הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

אנו רואים שככל ש - A q (אחוז ההשקעה בנכס המסוכן )A גדול יותר, כך הפרט משקיע יותר בנכס

המסוכן ופחות בנכס חסר הסיכון, ולכן תוחלת שיעור התשואה גדלה . א ך מצד שני , "ה מחיר" של

תוספת הרווחיות מ תבטא בתוספת סיכון, ולכן גם סטיית התקן גדל ה בהתאם .

כאשר הפרופורציה של הנכס המסוכן A גדולה מ ,0- המשמעות היא ש ה משקיע מחזיק את F R

בפרופורציה שלילית , וזאת משום ש =1 : Rf +q A ,q כלומר הפרט אינו משקיע (מפקיד) בנכס חסר סיכון

אלא לווה בריבית חסרת סיכון ומשקיע את ה ונו העצ מי ו את כספי ההלוואה בנכס המסוכן. בדוגמה

לעיל, =1.5 A q ולכן =-0.5 Rf q (מקרה מספר 6 בטבלה מעלה). כלומר, אם נניח כי למשקיע יש 011

.₪ המשקיע יחזיק בפרופורציה שלילית את ה נכס חסר הסיכון f R , כלומר לווה -0.5*100=-50 וי שקיע

את הונו העצמי ועוד סכום ההלוואה, דהיינו ₪ 061 בנכס המסוכן ,A 1.5*100=150 .

נציג את תוצאות הטבלה לעיל בתרשים 5.0 . מת קבל קו ישר, אשר המשקיע יכול לנוע לאורכו ו לבחור

כל צירוף של תוחלת שיעור תשוא ה מול סטיית תקן , בהתאם לפרופורציות ההשקעה השונות שיבחר

.)q(

תרשים – 21. פיזור ההשקעה בין מניה A לנכס חסר סיכון

תוחלת E

A

q A =1

20%

q A =0.5

A

15%

q A =1.5

F R 

5%

q A =-0.5

q A =0

סטיית תקן 

25%

37.5%

 פרט מפקיד אשר בוחר <1 A 1

משמאל לנקודה .A משקיע חלק מכספו במניה המסוכנת וחלק מפקיד בת ו כנית חי סכון או פיקדון

חסר סיכון הנותן 6% ריבית.

46