שוטי | מומי אביטל

13/08/2015

איים געשיים – סיציליה והאיולים מיילים 260( ק"מ 500 בין קפלוניה היוונית לסיציליה האיטלקית מפרידים כ ימיים), שלקחו לנו שתי יממות ועוד קצת. בניגוד להגיון היבשתי, יש משהו מרגיע בלהיות באמצע הים בלי שום אדמה באופק. בדרך כלל את מנת האקשן וקצת זיעה קרה אנחנו מרוויחים סביב העגינה. תמיד יש מישהו קרוב מדי, אף פעם לא בטוחים שהעוגן תפוס לגמרי, כשכבר השתכנענו שהעוגן שלנו בסדר, אז השכן ממול נגרר לכיווננו. כשהרוח משנה כיוון בכלל נהיה שמח. אז זהו, שבלב ים אין עגינה, רק הפלגה נונסטופ. וכשאין עצירות – יש משמרות. לילך לוקחת את הזריחות והשקיעות ומשאירה לי את האמצע, יואב משתתף במשמרות היום. לוקח לגוף בערך יממה להיזכר ואחר כך השגרה נעשית יותר נוחה. הילדים, מצדם, לא ממש מתרגשים. אומנם אי אפשר לקפוץ למים, אבל כמו כל יום הבית זז ממקום למקום ואתו ההורים, המשחקים והמקרר (לצערי לא בסדר החשיבות הזה). רוב ההפלגה הרוח מזיזה אותנו, וכשהרוח דועכת אנחנו מפעילים מנוע. בסוף הלילה השני כבר רואים את האורות על המגף האיטלקי, ועם בוקר את הר הגעש אתנה על קו האופק. ) שנחשבת Taormina( ) מתחת לעיירה טאורמינה Mooring( עגנו על מצוף אטרקציה בקנה מידה סיציליאני. חם בסיציליה וכל המקומיים רובצים על החוף העירוני כמו בסצנה של פליני. אכלנו פיצה, שכרנו רכב ונסענו להר אתנה. כבר שכחנו כמה צפוף זה באוטו עם שלושה ילדים.