הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

אפשר לצמצם את האיבר ( 1-t ) בשני האגפים כדלקמן:

*

*

*

D

EBIT EBIT

EBIT

K



(



)* d



E

I

I

I

אפשר לראות בשלב זה כי לשיעור המס אין השפעה על נקודת האיזון EBIT* .

באמצעות העברת אגפים וצמצום הנוסחה נקבל כי בנקודת האיזון הרווח התפעולי שווה לשער הריבית

כפול סך ההון המושקע:

* d EBIT K I  

כלומר, באופן זהה להשפעת המנוף על EPS , כאשר הרווח התפעולי שווה לשיעור הריבית כפול סך

ההשקעה – לדרגת המנו ף הפיננסי לא תהיה השפעה על .ROE

כאשר הרווח התפעולי גבוה משער הריבית על ההלוואות כפול סך ההון המושקע בחברה – מנוף

פיננסי פועל להגדלת שיעור התשואה על ההון העצמי, אך כאשר הרווח התפעולי נמוך משער הריבית

על ההלוואות כפול סך ההון המושקע בחברה – מנוף פיננסי פועל להקטנת שיעור התשואה על ההון

העצמי.

לסיכום :

d EBIT K I    מנוף פיננסי מגדיל ROE

d EBIT K I    מנוף פיננסי מקטין ROE

נדגיש כי כל האמור לגבי נקודת האיזון EBIT* או ROI* רלוונטי לא רק לניתוח השפעת המנוף על

ROE אלא גם להשפעתו על .EPS

כפי שאפשר לראות בשאלות 2-2 , בנקודת האיזון, הרווח התפעולי * EBIT שווה ל- ₪ 211 , סכום

השווה ל- 2% מסך ההון המושקע בחברה ( (4%*10,000=400 . לכן , כאשר הרווחיות הייתה גבוהה

והרווח התפעולי היה שווה ל- – ₪ 1,000 מנוף פיננסי הגדיל את שיעור התשואה על ההון העצמי .

לעומת זאת , ברווחיות נמוכה, כאשר הר ווח התפעולי היה שווה ל- ₪ 311 או למינוס ₪ 011 בלבד,

שימוש ב מנוף פיננסי הקטין את שיעור התשואה על ההון העצמי. נציין ש וב ש נקודת האיזון אינה

מושפעת משיעור המס וגם לא מדרגת המנוף הפיננסי , וזאת בהנחה ששער הריבית אינו מושפע

מדרגת המנוף.

423