The Capital Letter Magazine

כשבדקנו את עצמנו גילינו שהזוכים בתוכנית פרידמן: 'מחיר מטרה' אינם מגיעים מהעשירון הראשון והשני, אבל גם לא מהעשירון התשיעי והעשירי. לגבי שני העשירונים הנמוכים – אין להם הון עצמי לשלם משכנתה גם ב'מחיר מטרה'. במקרה של העשירונים הגבוהים, ההורים שלהם יקנו להם את הבית או שיעזרו בקנייה, וממילא זה כנראה יהיה ביישובים יוקרתיים יותר ממרבית המיקומים שבהם התוכנית הזאת פועלת. . האם 8-3 אני מזכיר שמחיר מטרה מיועד לעשירונים יכול היה לרכוש דירה בלי התוכנית? כנראה 8 עשירון ? אני בספק רב. 5-4-3 כן. האם עשירונים ניצן: ובכל זאת, לא מעט ביקורות נשמעו על עלות התוכנית הזאת למשלם המסים ועל יעילותה לאותם עשירונים. תוסיף על כך את המקרים שבהם הזכאים מקבלים מפתח חמש, שש ושבע שנים אחרי שזכו בהגרלה, כאשר בשנים הללו הם שילמו שכירות במקביל, או מקרים רבים שבהם זכאים קנו דירות במקום שבו הם לא רצו לגור, ורכשו רק בגלל המחיר המופחת, וכך הם נהפכו לסוג של משקיעי נדל"ן. חלק מהאנשים מתנהלים לא נכון כלכלית. פרידמן: התוכנית הזאת מאפשרת להם להשיג דירה ולא לשלם שכירות כל החיים. לגבי אחרים, יש כאלה שהשכירו דירה, ואחרי זה גילו שהם רוצים לעבור לגור בה בעצמם, והתוכנית עוזרת להם מאוד להגיע לדירה במצב הנוכחי בשוק. פרידמן: ״הבעיה של חריש היא התחבורה. תכננו את זה בעבר לא נכון, כך שאין רכבת ועם כניסה אחת בלבד לעיר. דווקא משרד השיכון כן קידם שם תוכנית מצוינת, לפני תקופתי. מדובר על שכונה במודל של 'תכנן ובנה,'. אני חושב שזה מתווה שהוכיח את עצמו ושצריך לקדם בעוד הרבה מקומות" ניצן: אני מבין שאתה משוכנע שהתוכנית מצוינת. האם אתה חושב שצריך להמשיך איתה בכל הכוח? צריך להמשיך, אבל במגבלות. למשל לא פרידמן: ביישובי יוקרה, כן חשוב להמשיך בפריפריה. אגב, אם זה לא יקרה, יישובים רבים יישארו מאחור. התוכניות הללו מסייעות לערים כמו קריית גת או חריש. ניצן: אני לא בטוח שחריש היא דוגמה כזאת טובה. לא משרד השיכון או רמ"י הביאו לשם בשנים האחרונות את הרוכשים, אלא העובדה שהמחירים שם היו נמוכים. יש הרבה ביקורת על כך שהמדינה לא דאגה לפתח עבור התושבים אזורי תעסוקה או תחבורה נאותה".

ניצן: אתה מדבר על חשיבות הפריפריה, אבל אנחנו מכירים מתווים כמו קרקע משלימה, או ניוד זכויות – דברים שלא ממש מצליחים. פריפריה והתחדשות עירונית עדיין מתקיימות בשני קווים מקבילים. בתחום הזה יש בהחלט מהלכים שרציתי פרידמן: לקדם ולצערי לא התממשו, בין היתר מכיוון שסיימתי את תפקידי. בישראל יש כמה יישובים בסיכון גבוה לרעידות אדמה – בית שאן, מגדל העמק, צפת, קצרין ועוד. במקרה של רעידת אדמה בניינים יקרסו וזה יהיה אסון. המדינה צריכה לסבסד במקומות הללו תוכניות של התחדשות עירונית, וזה גם יהיה הפתרון הזול. צריך לחשוב על כך במונחים של רפואה מונעת. זה עולה למדינה כסף היום, אבל אין להשוות את המחיר לקופה הציבורית במקרה של רעידת אדמה חזקה בעתיד, על כל עלויות השיקום שיידרשו. בצורה הזאת אתה פותר שתי בעיות: גם מקטין תשלומים, וגם מחזק את מרכזי הערים הללו, שחלקם משוועים לכך. ניצן: למה זה לא התקדם? הייתה ועדה שישבה על הנושא חצי שנה. לקחו פרידמן: בה חלק עו"ד אלעזר במברגר מהרשות להתחדשות עירונית ונציגים מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, משרד הפנים וגם רח"ל, רשות החירום הלאומית. הגשנו את המסקנות, אלא שאז הגיעו הבחירות ושמו את זה בצד. לצערי עדיין לא חזרו לזה. אני מקווה שמתישהו יחזרו לעבודה שעשינו, ושזה יקרה לפני שיהיה מאוחר מדי. ניצן: זאת בהחלט משימה חשובה, ואני גם מקווה שהעבודה שביצעתם לא תרד לטמיון ולא יקימו ועדה חדשה שתדון באותו נושא בדיוק. לגבי המתווה שהצעת, הכולל סובסידיות למימון התחדשות עירונית בערים המועדות לרעידות אדמה, אני מאוד מאמין בו, וגם במתווים משלימים, כמו השקעה בתשתיות שמביאות להסתכלות אחרת של הציבור על מקומות מסוימים והופכת אותם לאטרקטיביים. תוכניות כאלה יוכלו ליצור מנגנון רווחיות עבור יזמים ויעודדו אותם להשתתף במכרזים בערי הפריפריה. אנו רואים בלא מעט פרויקטים שאנו מלווים, שתוכניות תחבורה שכבר מבוצעות וכן עתידיות מסייעות מאוד בשיווק. לא נותר לי אלא להסכים. פרידמן: המחיר שמאחורי המחיר ניצן: אנחנו מדברים על סובסידיות ממשלתיות, ואני לא יכול שלא לשאול אותך, בטח כעת כשאתה כבר לא במערכת: מה אתה חושב על תוכניות הדיור הממשלתיות "מחיר למשתכן" או "מחיר מטרה". האם היה נכון לקדם אותן?

4