הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

u K – שיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי בחברה ללא מנוף פיננסי

d K – שיעור התשואה הנדרש על החוב

e K – שיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי ( בחברה ל לא מנוף פיננסי קיים u =k e k )

את הקשר בין שיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי ובין דרגת המנוף הפיננסי אפשר להציג גם

באופן הבא:

D

( K K K K K K      ) (

)*( )

e

d

u

d

u

d

E

פרמיית הסיכון ה עסקי שיעור התשואה הנדרש על החוב

פרמיית הסיכון הפיננסי

מהנוסחה עולה כי עלות ההון העצמי של חברה ממונפת שווה לעלות ההון בה י עדר מנוף פיננסי

בתוספת פרמיית סיכון למנוף הפיננסי. פרמיית הסיכון הפיננסי היא מכפלה של פרמיית הסיכון העסקי

D E . לכן פרמיה זו הולכת וגדלה ככל שגדלה פרמיית הסיכון

( u d K K  ביחס בין החוב להון העצמי

)

העסקי וככל שגדל היחס בין החוב לבין ההון העצמי של החברה , ובהתאמה גם שיעור התשואה על

ההון העצמי הולך ועולה.

u d K K   , אזי גם אין לה סיכון פיננסי , ובכל שיעור

נשים לב שאם לחברה אין סיכון עסקי, כלומר 0

חוב התשואה הנדרשת על ההון העצמי e K שווה לשיעור התשואה הנדרש על החוב d K . דהיינו,

במקרה זה בעלי המניות דורשים וזכאים לשיעור תשואה על השקעתם הזהה לשיעור התשואה של

בעלי איגרות החוב. לעומת זאת, אם לחברה יש סיכון עסקי אך אין לה מנוף פיננסי , עדיין נקבל

ששיעור התשואה הנדרש על ידי בעלי המניות u K יהיה גבוה מ - d K , וזאת בשל פרמיית הסיכון העסקי.

בהתאם להנחות MM , הלוואות החברה הן חסרות סיכון והחברה יכולה למחזר הלוואות שוב ושוב.

מכאן, שיעור התשואה הנדרש על החוב, d K , כולל פיצוי על הזמן אך אינו כולל פיצוי על הסיכון.

שיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי עבור חברה שאינה ממונפת , Ku , כולל בתוכו את פרמיית

ה סיכון העסקי של החברה . הסיכון העסקי הוא הסיכון התפעולי של החברה בתוספת סיכונים אחרים

שאינם תלויים במבנה ההון של החברה. פרמיית הסיכון העסקי שווה להפרש בין שיעור התשואה על

ההון העצמי של חברה ללא מנוף פיננסי ו בין שיעור התשואה על החוב:

= פרמיית הסיכון העסקי d -K u K

כאשר החברה משתמשת במנוף פיננסי מתווסף סיכון נוסף לבעלי המנ יות – הסיכון הפיננסי.

487