צוות שלנו | פברואר 2024

הרבה סיפורי גבורה התרחשו בשבעה באוקטובר, אבל הסיפור של אורן, תושב העוטף ותת אלוף במילואים, עוצמתי ויוצא דופן במיוחד. לוחם אחד שעם הרבה אומץ ותושייה הפך קבוצת אזרחים ושוטרים לפלוגה והציל את החיים של עשרות צעירים שבילו במסיבה. תא"ל (מיל') אורן הוא מנהל הלחימה באוגדת עזה, הוא מכיר את הגזרה בעיניים עצומות. בשישי הוא עוד תכנן באוגדה תרגיל להמשך וחזר לחגוג את שמחת תורה עם משפחתו. "בבוקר אני שומע את מטח הרקטות, מבין שזה מטח מסוג אחר, גם אומר רגע, אין פה שום מודיעין שאני מכיר", הוא מספר. "מעיר את אשתי והילדים ואומר להם: 'זה הפשיטה. תסגרו את הבית', אני אומר לבן שלי: 'תעלה על מדים'". אורן ובנו החייל יוצאים לחמ"ל האוגדה ומיד נתקלים במחבלים. "נוסעים, שומעים ירי מקלעים ברקע, רקטות לא מפסיקות ליפול. מדווחים לאוגדה. ראינו כמויות של רכבים. צעקנו להם: 'רוצו לכיוון השדות'. לצערי ראיתי כמה צעירות הרוגות. בעצם עושים קרב השהיה בין המכוניות. תוך כדי מצטרפים אלינו שני שוטרים". נלחם עם בנו והציל עשרות. תא"ל (במיל') אורן "יש ירי מטורף, אר-פי-ג'י, מחבלים מתקדמים לעברנו, במרחק של שש מכוניות קדימה אלינו", מתאר אורן. "אני כבר מוריד את הדרגות, שמתי בכיס, אמרתי 'שמע ישראל' בשקט ואמרתי שאם אני הולך, אז לפחות שלא ייקחו איתם קצין בכיר, שלא ידעו שהם הרגו קצין בכיר. באותן שניות אני חושב על יאיר. אני אומר, מילא אני, ליאיר יש תינוקת בת שלושה חודשים". בשלב הזה נעצר לידם רכב עם שוטרים. אורן ובנו נכנסים מטרים לאחר מכן כשהם נתקלים 200 אליו והם נעצרים בטנק של כוחותינו שנוסע ולפתע נעצר. "אני רואה את הטנק ממש פה, על הציר", הוא מתאר. "זה הטנק שדרס חלק מחוליית המחבלים ונורו עליו אר-פי-ג'י. הנהג נסע עד שהוא איבד את ההכרה. אני חושב רגע בראש איך אולי אני אנסה להפעיל את הטנק, אבל ראיתי שהוא חטף אר-פי-ג'י ואי אפשר, אמרתי, נוריד את המאג". "זיהיתי תלולית ואמרתי - אנחנו נהיה פה", הוא משחזר. "מכאן המחבלים באו לאורך כל הלחימה. שני השוטרים מימיני, אני אומר להם: 'אתם מאבטחים לאחור', כדי . ככה למעשה אנחנו 360 שתהיה לנו הגנה היקפית מנהלים את הקרבות. ראינו פה ושמענו את כל הטבח. פתאום מגיעים אזרחים ואני אומר להם: 'חבר'ה, בואו, בואו', ומתחילים להתרכז אזרחים ליד הטנק". תא"ל (במיל') אורן במפגש ראשון עם ניצולי המסיבה עליהם הגן ניצולים מהמסיבה מגיעים בריצה, מתאספים 50 כ סביב הטנק, ליד אורן, בזמן שמאות מחבלים מסתובבים ברכבים ואופנועים, רצים בשדות ויורים במי שרק אפשר.

חמישה שבועות אחרי השבת הטראומתית, אורן פוגש לראשונה את אחד השוטרים איתו נלחם ואת ניצולי המסיבה עליהם הגן. "כשהגעתי אליו, הוא אומר לי: 'מי מפקד?'", נזכר חנניה בנימין, שוטר בתחנת רהט. "אמרתי: 'אני מפקד, קפצנו מהבית'. הוא אומר לי: 'יש לנו פה פצועים ויש לנו אזרחים, אנחנו צריכים לשמור עליהם'". "אני רואה חוליה של שלושה מצד שמאל, שניים מצד ימין והרגנו אותם", מתאר אורן. "אמרתי לשוטרים: 'לכו, תביאו מהם נשק ארוך'. למעשה הטלפון הזה זה מכשיר קשר שאני מתקשר איתו מול האוגדה. באיזשהו שלב הוא הולך להיגמר לי, אני אומר להם: 'תקשיבו, אתם חייבים לחפש לי מטען גלקסי ברכבים'. באמת מוצאים, שמים אותו ואני אומר להם: 'אוקיי, יש לנו עוד זמן קשר'". "אני מדבר עם האוגדה, אם יש מסק"ר או כוח לשלוח אליי. אני שולח את המיקום בטלפון של הוואטסאפ. מתקשר אליי קמ"ן, 'אני פה מעליך עם מסק"ר'. מסק"ר, קשה לו מאוד לזהות כי זה מחבלים שיוצאים כל הזמן חצי על אזרחי וחצי על מדים, וגם אזרחים שלנו. הוא נמצא מעלינו והמחבלים לא מגיעים. זה נתן לנו לפחות חצי שעת חיים. עדן סבג, ניצולת המסיבה, מספרת: "אורן הכניס ממש ביטחון למרחב. אני בכלל חשבתי שאתה גם חייל רגיל, צעקנו להם: 'רוצו לכיוון השדות'. לצערי ראיתי כמה צעירות הרוגות. בעצם עושים קרב השהיה בין המכוניות. תוך כדי מצטרפים אלינו שני שוטרים 0 0 0

9