה והערכה של איזון מגדרי וביצירת אקלים ארגוני הולם, בעיקר בתחומים שיש בהם תת ייצוג לנשים. עבודה רבה עוד לפנינו, אך אני אופטימית. אני מזמינה את כל הנשים והגברים במוסדנו להירתם לעשייה משותפת בתחום – לקראת .50:50 ביחד נעשה ונצליח, ד"ר הילה רימר יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית

מה בגיליון 7-6 סוחפת אחריה עדי אהרוני 9-8 חוקרת מגובשת ד״ר נטע וידבסקי 11-10 שלב ההוכחות לירון כהן ד״ר 19-18 רפואה ושואה שני לבני 21-20 סוגרת מעגל קרולין סימון

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ

08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

בשער: ארבע נשים, ארבעה סיפורי הצלחה מצולמות, עם כיוון השעון: אורלי בן-חמו להב, מנהלת בכירה בחברת 'אינטל', בעלת 'אות הבוגר' מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ד"ר הילה רימר; עדי אהרוני, יושבת ראש אגודת הסטודנטים; ד"ר סתיו שפירא, מרצה בבית-הספר לבריאות הציבור.

|

3 | אבג

מלגות על שם ד"ר יעל לוי חזן התוכנית ללימודי מגדר בשיתוף המחלקה לספרות עברית ציינה לאחרונה את הופעת ספרה של ד"ר יעל לוי חזן ז״ל, "מה את מבינה – נשים כותבות על מלחמה בספרות העברית". זהו עיבוד של עבודת דוקטורט שכתבה לוי חזן בהנחיית פרופ' איריס פרוש מן המחלקה לספרות עברית. הספר מציע, לראשונה, ניתוח של יצירות ספרות עברית העוסקות במלחמה, שכול, פצעי גוף ונפש ועינויים, שנכתבו כולן בידי נשים. בספר מיוצגות סופרות מדור הפלמ”ח, כגון יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון ושולמית הראבן, דרך סופרות ילידות העשורים הראשונים למדינת ישראל וביניהן אורלי קסטל-בלום ולאה עיני, וכלה ביצירת המחאה של איילת שמיר-טוליפמן, "האם אתה רואה את מה שאני שומע". ספרות מלחמה נכתבת לרוב בידי גברים, ובדרך כלל גברים נתפסים כבני-הסמכא וכבעלי זכות הדיבור הבלעדית בנושא זה. אך הסופרות שכאן "מפקיעות" את הבלעדיות מכותבים גברים ובתוך כך הן מערערות גם על מוסכמות הסוגה או הז'אנר של ספרות מלחמה, כגון הבחנות חותכות בין חזית לעורף, בין חיי צבא לחיים אזרחיים ובין המרחב הציבורי למרחב הביתי. ד"ר יעל לוי חזן הייתה בשנים האחרונות עמיתת הוראה בתוכנית ללימודי מגדר ועמיתת בתר-דוקטור בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים, שם שקדה על מחקר משותף עם פרופ' אילת הראל-שלו. יעל נהרגה בתאונת דרכים בשנת . משפחתה החליטה להעניק מידי שנה 2017 מעניקה 2018 פרס לימודים על שמה, ומשנת המחלקה ללימודים רב-תחומיים את הפרס לעבודות מצטיינות בתחומים של מגדר וספרות, מגדר וייצוגים תרבותיים, ומגדר וקונפליקט. השנה, כחלק מאירוע ההשקה של ספרה החדש של ד"ר יעל לוי חזן, הוענקו פרסי לימודים על שמה לעתליה ישראלי נבו על עבודת גמר לתואר שני על זהות סיסג'נדרית; לשירי לוינס על עבודתה בנושא קונפליקטים בחיי נשים שחיות בפריפריה; ולסלמאן סוייד על עבודת דוקטורט בנושא עולמן והשקפותיהן של נשים דרוזיות משכילות.

היא ספורטאית בנשמה, צועדת ורצה למרחקים ארוכים. התחביב שלה משתלב בחלקו עם חזונה ועיקרו – הצעדת האוניברסיטה לעבר שיאים חדשים בתחומי הדיגיטל והחדשנות. לאור ניסיונה התחזקה אצלה ההכרה כי בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיה, המשאב האנושי הוא ההון התפעולי של הארגון. לדבריה, "השקעה בפיתוח העובד, בבניית מסלול קידום ופיתוח קריירה ולמידה לצד שמירה על אטרקטיביות הארגון עבורו, יתרמו לו ולמעסיק גם יחד. זוהי מתכונת שתועיל להעצמת שני הצדדים". B.Sc גודינר היא בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה ובוגרת קורסים .CIO רבים, ביניהם קורס דירקטורים וקורס סגן הנשיא ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת, קידם את הסמנכ"לית החדשה בברכה: "יפעת מצטרפת אלינו בפתחו של עשור חדש שכולו פיתוח וצמיחה. אני סמוך ובטוח כי עם הידע והניסיון שצברה, יעלה בידיה להצעיד את האוניברסיטה קדימה בתחומי המִחשוב ומערכות המידע, לשימוש ולנוחיות החוקרים ולקידום המחקר". מאמינה בהנהגה נשית הכירו את יפעת גודינר, סמנכ"לית מִחשוב ומערכות מידע

יפעת גודינר, שמונתה לאחרונה לתפקיד סמנכ"לית מִחשוב ומערכות מידע, מאמינה בהנהגה נשית. היא מאמינה ביכולתן של נשים לקחת על עצמן פרויקטים רבים, להוביל אותם ולהצליח בהם, ובמקביל לדעת לאזן בין קריירה לחיים פרטיים. "אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לי להשפיע ולקדם את האוניברסיטה לעבר העתיד הטכנולוגי", אומרת גודינר. נוסף על פעילותה השוטפת וביצוע משימות טכנולוגיות מורכבות הנגזרות מתפקידה, יש עוד נושאים המאתגרים אותה, כמו למשל קידום נשים בעולם הטכנולוגי. "אני מאמינה שהחינוך לטכנולוגיה צריך להתחיל כבר בגיל הגן", היא אומרת. "עלינו ללמד ולעודד את הבנות שלנו לחלום ולשאוף להגיע רחוק. במהלך השנים אני פוגשת נשים רבות בצומת דרכים ומנסה להשפיע עליהן להעז ולהוביל בתחומי העיסוק שלהן, בייחוד בתחום הטכנולוגי". למשרתה הבכירה מביאה איתה גודינר ידע עשיר וניסיון רב בניהול מערכות מידע גלובליות בהיקפים של אלפי משתמשים, בהובלת חדשנות דיגיטלית ובהובלת תהליכים למימוש אסטרטגיות עסקיות וארגוניות.

הוגנות מגדרית | 4

אני,רובוטית ההעצמה הנשית לא פסחה על הרובוטים, כפי שתבינו מסיפורה של פפר, "חברת סגל" המחלקה לפיזיותרפיה

נשים את זה בראש סדר העדיפויות סגירת התערוכה הנודדת לציון המאבק בינואר 15- באלימות נגד נשים צוינה ב

ידידות מופלאה. ד"ר שלי לוי צדק

בסדרת ההרצאות שנערכו לאחר מכן סקרה חגית פאר, יו"ר נעמ"ת, את ההתפתחויות בנושא מניעת האלימות נגד נשים בשנים האחרונות; רונית לב ארי, קרימינולוגית, מומחית למניעת אלימות נגד נשים ונערות, דיברה על הדרכים לצאת מזוגיות אלימה ולהישאר בחיים. ד"ר ריבי גיליס, פעילה פמיניסטית, סקרה את המאבק בהטרדות מיניות באקדמיה ודיברה על חשיבות המחויבות המוסדית לטפל ולמגר את התופעה ולא רק להעניק טיפול פרטני. לסיום הדיון דיווחה פרופ' אסתר פריאל, נציבת קבילות לענייני הטרדה מינית באוניברסיטת בן-גוריון, על הנעשה באוניברסיטה בכל הנוגע לטיפול בהטרדות מיניות. ד"ר הללי פינסון, חברת סגל המחלקה לחינוך שהנחתה את האירוע, הוסיפה כי האירוע הוא תוצר של שיתוף פעולה ייחודי בין כל קהילות האוניברסיטה (סטודנטים/ ות, חברי/ות סגל מנהלי, זוטר ובכיר) והנהלת האוניברסיטה, והוא מוכיח את מחויבותה לסוגיה בכלל ולמהלכים לשינוי נוהל הטיפול בהטרדות מיניות בפרט.

ופפר

כשהרובוטית פפר הורכבה במפעל ביפן, איש לא תיאר לעצמו שיום אחד היא תגיע למשכן נשיאי ישראל בירושלים. פפר הצטרפה למעבדה של ד"ר שלי לוי-צדק בפקולטה למדעי הבריאות, והיא ממלאת כיום תפקיד מרכזי במחקר קליני על שימוש ברובוטים לצורך שיקום לאחר שבץ. למדינה" אירח 70" במסגרת אירועי נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, את 70- מורים ו 70 , מצטייני משרד החינוך תלמידים. באותו מעמד הוזמנה פפר לעלות לבמה וסיפרה על עבודתה במעבדה, על תחביביה ועל המוסיקה החביבה עליה (שירי האירוויזיון). פפר משתתפת במחקר שנועד לסייע לאנשים לאחר שבץ בתהליך השיקום, באמצעות שילוב משחקים ממוקדי-מטרה בתהליך התרגול שהיא מלווה. פפר מבקשת להודות לחברי צוות המעבדה לחקר הקוגניציה, הזיקנה והשיקום שעזרו לה להתכונן לאירוע המרגש, להנחיה של פרופ' אמיר שפירא וד"ר שלי לוי-צדק, ובמיוחד לאריאל ביסטריצקי, סטודנט להנדסת מכונות, שעזר לה מאוד בתיכנות האירוע. לפעמים גם חלומות רובוטיים מתגשמים.

באירוע מכובד. התערוכה התקיימה ביוזמת האגודה הסטודנטיאלית ובשיתוף הפורום האוניברסיטאי למניעת הטרדות מיניות והמשרד להוגנות מגדרית. נדדה (בצילום למעלה) התערוכה ברחבי הקמפוס במשך שישה שבועות כדי להגביר את המודעות למאבק באלימות כלפי נשים,והדגישה את המחיר הכבד שהן משלמות בחייהן על אלימות זו. התערוכה הציגה את סיפורן של קורבנות האלימות נגד והציגה נתונים וסממנים 2019 נשים בשנת לזיהוי אלימות כלפיהן. נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, פתח את האירוע ואמר כי אלימות נגד נשים אינה רק בעיה של נשים, אלא בעיה של החברה כולה. בהמשך ציינה ד"ר הילה רימר, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, את הצורך בפעולה משותפת, חוצה מגזרים ומעמדות, לצורך מיגור התופעה, ואת החשיבות של הירתמות האוניברסיטה להגברת הפעילות בתחום. יו"ר אגודת הסטודנטים, עדי אהרוני ומעיין פדן מארגון הסגל האקדמי הזוטר הוסיפו בדבריהן על החשיבות הרבה של המוּדעות לנושא.

5 | אבג

קבלו טיפ לכל סטודנט יש הזדמנות לפרוץ את הגבולות שלו ולהיחשף לעולם חדש של עשייה והגשמה במגוון רחב של אפשרויות – עוזר מחקר באקדמיה, חילופי סטודנטים, עשייה חברתית ענפה, תרומה דרך האגודה והמועצה הסטודנטיאלית ועוד. נצלו את החוויה שלכם כאן, באוניברסיטה הטובה בארץ!

מוקפת בחבריה מאגודת הסטודנטים, מימין לשמאל: עילם כהן, אלמוג זעפרן, אביב סגרון, זיו נדיל

קידום שיפור איכות ההוראה הוא יעד נוסף שעדי הציבה לעצמה. מדור אקדמיה ו'היחידה לשיפור איכות ההוראה' מלווים את התהליך שבמסגרתו הוקם מיזם "ערך בכיתה". מרצים ומרצות שקדו על שיפור שיטות ההוראה בכיתותיהם, כדי שיתאימו לסגנונות הלמידה המודרניים, בשאיפה לספק לסטודנטים חוויית למידה אפקטיבית בעלת ערך מוסף. השנה פועלים יותר מעשרה קורסים במסגרת המיזם, ושיתוף הפעולה של חברי הסגל עם הסטודנטים רק מתעצם. ראוי לציין שלנשים תמיד הייתה נוכחות דומיננטית בפעילות הסטודנטיאלית בקמפוס. תמיד היו נשים חזקות בהנהלת האגודה, גם אם לא עמדו בראש הארגון. שמירה על המשכיות היא משימה

מטה אהרוני עדי אהרוני עברה את כל "שלבי הפיקוד" באגודת הסטודנטים וכיום היא עומדת אלף סטודנטים יודעים שהיא האדם הנכון במקום הנכון 20 | בראשה

בדיוק כמו תפקידים אחרים שמילאתי בעבר". 20- בתוקף תפקידה מייצגת אהרוני קרוב ל אלף סטודנטים. אופיו התובעני של התפקיד לא הרתיע אותה כשהגישה את מועמדותה,

וכבר מביטה לאחור 27 עדי אהרוני רק בת בגאווה: זוהי השנה השנייה שלה כיושבת ראש האגודה הסטודנטיאלית, ומי שמכיר אותה משוכנע שעוד נכונו לה תפקידים משמעותיים בתחומים ההולמים את כישוריה המגוונים. עדי הגיעה אלינו ממודיעין. את דרכה באגודה הסטודנטיאלית התחילה כרכזת חוגים, ובהמשך מונתה לסגנית יו"ר האגודה. כיום היא גם חברה בוועד המנהל של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית שמתהדר בנציגות נשית מרשימה – ארבע מתוך שמונת החברים הן נשים. "כשהצטרפתי לאגודה בתור רכזת חוגים, ידעתי שאני רוצה להיות חלק ממקום שמוביל ומשנה את החיים של הסטודנטים, פה ב'בן גוריון'", היא נזכרת. "לא תיארתי לעצמי איפה אהיה כעבור שלוש שנים". המעבר מכיסא הסגנית לכס היו"רית היה חלק והוכתר בהצלחה. העובדה שהיא אישה לא הייתה הגורם שדרבן אותה להיכנס למגרש המשחקים של הגדולים. "בסך הכול הייתי סטודנטית שרצתה לשנות", אומרת היו"רית הנמרצת. "לעובדה שלא הייתה יו"רית במשך שנים אין קשר לנטייה מגדרית, אני לא חושבת שהתפקיד הזה 'מסומן' באופן גברי או מגדרי,

אנחנו צריכות להמשיך להיות דוגמה אישית וליצור קשר עם סטודנטיות כמונו, כאלו שרוצות להנהיג ולהוביל, ולהראות להן שהדרך לגמרי פתוחה

תמיד אני מזכירה לעצמי שכוחי טמון בכך שאני נמצאת בשני הצדדים של המטבע: אני גם חלק מהסטודנטים ומבינה לעומק את כל הצרכים והרצונות, ואני גם ראש הארגון שאמון על מילוי הצרכים האלה

ובמסגרת פעילותה עליה לתמרן בין עומס הלימודים המוטל עליה כסטודנטית מן המניין לבין פעילותה כמנהיגת הסטודנטים הבן גוריוניסטים. עם כניסתה לתפקיד סימנה כמה יעדים, וביניהם חיבור הסטודנטים לעיר באר שבע ולדרום. קידום הנושא כלל הקמת פורום אגודות הסטודנטים בדרום הארץ ושיפור ערוצי התקשורת עם האוניברסיטה, עם עיריית באר שבע ועם עמותות מובילות בעיר. בשיח מול כל הגורמים הללו נוצרו שיתופי פעולה שהובילו, בין השאר, להרחבת אפשרויות התעסוקה באזור.

חשובה ועדי יודעת איך לבצע אותה: "אנחנו צריכות להמשיך להיות דוגמה אישית וליצור קשר עם סטודנטיות כמונו, כאלו שרוצות להנהיג ולהוביל, ולהראות להן שהדרך לגמרי פתוחה". ואף-על-פי-כן, יש עוד כברת דרך לעבור עד לגישור על הפערים בין נשים לגברים באקדמיה הישראלית, והראיה לכך היא הרוב הגברי הקיים בתפקידים בכירים. אהרוני מציינת ש"גם אצלנו ב'בן-גוריון' שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר

מנהיגות חברתית | 6

נמוך בהרבה משיעור הגברים: ככל שדרגת התפקיד עולה, כך שיעור הנשים ביחס לגברים יורד". בסביבתה של עדי חוששים שנתונים אלה מחלחלים למוקדי הפעילות הסטודנטיאלית בקמפוס, ועלולים להשפיע גם על המוטיבציה של סטודנטיות להגיש מועמדות לתפקידים שונים במרחב הסטודנטיאלי.

וסוציולוגיה, דווקא התקבל הרושם שיש איזון בין נשים לגברים בקרב מרצים ומתרגלים, ושמחתי לגלות שאנחנו בתהליך התקדמות לעבר חשיפה גדולה יותר של נשים לתחומי ההנדסה. יש עוד הרבה על מה לעבוד כדי לתת אפשרות לשוויון לכולם, אבל באופן חד משמעי אנחנו בתחילתה של הדרך ואני צופה עתיד טוב יותר".

לתפקידים מהסוג הזה. אמנם מסתמנת מגמת שינוי, אבל היא איטית ולא מספקת ולא מייצגת את היחס בין נשים לגברים באוכלוסייה. ובכל זאת, עדי רואה שינוי לטובה במצבן של נשים באקדמיה בשנים האחרונות: "בתחומים שלמדתי, ניהול

אני רוצה להמשיך להוביל את התהליך שמפתח את הנגב והגליל, תוך כדי התמקדות בהשארת צעירים באזורים האלה

"באופן כללי עדיין קיימת התפישה המיושנת שתפקידים ארגוניים במסגרת אגודת הסטודנטים מיועדים יותר לגברים מאשר לנשים. התפישה הזאת לא רק משפיעה במי בוחרים, אלא משפיעה על איך הסטודנטיות תופשות את עצמן כמסוגלות ומתאימות

"כל הדלתות פתוחות בפנינו"

לסטודנט בכל תחומי החיים – מהרגע שהוא חושב להגיע לאוניברסיטה, דרך חייו הסטודנטיאליים ועד ליום שאחרי התואר". מהו סוד ההצלחה שלך? "להזכיר לעצמי בכל רגע של חולשה או קושי על כמה אנשים אני משפיעה. תמיד אני מזכירה לעצמי שכוחי טמון בכך שאני נמצאת בשני הצדדים של המטבע: אני גם חלק מהסטודנטים ומבינה לעומק את כל הצרכים והרצונות, ואני גם ראש הארגון שאמון על מילוי הצרכים האלה". ?2030- היכן את רואה את עצמך ב "אני רוצה להמשיך להוביל את התהליך שמפתח את הנגב והגליל, תוך כדי התמקדות בהשארת צעירים באזורים האלה".

למה דווקא 'בן-גוריון'? "בזכות התדמית שיש לאוניברסיטה כקמפוס הכי חברתי בארץ, ובזכות החוויה הסטודנטיאלית שהיא מעניקה". שיתוף הפעולה עם הנהלת האוניברסיטה. "לאוניברסיטה והאגודה יש מטרה אחת והיא להיות המוסד האקדמי המוביל עבור הסטודנטים בארץ. כל הדלתות פתוחות בפנינו, והקשר הישיר עם בעלי התפקידים מסייע לקדם את הדברים שחשובים לנו כסטודנטים. בכל נושא, גם אם יש אי הסכמות, אנחנו שמים את טובת הסטודנטים בראש סדר העדיפויות כדי לקדם את התהליכים החשובים לנו". מהו החזון שלך? "אני רואה באגודה גוף שנותן מענה

בכל בוקר ניצבת עדי אהרוני מול אתגרים חדשים ומרגשים – ויכולה להם. כמו למשל, "כשאני מרגישה שעזרנו לסטודנטים, גרמנו להם ליהנות או ענינו על צורך שהעלו מולנו, גם אם מדובר במשהו קטן, אני מבינה עד כמה התפקיד הזה משמעותי". מהו סיכום הביניים לקדנציה שלך? "גאווה גדולה. הובלנו בשנתיים האחרונות תהליכים גדולים לשיפור חיינו כסטודנטים, מקליטת הסטודנטים בשנה א' ב'יום האוריינטציה' שכולו פסטיבל לקליטה נעימה לאוניברסיטה, דרך מתן מענה לאוכלוסיות השונות באירועים ופרויקטים, ועד המחשבה על היום שאחרי סיום הלימודים באמצעות יצירת הזדמנויות חדשות בתחומי התעסוקה".

7 | אבג

עברה את הגיבוש

קבלו טיפ "אל תנסו להיות מושלמות, פשרות הן הכרחיות כדי להצליח לקדם את הקריירה תוך כדי בניית עצמכן ברמה האישית"

ברמה התאית שמאפשרות שליטה מולקולרית בתכונות הגביש הנוצר. השליטה המופתית שמפגינים הקיפודים במהלך בניית השלד שלהם היא מאפיין של תהליכי ביו-מינרליזציה, ויצירה מבוקרת תאית של מינרלים ידועה גם אצל בני האדם, למשל בשיניים ובעצמות". לצערנו, מינרלים גם נוצרים בגופנו בזמן מחלה, וההשלכות הבריאותיות שלהם הן בדרך כלל שליליות. אבנים בכליות והתגבשות כולסטרול ומשקעים סידניים (קלציפיקציות) בכלי הדם הן רק כמה דוגמאות למינרלים פתולוגים שכאלה. אחת הדוגמאות הפחות ידועה של מינרלים פתולוגים הם מינרלים הנוצרים בהקשר לסרטן השד. מינרלים אלה משמשים לסינון ראשוני של הימצאות סרטן השד בבדיקת ממוגרפיה, אך הקשר בינם לבין התפתחות המחלה עדיין אינו ברור. במהלך עבודת הפוסט דוקטורט פיתחה וידבסקי מודל שמאפשר לחקור במעבדה

חומרים גבישיים שמשמשים אותם למטרות שונות. התחום המתמקד במחקר תהליכי גיבוש באורגניזמים נקרא ביו-מינרליזציה (היווצרות מינרלים במערכות ביולוגיות) ובין מובילי התחום בעולם נמצאים פרופ' ליאה אדדי ופרופ' סטיב ויינר ממכון ויצמן למדע. במהלך עבודת הדוקטורט שלה, שנעשתה בהנחיית ויינר ואדדי, חקרה וידבסקי את היווצרות השלד של עוברי קיפודי הים. כדאי לדעת שעוברי קיפודי הים בונים במהירות שלד עוד לפני שמערכת העיכול שלהם קיימת, ונשאלת השאלה – כיצד משיגים הקיפודים את אבני הבניין לבניית השלד (בעיקר סידן) עוד לפני שהם מסוגלים לאכול? נטע מסבירה: "מסתבר שעוברי קיפודי הים מסוגלים לשנע סידן ממי הים שסביבם, לרכז אותו ולהפוך אותו לשלד בעל תכונות מורפולוגיות ייחודיות. הסוד לקבלת תכונות השלד הייחודיות הוא בתהליך הגיבוש של הסידן, במהלכו מתבצעות מניפולציות

תהליכי גיבוש תמיד עניינו את ד"ר נטע וידבסקי, ובמהלך הדוקטורט נחשפה לראשונה לתופעות גיבוש שמתרחשות בתוך אורגניזמים. זה היה הקטליזטור עבור החוקרת הצעירה, ילידת באר שבע, שבאה מרקע של כימיה והנדסה, ונחשפה לעולם הביולוגיה בשלב מאוחר יותר של חייה. אנחנו רגילים לחשוב על גבישים שנוצרים בתנאי מעבדה, אבל למעשה חיידקים, צמחים ובעלי חיים מסוגלים ליצור תופעות הגיבוש | האקדמית שלה המתרחשות בתוך אורגניזמים תמיד ריתקו אותה, וכיום היא חוקרת את הקשר שבין התכונות הכימיות של הגבישים שנוצרים במחלות שונות ובין יחסי הגומלין של המינרל עם התאים שברקמה הסובבת אותו ד"ר נטע וידבסקי נחשפה לעולם הביולוגיה בשלב מאוחר יחסי בקריירה

כימיה ורפואה | 8

פשרות הכרחיות להצלחה כיצד משלבים קריירה אקדמית עם חיי משפחה? "יש לי שני ילדים צעירים ואני מנסה לשמור על איזון בין קריירה לחיי משפחה (וגם סתם לחיים). אני לא

מה היית לוקחת איתך לאי בודד? "את המשפחה, כמה ספרים וחפיסות שוקולד". ספר מומלץ? 'תורת עץ הרעל' מאת ברברה קינגסולבר; 'העונה החמישית' מאת נ.ק. ג'מיסין, ו'ספינת הקסם' מאת רובין הוב. שלושתם נוגעים ללב ומתארים נשים שנאבקות לחולל שינוי בעולם שבו קולן לא נשמע". אישיות ראויה לחיקוי בעינייך? "גרטה טונברי שמובילה מאבק לעצירת שינויי האקלים; הסופרת הפמיניסטית רוקסן גיי, שנאבקת נגד גזענות ואפליה על רקע מגדר ונטייה מינית; והעיתונאית קרן נויבך שמקדמת סדר יום חברתי, דיון בנושאי תקיפה מינית וסוגיות הקשורות לזכויות האדם". המינרל עם התאים שברקמה הסובבת אותו. "הבנה טובה יותר של אינטראקציות אלה עשויה לתרום לשיפור הפרוגנוזה של מצבים טרום סרטניים", היא מעריכה. השנה הצטרפה ד"ר וידבסקי כחוקרת למחלקה להנדסה כימית, וזוהי בשבילה סגירת מעגל - תואר ראשון כפול בכימיה והנדסה כימית עשתה באוניברסיטת בן גוריון. "העובדה שאני מתחילה קריירה מדעית עצמאית היא בזכות תמיכת המנחים שלי לאורך הדרך, אציין במיוחד שתי נשים מעוררות השראה - ליאה אדדי ולארה אסטרוף שלימדו אותי שחיים מאוזנים לא באים על חשבון מצוינות". למה דווקא 'בן-גוריון'? "אוניברסיטת בן-גוריון היא מקום שאני מרגישה בו בבית. האווירה חברותית ומפרגנת וההרגשה היא שזה לא עוד מקום עבודה, אלא מרחב שמאפשר שיתוף פעולה, חופש מדעי ומצוינות. המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מהווה פלטפורמה

מאמינה שמחקר טוב נמדד רק בכמות שעות העבודה, וסבורה שחשוב לשמור על פוקוס ולא לשכוח לנשום. חשוב לעשות פשרות, גם בקריירה וגם בחיים, ולהגיע למצב 'טוב מספיק' במקום 'מושלם'. רק כך ניתן להגיע לאיזון". מה גורם לך סיפוק בעבודה? "החופש לחקור כל מה שמעניין אותי; היכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם חוקרים מבריקים, ההזדמנות ליצירת יחסי גומלין עם סטודנטים בתחילת דרכם". את היווצרות המינרלים בגידולים סרטניים. כדי להבין את הקשר שבין המינרלים הנוצרים בשד לבין התפתחות מוקדמת של סרטן השד, חיוני קודם כל להבין את מנגנון הגיבוש שגורם להיווצרות המינרלים ומשפיע על התכונות הפיזיקליות והכימיות שלהם. "למרות שלמינרלים פתולוגים אין תפקיד ברור בגופנו, מנגנוני ההיווצרות שלהם חולקים נקודות דמיון רבות עם אלה של מינרלים כמו עצמות", אומרת ד"ר וידבסקי. במעבדתה חוקרת וידבסקי תרביות תאים תלת מימדיות ודוגמאות קליניות באמצעות שימוש במיקרו-סקופיה פלורסנטית ובשיטות ספקטרוסקופיות, ולדבריה הדבר נעשה "כדי לעקוב אחרי התנאים הכימיים של התאים הסרטניים ועל תהליכי הגיבוש שהתנאים הכימיים הנ"ל מכתיבים בתנאי ממאירות שונים". החזון המחקרי לטווח הארוך הוא חקירת הקשר שבין התכונות הכימיות של הגבישים שנוצרים במחלה ובין יחסי הגומלין של

לשיתוף פעולה עם חוקרים קליניים, והקירבה אליו אף היא תרמה להחלטתי לבחור באב"ג". מהי תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "עוד לפני שהצטרפתי לכאן ליוותה אותי התחושה שכל הגורמים באוניברסיטה יוצאים מגדרם כדי לעזור לי להצליח: חברי סגל המחלקה להנדסה כימית, אנשי הפקולטה להנדסה, רשות המחקר והאגפים השונים, ההנהלה והצוותים המינהליים בכלל. האוניברסיטה תומכת ועוזרת לי בהקמת מעבדת חלומותיי ובעיקר מאמינה בי, מה שמאפשר לי להתרכז במחקר בראש שקט". מהו ה'אני מאמין' שלך? "אני מאמינה גדולה בחשיבות הגיוון )באקדמיה. עלינו diversity( האנושי לחתור להעלאת מספר החוקרים באקדמיה מאוכלוסיות שכרגע נמצאות בתת ייצוג במדע, כולל נשים אבל לא רק".

9 | אבג

הוכחה להצלחה

קבלו טיפ תלמדו לנצל את התקופות הרגועות יותר לטובת המשפחה, וכך חוסר האיזון בתקופות הלחוצות יותר יהיה פחות קשה

מושג ההוכחה מוכר לכולנו מן העולם המתמטי, אך גם במדעי המחשב יש לו חשיבות עצומה. בעולם המודרני שבו הטכנולוגיה שולטת בכל רובדי החיים, הכרחי לוודא שמערכות ממוחשבות אכן מבצעות את מה שהן אמורות לבצע. ד"ר לירון כהן, חברת סגל המחלקה למדעי המחשב, שִכללה את הפיקוח על אותן מערכות, ובמסגרת מחקרה היא שואפת ד"ר לירון כהן, חברת סגל המחלקה למדעי המחשב, חוקרת דרכים לשיפור הפיקוח על מערכות ממוחשבות כדי לוודא שהן פועלות במסגרת מחקרה היא מפתחת | ללא דופי רעיונות ומושגים מודרניים של חישוביות והוכחה

אחת הדרכים האמינות והיעילות ביותר להבטיח התנהגות מסוימת של תוכנה, מעבר לכל צל של ספק, היא על ידי כתיבת הוכחה פורמלית. כלומר, נרצה להוכיח באופן פורמלי שהתנהגות מסוימת, כגון הימנעות מפגיעה בהולכי רגל, תתקיים בכל מצב אפשרי של המערכת, קרי בכל נסיעה ברכב. אולם, כתיבת הוכחות היא מטלה לא פשוטה, במיוחד כאשר מדובר על הוכחות פורמליות שבהן כל פרט בהוכחה צריך להיות מנומק. מטרתה של ד"ר כהן היא לפתח רעיונות ומושגים מודרניים של חישוביות והוכחה ולשלבם במערכות שעליהן מושתתים עזרי ההוכחה. לשם כך היא משלבת חידושים מתחומי מחקר שונים, כגון תורת ההוכחה, שפות פורמליות ותורת

להגביר את יכולותיהן על-ידי הרחבת היסודות החישוביים העומדים בבסיסם. נשמע מסובך? הביצוע עוד יותר מורכב. החידושים הטכנולוגיים לא נעצרים לרגע והם משפיעים על מסלולי חיינו. למשל: לפני שניכנס לרכב אוטונומי נרצה להיות בטוחים שתוכנית המחשב ששולטת בו אכן נמנעת מפגיעה בהולכי רגל; ולפני שניכנס לניתוח נרצה להיות משוכנעים שהמכשור הרפואי המתקדם המותקן בחדר הניתוחים מבצע את מטרתו כהלכה. תהליך זה קרוי אימות.

מדע וטכנולוגיה | 10

הקטגוריות. את התואר הראשון במתמטיקה עשתה לירון באוניברסיטה הפתוחה במסלול מקביל ללימודי התיכון. את התארים השני והשלישי, גם הם במתמטיקה, סיימה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך עשתה פוסט-דוקטורט במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל שבארה"ב. כיום היא מלמדת אצלנו את קורס החובה 'מבוא למדעי המחשב' וכן קורס בחירה ביסודות לוגיים המועבר באמצעות עזר ההוכחה .Coq הקרוי למה דווקא 'בן-גוריון'? "לפני שהצטרפתי ל'משפחת בן-גוריון' שמעתי רבות על הקהילה האקדמית של האוניברסיטה. לשמחתי הרבה מצאתי כאן לא רק סטודנטים איכותיים אלא גם חברי סגל מקצועיים וסולידריים ובשבילי - אלה הם פרמטרים חשובים ביותר שסייעו לי לגבש את ההחלטה להצטרף לשורות האוניברסיטה". ה'אני מאמין' שלך? "חשוב לי מאוד לשפר את הקהילה האקדמית שבה אני חיה ומעורבת. מבחינתי זה אומר לייצר קהילה מגוונת של אנשים שונים, מרקעים שונים עם דעות שונות. זה כולל, כמובן, שילוב יותר נשים באקדמיה, אבל גם קידום ושילוב אוכלוסיות הסובלות ממחסומים אחרים. דוגמה אחת היא סטודנטים שהם הראשונים ממשפחתם first generation'( שמגיעים לאקדמיה '); עבורם מסלול אקדמי וקריירה academicsֿ אקדמאית אינם מוכרים די הצורך, וכפועל יוצא רבים מהם עוזבים בסיום התואר הראשון. שאיפתי היא שהעולם המחקרי והאקדמי לא יהיה כה מסתורי או מאיים עבור אנשים 'מבחוץ' ושגם להם תהיה אפשרות ממשית לקחת בו חלק".

חולמת לפתוח מאפיה

עבודה רגועה יותר. אם לומדים לנצל את התקופות הרגועות יותר לטובת המשפחה, חוסר האיזון בתקופות הלחוצות יותר פחות קשה. כמו כן תחום עיסוקי הוא כזה שאינו חייב להתבצע פיזית במעבדה, מה שמאפשר לי את הגמישות לעסוק במחקר מכל מקום ובכל שעה. למשל לאחרונה גיליתי שטיולים אינסופיים עם ניובורן בעגלה הם מקור נפלא לפיתוח רעיונות חדשים". אם לא היית חוקרת באוניברסיטה, מה היית רוצה להיות? "הייתי רוצה לפתוח מאפייה. אני יכולה להעביר ימים שלמים בהתפחה ואפייה. בדמיוני זה עוד יקרה יום אחד..." ספר מומלץ? "קריאת חובה לדעתי לכל מי שנמצא בעולם האקדמי הוא 'שבע מידות רעות' מאת מאיה ערד. קיבלתי אותו מחבר ממש כשיצאתי לפוסט-דוקטורט ואני חושבת שקראתי אותו במהלך הפוסט-דוקטורט לפחות שלוש פעמים. הוא מתאר בעיני באופן מקסים ומבדר את מאחורי הקלעים של החיים האקדמיים".

בהגיעה לאולם ההרצאות מקפידה לירון על פתיחת חלון. "אני זקוקה לאוויר ול'רעש לבן' הבוקע מן העולם שבחוץ", היא אומרת. מה גורם לך סיפוק בעבודה? "הדבר האהוב עלי ביותר הוא למצוא חיבורים והקשרים בין נושאים שנראים לכאורה לא קשורים. אני תמיד אוהבת לשוחח עם חוקרים אחרים מתחומים אחרים (גם קרובים בתוך מדעי המחשב וגם מחוצה לו), ולראות האם ניתן למצוא חיבור מדעי כלשהו. להצליח למצוא או לפתח קשר שכזה הוא אחד הדברים האהובים עלי בעבודת המחקר וגם, כפי שגיליתי, אחד הפוריים ביותר". כיצד משלבים קריירה אקדמית עם חיי משפחה? ,4 "יש לי שתי בנות קטנות (אחת בת חודשים) ואני מנסה ליישב 8 השנייה בת את שני העולמות הללו על בסיס יומיומי. עם זאת, בעיני האקדמיה היא מקום נפלא שיש בו יתרונות רבים מהבחינה הזאת. העיסוק במחקר הוא גמיש מיסודו ובנוי מפרקי זמן של עבודה יותר מאומצת (לפני 'דדליינים' או כנסים) ופרקי זמן של

11 | אבג

לגזור ולשמור

אם יש ספר שאת רוצה לקרוא, אבל הוא עדיין לא נכתב, כתבי אותו בעצמך טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות (לקוח מ'בין המרכאות')

חברה נאורה צריכה לדאוג לכל זקניה ולא רק לניצולי השואה. זהו אחד ממבחניה האנושיים המרכזיים. בתפילות שלנו כתוב: 'אל תשליכנו לעת זיקנה' חוקרת השואה פרופ' חנה יבלונקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, (לקוח מראיון ב'אבג')

נחישות והתמדה מניעות את העולם; לחשוב שמישהו אחר יעשה זאת במקומך היא הדרך הבטוחה לכישלון מרווה קולינס, מחנכת אמריקאית (לקוח מ'ויקיציטוט')

הלימודים לא מסתיימים אחרי האוניברסיטה אלא נמשכים לאורך כל החיים פרופ' רלי הרשקוביץ, מנהלת בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן (לקוח מראיון ב'אבג')

בפוליטיקה, אם אתם רוצים שדברים ייאמרו, בקשו מגבר; אם אתם רוצים שדברים ייעשו, בקשו מאישה מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר

איש אחד ניסה להשתיק אותי ומיליונים התחילו לדבר מלאלה יוספאזי, כלת פרס נובל לשלום 2014 לשנת

אם אתה שופט אנשים, אין לך זמן לאהוב אותם האם תרזה

שווה ציטוט | 12

אוניברסיטת בן-גוריון היא אחד המוסדות הכי מרשימים בארץ. בכמה מובנים מדובר בנס שקרה בנגב, והנס הזה ממשיך לגדול ולהתפתח אילנה דיין, עיתונאית ישראלית ודוקטור לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

כאשר אני מנסה להיות הגיונית ולא בוטחת באינסטינקט שלי, אני מסתבכת בצרות אנג'לה ג'ולי, שחקנית קולנוע

אם אתה רוצה לעמוד על אופיו של אדם, בחן כיצד הוא מתייחס לכפופים לו, לא לשווים אליו הסופרת הבריטית )JK Rowling( ג'יי. קיי. רולינג מחברת סדרת הספרים הארי פוטר

חזון האוניברסיטה משלב מצוינות אקדמית במחקר ובהוראה לביסוס אוניברסיטת מחקר ברמה בינלאומית מעולה, עם מחויבות לאחריות חברתית וסביבתית. ספגתי ערכים אלו במהלך שנותיי באב"ג שמלווים אותי עד היום, ומהווים עבורי מצפן מוסרי אורלי בן-חמו להב, מנהלת משותפת של מערך הייצור של אינטל בקרית גת, בעלת 'אות הבוגר' מטעם אוניברסיטת בן-גוריון

האמביציה האישית של המדענים היא כוח מניע, כי הראשוניות היא מאוד משמעותית בעולם המדע פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל ודוקטור לאות 2009 לכימיה לשנת כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון (לקוח מתוך "עובדה")

כאשר את לוקחת סיכונים את מגלה שיש פעמים שבהן את מצליחה ויש פעמים שאת נכשלת, ושניהם חשובים באותה מידה אלן דג'נרס, שחקנית ומנחת טלוויזיה

13 | אבג

שחקנית ראשית תורת המשחקים היא תחום ההתמחות של ד"ר חן כהן, חברת סגל המחלקה למינהל "החיים מלאים במשחקים, נותר רק ללמוד לשחק", היא אומרת | ומדיניות ציבורית

קידום המצוינות | 14

ת ורת המשחקים היא ענף של בעלי רצונות שונים. מחקריה של ד"ר חן כהן עוסקים ביישום כלים מתורה זו בניסיון המתמטיקה המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות אוניברסיטת בן-גוריון היא הבית - כאן התחלתי את לימודיי האקדמיים. לאורך השנים לימדתי במגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, וחזרתי לאוניברסיטה היא סגירת מעגל מרגשת בשבילי לפתור סוגיות עם ניגודי אינטרסים. המוטו של חברת הסגל המבטיחה שלנו מן המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית: "כמעט בכל רגע בחיים אנו מצויים בסיטואציה של ניגוד אינטרסים, לכן ניתן לומר שכמעט תמיד אנחנו במשחק. כדי להצליח בכל תחום, חשוב לדעת את חוקי המשחק ולהכיר היטב את השחקנים". והיא מוסיפה: "מכיוון שניתן לראות ניגודי אינטרסים כמעט בכל תחום בעולם, המחקרים יכולים להיות מאד מגוונים: מכרזים ותחרויות, שיטות ניקוד בספורט וסביבה ירוקה הם חלק מתחומי המחקר שלי". ד"ר כהן מלמדת קורס בתורת המשחקים והמכרזים, וקורס במדיניות ציבורית לתואר שני. "ניתוח דילמות באמצעות תורת המשחקים מעניק לסטודנטים נקודת מבט חדשה", היא אומרת. "חשוב לי להציע לסטודנטים היצע רחב של תכנים, שיילָמדו בשילוב נכון בין מודלים תיאורטיים וחשיפה לפרקטיקה. רק כך ניתן להבין את התמונה במלואה". לאחרונה מונתה ליו"ר ועדת הוראה, ובתפקידה זה היא שואפת להגדיל את

משלבת

מגוון הקורסים והתכנים שמוצעים לסטודנטים במחלקה, תוך כדי חתירה לשיתוף פעולה עם מחלקות נוספות בפקולטה למדעי הניהול על שם גילפורד גלייזר. בשנים האחרונות הובילה ד"ר כהן מחקרים בתחומים של בנייה ירוקה, אנרגיה ירוקה ומיחזור. היא ועמיתיה מנתחים באותם מחקרים את השחקנים השונים, ואת המשתנים שיכולים להשפיע על קבלת החלטות באמצעות כלים של תורת המשחקים. לדבריה, הניתוח מאפשר להבין כיצד יפעל כל שחקן במצב מסוים מול השחקנים האחרים ומציג גישת פתרון

שני עולמות "אני נשואה ואימא לשלושה ילדים והאתגר הגדול ביותר בעיני הוא שילובם של שני העולמות: משפחה וקריירה", אומרת חן. והיא מוסיפה: "כשהפכתי לאימא קיוויתי שאדע לתמרן בין שני העולמות גם יחד, כך ששניהם לא ייפגעו. היו שנים שבהן הקריירה שלי היתה מוגבלת יותר מטבע הדברים. היום הילדים כבר בוגרים יותר, מה שמאפשר לי מרחב עשייה והתפתחות גדולים יותר". מקור להשראה והערצה? "הוריי. מגיל צעיר הם הטמיעו בי ואצל אחיי את ערכי המשפחה, אהבת הארץ וחשיבותה של ההשכלה. הם כיוונו אותנו ללמוד והשתדלו להעניק לנו את כל האמצעים וההכוונה שהם לא קיבלו בצעירותם. ההתמדה והמסירות שלהם הובילו אותי ואת אחיי למקומות שבהם אנחנו נמצאים היום, והמדהים מכל - הם ממשיכים להנחיל את אותם ערכים, גם לילדינו, דבר המחזק ומלכד "נפלאות התבונה - סרט מדהים ועוצמתי. צפיתי בו עשרות פעמים. הסרט, בכיכובם של ראסל קרואו וג'ניפר קונלי, מבוסס על ספרו הביוגרפי של המתמטיקאי ג'ון נאש, חתן פרס נובל לכלכלה. הניסוח של 'שיווי משקל נאש' היה פריצת דרך בכמה תחומי מחקר ובפרט בכלכלה. זוהי תובנה עמוקה ועוצמתית שניתן ליישמה ברמה יומיומית בכל סיטואציה בחיים שבה חותרים ליציבות". מה היית לוקחת איתך לאי בודד? "את 'מזרן הפילאטיס' שלי, כי הכי כיף לפתוח את הבוקר באימון; מחברת ועט למקרה שיצוץ רעיון למחקר ולא אוכל להתאפק; וחברה טובה המצוידת בקטלוגים של אופנה. אולי אקח גם ספר על הרפואה הסינית, זהו תחום שמאוד מסקרן אותי". אותנו מאד". סרט מומלץ?

כאשר בוגרי הקורס כותבים לי כיצד יישמו כלי כזה או אחר שלמדו אצלי ופתרו בעיה שהיוותה מכשול מבחינתם, אני מבינה שהצלחתי

שתאפשר קבלת תוצאות אופטימליות עבור דילמות הקשורות בסביבה. חן נולדה וגדלה בשכונת נווה נוי בבאר שבע. את שלושת תאריה עשתה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "אוניברסיטת בן-גוריון היא הבית!", אומרת חן. "כאן התחלתי את לימודיי האקדמיים. לאורך השנים לימדתי במגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, וחזרָתי לאוניברסיטה היא סגירת מעגל מרגשת בשבילי". את הסיפוק העיקרי בעבודה היא מפיקה מהצלחת הסטודנטים ליישם בחייהם הפרטיים את הכלים מן הקורסים השונים, בדגש על אלה העוסקים בתורת המשחקים. "כאשר בוגרי הקורס כותבים לי כיצד יישמו כלי כזה או אחר שלמדו אצלי ופתרו בעיה שהיוותה מכשול מבחינתם, אני מבינה שהצלחתי".

15 | אבג

בולמת זעזועים שיפור דרכי ההתמודדות של אוכלוסיות פגיעות במצבי חירום עומד במרכז מחקרה של ד"ר סתיו שפירא, מרצה בבית-הספר לבריאות הציבור

היערכות לחירום הוא חשוב ושיש עוד המון לחקור ולשפר, אף כי אנחנו נחשבים כמובילים בתחום. את התזה שלי כתבתי על מוכנות סגלי בתי-חולים לתרחיש של מגפת שפעת". עבודת הדוקטורט שלה עסקה בבניית מודל חיזוי חדשני של מספר הנפגעים הצפוי ברעידת אדמה גדולה בישראל, מודל שבו שולבו גישות מתחומי ההנדסה, האפידמיולוגיה ומדעי החברה. "ממצאי העבודה הצביעו על כך ששילוב מידע על מאפייני האוכלוסייה באזור נתון (למשל מידע על שיעור הקשישים ובעלי מוגבלויות), יכול להשפיע באופן דרמטי על מספר הפצועים וההרוגים לאחר התרחשות רעידת אדמה חזקה", היא אומרת. לנתונים אלו יש חשיבות מכרעת עבור מקבלי החלטות בתחום התכנון לחירום, והם יכולים לסייע לתהליך גיבוש המדיניות לצורך צמצום הפגיעות של האוכלוסייה בישראל בתרחיש של רעידת אדמה. מחקריה האחרונים התמקדו בשיפור הממשק בין מוסדות שונים בשעת חירום. שניים ממאמריה, שהתפרסמו לאחרונה בכתבי-עת חשובים בתחום חקר אסונות ובריאות בקהילה, מתארים את תהליך גיבושו של מודל שיתוף מידע בין מוסדות בריאות וקהילה לצורך מתן מענה מיטבי לקשישים וחולים כרוניים בשעת חירום. המחקר נעשה בשיתוף חוקרים נוספים מהפקולטה למדעי הבריאות – פרופ' לימור אהרנסון דניאל, ד"ר פאולה פדר בוביס ופרופ' מרק קלרפילד. במסגרת המחקר בוצעה הערכה מעמיקה ומקיפה של הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו במהלך אירוע חירום ואחריו. "רוב הקשישים והחולים הכרוניים שהשתתפו במחקר

היא מתעניינת בשילוב טכנולוגיות קיימות וחדשות בעולם החירום (למשל מערכות מידע גיאוגרפיות, מודלים וסימולציות ממוחשבות ועוד), ובממשק של טכנולוגיות שונות עם האוכלוסייה ועם גופי המענה השונים. את התואר ראשון עשתה בפיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב, את התואר השני בניהול מערכות בריאות סיימה באוניברסיטת בר-אילן ומשם המשיכה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון. אגב, לימודי התואר השני של סתיו התקיימו במקביל להתפרצות שפעת החזירים בחורף . "עבדתי אז בבית-החולים בתור 2010/11 פיזיותרפיסטית והבנתי עד כמה הנושא של

ד"ר סתיו שפירא, מרצה בבית-הספר לבריאות הציבור, חוקרת היבטים שונים של מוכנות ומענה למצבי חירום ואסון. תחומי העניין והפרויקטים הנוכחיים שלה עוסקים בחיזוק החוסן של יחידים, משפחות וקהילות, ובשיפור יכולות המענה בחירום של גופים ומוסדות ברמה המקומית והלאומית, ובייחוד עבור אוכלוסיות פגיעות כדוגמת קשישים, חולים כרוניים וילדים. סתיו מלמדת בתוכנית לתואר שני ברפואת חירום, והיא נמנית עם סגל החוקרים במרכז המחקר האוניברסיטאי לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון .)PREPARED(

חוסן לאומי | 16

היו בעלי רמת מוכנות נמוכה לשעת חירום", אומרת סתיו. "הם לא החזיקו בביתם מלאי מספק של תרופות או העתקים של מסמכים רפואיים חשובים ומרשמים, מה שעלול להקשות על שמירת רצף טיפולי בעתות חירום ולהוביל לעלייה בתחלואה נלווית ובתמותה. ממצאים נוספים העלו כי בעת חירום המערכת הרפואית תוצף בנפגעים ועלולה להתקשות להגיש סיוע לאוכלוסייה בקהילה". בהמשך פותח מודל ממוחשב המאפשר קליטה ושילוב של נתוני בריאות ורווחה ומסייע במיפוי של אוכלוסיות פגיעות. תכליתו להביא לכך שמידע יהיה זמין גם לרשות המקומית בעת חירום. המודל מאפשר למשתמשים שונים (למשל מתנדבים ברשות המקומית, עובדים סוציאליים ועוד) לנקוט בגישה אקטיבית ויוזמת לצורך איתור ומתן סיוע ראשוני בחירום לאוכלוסיות ייעודיות, תוך כדי פגיעה מינימלית בפרטיות. תחומי עניין נוספים של סתיו כוללים את חקר גורמי ומשאבי החוסן בקרב תושבי עוטף עזה החשופים לאיום בטחוני מתמשך. במסגרת זו היא מעורבת במספר פרויקטים הבוחנים היבטים של חוסן ומצוקה בקרב תושבי העוטף, וכן את הנושא של שימוש ברשתות חברתיות וקהילות וירטואליות בהקשר זה. עולם החירום משתנה ומתפתח יחד עם ההתקדמות הטכנולוגית, ומחקריה של סתיו משתלבים עם התמורות הללו.

קבלו טיפ "לא לדחות שום דבר אישי / משפחתי בשביל הקריירה. אף פעם אין זמן מתאים, ובסוף מצליחים להסתדר עם הכול"

מחקר בעל חשיבות לאומית. ד"ר סתיו שפירא

"סוד ההצלחה – עבודה קשה" למה דווקא 'בן-גוריון'? – זהו הבית 2013 "אני נמצאת כאן משנת האקדמי שלי, ושמחתי מאד כשזכיתי להשתלב כאן כחוקרת". מהו סוד ההצלחה שלך?

שלי מיושמים ב'שטח' – זה הדבר הכי מספק בעולם". דברים שלא ידענו עלייך? "אני מאוד אוהבת לאפות, אבל מאז שנולדו לי ילדים ובשילוב העיסוק התובעני שלי אני מוצאת פחות לזה זמן". ספר מומלץ? "'קפה מוות' שכתבה חמותי – פרופ' עמיה ליבליך. ספר אמיץ ומרתק שמסתכל למוות בעיניים".

"אין סודות. רק עבודה קשה". כיצד משלבים קריירה אקדמית עם חיי משפחה? "כמו כולם – ישנה מעט בלילה ונעזרת הרבה בסבתות...". מה גורם לך סיפוק בעבודה? "תחום המחקר שלי הוא יישומי במידה רבה. כשאני רואה את הממצאים והמסקנות

תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "קהילת החוקרים שאליה אני משתייכת כאן היא מדהימה, והאוניברסיטה תומכת ביצירת שיתופי פעולה בין חוקרים מתחומים שונים ומגוונים. זה מאפשר ללמוד ולהתפתח בתור חוקרת כל הזמן".

17 | אבג

עוד בילדותה התעניינה שני במוראות השואה. כששני ואחותה הגדולה היו ילדות קטנות ושאלו את סבתן לפשר המספר המוטבע על זרועה, היא התעטפה בשתיקה. "סבתא שלנו הייתה מתחמקת ואומרת שצריך לדבר על ההווה ולא על העבר או אומרת שנשאל את אמא או את סבתא רבא שלנו - אמא שלה", מספרת שני. במרוצת השנים העמיקו השיחות ונושאים שהיו בגדר טאבו נחשפו בהדרגה. חלק מאותן עדויות טראומטיות נחשף בערב העיון. חלק אחר, המובא כאן, מתבסס על דברים שסיפרו השתיים לשני בהזדמנויות שונות. מה זכור לסבתך מהמפגשים עם פושע המלחמה מנגלה? "הניסויים שעשו עליה ועל אחותה התאומה יהודית זה אולי הדבר היחידי שגם היום שתיהן לא מוכנות לדבר עליו בפרוטרוט. סבתי זוכרת את מנגלה כאדם גבוה מאוד עם בלורית שיער 7- מרשימה ובלונדינית (הן היו בנות פחות מ כשפגשו אותו לראשונה, ולכן חלק מהתיאורים שלהן לא תואמים את מה שידוע עליו). הן מספרות שכאשר היה מגיע לבחור תאומים לניסויים הן פחדו מאוד, כי ידעו שיש תאומים שלא חוזרים מהניסויים האלה או שחוזר רק תאום אחד. בעדות של אמא שלהן היא מתארת שלמנגלה הייתה חיבה מיוחדת כלפיהן, והוא היה אומר משפטים כמו 'איפה התאומות צ'נגרי?'; 'התאומות צ'נגרי הן התאומות הכי יפות'. אני מניחה שהחיבה המסוימת שהייתה לו כלפיהן היא סיבה נוספת לכך שהן שרדו". מה הן סיפרו לך על חיי היומיום באושוויץ בירקנאו? "סבתא שלי סיפרה פעם שבגלל שהן היו קטנות והגיעו ממשפחה אמידה, הן לא ידעו להילחם על האוכל. כשהיו מביאים לבלוק של התאומים באושוויץ אוכל הן לא היו מסוגלות להידחף ולריב כדי לקבל את מנות המזון שהוקצבו להן, וחיכו בנימוס לתורן. זכורים לסבתא שלי מקרים שבהם מנגלה הגיע ודאג 'לקדם' אותן בתור. הוא דאג שהן יקבלו את מעט האוכל ששאר התאומים, שהיו חזקים ומבוגרים יותר, קיבלו". "מלאך המוות מאושוויץ" עדיין גורם להן סיוטים? "הן מתמודדות עם פחדים שמקורם בתקופת השואה. סבתא מספרת לי לפעמים על חלומות רעים שיש לה או מציינת שבלילה כזה או אחר חלמה על התקופה ההיא. לרוב היא מספרת על חלומות מופשטים, על חלומות שבהם דמות לא ברורה רודפת אחריה או רוצה להכאיב לה ולפגוע בה. יש לה גם חלומות שבהן היא נמצאת במקום לא מוכר, מחפשת את הדרך הביתה ולא מוצאת".

הניצחון הכפול על מנגלה שני לבני, סטודנטית בבית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן, שכנעה את סבתהּ ליה שנה לשחרור מחנה 75 הובר ואת אחותה של הסבתא, יהודית ברנע, להשתתף בערב העיון לציון ליה ויהודית היו "תאומות מנגלה" שניצלו מהתופת, עלו לישראל | הריכוז אושוויץ-בירקנאו ניצחונן על הצורר הנאצי אינו מוטל בספק | והקימו משפחה

בראיון ל'אבג'. "בזהירות ובהדרגתיות אני מנסה להחזיר את האמון שלה בממסד הרפואי". הנכדה, הסבתא ואחותה התאומה שומרות על קשר הדוק. שלושתן נפגשו שנה 75 בינואר בערב-עיון לציון 27- ב לשחרור מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בירקנאו. את האירוע המרגש, שחל ביום השואה הבינלאומי, אירגנה הפקולטה למדעי הבריאות בשיתוף 'מרכז יעקובוביץ לאתיקה רפואית' וההסתדרות הרפואית בישראל. דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, פרופ' עמוס כץ, נשא דברי פתיחה.

עד השנים האחרונות היא לא דיברה על הנושא הזה בכלל. ליה הובר הייתה אסירה במחנה ההשמדה אושוויץ, חשופה להתעללויות ונתונה לסכנת מוות מוחשית ומיידית. היא ואחותה התאומה יהודית היו "האסירות של יוזף מנגלה" ונלקחו בכפיה למרפאתו. הן היו "תאומות מנגלה". שנים, הצבא האדום שיחרר את 7 כשמלאו להן מחנה המוות, ליה ויהודית ניצלו, עלו לישראל והקימו משפחה. יש להן ילדים ונכדים. שני, נכדתה של ליה, לומדת רפואה זו השנה השלישית באוניברסיטת בן-גוריון. "הרצון שלי לרפא את הפחדים של סבתא שלי מרופאים היה אחד הגורמים שדחפו אותי ללמוד רפואה", אומרת שני

חקר השואה | 18

איך סבתך ואחותה התאומה מתמודדות עם פרוצדורות רפואיות? "הן חוששות מרופאים ומפרוצדורות רפואיות. הן לא ילכו סתם ככה לרופא, ואם רופא ישלח אותן לבדיקות רפואיות ולא יסביר למה זה חשוב הן לא יעברו אותן, אפילו אם מדובר בבדיקות לא חודרניות". האם הן מאמינות שמנגלה אכן מת בשנת ?1979 ' אז הוא מת בזמן 79- "אם הוא לא מת ב אחר. סביר להניח שהוא כבר אינו בין החיים. הן לא מחפשות נקמה ולא מבזבזות את זמנן במחשבות עליו. גם אם הוא היה נתפס כמו אייכמן, הרי שאין עונש בעולם שיכפר על הזוועות שהוא עולל. הנקמה הכי טובה במנגלה, בהיטלר ובנאצים בכלל היא שאנחנו קיימים וחיים פה במדינת ישראל. זהו הניצחון המובהק ביותר". סיפורה האישי של סבתך השפיע על החלטתך ללמוד רפואה? "לא נראה לי שיש סטודנט לרפואה שיגיד שיש רק סיבה אחת לבחירה שלו ללמוד רפואה. במקרה שלי זה בהחלט היה מרכיב חשוב בהחלטה. הסיפור של סבתא, הדברים שהיא חוותה והקשיים שיש לה עם מה שמייצג העולם הרפואי היו עבורי סוג של חיזוק ל'ג'וק' הזה שנכנס לי לראש. כשהגיע השלב שבו הייתי צריכה לספק לעצמי ולסביבה נימוקים קצת יותר משכנעים מדוע אני רוצה להיות רופאה, מעבר ל'כי זה מה שאני רוצה', הבנתי שאני רוצה את זה גם בגלל צורך פרטי שלי לרפא את הפחדים של סבתא שלי באמצעות החזרת האמון שלה בממסד הרפואי. זהו צורך

שנים 75 הציע לארגן ערב עיון לציון לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ושאל אם הן ירצו לבוא לדבר, התגובה הראשונה שלי הייתה שלא כדאי לבנות על זה. זו לא הפעם הראשונה שמבקשים ממני או מהמשפחה להזמין אותן לבוא לדבר באירוע כזה או אחר, ולרוב הן מסרבות בנימוס. אפילו כשפנו אליהן מ'יד ושם' כדי שידליקו משואה בעצרת הממלכתית לזכר קורבנות השואה והגבורה, שהתקיימה בשנת , לקח זמן רב עד ששתיהן הסכימו. 2009 הפעם קיבלתי את הסכמתן די מהר, בתנאי שאהיה איתן על הבמה ואספר חלקים מהדברים במקומן. וכך אמנם היה".

מעט מוזר ומשימה די גדולה לקחת על עצמי, כי אני יודעת שהפחד שלה לא תמיד נשלט". תוכלי לפרט? "אני לא משלה את עצמי שהכשרתי הרפואית תעלים את הפחד שלה, כי אפילו שהבן שלה, דוד שלי, הוא רופא שיניים, ואפילו שיש לה חברים טובים רבים וקרובים מאוד שהם רופאים, היא עדיין מפחדת מרופאים". עד כמה היית מעורבת בהסכמתן להשתתף בערב העיון? "בוא נגיד שזה לא היה רעיון שלהן. כשד"ר מתי פוקס, מרכז הקורס 'רפואה ושואה', שאיתו אני עובדת כעוזרת מרצה,

שנה לשחרור 75 "התאומות צ'נגרי" מוסרות עדות בערב העיון לציון אושוויץ. משמאל: שני לבני

19 | אבג

ארני סימון ז"ל וקרולין סימון תיבדל"א עם סטודנטים )2009 לרפואה ב'בית קרולין' (צולם בשנת

לתת את הנשמה ואת הלב הנשמה התורמת והפילנטרופית קרולין סימון היא סמל לנתינה תלמידי בני עקיבא בבאר שבע נפגשו איתה ושמעו | ממנה על חוויותיה מימיה בתנועת בני עקיבא בלונדון, על עזרתה לזולת ועל תרומתה האדירה לאוניברסיטת בן-גוריון

מהסניף הלונדוני של בני עקיבא – "הציצה ונפגעה". התאהבותה בארץ הקודש השתלבה עם אהבת חייה – ארני סימון, אז חייל בשירות סדיר שעלה מקנדה כמה שנים קודם לכן. ארני וקרולין התחתנו ושירתו יחד בצה"ל בחיל המודיעין. בסיומה של מלחמת יום הכיפורים התנדבה קרולין בבית לווינשטיין. במשך שנתיים וחצי היא שהתה בחברתם של

עמוקות מקרולין ולא הסתירו את התפעלותם. "למדנו ממנה שהכסף הוא לא הכול בחיים", כתבו השניים בסיכום העבודה שנעשתה בהנחיית המורה אלכס לבון, "למדנו גם שלא הגשמיות והכסף משפיעים על איכות החיים של אדם, אלא העשייה שהוא ממלא בה את חייו, ובעיקר העשייה למען האחר". קרולין, ילידת קארדיף בירת ויילס, הגיעה עם חבריה 1954 לראשונה לישראל בשנת

באביב נעוריה הייתה קרולין סימון חברה בתנועת בני עקיבא בלונדון. היא לא העלתה שנה בקירוב ייפגשו איתה 70 בדעתה שכעבור תלמידים מישיבת בני עקיבא בבאר שבע, כדי לראיין אותה במסגרת עבודה בהיסטוריה. פירות הריאיון הבשילו ליצירה מרשימה, מקור גאוותם של יעקב דזאנהושולי ויוחאי טיטן, תלמידי כיתה י"ב בישיבה התורנית. שני השמיניסטים הנמרצים התרשמו

תרומה לקהילה | 20

כשאני מאמינה במשהו בכל לבי אני מצליחה להדביק אחרים בהתלהבותי. אלה שאני פונה אליהם מגלים מהר מאוד שיותר קל להגיד לי ׳כן׳ מאשר לסרב. העובדה שאני עצמי תורמת, אף היא נותנת השראה לאחרים

פצועי צה"ל; עזרה להם פיזית ונפשית ונתנה להם את ליבה. היא אף אירגנה חתונה לאחד הפצועים ובחירת ליבו והפעילה את קשריה כדי שחברת עמידר תעמיד לרשותם דירת מגורים. ריהוט לדירה הושג בעזרת תרומות. לימים אמרה קרולין בריאיון לעיתון האוניברסיטה: "אני מרגישה שאילו רק את זה (סיוע לפצועי צה"ל – ח.ז.) עשיתי בחיי, כדאי היה לחיות". נקשרו חייו של ארני 1979 משנת באוניברסיטה שלנו. תחילה היה קצין הקישור לידידי האוניברסיטה ובהמשך עמד בראש אגודת הידידים. לאחר שהנשיא השני, השגריר יוסף תקוע, הפעיל את כישוריו הדיפלומטיים, העבירו בני הזוג סימון את מקום משכנם מכפר שמריהו לנגב. האלוף (במיל.) שלמה גזית הכיר את ארני 1982 משירותם המשותף בצבא, ועם מינויו בשנת לתפקיד נשיא האוניברסיטה הציע לו להצטרף אליו ולשמש כעוזרו. הנשיא הראשון, פרופ' משה פריבס, קפץ עוד קודם לכן על המציאה - כאשר שמע שבני הזוג סימון יורדים דרומה, הוא הציע לקרולין תפקיד היא עדיין 83 בפקולטה למדעי הבריאות. בגיל פעילה ותורמת לפקולטה מניסיונה ומחוכמת החיים שלה. שנים. הם היו 54 ארני וקרולין היו נשואים פילנתרופים בעלי לב חם ויד נדיבה. הפרויקט הראשון שמימנו בתרומתם היה היחידה לטיפול נמרץ בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. בין ההישגים הנוספים הרשומים לזכותה של קרולין אפשר לציין את המעבדה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה שהוקמה בסיוע תרומתה לזכר אביה, כינון הקרן על שם אימה המנוחה לתמיכה בתלמידים נזקקים, וייסוד הקרן המממנת השתלמויות של רופאים בחו"ל. לארני היה קשר רגשי חזק לפרויקט אחר – 'חדר העסקאות על שם 2003 שנחנך בשנת אווה וארווין סימון' במסגרת הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. חדר העסקאות נתרם לזכר הוריו של ארני. קרולין וארני עשו הרבה מעבר לתרומות כספיות. את כל נשמתם הם נתנו למשפחת

האוניברסיטה. לאורך השנים תמכו בני הזוג סימון בפקולטה למדעי הבריאות, כשהם מעודדים סטודנטים לרפואה, מעניקים להם מלגות ומאמצים אותם לחיקם. הודות לתרומתם של בני הזוג 'בית קרוליין' – 2009 סימון נחנך בשנת מרכז הסטודנטים של הפקולטה למדעי הבריאות. באותו מעמד סיפרה קרולין: "סטודנטים לרפואה תמיד הקסימו אותי, והוקסמתי על-ידי עולם הרפואה וההתפתחויות הדרמטיות שחלו בו. יש אנשים שקונים בכספם יאכטות, התענוג והסיפוק שלי הם לראות את הבניין הזה שהוקם לרווחת הסטודנטים עומד על תלו". במשך שנתיים וחצי שהתה קרולין בחברתם של פצועי צה"ל; עזרה להם פיזית ונפשית ונתנה להם את ליבה. היא אף אירגנה חתונה לאחד הפצועים ובחירת ליבו והפעילה את קשריה כדי שחברת עמידר תעמיד לרשותם דירת מגורים באווירה הלא מעונבת ששררה במהלך הטקס תיאר ארני באוזני הנוכחים את הרגע שבו נודע לקרולין שמשפחת תורמים השאירה לה עיזבון גדול: "היא עמדה במטבח וקילפה תפוחי אדמה לארוחת הערב. אני נכנסתי הביתה עם דברי הדואר שהגיעו אלינו והודעתי לה על העיזבון. היא לא הפסיקה את מלאכת הקילוף

ואמרה: 'אני לא צריכה את הכסף הזה. ניתן אותו לנאמנים שינהלו אותו, ותוך זמן קצר נדע למה אנחנו רוצים לייעד אותו'. והחלטנו להשתמש בו להקמת 'בית קרולין'". הזוג המופלא הזה תמך בנדיבות במרכז הספורט האוניברסיטאי, שם התייצבה קרולין במשך עשרות שנים מדי יום לאימונים בחדר הכושר. במהלך השנים תרמו ה'סימונים' ציוד רב לפרויקט הדירות הפתוחות. בטקס שהתקיים במעונו של נשיא המדינה 'אות 1984 חיים הרצוג הוענק לארני בשנת העובד המצטיין במוסד אקדמי בישראל', וכעבור עשרים שנה העניקה לו אוניברסיטת בן-גוריון תואר דוקטור לאות כבוד מתוך הוקרה על תרומתו לאוניברסיטה. יצא ארני לגמלאות, אבל 1994 בשנת המשיך לשמש חבר פעיל בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, ועד יומו האחרון פעל למענה. כאשר שאלו את קרולין מהו סוד הצלחתה בגיוס סכומי כסף נכבדים לפרויקטים שונים באוניברסיטה, היא ענתה בחיוך: "כשאני מאמינה במשהו בכל ליבי אני מצליחה להדביק אחרים בהתלהבותי. אלה שאני פונה אליהם מגלים מהר מאוד שיותר קל להגיד לי ׳כן׳ מאשר לסרב. העובדה שאני עצמי תורמת, אף היא נותנת השראה לאחרים". לעיתים השבחים המורעפים עליה גורמים לה אי נוחות מסוימת, ויש לה הסבר מקורי למניעיה: "אני פועלת מתוך 'אגואיזם' טהור. יש נשים שנהנות לבלות בבתי קפה ובחנויות. אני נהנית לעזור ולתת".

21 | אבג

פתע בוחן

. פרופ' איריס שי חקרה את סגולותיו של 6 יין אדום והיא ממליצה: א. לצרוך יין אדום בצורה מבוקרת כדי למנוע תסמונת מטבולית. מיליליטר ליום בזמן 150 ב. לצרוך הארוחה במשך חודש כדי להפחית את רמת הגלוקוז בדם. ג. לצרוך יין אדום במתינות, כי החומרים המקובלות בדבר צריכה מתונה של אלכוהול על-ידי אנשים סוכרתיים. מטעם אב"ג: 2017 . יקירת הנגב לשנת 7 א. נורית הירש. ב. נעמה אל-סאנע. ג. פרופ' סארה אבו-כף. ד. פרופ' נעמי חזן. . פרופ' יפעת מילר מן המחלקה לכימיה 8 משתמשת בתוכנות הדמיה ממוחשבות כדי לחקור מחלות. מחקרה עשוי לקדם את... א. הבנת המנגנון הגורם להופעת תסמינים של פרקינסון. ב. הכשרת רופאים מרדימים בסיוע יישומים קליניים. ג. פיתוח מקורות אור זעירים מסיליקון המיוצרים בטכנולוגיית המיקרו אלקטרוניקה. ד. החינוך לשמירה על משאבי מים. . מה עומד במרכז מחקריה של ד"ר דינה 9 זילברג מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין. א. השבחת מאכלי ים. ב. פיתוח תרופות ממקור טבעי לטיפול במחלות של דגים. ג. הפחתת השימוש באנטיביוטיקה וכימיקלים. ד. תשובות ב' וג' נכונות. . מי מבין הסופרות הבאות היא לא 10 פרופסורית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת ב"ג? א. פרופ' אילנה רוזן. ב. פרופ' נידאא חורי. ג. פרופ' חמוטל בר-יוסף. ד. פרופ' דורית טובין. . מי עומדת בראש המחלקה לקשרים 11 אקדמיים בינלאומיים? נוגדי החימצון המצויים בו עשויים לתרום למניעת טרשת העורקים. ד. לרענן את ההנחיות הרפואיות

תורמת לריפוי דגים. פרופ' דינה זילברג

. מה הייתה תגובתו של הפיסיקאי ארנסט 4 רתפורד כשפגש לראשונה את ליזה מייטנר, האישה שמילאה תפקיד חשוב בביקוע הגרעין? א. "ייצוג פרופורציונלי של נשים מצוינות באקדמיה הוא יעד מועדף לנשים ולגברים". ב. "הו, חשבתי שאת גבר". ג. שוויון האישה באקדמיה הוא לא ערך מוסרי אלא גם צורך ענייני". ד. "אף מוסד ששואף להצליח לא יכול להרשות לעצמו שלא לפעול בנחישות כדי להשוות במהירות את היחס בין נשים לגברים". . מי מבין הנשים הבאות לא קיבלה תואר 5 דוקטור לאות כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב? א. ראשת ממשלת אוסטרליה בשנים , ג'וליה גילארד. 2013-2010 ב. השופטת דורית בייניש. ג. השחקנית חנה מרון. ד. העיתונאית ברברה וולטרס.

. לצידן של מאדאם קירי ופרופ' עדה יונת 1 מופיעות בתערוכת הנובליסטיות עוד מדעניות, אחת מהן היא: א. מלאלה יוספזאי, לוחמת למען זכויות האדם בפקיסטן. ב. אלן ג'ונסון-סירליף, נשיאת ליבריה והאישה הראשונה שנבחרה להנהגת מדינה ביבשת אפריקה. ג. הסופרת האפרו-אמריקאית טוני מוריסון. ד. כל התשובות נכונות. . הקמתי את היחידה למעורבות חברתית. 2 מי אני? א. פרופ' שפרה שוורץ. ב. עו"ד ורד סרוסי. ג. הוגט אלחדד. ד. רחל בן-ישי. . מי מבין האח"מיות הבאות לא ביקרה 3 בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר?

א. פרופ' מירי עמית. ב. ד"ר סתוי ברעם. ג. פרופ' מיכל שפירא. ד. ד"ר חיה סספורטס.

א. מרגרט תאצ'ר. ב. אליזבט טיילור. ג. ברברה בוש. ד. אינדירה גנדי.

תרבות הפנאי | 22

. מה היה תפקידה הקודם של מירה 12 גולומב לפני מינויה לתפקיד המזכיר האקדמי? א. ראש לשכת המדען הראשי. ב. מנהלת פרויקט פר"ח. ג. ראש מינהל הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר. ד. ראש מינהל קמפוס אוניברסיטת בן גוריון באילת. . ציינו את שם הגוף שפרופ' מיכל 13 קרומר-נבו עומדת בראשו לצד פעילותה המחקרית במחלקה לעבודה סוציאלית: א. המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה. ב. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. ג. המועצה הלאומית לשלום הילד. ד. המרכז לשלום המשפחה. . במעבדתי מפתחים מערכות נבונות 14 ומערכות אוטומציה מתקדמות המסייעות לחקלאות. מי אני? א. פרופ' שלי לוי צדק. ב. ד"ר אילנה ניסקי. ג. פרופ' יעל אידן. ד. פרופ' מאיה בר-סדן. . מה אפשר ללמוד מהתבוננות בפניו 15 של אדם, על פי ממצאי מחקריה של פרופ' גליה אבידן, חברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה? א. על רגשותיו. ב. עד כמה אפשר לבטוח בו. ג. על נכונותו או על אי נכונותו לתקשר איתנו. ד. כל התשובות נכונות.

6

5

4

3

2

1

7

9

8

11

10

12

16

15

14

13

19

18

17

20

22

21

27

24

23

מאוזן: מתערה .9 ניתן לפרק זמן מוגבל. .8 אלומיניום. .4 .)4,3( . אדם חסם את הדרך .1 כינוי לאיכות .13 נדבנות. .12 . חזרה לחוקרת הבכירה בתחום התזונה. 10 בחברה. הלורד הבריטי שהתנקשו .19 . שנוטה לכיוון מסוים. 17 . ...לנפול .14 הגבוהה ביותר. הלפרין ראה עולם ביישוב .21 ...נסיכה בריטית. .20 בחייו סודר לפי מפתח מסוים. סחורות מוחשיות אצל דורית הפרופסורית במחלקה לחינוך. .22 העירוני בשומרון. לוחמת סייבר היא ברכה לכולנו. .24 כעוס ואב-טיפוס של נחשים לא ארסיים. .23 מאונך: מאונך) ביטוי שפירושו אדם +8( .3 כינוייו של אלוף פיקוד צפון לשעבר. .2 הסיר הגנתו מאדם .7 התרגשה. .6 משוקץ. .5 .)4,2,3,3( המצטרף אל הדומה לו הצהיר... במושב .13 בזוגות אצל ירון לונדון. .11 מאונך. 3 ראה .8 .)3,4( . בסכנה מאונך) +18( .16 .)3,3( מופע לילדים בכיכובם של הדצים .15 שהוצף על-ידי אשדוד. מאונך. 16 ראה .18 משמיץ. .17 )4,4( מבכירי החוקרים להנדסה גרעינית במוסדנו ... יד ימינו. .20 . זז ממקומו. 19

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" מאת אתגר קרת רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה

23 | אבג

Made with FlippingBook Annual report maker