הקריה האקדמית אונו | ניהול פיננסי והשקעות

שרבל שוקייר ǀ סיון ריף

ניהול פיננסי והשקעות

לעלויות המשתנות ובכך להקטין את הסיכון התפעולי. ל משל , העברת משרדי החברה

לאזור ש בו עלויות השכירות והארנונה נמוכות יחסית ובכך לצמצם את העלויות

הקבועות .

 סיכון פיננסי – סיכון הנובע ממבנה ההון של החברה . קרי, התפלגות בין ההון הזר וההון

העצמי המרכיבים את סך נכסי הפירמה. היחס המגדיר את מידת הסיכון הפ יננסי נקרא

מנוף פיננסי, ונוסחתו היא:

הון זר

=

מנוף פיננסי

הון עצמי

עתודות + זמן ארוך

התחייבויות + התחייבויות שוטפות = הון זר ל

הון מניות, קרנות ועודפים = הון עצמי

המנוף הפיננסי שייך לקבוצת יחסי הרכב הון בניתוח הדוחות הכספיים והוא מבטא את

רמת הסיכון והסיכוי בפעילות הפירמה. ככל שההון הזר גדול יותר יחסית ל הון העצמי, כך

המנוף הפיננסי גבוה יותר, ו מכאן הסיכון הפיננסי גדול יותר ולהפך. הסיכון הפיננסי נשלט

על ידי בעלי הפירמה . אם מעוניינים לצמצם סיכון זה, על בעלי הפירמה להשקיע בפירמה

מהונם העצמי כך שההון העצמי יגדל בהשוואה להון הזר. בעקבות זה , הסיכון הפיננסי

יקטן והאיתנות הפיננסית של החברה בהיבט הרכב ההון תשתפר.

הסיכון הכולל של הפירמה הו א הסכום האריתמטי של שני הסיכונים המ צוינים לעיל :

סיכון פיננסי +

סיכון עסקי = סיכון כולל /תפעולי

בהשוואה בין השקעות או חברות שונות, המשקיע ים ידרשו שיעור תשואה על ההשקעה שלהם

בהתאם לפרמיית הסיכון המתאימה לכל אחת מהן .

קיים הבדל בין משקיעים הרוכשים את מניות החברה לבין מלווים הנותנים לחברה הלוואות או

רוכשים אג"ח של ה. הסיכון לבעלי המניות גדול יותר מהסיכון למלווים או לבעלי א י גרות החוב

ו לכן מחיר ההון של הם גבוה יותר ממחיר ההון של המלווים. אי לכך, מחיר ההון העצמי ג בוה

יותר ממחיר ההון של החוב.

611

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker