שוטי | מומי אביטל

15/04/2018

סוגרים מעגל טובגו הוא אי יפה. כבר מרחוק היה אפשר לראות את יערות הגשם נושקים לקו החוף הצהוב וצוקי גרניט שחורים משכשכים רגליים במי טורקיז. הטלנו עוגן לחופו של כפר דייגים שהמקום הכי תוסס בו הוא הספרייה העירונית, אבל לא מצאנו מרגוע. הספרנית הייתה קשוחה, הגלים התגנבו למפרץ וטלטלו את הסירה, ואחרי כמה שבועות של התבודדות בים היינו צריכים קצת יותר אקשן. ואולי גרנדה שנמצאת במרחק הפלגת לילה קצרה הייתה הסיבה האמיתית.

יומיים אחר-כך, בשעת השקיעה פרשנו מפרשים בטובגו, וכשהשמש זרחה מחדש הטלנו עוגן בגרנדה, בדיוק במקום בו עגנו לפני שנתיים.

לקפטנים רציניים יש יומן ספינה עם כריכת עור מיושנת, לנו יש גליון אקסל, דפדפנו לאחור ומצאנו: בעשרים ואחד בפברואר אלפיים ושש עשרה עזבנו את גרנדה מערבה בדרך לפנמה, בתשעה במרץ אלפיים ושמונה עשרה חזרנו וסגרנו מעגל.