הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

כדי לבדוק כיצד שינוי במשתנה אחד משפיע על משתנה שני, נבנה את קו הרגרסיה כמוצג בתרשים

.5.4 כל נקודה על גבי התרשים מציינת תצפית , כאשר ציר ה X- מייצג את תשואת מניה A וציר ה Y-

את תשואת מניה .B

תרשים – 216 קו הרגרסיה

תשואת מניה A

תשואת מניה B

מ קדם המתאם מודד את הכיוון (שלילי או חיובי) ואת רמת הדיוק של הקשר (מידת הקרבה של

הנקודות לקו) בין שני המשתנים . ככל שהתוצאות בפועל קרובות יותר לקו הרגרסיה, הדבר מעיד על

מתאם חזק יותר בין המשתנים . במילים אחרות , תוצאת מקדם המתאם מעידה על רמת הדיוק של

תחזית קו הרגרסיה.

תחום הגדרה של מקדם המתאם (קורלציה) : -0≤ρ≤

קורלציה פלוס אחד – מתקיים מתאם חיובי מלא. כל הנקודות נמצאות בדיוק על הקו והקשר בין שני

המשתנים הוא חיובי ( המשתנים נעים לאותו כיוון .) במקרה זה קו הרגרסיה יהיה בעל שיפוע חיובי

(קו עולה) .

קורלציה מינוס אחד – מתקיים מתאם שלילי מלא. כל הנקודות נמצאות בדיוק על הקו , אבל שני

המשתנים נעים בכיוונים מנוגדים. לדוגמה: ככל שהגיל עולה , יכולת הזיכרון יורדת. במקרה זה

קו הרגרסיה יהיה בעל שיפוע שלילי (קו יורד) .

קורלציה אפס – שינוי במשתנה אחד אינו מסביר את השינוי במשתנה השני.

ככל שמקדם המתאם מתקרב יותר לפלוס אחד או למינוס אחד, המשמעות היא שהמתאם חזק

יותר, בין ש הקשר בין המשתנים חיובי ובין שהוא שלילי. לדוגמה : מקדם מתאם של 1.6 הוא

מתאם הרבה יותר חזק לעומת מקדם מתאם של 1.5 . כלומר , מקדם מתאם של 1.6 מעיד על

מתאם חזק מאוד בין המשתנים, כאשר הנקודות יחסית קרובות מאוד לקו הרגרסיה ו אפשר

לחזות בדיוק רב יחסית כיצד שינוי במשתנה אחד ישפיע על השינוי במשתנה השני.

60