הָאוֹצָר | תשפ"ב - תשפ"ג
החלק החמישי : הוא בעיקר לאלו שבמקשים לקיים את הוראת ותקנת הרבי על דבר לימוד הרמב"ם היומי בשלימות – וזהו חלק הרחבות ועיונים, שבו לכל פרק מובאים כמה עיונים למדניים או הלכתיים שדנים בדברי הרמב"ם לעומת שיטות ראשונים אחרים באותה סוגיא, וכך ניתן לקיים בקשת הרמב"ם ללמוד על כל פנים הלכה אחת בעיון הראוי דבר נוסף הקובע ברכה לעצמו : הוא מה שניתן לקרוא לו "ענף ההמחשה". אנשי מקצוע מיוחדים מומחים עובדים על הדמיות והמחשות בכל אותם המקומות שנדרשת המחשה ויזואלית לצד ההסבר הטקסטואלי, וכמו שאחז"ל טוב מראה עיניים משמיעת אוזניים. מלאכה כבדה והשקעה עצומה מושקעים בזה, הן ביצירה והן בביקורת כל שהמחשה תהיה מדויקת ונכונה לכל דקדוקיה. כידוע ישנם הרבה גרסאות של הרמב"ם רצינו לדעת ע"פ איזה גירסא הרמב"ם המבואר? הכן כן, בספר משנה תורה להרמב"ם קיימות גירסאות ושינוי נוסחאות לרוב, והחילוקים ביניהם נוגעים בין להבנת הפשט ובין להבנת גוף ההלכה, ולכן אנחנו התבססנו על הרמב"ם בהוצאת הרב י . קאפח שהדפיס מחדש את ספר משנה תורה להרמב"ם על פי כתבי יד עתיקים מתימן וכבר ידועה חשיבותם של כתבים אלו. ישנה שאלה שעולה לי מתחילת הראיון עם הרב כיצד מחליטים מה להכניס לביאור ומה לא? באופן כללי, צריך להבין את צורת העבודה וההיקף בכתיבת הביאור שבו משתתפים כמה עשרות אברכים בני תורה, למדנים מן השורה הראשונה של עולם הישיבות, כאשר סדר העבודה הנו שיטתי מאוד, מוקפד מאוד, מובנה ומפוקח. ניתן למנות את כותב הביאור, את המפקח הצמוד שבודק שהפירוש אכן הולם ומדויק ואחריו ניצב מגיה תוכני, ולאחר מכן החומר מועבר לביקורת כללית של העורכים הראשיים. לאחר גמר המלאכה הזו החומר עובר למתאם ועורך לשוני שתפקידו לגרום שהביאור יקבל ליטוש אחיד שיהיה הרמוני לכל הסידרה, ביקורת נוספת והגהה. מדובר על השקעת תבונה רבה, מאמץ ויגיעה סיזיפית על מנת להגיע לביאור הכי טוב והכי מושלם ברמה הפדנטית והתורנית הכי גבוהה שניתן. זוהי עבודה בסדר גודל אדיר שאין שני לו במכוני התורה הגדולים בעולם היהודי. בנוגע לתוכן הקו שמנחה אותנו הוא חתירה לפשט הדברים. אנו מנסים לירד לפשוטם של דברי הרמב"ם, לביאור הכי
אם כן מה מבנה הספר שיוכל לתת מענה לכלל הלומדים מבחור ועד מרבית תורה? החלק הראשון : והבסיסי הוא ביאור פשט דברי הרמב"ם – ביאור המשולב בלשונו. החלק השני : הוא הערות עיוניות קצרות, שמובאות בשוליים, ומרחיבות בעניינים שקשורים לפשט אך קצת יותר לעומק, על בסיס פרשניו של הרמב"ם. החלק השלישי : הוא תמצית ההלכה למעשה בהלכות שבהן דן הרמב"ם (ובמקום שיש חילוקי דעות – אזי מובא פירוט השיטות: הב"י, הרמ"א, אדה"ז וכו. החלק הרביעי : הוא המקורות המיועד עבור מי שלומד בעיון ומבקש להרחיב את מצודת עיונו למקורות הרמב"ם (וכידוע שהרבי החשיב מאוד את העניין ואף זירז את כולל האברכים שליד המזכירות להו"ל ספרים שיתמקדו בחיפוש וציון מקורות לדברי הרמב"ם).
השיעור לומד אני את תוכן השיעור שהרי כאשר מלמדים דבר מה ההבנה חייבת להיות טובה, אחרת פשוט נתקעים באמצע ההסבר לפעמים אפשר להבין משהו באופן של 'חכמה' בראש, אבל עדיין אין זו הבנה טובה ומפורטת מספיק בכדי למסור ולהסביר לאחרים בעלי הבדלי ידיעות ורמות הנמצאים בשיעור . התחלתי ללמוד את הפרקים שאותם אני עתיד למסור, ונדהמתי לגלות שאני חייב להשקיע הרבה יותר זמן מאשר שיערתי לעצמי בכדי שאוכל ללמד את פשט דברי הרמב"ם ולהשיב נכון על שאלות המשתתפים בשיעור. עוד יותר נדהמתי לגלות, שלא מצאתי ספר שיעניק לי מענה פרשני בהיר בבואי לעיין ברמב"ם. לשם כך נחלצנו חושים לכתוב ביאור מקיף על הרמב"ם ולהעניק מענה פרשני שיהיה בעל מספר חלקים, והלומד יכול לבחור באיזה חלק הוא רוצה להשתמש כרגע.
72
Made with FlippingBook Digital Publishing Software