הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

פרמיית הסיכון הפיננסי בהי עדר מס:

D

= פרמיית הסיכון הפיננסי

K K 

(

)( )

u

d

E

מסקנה משמעותית מ הניתוח של MM היא שללא מיסים, עם השינוי במבנה ההון , התשואה והסיכון

של החברה נחלקים בין בעלי המניות ובין בעלי החוב בפרופורציות שונות , אך סך כל התשואה וסך

כל הסיכון לבעלי ניירות הערך (בעלי המניות ובעלי א י גרות חוב) אינם משתנים עם השינוי ב רמת

המנוף הפיננסי. דהיינו, סך השווי אינו משתנה, ו ההבדל היחיד הוא בחלוקת השווי הכולל בין שני סוגי

בעלי ההון.

לכן, בה י עדר מיסים, בשוק הון משוכלל בשיווי משקל, שווי החברה אינו משתנה וגם עלות ההון

הממוצעת המשוקללת ( WACC-Weighted Average Cost of Capital ) אינה מושפעת משינוי מבנה

ההון של החברה ושווה לעלות ההון העצמי כאשר החברה אינה ממונפת u K .

לכן מסקנה שנייה של MM : ללא מיסים עלות ההון הממוצעת המשוקללת WACC שווה לעלות ההון

העצמי ללא מנוף פיננסי u K :

u WACC K 

תוצאה זו אפשר לבטא באמצעות שקלול כל מקור הון על פי חלקו בהון הכולל של החברה:

D

E

WACC

K

K K 



*



*

d

e

u

E D E D  

כאשר השימוש במנוף פיננסי גדל , החברה משתמשת במקור מימון שהוא על פניו זול יותר , אך גם

מגדילה את סיכון בעלי המניות ו את עלות ההון העצמי. סך העלות המשוקללת אינה משתנה , וזאת

מכיוון שהגידול בעלות ה הון העצמי מ תקזזת עם התועלת משימוש בהון ההלוואות "הזול".

יש לציין כי למרות העובדה ששער הריבית על ההלוואות d K נמוך משיעור התשואה הנדרש על ידי

בעלי המניות e K כאשר יש סיכון עסקי, אי אפשר לטעון ש - d K הוא לאמיתו של דבר זול יותר מ - e K .

התשואה הנמוכה יותר הנדרשת על ידי בעלי החוב מבטאת את העובדה שבעלי החוב אינם לוקחים

על עצמם סיכון , בעוד לבעלי המניות יש סיכון על ההשקעה הנובע מכך ש שיעור התשואה על ההשקעה

ROI עשוי להיות נמו ך מהצפוי ( ROI עשוי להיות הן מעל והן מתחת לנקודת האיזון ) , ולכן תוספת

התשואה הנדרשת היא ביטוי נאות לסיכון הנלקח על ידי בעלי המניות. בשוק המתמחר נכון את ניירות

הערך אין "זול" ואין "יקר" ואין "ארוחות חינם".

488