הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

כאשר ההשקעה ממומנת באמצעות הון עצמי בל בד , הרווח הנקי מההשקעה שייך כולו לבעלי המניות.

לעומת זאת, כאשר ההשקעה ממומנת באמצעות שילוב מסוים של הון עצמי וחוב , הרווח והסיכון

מתחלקים בין בעלי המניות לבין בעלי החוב. דהיינו , החברה נדרשת לשלם לבעלי החוב את חלקם

בתזרים ה עתידי ה צפוי מהפעילות של החברה, בקדימות ביחס לבעלי המניות , אשר להם יי וותר החלק

שנשאר לאחר התשלום לבעלי החוב. בהמשך פרק זה ו כן בפרק הבא נראה כי בדרך כלל השימוש

בחוב גורם להגדלת תוחלת שיעור התשואה הצפוי לבעלי המניות, ו מצד שני, גידול בחוב גם גורם

להגדלת הסיכון של בעלי המניות על השקעתם. אנו נראה שבשוק הון משוכלל ובשיווי משקל, שתי

ההשפעות הנוגדות של הגדלת תוחלת התשואה מצד אחד והגדלת הסיכון על השקעה של בעלי

המניות מצד שני, מקזזות זו את זו כאשר לא קיים מס חברות. מאידך , כאשר קיים מס חברות, גם

אם שוק ההון משוכלל, העובדה שהתשלום לבעלי חוב (הוצאות מ ימון) מהווה הוצאה מוכרת לצ ורכי

מס עבור החברה בעוד תשלום הדי בידנד אינו מהווה הוצאה מוכרת לצ ו רכי מס עבור החברה , יוצרת

עדיפות למימון באמצעות חוב. אף על פי כן, ככל שמגדילים את שיעור המימון באמצעות חוב כך גדלה

ההסתברות לחדלות פירעון, ל מצוקה פיננסית ואף ל פשיטת ר גל, מצבים אשר לרוב כרוכים בעלויות

רבות. לכן כדאי להגדיל את המימון באמצעות חוב כל עוד הערך הנוכחי של יתרון המיסוי גדול מהערך

הנוכחי של הפגיעה בתזרים המזומנים הצפוי בעתיד, עקב המצוקה הפיננסית שהחברה עלולה

להיקלע אליה.

הדוגמה הבאה מדגימה את השפעת השימוש בח וב לעומת השימוש ב הון העצמי על הרווחיות והסיכון

של בעלי המניות.

דוגמה:

להלן שתי חלופות מימון אפשריות:

 חלופה א' – מימון בהון עצמי בלבד בסך ₪ 0,111

 חלופה ב' – מימון בהון עצמי בסך ₪ 0,111 ולקיחת הלוואה בסך ₪ 0,111 נוספים

קיימים שני מצבי טבע אפשריים: במצב הצלחה ההשקעה תניב שיעור תשואה של 41% ובמצב של

כישלון – הפסד של 41% . לשם פשטות הדוגמ ה בלבד נניח כי אין מיסים ואין ריבית על ההלוואה.

422