הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

מעבר לשאלת המחקר המרכזית, ניתן להוסיף שאלות מחקר משניות, במידת הצורך. כאשר יש כמה שאלות מחקר, ניתן להציג גם כמה השערות. חשוב שכל השערה תהיה קשורה לשאלה מחקרית ברורה, לרקע התיאורטי שהוצג בסקירת הספרות, ולניתוח סטטיסטי מתאים. נהוג לסמן את ההשערות לפי סדר הופעתן בעבודה, למשל: : יימצא קשר חיובי בין רמת המוטיבציה הלימודית לבין הציון במבחן בקרב תלמידי H1 תיכון. : יימצא קשר שלילי בין רמת חרדת הבחינות לבין הציון במבחן בקרב תלמידי תיכון. H2 : תלמידים שהשתתפו בתגבור לימודי יקבלו ציון ממוצע גבוה יותר במבחן בהשוואה H3 לתלמידים שלא השתתפו בתגבור. בנוסף, יש להסביר מה הוביל לניסוח ההשערה. ההסבר יכול להתבסס על ממצאים ממחקרים קודמים שהוצגו בסקירת הספרות, על תיאוריה רלוונטית, או על היגיון מחקרי הנובע מן הספרות ומהתופעה הנחקרת. שיטת המחקר 6.3.6 פרק השיטה מתאר כיצד נערך המחקר בפועל. מטרתו לאפשר לקורא להבין מי השתתף במחקר, כיצד נאספו הנתונים, אילו כלים שימשו למדידה, וכיצד נותחו הנתונים. אוכלוסיית המחקר והמדגם יש לתאר תחילה את אוכלוסיית המחקר, כלומר הקבוצה הרחבה שאליה מתייחס המחקר וממנה המדגם לקוח. חשוב להבחין בין אוכלוסיית המחקר לבין המדגם: אוכלוסיית המחקר היא הקבוצה הרחבה שאליה מבקשים להתייחס, ואילו המדגם הוא קבוצת המשתתפים שנבדקה בפועל. אוכלוסיות מחקר לדוגמה יכולות להיות: תלמידי חטיבות ביניים, סטודנטים לתואר ראשון, מורים בבתי ספר יסודיים או הורים לילדים בגיל הרך. מומלץ לתאר את התכונות העיקריות של אוכלוסיית המחקר ובמה הן שונות מהאוכלוסייה הכללית. לאחר מכן יש לתאר את המדגם, כלומר המשתתפים שנכללו בפועל במחקר. יש לציין את מספר המשתתפים ואת המאפיינים המרכזיים שלהם, כגון גיל, מגדר, מקום מגורים, סוג מוסד לימודים או מאפיינים נוספים הרלוונטיים למחקר. בנוסף, יש לציין כיצד נבחר המדגם, למשל מדגם נוחות, מדגם מתנדבים או דגימה מקרית. בדרך כלל פרק השיטה כולל את החלקים הבאים:

216