The Capital Letter Magazine

יעקב ניצן (מימין) ואביעד פרידמן. צילום: דין אהרוני רולנד

יש לומר ביושר כי העובדה שהריבית הייתה נמוכה באותה תקופה, לצד ההחלטה הממשלתית שלפיה על 30 כל יח"ד שרשות מקומית בונה היא תקבל מענק של אלף שקל, סייעו לנו ברתימת היזמים וראשי הרשויות ועודדו את הגידול בתכנון ובהתחלות הבנייה. "צריך חמש שנים טובות" ניצן: היום אנחנו רואים שמאמצי רמ"י לשווק מסה של קרקעות נתקלים בקשיים. היזמים לא ניגשים למכרזים גם כאשר רמ"י מפחיתה את מחיר המינימום ומכרזים לאלפי יח"ד נותרים ללא מתמודדים. העובדה שרמ"י מורידה כיום את מחירי המינימום רק מבליטה את החגיגה שהייתה כאן קודם. אומנם רמ"י עשתה מאמצים לשווק הרבה יותר קרקעות מבעבר, אבל היא לא השלימה את המחסור. במקביל, שיטת המכרזים של ההצעה הגבוהה היא שזוכה גרמה לעלייה נוספת במחירי הקרקעות, כאשר רמ"י עדכנה את מחירי המינימום של המכרזים

ממכרזי המקרקעין שהם ערכו, אלא רק על מספר השיווקים. כמו לכל גוף ציבורי, יש מקום לשיפורים, אבל הרבה מהטענות כלפי רמ"י הן פופוליסטיות. אם מישהו חושב שיש לו פטנט אחר לשיווק מקרקעין ושהוא יכול להמציא שיטה אחת שתפתור את הבעיות, בבקשה, בואו נשמע. אני לא מאמין בפתרונות קסם. אגב, המצב כיום הוא ההוכחה לכך שרמ"י לא מסתכלת רק על הכסף. לאור המצב הנוכחי מכרזים נכשלים ורמ"י לא עוצרת את השיווקים". ניצן: איך אפשר לשנות את המגמה? מה אפשר לעשות כדי שהביקוש ידביק את ההיצע? 400 ל- 100 "להערכתי אנחנו בחוסר שנע בין פרידמן: אלף יח"ד. זה לא מצב שפותרים ביום אחד, אלא בתהליך. 'משבר' הוא מקרה נקודתי שתחום בזמן. למצב המאתגר של שוק הנדל"ן בישראל יש להתייחס כאל מציאות ארוכת שנים הנובעת מהפער בין ההיצע לביקוש. מי שחושב שאפשר להתגבר על בור של מאות אלפי יחידות דיור בתקופה קצרה, טועה. זאת המציאות, וכדי להתמודד איתה יש לקדם תהליכים ארוכי טווח ולא תוכניות נקודתיות. בשנתיים האחרונות לא רק שלא הגדלנו את המחסור, אפילו הקטנו אותו. אנחנו צריכים חמש שנים טובות כאלה כדי להשוות בין הביקוש להיצע, כשאחד הדברים שצריך לשים עליהם דגש הוא נושא ההתחדשות העירונית, בעיקר בפריפריה".

בהתאם למחירים הגבוהים שהציעו יזמים במכרזים האחרונים. האם אתה מסכים עם הטענה שרמ"י היא האחראית לעליית מחירי הדירות? בשלוש השנים האחרונות, פרידמן: ואולי גם קודם לכן, ידוע לי שברמ"י לא הסתכלו על סכום הכסף שנכנס

3