הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

51. הקדמה

שני המקורות העיקריים למימון חברה הפועלת למטרת רווח הם:

הון עצמי



הון זר (חוב)



השימוש בחוב מוסיף סיכון פיננסי לסיכון העסקי של החברה , ו זאת משום שהחברה מתחייבת לעמוד

בפירעון חובותיה בתנאים ובזמנים שנקבעו מראש. לכן , כפי שנראה בהמשך הפרק, בה י עדר ודאות

לגבי תזרים המזומנים העתידי שיעמוד לרשות החברה, ככל שמרכיב החוב גדל כך גדל גם הסיכון

הפיננסי של החברה.

51. המנוף הפיננסי

כל חברה ניצבת בפני ההחלטה בדבר מבנה ההון שלה – עליה לקבוע איזה חלק מההון העומד

לרשותה יהיה הון בעלי המניות (הון עצמי) ואיזה חלק מקורו יהיה בהלוואות (חוב).

מנוף פיננסי נוצר כאשר החברה מחליטה לממן את עצמה גם באמצעות חוב.

חוב עצמי הון

D E

=

= מנוף פיננסי

חוב התחייבויות לזמן קצר והתחייבויות לזמן ארוך =

הון מניות, קרנות ועודפים =

הון עצמי

סך ההשקעה (Investment) I ממומן משני מקורות:

א. הון עצמי שהוא הון בעלי המניות : (Equity) E

ב. חוב המוחזק בידי בעלי החוב : D (Debt)

לפיכך:

I E D  

השאלה הנשאלת היא : האם כדאי לממן את ה השקעה ב אמצעות הון עצמי בלבד? או האם כדאי לממן

אותה ב אמצעות שילוב כזה או אחר בין הון עצמי וחוב? אם ה שילוב בין הון עצמי לחוב הוא מבנה

ההון הנכון, מהו אם כן השילוב האופטימלי? בהמשך נראה כיצד שימוש במנוף פיננסי משפיע על

שיעור התשואה לבעלי המניות, על הסיכון של בעלי המניות, על ערך המניות ועל ערך החברה (השווה

לערך המניות ועוד ערך החוב).

422