הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

א. כאשר החברה אינה משתמשת בחוב : סך התזרים לבעלי ניירות הערך (בעלי מניות ובעלי א י גרות

דיבידנד ( + ) 142 אלף .)₪

( = ₪ ריבית 9

חוב) הוא 142 אלף

כלומר, כאשר החברה אינה משתמשת בהון הלוואות ובה י עדר מס חברות, הרווח התפעולי כולו, על

סך 142 אלף ₪ , מוזרם לבעלי המניות כדיבידנ ד.

ב. כאשר שיעור החוב הוא 04% מסך הנכסים : סך התזרים לבעלי ניירות הערך (בעלי מניות ובעלי

דיבידנד ( + ) 88 אלף .)₪

( = ₪ ריבית 36 אלף ₪

אי גרות חוב) הוא 142 אלף

כלומר, סכום התזרים הכולל שמקבלים כל בעלי ניירות הערך אינו משתנה עם שינוי מבנה ההון כאשר

החברה אינה משלמת מס . בעלי החוב מקבלים את חלקם ברווח התפעולי כריבית ( 36 אלף )₪

והיתרה מועברת לבעלי המניות כדיבידנד ( 88 אלף .)₪

אך האם לשינוי במבנה ההון יש השפעה על שווי החברה?

סכום ההזרמה הכספית השנתית הצפויה של החברה שווה לתקבולי הדיבידנד לבעלי המניות ועוד

תקבולי הריבית של בעלי החוב. סכום זה והסיכון הכרוך בו אינו משתנה עם השינוי במנוף הפיננסי

כאשר החברה אינה משלמת מס . שווי החברה הוא הערך הנוכחי הנקי של סך התזרים הכספי

שהחברה צפויה להעביר לבעלי ניירות הערך (בעלי המניות ובעלי החוב) . מ כיוון שסך ה תזרים לבעלי

ניירות הערך אינו מש תנה כתוצאה משימוש בחוב כאשר החברה אינה משלמת מס , גם שווי החברה

כולה אינו משתנה עם השינוי במנוף.

ולכן מסקנה ראשונה של MM : בשוק משוכלל ללא מס אין מבנה הון אופטימלי לחברה, וערך

החברה ללא מנוף פיננסי שווה לערך החברה עם מנוף פיננסי:

L U V V 

L V – שווי חברה ממונפת ( Levered )

U V – שווי חברה בלתי ממונפת ( Unlevered )

השפעת המנוף הפיננסי על עלויות ההון

בפרק 5 בדקנו את הקשר בין שיעור התשואה על ההון העצמי ( (ROE ובין שיעור התשואה על

ההשקעה ( ROI .) מצאנו ש ככל שגדל השימוש בחוב לעומת השימוש ב הון עצמי, גדל הסיכון של בעלי

המניות, וזאת אף על פי שסך הסיכון של כל בעלי ניירות הערך לא משתנה. MM הציגו את הקשר בין

שיעור התשואה הנדרש על ההון העצמי ובין דרגת המנוף הפיננסי בנוסחה הבאה :

D

( K K K K   

)*( )

e

u

u

d

E

פרמיית הסיכון הפיננסי

486