שוטי | מומי אביטל
מפאכוס נתנו קפיצה ליבשת למפרצים של מורטוס. דילוג אחרון לקורפו, שם עגנו ממש מתחת למבצר ונהננו מיומיים בצילו של "כרך" סואן. )Ithaca( כששבענו מהצפון חזרנו דרומה בעקבות אודיסאוס לאיתקה ) בקפלוניה המדהימה. כל מפרץ Fiscardo, Asos( וסיימנו בפיסקרדו ואסוס מלמיליאן, ונראה לי שאם הקיץ היה נצחי ביוון היינו יכולים להשאר לנצח.
אחת האטרקציות הכי שוות שפגשנו ביוון היא קטה-מיה. למרות שזה נשמע כמו שם של אי אקזוטי או מסעדה איטלקית, קטה מיה זו משפחה נחמדה במיוחד: מיכל ולורו (מבוגרים באמת אחראים) מאיה ואמילי (ילדות באמת חמודות) והקטמרן שלהם (מיה). קטה-מיה יצאו מישראל ביוני מערבה לכיוון הקריביים. נפגשנו איתם עוד בארץ והילדים היו ממש קצרי-רוח להיפגש שוב. יואב ומאיה צמד חמד. אייל ואמילי גם כן. כל היום שוחים מסירה לסירה ומעסיקים את עצמם בהשד או פוסידון יודע מה. שלא כמונו, לורו הוא יורד ים אמיתי והסירה שלהם משופצת ומשופרת להפליא. בסבלנות אין קץ לורו לימד אותנו בערך מיליון דברים חשובים תוך שבוע. מאיך באמת צריך להפיל עוגן ועד תואר ראשון בתיקוני פיברגלס. נראה לי שכמו שאומרים 'זוהי תחילתה של ידידות מופלאה' ושעוד נפגש המון בשנתיים הקרובות. זה הכל. הפוסט הזה נכתב במשמרת לילה ראשונה, באמצע הדרך בין יוון לסיציליה, בלי יבשה באופק, תחת ירח כמעט מלא ומליון כוכבים. רוחות טובות דוחפות אותנו הלאה לארץ חדשה. אז יאסו יוון, ויאללה איטליה!
Made with FlippingBook flipbook maker