שוטי | מומי אביטל

שורה תחתונה – מניסיוננו המאוד קצר, האוקיינוס האטלנטי, בעונה הנכונה, הוא באמת החלק היותר פשוט. עד שמגיעים לנקודת החצייה (הקנרים) כבר יש מספיק ניסיון לצאת לדרך בלי בעיה. יום אחרון לחציה - בהתחלה מופיעות הציפורים שדואות מסביב וצוללות למים לחפש משהו לנשנש. אחר כך מופיעה סירת דיג וכעשרים מייל מהאי רואים סוף סוף יבשה באופק. כמובן שעשרים המיילים האלה הופכים להיות החלק הכי ארוך בשיט, אבל לבסוף אנחנו מגיעים. במפרץ בכניסה כבר מתחילים להרגיש בשינוי. מנגרובים ועצי קוקוס, חופים צהובים וים ירוק. ממש כמו שהבטיחו בברושור. על הרציף ארגנו לנו קבלת פנים חמימה וחגיגית, אבל הדבר היחיד שאני חושב עליו הוא שנת לילה רצופה.