שוטי | מומי אביטל

28/12/2015

אפטר-שוק: מרטיניק ודומיניקה כמו בריצה ארוכה, רק כשעוצרים מרגישים את השרירים. אחרי שנת לילה טרופה במרינה (בכל זאת התרגלנו להתעורר פעמיים בלילה) התעוררנו בעולם החדש. שינוי ראשון שמרגישים הוא השקט – בלי שאון גלים ורוחות שורקות. מיד אחרי השקט מגיעים החום והלחות. הצילו. את הימים הראשונים העברנו במרינה. בעיקר בסידורים ותיקונים. יואב, הגזבר של הסירה, היה מאוד מרוצה מהביצועים הפיננסים שלנו בזמן החצייה. הוא כמובן נכנס להיסטריה מההוצאות של אחרי החצייה: תיקון למפרש, טיפול מנוע, עוד קצת חלקי חילוף, אינטרנט ואפילו תספורות לבנים אצל ספרת נשים מקומית, שבחיים לא גזמה שיער לא מקורזל. ) מחלה Sail drive( כשכבר חשבנו שסיימנו, גילינו שנכנסו לנו מים לממסרת נפוצה בסירות. בדרך כלל הטיפול כואב ודורש להוציא את הסירה מהמים, אבל המוח הקריבי ממציא לנו פטנטים, ובמקום להוציא את הסירה דחפנו בלון מתחתיה, נשפנו חזק וחסכנו כמה מאות יורו.