שוטי | מומי אביטל
בבת אחד שינינו סטטוס: ממגלי מקומות חדשים לתושבים חוזרים. די התאים לנו המצב החדש: המקומות המוכרים, הידיעה מהם המפרצים השווים, איפה יש אחיזה טובה לעוגן ואיך למצוא את המכבסות הזולות. גן עדן. יותר מדי הוריקנים בשנה שעברה כיסחו את החלק הצפוני של הקריביים והרבה סירות ירדו השנה לחלק הדרומי. אבל חוץ מהצפיפות, הקריביים שמצאנו לא ממש השתנו בשנתיים שחלפו.
לשמחתנו גם החברים שלנו לא השתנו, וכמו בפעם שעברה, אחרי שבוע וחצי התחילו להגיע המבקרים ברצף: עדי ורותם תחילה, ציף אחר-כך ומאתמול אבא שלי יושב בקוקפיט ומשלים פערים עם הנכדים. בסיבוב הזה יש לנו הרבה פחות זמן להתבטל ועם כולם טסנו בקצב צפונה, בסנט-לושייה, Pitons עוצרים רק במקומות שאהבנו: טובגו קייס בגרנדינים, ה יערות הגשם בדומיניקה. דומיניקה, שכמעט ולא זיהינו אותה מבין החורבות שהשאיר ההוריקן האחרון, הייתה הנקודה הצפונית ביותר בקריביים שכבר ביקרנו, וכשעזבנו אותה לפני כמה ימים, נכנסנו שוב לארץ לא מוכרת. האי גואדאלופ, הראשון בקבוצת .)Leeward Islands( האיים שבמורד הרוח עוד פחות מחודש, כשהרוחות יסתדרו, אנחנו מתעתדים לצאת מאיי הבתולה מזרחה לגיברלטר דרך האיים האזוריים. אז זה חודש אחרון של סטלבט קריבי. עד אז היו שלום (ותודה על הדגים).
Made with FlippingBook flipbook maker